"הרשת" מאת נחמיה להב
"הרשת", ספר הביכורים של נחמיה להב (76), נשוי לתמר, אב לשניים וסב לחמישה נכדים, מגולל מסע חיים מרתק ורב תהפוכות דרך דמותו של לואי – בן דמותו הספרותי. זהו סיפור על ילדות ונעורים בקיבוץ של שנות החמישים, על בדידות, משברים, כישלונות וצמיחה אישית יוצאת דופן.
"הרשת" שוזר סיפור אישי אינטימי עם דרמה היסטורית ומשפחתית רחבת היקף. הספר עוקב אחר תולדות משפחתו של לואי – משפחה אמידה מגרמניה שאיבדה את רכושה ואת כל עולמה, וגם מספר את סיפורה של אימו שהתייתמה בילדותה, ברחה עם סבתה מפולין לוינה, אומצה במשפחת אומנה בגרמניה, ולאחר עלייתה ארצה הקימה משפחה גדולה מתוך רצון לפצות על האובדן.
.jpeg)
הספר חושף סיפור חיים מטלטל, אישי ונוגע ללב, המשתרע על פני עשורים של שינוי חברתי, משפחתי ותרבות ומעלה שאלות בוערות על עידן הרשתות החברתיות והמחיר האנושי שהן גובות.
לדברי המחבר: "הספר 'הרשת' הוא ספר הביכורים שלי. זהו סיפור אישי שיש בו מן המציאות וגם מהדמיון. סיפור חיי, ילדותי ובגרותי בקיבוץ של שנות החמישים, ילד ונער בודד ורגיש המתמודד עם כישלונותיו וצומח מחוזקותיו.
הוא מוסיף: "זהו גם סיפור מעורבותי בתהליך שינוי אורחות החיים בקיבוץ, עזיבת הקיבוץ בפעם השלישית, התמודדות רבת תהפוכות בתפקיד בכיר בתחום התרבות, רכישת השכלה גבוהה, שנותיי בהקמת קיבוץ כרם שלום והשליחות החינוכית עם משפחתי בפריז.
הספר מגיע לשיאו בדרמה המטלטלת של ההונאה האינטרנטית שפגעה במחבר והובילה למסע נפשי מורכב.
העלילה נעה בין תחנות חייו של לואי – ילדותו בקיבוץ, מעורבותו בתהליכי שינוי אורחות החיים בקיבוץ, עזיבות וחזרות, תפקידים בכירים בתחום החינוך והתרבות, הקמת קיבוץ כרם שלום, שליחות חינוכית משפחתית בפריז, ורכישת השכלה אקדמית עד לתואר שני במשפטים – הישג מרשים במיוחד עבור ילד שנאבק בתחושת ערך עצמי נמוכה.
לצד סיפור ההתבגרות וההגשמה האישית, "הרשת" מתמודד עם אחת הסוגיות הבוערות של זמננו – השפעת הרשתות החברתיות על חיי האדם. הספר חושף את הדרמה של הונאה אינטרנטית קשה שטלטלה את חייו של המחבר והובילה אותו למסע נפשי עמוק. תהליך הכתיבה עצמו הפך לכלי התמודדות ולמקור של ריפוי וצמיחה.
זהו ספר על זהות, שייכות, אובדן והתחדשות. סיפור אנושי כן ואמיץ המשלב מציאות ודמיון, עבר והווה, ומשאיר את הקורא עם תובנות עמוקות על כוחו של האדם לצמוח מתוך משבר.
״הצופן הלא נסתר״ ציון והב-זהבי
ספר חדש מבקש להפוך את הריק למשמעות:״הצופן הלא נסתר״ מאת ציון והב-זהבי
מה קורה כשהשאלות הגדולות של החיים נותרות ללא תשובה? ומה אם דווקא שם, במקום שבו הכול שותק, מתחילה המשמעות האמיתית?
בספר הביכורים שלו, ״הצופן הלא נסתר״, יוצא ציון והב-זהבי למסע רוחני, אישי ומטלטל בעקבות אחת התעלