דפים

יום שלישי, 8 בנובמבר 2022

לולי תעלולי מחפשת חבר- ספר שני בסדרה מאת איריס לוי.

 


השבוע הגיע לידי ספר שני בסדרה לולי תעלולי. כבר קראתי וסקרתי את לולי תעלולי והרפתקאותיה עם דובי, ובימים אלו זוכים נכדי ואני ליהנות מספר שני בסדרה לולי תעלולי מחפשת חבר. 

איש אינו רוצה להיות לבד! כולנו רוצים חבר. וכמונו גם לולי תעלולי הקטנה.

"לוּלִי תַּעֲלוּלִי הִיא יַלְדָּה שׁוֹבָבָה, 

אַךְ הַיּוֹם, מִשּׁוּם מָה, הִיא קְצָת עֲצוּבָה.

כֻּלָּם עֲסוּקִים וְהִיא לְבַדָּהּ

לוּלִי מַרְגִּישָׁה מְעַט בּוֹדֵדָה."

לולי תעלולי משוועת לצאת לטייל או לשחק עם מי מבני הבית, אלא שכולם עסוקים וסבתא קצת חולה. 


אבל לולי לא מוותרת ומחפשת פתרונות בעצמה! האם תוכלו לנחש היכן מצאה חבר?


בספר צבעוני עשיר איורים נפלאים, המתכתבים בגאוניות עם הטקסט, מביאה איריס לוי בשנית, ספר עם עלילה ערכית, חשובה המעוררת הזדהות בקרב הקטנים, מקדמת עצמאות, יצירה, חשיבה ודחיית סיפוקים ובה בעת תורמת לחיזוק הביטחון העצמי שבהם. 

ייחודו של הספר שאינו מוגבל לגיל פעוטות ספציפי כי בכל קבוצת גיל בשכבות הנמוכות ניתן לפתח שיח הנושא אופי או כיון בעלילה. ספר נפלא, אני ממליצה!

הכנסו לאתר להזמנת הספר או את הסדרה, בחרו לכם הטבות, תהינו מרעיונות להפעלה ודפי צביעה. שעת סיפור או הצגה. 

איריס לוי היא אשת חינוך, בעלת תואר ראשון בחינוך עם התמחות באנגלית. אני נשואה לאילן, אמא למורן, ספיר ושחר וסבתא ליהלי ממנה קיבלתי השראה לכתיבת הספר כשהייתה בת שנתיים. איריס לוי אני שואפת להפיץ את המסר של הכלה ואהבה ללא תנאי לכמה שיותר ילדים והורים ברחבי הארץ, ולאפשר שעת הנאה משותפת של הקראה, שיח ופעילות סביב הנושא החשוב.

"לולי תעלולי מחפשת חבר", מאת איריס לוי, איורים עוזי בנימין, לרכישה לחצו כאן. להאזנה לסיפור לחצו כאן.















ריקי ברוך

יום ראשון, 6 בנובמבר 2022

הילד שהאיר את השמים, גם לנו יהיו פרחים, המשחק האחרון, זיק דניאלס, האריות מקאזה פלוריו ולפני שראיתי אותך - ספרים חדשים בהמלצה

 


הילד שהאיר את השמים מאת אסיף אלקיים

סדין לבן שמוט ופרוע, מואר בקושי מסמטאותיה של קטמון בחלון הקטן. נר שקוף מרצד על שולחן עץ מתפורר. עליו: "האש תוקד עד ביאת המשיח", ובצלו שתי להבות יוקדות מתמזגות לאחת. העולמות התבלבלו, האמונה והיצר התמזגו ויצרו חזון חדש; תפילה גופנית. חושך ואור, כפירה קדושה, שדה שופע פרי עץ הדעת.

"החלון נסגר,
בחדר נאמרו דברי תורה.
מהפה יצאה אש יוקדת,
ומהעיניים
אש זרה".


הילד שהאיר את השמים הוא אסופת סיפורים, מונולוגים ורעיונות 
שעוסקים בתודעה ובנפש, במחשבות שמאחורי הפחדים ובמבוגרים שאולפו להסתיר ילדים סקרנים.


"יותר מעשור חלף מאז. עודני זר פה ושם, מעריץ את האמונה העיוורת של אלו המקדשים חופש ואת אלו המקדשים אמונה טוטלית ובז להם כמעט באותה מידה.

והקרע התאחה. אם כנער הערכתי אנשים טוטליים והסתרתי בבושה את התנודות הדרמטיות בתוכי - היום אני מביט אחרת בקונפליקטים פנימיים, לא ככשל אלא כניצחון מחשבתי. כי חרף המחשבה הרווחת בתרבות הריאליטי - אין שום אומץ בעמידה על דעתך בכל מחיר, רק פחד." (עמוד 19-20 בספר)

בספרו הרביעי חוקר אסיף אלקיים רעיונות גדולים באמצעות רגעים קטנים – היעדר אור וחושך, יופי אינסופי ועצב תהומי, אהבה וחרדת הבדידות, מונוגמיה, ריבוי אהבות ודיסוננס בין אמונות – ואף פותח צוהר למוחו של משתתף בניסוי החברתי "האח הגדול".


בספר זה מספר אסיף לראשונה ובהרחבה על החיים בצל הפוסט טראומה, על המשמעויות הנפשיות והרגשיות של יציאה מהאח הגדול והחיים שאחרי, ההתמודדות עם החרדות והתמכרויות וההחלמה שמצא. הספר הנו אסופת סיפורים, מונולוגים ורעיונות שעוסקים בתודעה ובנפש, במחשבות שמאחורי הפחדים ובמבוגרים שאולפו להסתיר ילדים סקרנים.

אסיף גדל לאבא הלום קרב שלא הכיר בטראומה. אף אחד מבני הבית לא ידע מה אבא עבר, ולכן לא הייתה מודעות להתמודדות שלו. אחרי הספר השני אסיף החל לחוות קשיים נפשיים וחרדות קיצוניות, הוא מצא עצמו יותר ויותר על ברים, ומסיים כמעט כל לילה עם אלכוהול. בשיא המשבר עזב את המרכז ושכר דירה קטנה במושב בצפון כדי לנסות להבין מה קורה, ולראשונה בחייו התחיל להיזכר ולהכיר בילדות שעבר. משם מתחיל מסע מטלטל בעקבות הטראומה מהילדות, גילויים חדשים, התמודדות, החלמה, וחידוש הקשר עם אבא כטיפול הדדי. מתוך הטראומה והילדות הקשה, ולאחר יציאתו מהאח הגדול החליט לנתב את הפופולאריות וההצלחה וייסד את ארגון "לזרוח" המוציא משלחות התנדבות טיפוליות לאפריקה הכוללות הלומי קרב ומתמודדי נפש. משאת נפשו היא להוציא את אביו יום אחד כשיהיה כשיר למסע החלמה אינטנסיבי כזה. כשחזר מהמסע השני באפריקה החליט לפתוח קליניקה בעצמו ולקבל מטופלים לתהליכי החלמה מטראומות, חרדות וצלקות ילדות. הקליניקה פועלת כשנה ויש רשימת המתנה ארוכה.
כי לאדם החושב – הנפש היא מגרש המשחקים הגדול בעולם.

אסיף אלקיים הוא סופר, מרצה, יועץ תקשורת ומאמן רגשי. את ספרו הראשון כתב בגיל עשרים ושתיים, ומאחוריו שלושה רבי-מכר: פואטיקת השש בש, עשרים אלף זריחות ואיבוד, ושורת תפקידי מפתח בכנסת ובתקשורת. ספריו נלמדים באקדמיה, בבתי ספר, לבגרויות ובצה"ל. מייסד "לזרוח" אפריקה, ארגון התנדבות טיפולי בינלאומי. בשנת תשע"ז נבחר כאיש השנה בתרבות.



גם לנו יהיו פרחים מאת פאם ג'נוף

השבוע הגיע לידי הספר הנפלא גם לנו יהיו פרחים,
 רומן היסטורי מרתק על אחווה, חברות וסיפור הישרדות מעורר השתאות.

"בחוץ התחלתי לחצות את הכיכר. ואז נעצרתי. ספקות ניקרו במוחי ללא הרף. למה הגעתי עד פה? מה אני מחפשת? המשכתי לצעוד בעקשנות ולא הרגשתי בטיפות הגדולות שנשרו על בגדי ועל שערי. כשהגעתי לבית הקפה פילסתי לי דרך בין השולחנות העמוסים בלקוחות שמשלמים את החשבון ומתכוננים ללכת בעוד הגשם מתגבר. כשהתקרבתי לשולחן הרימה האישה לִבנת השיער את מבטה מהעיתון ופערה את עיניה.

מקרוב אני רואה את פניה. אני רואה הכול. אני קופאת על מקומי.
האישה שאני רואה היא לא האישה שציפיתי לפגוש." (מתוך פרולוג, עמודים 9-10 בספר) 



קרקוב, 1942: עם תחילת האקציות בגטו, סיידי גאלט בת ה-18 נאלצת לברוח עם אביה, אמה ההרה ויהודים נוספים אל מנהרות הביוב של העיר. זהו אמנם מחבוא יעיל, אולם הסכנה אורבת מאחורי כל פינה במנהרות המפותלות ועל היהודים המסתתרים להתמודד עם תנאים איומים, רעב ומחלות.
אלה שטפנק הפולנייה בת ה-19 נשארה תחת השגחת אלמנתו קרת הלב של אביה, אשר נוהגת להתרועע עם חיילים גרמנים. אלה, שחייה אמנם נוחים, אך הבדידות והזיכרונות הכואבים מאירוסיה שלפני המלחמה מכרסמים בה בכל פה, נתקלת במקרה בעולם התחתון שמשמש כמסתור ליהודים הנרדפים.
אלה מתגייסת לעזרתה של סיידי, ובין שתי הצעירות נרקם קשר חזק כנגד כל הסיכויים. אך כשטבעת החנק של האויב מתהדקת סביב צווארן, החברוּת של סיידי ואלה עומדת למבחן שתוצאותיו מפתיעות ביותר.

פאם ג'נוף, מחברת רבי-המכר "סיפורו של יתום" ו"הילדות האבודות של פריז", מצליחה להפתיע עם סיפור היסטורי שכמעט לא סופר על מלחמת העולם השנייה. בעלילה מרתקת, גדושת תפניות ומרגשת עד דמעות, היא טווה סיפור על אומץ לב, נאמנות והקרבה, ועל הרוח האנושית שדווקא בעתות מצוקה מזדהרת במלוא הדרה.

שרון בצלאל – מתוך פרלמנט הספרים:
"אין לתאר את הסיפור האנושי הזה שהרטיט את ליבי....סיפור חזק שעשה לי קוואטצ' בלב ולא פעם אחת....הכתיבה סוחפת, אין בעלילה רגע דל, הסיפור מרגש ומעורר מחשבות, קראתי אותו בשעות ספורות, לא הנחתי אותו מהיד. היו כל כך הרבה סצינות שבהן הרגשתי שאני רואה סרט, שעצרתי את נשימתי. אהבתי מאוד את "סיפורו של יתום", הספר שלפנינו לא נופל ממנו, אם לא עולה עליו. ממליצה ברותחין לאוהבי הז'אנר וגם לאלו שלא. תקראו! ותודו לי אחר כך

איה איברהים – מתוך הסקירות של איה:
אתם לא מבינים איזה סיפור אנושי ועוצמתי מסתתר מאחורי הכריכה היפיפייה הזו! ספר סוחף ומופתי זה מובא בגוף ראשון מפיהן של סיידי ואלה לסירוגין. בכתיבה הנוטפת רגש, מובילה אותנו הסופרת במעמקי מנהרות הביוב כדי להתחקות אחר הקשיים הבלתי אנושיים שסיידי וחבריה למסתור נאלצו להתמודד עמם....הדמויות בנויות לעילא ולעילא. ... מדהים עוד יותר היה לגלות שהסיפור מבוסס חלקית על סיפורם האמיתי של יהודים שאכן חיפשו מקלט במנהרות הביוב בעיר לבוב....אתם עוד כאן? תתארגנו על עותק בהקדם והתמסרו לסיפורן המרתק של סיידי ואלה

לאה זנדלוביץ':
אני מאוד אוהבת את כתיבתה הסוחפת של הסופרת. אהבתי את שני ספריה הקודמים ונהניתי מקריאת הספר המרגש הזה שדיבר על הישרדות כנגד כל הסיכויים ועל חברות ואחווה. ... שורה תחתונה: פאם ג'נוף חוזרת עם רומן היסטורי מרתק על אחווה, חברות וסיפור הישרדות מעורר השתאות.

 "תיאור מרתק ועל-זמני... בסופו תישארו חסרי נשימה", ג'ודי פיקו

"גם לנו יהיו פרחים", מאת פאם ג'נוף, תרגום יסמין קלין, ידיעות ספרים לרכישה לחצו כאן 



המשחק האחרון מאת בראד פרקס

בראד פרקס, מחבר רבי-המכר "אל תגיד כלום" ו"קרוב ממה שנדמה", מוציא לאור בימים אלו את "המשחק האחרון" מותחן מסחרר ורצוף טוויסטים ושקרים מתחילתו ועד סופו.

דווקא כשהשחקן טומי ג'אמפ מתחיל להפנים שעליו להפסיק לרדוף אחר תשואות הקהל ולהתחיל להרוויח כסף, מזדמן לו תפקיד של פעם בחיים: 150,000 דולר עבור שישה חודשים של משחק. ארוסתו ההרה תלויה בו לחלוטין, וטומי פשוט לא יכול לוותר על ההזדמנות, אף על פי שהמעסיק הוא הגוף הכי פחות מתקבל על הדעת: ה-FBI.


הבולשת הפדרלית השיגה ניצחון קטן כשעצרה את מיצ'ל דופרי, בנקאי שבארבע השנים האחרונות עסק בהלבנת כספים עבור ניו קוֹלימָה, אחד הקרטלים הקטלניים ביותר במקסיקו וספק עיקרי של קריסטל מת' בארצות הברית. ברשות דופרי יש מסמכים שיכולים להביא להרשעתם של חברים רמי-דרג בקרטל - כולל המנהיג האלמותי שלהם אֵל וִיוֹ – אם רק יגלה ל-FBI איפה הם נמצאים.

כשהוא מצויד בשם ובסיפור רקע בדויים, טומי אמור להיכנס כעבריין לכלא שבו מוחזק דופרי ולהתקרב לבנקאי בתקווה שיצליח לגלות היכן המסמכים. אלא שכאשר הוא נכנס לכלא, הוא מבין מהר מאוד שלא העריך נכונה את גודל המשימה שלקח על עצמו ועד כמה ארוכה זרועו של הקרטל הרצחני. כי לא רק ה-FBI מנסים לאתר את המסמכים הנעלמים, ואם טומי לא ימלא את תפקידו באופן מושלם, זה בהחלט עלול להיות התפקיד האחרון שלו.

"כנראה הספר הטוב ביותר של בראד פרקס עד היום... דמויות מעולות ועלילה שהיא רכבת הרים של הפתעות". הוושינגטון פוסט.

"המשחק האחרון" מאת בראד פרקס, תרגום אסנת הדר, הוצאת ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.




האריות מקאזה פלוריו מאת סטפניה אאוצ'י
החלק השלישי והאחרון בסאגה שכבשה את רשימות רבי-המכר, "האריות מסיציליה"
***זוכה פרס בנקרלה ופרס אלזה מורנטה לשנת 2022***

"ב-4 במרס 1894, בשעות אחר הצהריים, הכרכרה של לנצה די טראבּיה נעצרת מול הכניסה לאוליבוצה. יורדים ממנה פייטרו תחילה, אחריו ג'וליה ולבסוף גבר בעל שיער גלי כהה, מצח רחב, מבט ערני ושפם עבות. רב־המשרתים מקבל את פניהם ומפנה אותם אל מדרגות השיש האדומות, המעוטרות במפלי פרחים. למעלה, פרנקה מחכה. היא מושיטה מיד את זרועותיה לג'וליה ולפייטרו, מנשקת אותם, מזמינה אותם לשבת בחממה. ואז היא פונה אל הגבר האחר ומחייכת. "ברוך הבא, מאסטרו. תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחותך." לבסוף היא מרימה את שולי החצאית. "בוא איתי בבקשה. האורחים שלנו מחכים לך בחוסר סבלנות." ( מתוך עמוד 19 בספר)

שושלת פלוריו כבר לא צריכה להצדיק את מעמדה בעולם. בעבודה קשה הם כבשו את מקומם לצד מלכים, מושלים ופוליטיקאים, ורק אזכּוּר שמם יכול לפתוח כל דלת באיטליה.

אבל ההצלחה תלויה בבני אדם, ובני אדם לא ממשיכים לחיות לעד. מותו של איגנציו פלוריו תפס את בנו איגנצידו לא מוכן ומלא בפחדים. שלא כמו אבותיו, הוא לא מעוניין להקריב הכול למען האדרתו של בית פלוריו, ואף על פי כן הוא מנסה לנווט את ספינת הגורל המשפחתית. ייעודו נחתם עוד בטרם נולד, אך לשם הגשמתו נדרש משהו אחר, משהו שלסבו היה, לאביו היה ולו דווקא חסר.

לצדו של איגנצידו ניצבת פרנקה, האישה היפה ביותר באירופה, שקיומה המופז מתנפץ לרסיסים בשל מכות גורל אכזריות, והיא נאלצת ללמוד בדרך הקשה שאת הנפילות שבתוך הבית עצמו אין הון או מעמד בעולם שיכולים לרכך.

האריות מקאזה פלוריו הוא החלק השלישי והאחרון באפוס ההיסטורי רחב היריעה העוסק בעלילותיה של משפחת פלוריו. בתפרים עדינים מסיימת סטפניה אאוצ'י לארוג את סיפורה יוצא הדופן של אחת המשפחות הגדולות והמפורסמות בעולם, ושוזרת בו את ההצלחה לצד הכישלון, את העוצמה לצד השבריריות ואת המרהיב לצד הקודר.

שני החלקים הקודמים בסאגה, האריות מסיציליה ו-החורף של האריות, הלהיבו את הקוראים באיטליה וברחבי העולם וכיכבו במשך זמן רב ברשימות רבי-המכר.

"האריות מקאזה פלוריו" מאת סטפניה אאוצ'י, תרגום יערית טאובר, הוצאת ידיעות ספרים לרכישה לחצו כאן





איך לצאת עם דושבג 2 - זיק דניאלס מאת שרה ניי

"אוקיי. אני לא יודע מה מציק לך ואני לא מתכוון להעמיד פנים שמזיז לי מה קורה כשאתה יוצא מכאן, אבל אני לא מתכוון לעמוד מהצד ולראות את אחד הבחורים שלי מחבל בעצמו באולם הספורט שלי." עורו הבלוי נמתח עם הקו הזועף של פיו.

הוא ממשיך. "אתה חושב שאתה האידיוט הראשון בתוכנית הזאת שחושב שהחרא שלו לא מסריח? אתה לא, אבל אתה האידיוט הראשון שאני לא מצליח להיפטר מהגישה השלילית שלו. אתה גם נמצא במרחק של התחכמות סרקסטית אחת מלקבל אגרוף ישר בפנים היפות שלך. אפילו חברי הקבוצה שלך לא אוהבים אותך. אני לא מוכן שיהיו סכסוכים בתוך הקבוצה שלי."

הלסת שלי משמיעה קול נקישה כשאני מהדק אותה, אבל מכיוון שאין לי מה לומר להגנתי, אני סוגר את הפה וסותם.

הוא ממשיך לטרטר.(מתוך עמוד 14 בספר)


זיק דניאלס הוא לא סתם דושבג, הוא ממש מניאק. הוא חלאה אמיתית ומקפיד לשמור מרחק מכולם.
אין לו שום עניין במערכת יחסים – כמו למרבית המניאקים.

דייטים? להיות חלק מזוג? תעשו לנו טובה. זה לא בשבילו. הוא מעולם לא הקדיש מחשבה לגבי איזו בת זוג הוא היה רוצה, כי מעולם לא היה לו עניין שתהיה לו בת זוג. 
לעזאזל, עם בני המשפחה שלו הוא בקושי מצליח לנהל מערכת יחסים, ואיתם יש לו קרבת דם.
אפילו החברים שלו לא אוהבים אותו. אז למה הוא ממשיך לחשוב על ויולט דה-לוקה?
ויולט המתוקה והשקטה הפוכה ממנו בכל מובן שאפשר להעלות על הדעת – כמו אור לעומת חושך.
אפילו השם הארור שלה נשמע כמו קרני שמש ואושר וכל השיט הזה.
וגם זה מעצבן אותו רצח.


אז מה זה דושבאג? דּוּשְׁבֶּג הוא כינוי גנאי לטיפוס מאוס ובזוי (בעיקר לגבר), שהתנהגותו מתאפיינת בתכונות שליליות כמו יהירות, אגואיסטיות, נצלנות ועוד.

"איך לצאת עם דושבג 2 - זיק דניאלס" מאת שרה ניי, תרגון נעמה תורן, ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן






לפני שראיתי אותך מאת אמילי הוטון

אליס ואלפי ישנים מטרים ספורים אחד מהשני. הם מדברים שעות בכל יום, והם מעולם לא ראו זה את זה.
בעקבות מעורבותם בתאונות טרגיות, אליס גאנרסלי ואלפי מאק חולקים עתה חלל כשהם מאושפזים באותה מחלקה שיקומית בבית החולים סנט פרנסיס בלונדון. אליס מסרבת לתת לאנשים לראות אותה במצבה הנוכחי ומציבה חומה בצורה בינה ובין העולם.



לאחר התחלה מקרטעת משהו, הסמיכות הפיזית, ונחישותו של אלפי להתחבב על כל מי שהוא פוגש, עושות את שלהן והם מתקרבים. לא עובר זמן רב עד שניכר שאיש אינו מצחיק את אליס כמו אלפי, ואילו אלפי חש כי סוף-סוף מצא מישהי שהוא יכול לבטוח בה. אט-אט, בין שיחות נפש ליליות ובדיחות פרטיות, מתחיל לנבוט ביניהם רגש שהוא מעבר לידידות גרידא.

אבל כשהשניים מתחילים להחלים והקץ לשהותם המשותפת הולך ומתקרב, אלפי ואליס נדרשים להחליט אם בכלל שווה להמשיך ביחסים עם מישהו שנחשף לחלקים הכי גרועים והכי פגיעים שלך, ובה בשעה מעולם לא ראה את פניך בפועל.

לפני שראיתי אותך הוא ספר אופטימי, מצחיק ומרגש, שישבור לכם את הלב ויאחה אותו מחדש. הוא שופע תובנות על החלמה ועל התחלה מחדש לאחר משבר, על חוקי המשיכה ועל הקושי בלאפשר לעצמכם להיות נאהבים. בכתיבה מלאת קסם מצליחה אמילי הוטון לברוא דמויות מעוררות אמפתיה וכובשות, שללא ספק יתנחלו בלבבות הקוראים, וגם מזכירה שהאהבה אכן עיוורת ויכולה לצוץ במקומות הכי מפתיעים.

"מצחיק ונוגע ללב במידה שווה... חגיגה של האומץ להיחשף מול האחר" Publishers Weekly

"לפני שראיתי אותך" מאת אמילי הוטון, תרגום דלית כוהן לרכישה לחצו כאן.










ריקי ברוך
















יום שבת, 5 בנובמבר 2022

אילו נולד איטלקי וחדר לא שלך - רומנים חדשים בהמלצה

 


אילו נולד איטלקי מאת שי אספריל

ויקטור, עורך דין מלא סתירות שהתייתם מאביו בגיל צעיר, מתמחה בסכסוכים מכוערים בין בני זוג אמידים.
הישגיו בבית המשפט אפשרו לו להתרחק משכונת ילדותו ומן הזיכרונות הקשים הכרוכים בה, אבל הפכו אותו לציניקן. גם הגר אשתו, עיתונאית חוקרת במקצועה, כבר מפקפקת באמות המידה שהנחו אותה בתחקיריה ובחייה, ולמעשה זונחת אותן כשהיא מתאהבת בגבר נשוי. איך יגיב בעלה כשיגלה זאת? – אילו הסתכם

הכול בזה, לא היה סיפורו נבדל מרבים אחרים שנושאם בגידה. כאן, במקביל, חי את חייו רוקח ערירי ששורשי משפחתו אינם ידועים לו. כשהוא עובר מעסקי הרוקחות להשכרת דירות נופש לתיירים, לא הרווח הכלכלי מעניין אותו אלא דייריו, שהוא צופה בהם בחשאי באמצעות מצלמות נסתרות. משיצטלבו שני צירי העלילה זה בזה, לא יוכלו להמשיך עוד במסלוליהם כמו קודם לכן.





"קולות התחילו להתגבר מאחוריי, וכשהסתובבתי ראיתי כמה אנשים מתקבצים שם. ואפילו אז, כששני מבשרי הבשורה היו בדרכם לדירה ומישהו מאחור לחש: "קצין העיר," לא העליתי על דעתי מה באו לבשר. שמעתי גם מישהו אומר בשקט: "מסכנה, לא מספיק מה שקרה אז, ועכשיו גם זה?"

שיחקתי באצבעותיי בדשא הקשה ופתאום בקע מאחד החלונות קול שבר מקפיא דם. זו הייתה אימא.

ג'ינה גואטה, שפעם סבתא סיפרה לי שיש לה שמונה ילדים, תקעה בי מבט חסר הבעה ומלמלה משהו אל חברותיה, אבל רק כשאחד המתקהלים שמאחורינו אמר את מה שאמר, נעתקה נשימתי והרגשתי את גופו המאובן של אחי הצעיר נצמד אליי." מתוך עמוד 18 בספר)


במיומנות רבה מוליך שי אספריל את דמויותיו כמעט במקביל עד נקודת המפגש והמערבולת שתשנה את חייהן מן היסוד.
הספר עצוב, שמח, מותח, מעורר סקרנות וקולח לקריאה. יש בו מן הישראליות שאנו מכירים והרבה ממציאות היום יום כאשר 3 הדמויות המרכזיות מביאות את עצמן באופן שהכי מוכר כאן לכולנו אבל כיצד יסתיים הרומן הבועט הזה?

שי אספריל נולד ב-1978 בתל אביב וגדל בהוד השרון. הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומלמד שם כתיבה יצירתית. לאורך השנים היה עיתונאי חוקר (פרסם כתבות מגזין ותחקיר במוסף "כלכליסט"), עורך דין וסופר צללים ואכן הוא מרבה לעסוק בספריו בשאלות מוסריות, הקשורות בעולם המשפט ובעיתונות חוקרת. 
אילו נולד איטלקי הוא ספרו הרביעי של אספריל. קדמו לו הרומן האגרוף (כנת, זמורה-ביתן, 2016) וקובץ הסיפורים עוד מעט החורף מתחיל (הקיבוץ המאוחד, 2012) – עליו זכה בפרס רמת גן לסופרי ביכורים, והרומן השופט ( עם עובד, 2019) שזכה לשבחים רבים מן התקשורת והקוראים.

"אילו נולד איטלקי" מאת שי אספריל, הוצאת עם עובד, לרכישה לחצו כאן.



חדר לא שלך מאת אליסיה חימנס ברטלט

סופרת ספרדייה השבויה בקסם של וירג'יניה וולף וחבורת הסופרים והאמנים שפעלה סביבה מחליטה לכתוב רומן על הטבחית שעבדה בבית משפחת וולף, נלי בוקסול. היא נוסעת לאנגליה, נוברת במסמכים וביומנים, שותה הרבה תה, מתלוננת על מזג האוויר, וכותבת רשימות וטיוטות המתגבשות לספר חדר לא שלך.

נלי בוקסול התחילה לעבוד בבית משפחת וולף בשנת 1916, כשהייתה בת 24. האישה הצעירה הוקסמה מאישיותה של הסופרת ומאורחיה המרובים, ועשתה כמיטב יכולתה להקל על גבירתה החולנית. עם השנים היא סופגת משהו מהרעיונות התרבותיים והאידיאלים החברתיים הנשמעים במפגשים המרתקים המתקיימים בבתים השונים של המשפחה ומתמודדת בקושי הולך וגובר עם הסתירה שבין הכורח להיות אישה כנועה וצייתנית לבין השאיפה לעצמאות ולחירות, או במילים אחרות – לחדר משלה.

"זה היה אביב הפכפך; לא היה קר, אבל רוח לחה נשבה מדי פעם. נלי בוקסול ניסתה להסתיר את גופה מאחורי אחד העצים. שלא לצורך; לאונרד לא הבחין בה. ההליכה שלו הייתה מגושמת, ויותר משנראה עצוב הוא נראה מוטרד, אפילו עצבני. בוודאי מההכרח לסבול את דברי התנחומים המגושמים של עובדי בית הלוויות, את הקונבנציונליות של הטקס עצמו. נלי המשיכה להביט בו עד שנעלם מעבר לפינה. אחר־כך נאנחה והביטה מטה. היא כופפה את עקב הנעל השחורה כדי לתחוב פנימה את כף הרגל שלה, שהייתה נפוחה מאז הבוקר. בשמלת החורף הקודרת שלה, האחרונה שקנתה, נראתה כאילו באמת באה להלוויה. הצווארון היה קרוב מדי לעיניה והיא לא הצליחה שלא לפזול לכיוונו. היא הקישה באצבעה כדי להיפטר מאניץ לבן שנח על האריג. לבסוף נאנחה בכבדות והחלה לחזור בצעדים נחושים אל חדרה בבית הזוג לוטון". ( מתוך פרק ראשן בספר) 



הספר "חדר לא שלך" מתאר בכמה קולות את מערכת היחסים - שנמשכה 18 שנה, ידעה עליות ומורדות, חיבה וכעס, מריבות והתפייסויות, והסתיימה בפיטורין - בין בעלת הבית והטבחית. לצד קטעים מיומנה המדומיין של נלי בוקסול משולבים קטעי סיפורת המתארים אירועים שונים בחייהם של בני הבית ואף התלבטויותיה של הסופרת והספקות שעולים בה באשר ליכולתה לשחזר את הקשרים המורכבים האלה, ולרדת לשורש המתח המעמדי והמגדרי בין משרתים ואדונים, ליברלים ככל שיהיו.

אליסיה חימנס ברטלט נולדה בספרד ב-1951. היא לימדה ספרות באוניברסיטת ברצלונה וכתבה רומנים, ספרי מתח וספרי מסות. הספר חדר לא שלך יצא לאור בשנת 1997 וזכה בפרס פמינינו לומן. זהו ספרה הראשון של חימנס ברטלט המתורגם לעברית.

"ספר חכם שמזמין אותנו להרהר בסתירות הפנימיות שלנו עצמנו." אל פריודיקו

"חדר לא שלך" מאת אליסיה חימנס ברטלט הוצאת חרגול, תרגום מיכל שליו, לרכישה לחצו כאן



הוצאת עם עובד גאה להציג ספר חדש בסדרה
"עין טובה" בעריכת ארז רווה מאת מחברת רב המכר "הבית ההולנדי"
אן פאצ'ט - אדונית השקרנים


"בשתיים לפנות בוקר ביום חמישי בקעו מים ראשונים מבעד לאדמת המרעה של ג'ורג' קלאטֶרבּאק בהאבּיט, קנטאקי, ושום נפש חיה לא ראתה אותם. למעיין לא היה אכפת. מים מעולם לא נזקקו לעזרה כדי לבקוע מהקרקע כשהיו מוכנים. מאות נהרות זורמים מתחת לאדמה כל הזמן, לכן אדם יכול לומר שהוא הולך על מים. המעיין הזה היה חם, הוא נחלץ מתוך הנהר שלו, יצר בוץ בעשב והמשיך לנבוע עד שנקוותה בריכה צלולה ופלג קטן התפתל ממנה כמו נחש לעבר נהר הפנת'ר. מים תמיד מחפשים את בני מינם." (עמוד 9 בספר)



"תומס היקר,
אני אומללה ואין לזה פתרון. אל תנסה למצוא אותי. אני לא חוזרת הביתה. מצטערת שלקחתי את המכונית. רוז."
בפרק הקצר הזה רוז בת ה-22 נפרדת מבעלה ויוצאת למסע בהול בכבישים מהירים. הרחק מביתה שבקליפורניה, ועד האביט שבלב קנטאקי, היא נוהגת לילות וימים בדודג' דארט מאובקת ובעיניים טרוטות, כדי להגיע למקום מחסה – למנזר סנט אליזבת.

תומס לא יודע על התינוקת שבבטנה. גם אימה לא יודעת. רוז לא סיפרה לאיש מרגע שיצאה לדרכה, מחשש שיכפו עליה לחזור. אבל כאן, למרגלות המנזר, היא כבר לא צריכה לומר דבר.

עשרות בנות בהיריון חוסות בבית העצום. כולן זקוקות לעזרה; אחדות מבקשות מחילה, אחרות מבקשות לשכוח. הן הרו בטעות ומתכוונות למסור את ילדיהן למשפחות אומנה מיד לאחר הלידה. לכל אחת מהן יש סיפור, אך רוז – יפהפייה וחסרת מנוחה – מושכת את העין יותר מכולן. היא נקשרת לבנות בחדרה, מתנדבת במטבח, מסתכסכת עם אם המנזר ומגלה שוב ושוב עד כמה קשה להקשיב לציווי הפנימי, לשמוע בקולו, לדעת מה עליה לעשות. יום הלידה הולך ומתקרב.

אדונית השקרנים, ספרה הראשון של אן פאצ'ט, זכה לתגובות משתאות מרגע צאתו לאור, נבחר לספר השנה של הניו יורק טיימס והיה רב-מכר שנים רבות. הרומן היה יריית פתיחה לקריירה מזהירה.

כתיבתה הרגישה של אן פאצ'ט ידועה כל כך שמגזין טיים ציין את שמה ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם. ספרה הקודם כל המשפחות המאושרות, (עם עובד, 2020), היה אחד הספרים הנמכרים בעולם בשנת צאתו לאור. פאצ'ט לא מסתפקת בעלילה מותחת ובדמויות עשירות; היא שואלת שאלות נוקבות על טינה וקבלה, על הורות ועל יתמות ועצמאות, וחוקרת אותן לעומקן.

אן פאצ'ט כתבה שבעה רומנים, שניים מהם הגיעו לרשימה הסופית של המועמדים לפרס אורנג' לספרות יפה, ספרה בל קאנטו זכה בפרס זה ב-2002 ועובד לסרט קולנוע מצליח. היא זכתה בפרס פן/פוקנר. ספריה תורגמו לשלושים שפות. הבית ההולנדי (עם עובד, 2021) היה מועמד לפרס פוליצר ונחשב ספרה הטוב ביותר.

אן פאצ'ט הקימה רשת ספרים חדשה בנשוויל, טנסי, (בשם פרנסוס) והפכה עם השנים לפנים של תרבות הקריאה בארצות הברית ורשימותיה על ספרים חדשים, ספריות וחנויות מופיעים בניו יורק טיימס. 

"אדונית השקרנים" מאת אן פאצ'ט, העין הטובה-סדרה, הוצאת עם עובד, 380 עמ' * 98 ₪,
לרכישה לחצו כאן . 












ריקי ברוך















גן של חיות - ספר ילדים מאת מיכל גולני.

 



כל מי שזוכר את ילדותו ומשווה אותה לאירועים של ילדיו הפרטיים בתקופת הגן יכל לספר על התמודדויות שונות שקשורות לחילוקי דעות וקשיים חברתיים במסגרת החינוכית.

תומס נכדי לומד בגן ילדים והוא מתקרב לגיל 4. מידי יום כשהוא חוזר מהגן הוא נוהג לשתף באירועים שונים שחלקם מעוררים ביננו את השיחה איך אפשר לנהוג כאשר רוצים את הצעצוע שנמצא אצל ילד אחר, כשמשחקים בשלושה ולא מצליחים לגשר, כשמתפלשים בחול ומשהו פתאום קורה ועוד כהנה וכהנה אפיזודות שטבען שתתרחשנה בין ילדים.

השבוע הגיע לידי ספרה המקסים של מיכל גולני, הספר גן של חיות שעזר לנו לשוחח על דמותן של החיות בדמיונו של הנכד ועל ההזדהות שלו עם חיות שונות כפתרון לחילוקי דעות עם ילדים אחרים.





גן של חיות הוא סיפור על קשיים חברתיים בגן ועל האפשרות לפתור אותם בדרך לא כוחנית. הספר מסופר עם הרבה אמפתיה לילדים, הרבה דמיון, עם חריזה ומקצב. 
הילד, גיבור הסיפור, מפחד מילד אחר בגן שהרביץ לו. הוא אינו יכול להתמודד אתו בכוח, ולכן הוא נעזר בדמיון. שני הילדים, המתקיף והמותקף, חשים את הצורך בקשר חברי והם מוצאים לבסוף את הדרך לשתף פעולה ואפילו להתיידד.


הספר החזיר אותי לימי ילדותי הקסומים במושב, הוא כתוב נפלא ומעורר שיח על כל איור ואיור.  לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים, הנפלאים והססגוניים של ינון פתחיה שמאיר בשלל צבעים את הסיפור ומוסיף לייחודיות שלו.

אֲנִי לְרֶגַע מְהַסֵּס וְאָז אוֹמֵר
"טוֹב, אִם אַתָּה זְאֵב אַחֵר 
אַתָּה הוֹלֵךְ לָצוּד
אֲנִי נִשְׁאָר בַּמְּאוּרָה לִשְׁמֹר
וְאַחַר כָּךְ נִתְחַלֵּף לְפִי הַתּוֹר" 
מַתָּן הִסְכִּים:
"זֶה מִשְׂחָק מַמָּשׁ נֶחְמָד
אֲנִי הוֹלֵךְ לָצוּד, מִיָּד!"

יכולתם של הילדים לסלוח על אירוע מאתמול הם שיעור לחיי המבוגרים שבנו, העובדה שהמאורה משמשת מקום של "שלום בית" לשניהם וההבנה שאפשר לשכוח, לסלוח ולהתחיל מחדש 
הספר מעורר בילדים הזדהות חיוכים ותובנות. 
ספר נפלא ממליצה בחום לילדים בגילאי 3-7.

















מיכל גולני,
משוררת, כותבת גם לילדים ועוסקת בעריכת לשון, עריכה ספרותית לספרי ילדים ובהוראה מותאמת.

"גן של חיות"
מאת: מיכל גולני,
איורים: ינון פתחיה
יעוץ ספרותי: עטרה אופק
עריכת לשון וניקוד: לירון פז־פרידמן
עיצוב ועימוד: סטודיו לב ארי
כריכה קשה 
לרכישה לחצו כאן 





















ריקי ברוך






יום חמישי, 3 בנובמבר 2022

תעלומת השכן שממול ותעלומת הסוס הנעלם שני ספרי מתח מופלאים לבני הנעורים




תעלומת השכן שממול  -צוות מפענחי התעלומות מאת יוסי ברגר

כשגלי, נערה חיפאית בת שלוש-עשרה, החלה לחשוד, לגמרי במקרה, בשכן החביב שגר בבית שממול, היא לא דמיינה לאיזו הרפתקה היא מכניסה את עצמה, את אחיה יותם ואת חבריהם עלמה ודרור. עבודת הבילוש של החבורה הביאה למסקנה חד משמעית שהאיש איננו תמים כלל ועיקר.
לאחר שהכניסו לסוד העניינים את אמנון, המורה שלהם לג'ודו, פתחה החבורה במרדף דרמטי אחרי השכן החשוד ושותפו. כשהגיעו סמוך למתקן ניסויים סודי של "רפאל" בנגב, הבינו שנקלעו למצב בו התערבותם היא בלתי נמנעת.
השתלשלות האירועים חייבה התערבות מהירה ונועזת של החבורה, תוך גילויי יוזמה, אומץ לב ותושייה בלתי רגילים, שהובילו לתוצאות מפתיעות ודרמתיות. ו...איך כל זה קשור לעובדה שסגן אלוף אחמד בשאריאן מהמודיעין הנגדי של הביון האיראני, שם קץ לחייו?
זהו ספר ראשון בסדרת "צוות מפענחי התעלומות" ומיועד לבני נוער ולמבוגרים כאחד.



""גלי, תשתקי רגע. נראה לי שהוא יוצא מהבית." קרא כשהבחין באור שנדלק במבואת הכניסה לבית של השכן. הוא צדק. השכן יצא מפתח ביתו ויצא מהשער אל הרחוב. השניים לא האמינו למראה עיניהם. הוא פסע לאיטו לעבר ארון המתכת ונעצר לידו. תאורת הרחוב לא הספיקה כדי לראות מה בדיוק הוא עושה אבל נדמה היה שהוא חוזר על פעולת הפריצה לארון. לאחר מספר דקות, שנדמו בעיניהם כנצח, הוא החל לצעוד חזרה לביתו.

"תן את המשקפת!" לחשה גלי בתקיפות. היא הביטה דרכה לעבר השכן כאשר הקיש את קוד הכניסה על הקודן המואר של שער הכניסה לחצרו.

"תרשום!" קראה תוך שהיא מרוכזת "2713". יותם ציית ורשם בטלפון שלו את הספרות.

"זה כבר ממש חשוד!" אמרה גלי לאחר שהשכן נכנס חזרה לביתו והאור במבואה כבה. "למה עשה את אותו הדבר פעמיים?" (מתוך עמוד 17 בספר) 


תעלומת השכן שממול הוא מותחן נעורים מרתק המשלב דרמה, מתח, הומור, חדשנות טכנולוגית, ריגול, רצח, מרדף מצפון הארץ עד לדרומה. שום דבר שם לא צפוי וגם אם חציתי זה מכבר את גיל הנעורים ואני מבוגרת לכל דבר ועניין, נהניתי מהספר, מהתעלומה, מהמתח, מהכתיבה הקולחת ובעיקר מהסוף הבלתי צפוי... (לא יהיה כאן ספויילר!!) תמליצו על הספר לבני הנעורים אצלכם בבית וקראו אותו בעצמכם כי ההנאה מובטחת!

יוסי ברגר נולד ב 1953 בתל אביב וגדל במושב חצב שבדרום. השתתף במלחמת יום הכפורים בסיני, כקצין בחיל ההנדסה. הוא בעל תואר ראשון בעיצוב תעשייתי בבצלאל ותואר שני בהנדסת תעשייה וניהול בטכניון.
עבד מעל 35 שנה בחברה ביטחונית בתחומי הפיתוח, הנדסת גורמי אנוש, שיווק וניהול בארץ ובחו"ל.
לאחר שפרש לגמלאות מוקדמות, החליט לנסות את כוחו בכתיבה.
עלילת הספר הראשון בסדרת "צוות מפענחי התעלומות" מבוססת על דמויות ומקומות הלקוחים מעולמו של הסופר. העלילה מתפתחת תוך כדי שילוב של דמיון עלילתי וטכנולוגי.
שני ילדיו הצעירים מהווים השראה לגיבורי הסדרה גלי ויותם.
כאמור הספר מיועד לבני נוער ולמבוגרים כאחד.

"תעלומת השכן שממול צוות מפענחי התעלומות" מאת יוסי ברגר, הוצאת כתש, לרכישה לחצו כאן 






תעלומת הסוס הנעלם מאת יוסי ברגר

בעת שבילו את חופשת חגי תשרי בקיבוץ, נתקלו לגמרי במקרה, גלי, יותם ובני דודיהם תמר ועומרי, בחבורת עבריינים שזממו לגנוב את "ספייק", סוס גזעי רב ערך.
המעקב אחר חבורת הפושעים הביא את גלי ותמר לתוך שטחי הרשות הפלסטינית תוך שהן נקלעות לסכנת חיים של ממש.



"כמו כל ילדי הקיבוץ, ביקרו תמר ועומרי לעיתים תכופות בחוות הרכיבה ואהבו לטפל בסוסים ולרכוב עליהם. אולם מכל הסוסים שבאורווה, ספייק היה הסוס החביב עליהם. הם לא החמיצו הזדמנות לטפל בו, לרחוץ אותו, להבריש את פרוותו או סתם להסתובב סביבו ולפנק אותו.

גם גלי ויותם הכירו אותו מביקוריהם במקום ואהבו אותו מאוד. הוא נראה והתנהג ככלבלב מגודל והזכיר להם קצת את כתם ונמש, צמד הכלבות התאומות האהובות עליהם כל כך. ספייק היה אחת הסיבות לכך שאהבו לבקר בקיבוץ."

אמנון בעזרת חברו ג'קי והכדור הפורח שלו, ביחד עם שני הבנים, מצליחים לאתר את הבנות והחבורה כולה יוצאת למרדף רצוף סכנות אחרי ארגון הפשע של חמולת אל-בוּשְרָא, אשר בטריק מדהים הצליחו לגנוב את ספייק ולהעלימו כבמטה קסמים מעיני הזקיפים שבמחסומי בדרכים. בעזרתם של איסמעיל, סטודנט פלסטיני צעיר מהכפר בורקין ושל משעד המוסכניק מעראבה, הם מנסים להתגבר על כוחות גדולים מהם ולחשוף את הקשר של שר החוץ הסעודי לכנופיית הגנבים.

אבל שאלת השאלות, (גם כאן לא יהיה ספויילר!!) כיצד הצליחו השודדים להעלים מעיני הזקיפים במחסומים סוס שלם, מוצאת מענה רק בעמודים האחרונים של הספר.
זהו ספר שני בסדרת "צוות מפענחי התעלומות". הספר הראשון, "תעלומת השכן שממול" זכה לביקורות טובות וחשף לראשונה את כישוריהם של גלי, יותם וחבריהם כבלשים סקרנים, נועזים ויצירתיים.

אהבתי את הספר כמו גם את קודמו. המתח שליווה אותי בכל מהלך הקריאה והמחשבה שחבורת הנעורים יכלו לקחת על עצמם לפתור בעיה סבוכה ומסוכנת מבחינה ביטחונית בהתבסס על עובדות חיינו במדינה, אינה כה מציאותית מה שגרם לי להתלהב עוד יותר. גם אני הייתי נערה שגדלה במושב (לא בקיבוץ כמו שבסיפור הזה) וגם אצלנו היו תעלומות לפענח אבל הן לא נפתרו באופן שמביא הספר הזה.
קחו את הספר לאחר צהריים רגוע, תשקעו במתח ולא תרצו להסיר אותו מהידיים. מבטיחה לכם הנאה.
הספר מתאים לצעירים ולמבוגרים כאחד. 


"תעלומת הסוס הנעלם ספר שני בסדרת צוות מפענחי התעלומות" מאת יוסי ברגר, הוצאת כתש, לרכישה לחצו כאן
























ריקי ברוך


יום שלישי, 1 בנובמבר 2022

אמא בין חלום למציאות ספר חדש מאת נורית אסנש

 


זה היה אחד המשפטים המשמעותיים שליוו אותי כבר בתחילת הספר:  "אמא נמצאת בלב הרעב או הכמיהה שלנו לאהבה, לאישור ולהערכה, ובלב כל החרדות שמתפתחות אצלנו כשאנחנו לא מקבלות את זה." (מתוך עמוד 20 בספר) התחלתי לקרא כדי לבחון עד כמה זה נכון גם אצלי בתפיסת החיים שלי עם ומול אמי (92) הקשישה. 

בימים אלו רואה או הספר "אמא בין חלום למציאות" - שיחות, תובנות, ואפשרויות לריפוי, מאת נורית אסנש, הספר מנוסח בלשון נקבה אך מיועד לכל המגדרים.





"אמא בין חלום ומציאות" הינו מדריך רחב היקף, המאפשר לקוראים לצאת למסע של גילוי עצמי באמצעות חקירת האמונות המושפעות מיחסי ילדים ואימותיהם.
יחסי אמהות וילדים הוא נושא נפיץ ורגיש, שרבים חוששים להעמיק לתוכו היות שהוא מקפל בתוכו כאב עצום ומאיים, והוא עטוף בשכבות של סיפורים ואמונות שלמדנו לציית להן מבלי להטיל בהן ספק. מסיבות אלה ישנם אנשים שנמנעים מלטפל בקשר זה וכך הוא ממשיך להשפיע על חייהם גם כשהם כבר אנשים בוגרים והורים בעצמם.

בספר "
אמא בין חלום למציאות" משלבת המחברת בין שיטות מחקר במדעי ההתנהגות לשיטת העבודה של ביירון קייטי ומציגה סיטואציות אמיתיות, מילדות ועד בגרות. החל ממצבים שגרתיים כמו שיחה יומיומית במטבח ועד לסצנות של אלימות, המחברת מעבירה את הקוראות והקוראים בתהליך שחושף כיצד הצורך והתלות של אנשים באהבה, באישור ובהערכה מצד אמם משפיעים על חייהם וגוזלים מהם דרגות של אושר, חופש והגשמה עצמית.

על פי אסנש ,התלונה היא השלב הראשון שלנו בזיהוי המחשבות והאמונות המלחיצות אודות אמא. בשיטת העבודה לא מאפשרים לתלונות להישאר בפנים אלא רושמים אותן על ניר, הכתיבה מאיטה את קצב המחשבות וזה מאפשר לנו להתבונן פנימה לתוך עצמינו. העבודה היא סוג של מדיטציה, בכתב.  
כאן מתחיל תהליך האיפשור וכל מחשבה או תלונה נחקרת על ידי 4 שאלות והיפוכן. 

הספר גדוש, מעניין מאוד ומעורר מחשבות ושאלות רבות. הוא אינו קל לקריאה. לא אחת מצאתי את עצמי עוצרת לחשוב, לתרגל ולבחון איך זה נוגע בי ומה קורה לקשר שלי עם אמא היום בגילה המבוגר לעומת ימים עברו. המציאות שהוכתבה לנו חמשת ילדיה, מאז מותו של אבי העמידה את אמא באור אחר ולכן גם חששתי למהר ולשפוט אותה על המציאות שנכפתה עליה אחרי 70! שנות זוגיות. התלות של אמא בנו טרפה את הקלפים, עצרנו את הכל והתחלנו מחדש. לאורך כל הפרקים בספר שבתי וחיפשתי את אותן נקודות המשיקות למציאות של אמא מולי כיום. 
ילדים בשנות ילדותם ונערותם יכולים להתמודד עם הסוגיה שעלתה בפרק בעמוד 171 ושאני ממקומי היום, מתקשה לחבור אליה לנוכח המציאות. דימויים רבים מתרוצצים בתודעה שלנו באשר לאמא. הבולטים בהם: האמא שילדה אותי, האמא שאני חושבת שאני רוצה והאמא שאני חושבת שיש לי. - הפרק הזה החזיר אותי לילדותי והעלה תמונות וסיטואציות מורכבות עם אמא. קל זה לא היה. 

הספר כולל דיאלוגים, תרגילים ותובנות שניתן ליישם על מצבים כמו ניכור ותחרות בין אחים על אהבת האם, יריבות בין בת לאם, משולש אהבה אמא-אבא-בת/בן, חילופי תפקידים, ילדים הוריים ועוד.
ספר זה מיועד לאמהות, בנות ובנים שחווים קשיים בקשר שלהם זה עם זה או עם ילדיהם הבוגרים, וגם למטפלים/ות בתחום הגוף והנפש.

נורית אסנש עסקה במשך כעשור במחקר והוראה בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ועבודה סוציאלית. בחיפושיה אחר דרכים אפקטיביות לריפוי הגוף והנפש היא הרחיבה את ניסיונה המקצועי לפרקטיקות של רפואה אינטגרטיבית ואלטרנטיבית וכך גילתה את העבודה של ביירון קייטי. בעבודה מצאה המחברת שיטת ריפוי אפקטיבית ובחרה להתמקד בה כפרקטיקה וכדרך חיים.

"אמא בין חלום למציאות" - שיחות, תובנות, ואפשרויות לריפוי, מאת נורית אסנש, לרכישה לחצו כאן.

















ריקי ברוך
















שלמה המלך 13 רומן מאת יעל ש.אוזן

 




"אני צוחקת עד עמקי נשמתי. תראו אותי! סוחבת מזוודה ישנה של אבא ואמא שחוט ברזל יוצא ממנה ונכנס לי ברגל עם כל צעד. על גבי מונח תיק הטיולים הוותיק מהסיבוב הגדול בדרום אמריקה. בידי השנייה אני אוחזת בשלוש שקיות מלאות בעיתוני "נשיונל ג'יאוגרפיק", במצלמה הגדולה ובמפתח לרכב. אה, וגם בשקית זבל. אני צוחקת ומקווה שאכן, שקית הזבל היא זו שתגיע לפח.
ככה מסתכמות להן שנתיים צבעוניות שבהן גרנו בדירה המשותפת הזו שלנו — רונה, אדם ואני." ( מתוך פרק ראשון בספר)


בימים אלו רואה אור הספר 
שלמה המלך 13 מאת יעל ש.אוזן.  רומן קצבי, קולח, שלא הצלחתי להסיר מידי ברגע שהתחלתי לקרא. 



לפעמים נדמה לי שרונה פשוט נולדה מבוגרת.
מאז שהכרנו, וזה בעצם מאז שהתחלנו ללמוד יחד, בכל קיץ היא עבדה. מיום החופש הראשון ועד לאחרון... והיא כל כך עבדה עד שאפילו לא ידעתי מתי אפשר להתקשר אליה. בסוף אותו הקיץ, כששאלתי אותה למה היא לא לקחה לעצמה קצת זמן לנוח, לבלות, היא ענתה לי שהיא מממנת לעצמה גם את התואר, וגם את המחייה. "גדלתי בהרצליה קיפוח" היא סיפרה לי. "אצלנו בבית, אם אתה רוצה ללמוד אין לך ברירה אלא לממן את עצמך". זה היה כל כך שונה מהאופן בו אני גדלתי ואיך שתכננתי אני את חיי. בפעם היחידה שהצהרתי שאני לא מעוניינת ללמוד באוניברסיטה, קיבלתי כזו מקלחת קרה מאמא שלי. מבחינתה זה או להיות אקדמאית או להיות פושטת יד. אחרי השיחה ההיא עם רונה הבנתי שבכל זאת יש לי מזל בחיים. בסופו של דבר, מזל שבחרתי בכל זאת בדרך הזו, כי כך פגשתי את חבריי היקרים ביותר, שהראשונה בהם היא רונה.

רונה, חסרת הגבולות, היא חברתי היקרה ביותר. זה, בכל אופן, מה שהיא מספרת לכל מי שרוצה לשמוע, וגם למי שלא. למזלי, היא בחרה לשכור איתי דירה בשכונת הסטודנטים הצמודה לאוניברסיטת בן גוריון, בנגב. באותה הנשימה, אחותי האהובה שידכה לנו חבר טוב שלה מהלימודים שחיפש שותפים. אדם, ילד מקסים בסוף שנות העשרה, דיווה בפוטנציאל וסטודנט לרפואה בשנתו השנייה ללימודים.

שלמה המלך 13 הוא רומן סטודנטיאלי, צעיר ופרוע, המתרחש באחת מהזירות החברתיות השוקקות ביותר בארץ, אוניברסיטת בן גוריון שבעיר המדברית באר שבע. סביב גיבורי הרומן מתרכזים חבריהם הקרובים כמו גם טיפוסים שונים ומשונים אחרים. הם חווים רגעי צחוק בלתי נגמרים לצד לימודי תואר מאתגרים, תקלות שונות ומשונות בדירה הישנה לצד יציאות ערב ובילויים יומיומיים. הם מתאהבים, מתאכזבים ובעיקר נהנים לרבוץ יחד על הספות בצבע כתום מזעזע, מקשקשים שעות על כלום ושום דבר.

זהו ספרה הראשון של יעל ש. אוזן, 46, דירקטורית לכלכלה בשטראוס מים, שליבה נמשך לעיר הולדתה והיא חזרה אחרי 11 שנים במרכז לבאר שבע, והפכה למחנכת ומורה למתמטיקה. היא אם יחידנית לילדה בת שנתיים, והרפתקנית חסרת תקנה. שלמה המלך 13 הוא שיר אהבה לעירה באר שבע, ושיר געגועים לשנים הסטודנטיאליות הנפלאות שהעבירה בה, ואליה חזרה.

התאהבתי ברונה בשניות. 
היו לנו הרבה סממנים דומים. מהר מאוד מצאתי את עצמי ארבעה עשורים אחורה לימי הסטודנטית שהייתי. בהוויה, בלחצים, בדירת הסטודנטים שלחלקתי עם מיכל, לצד המחשבות והפחדים, העומס הפיזי והרגשי לתחרות הציונים הפנימית ובעיקר לשנים בהן סדר העדיפויות שלי היה שונה. 

שלמה המלך 13 מאת יעל ש.אוזן, עורכות: אסתי קון ואיריס לביא; 347 עמ'; 88 ₪; הוצאת אוריון. לרכישה לחצו כאן.














ריקי ברוך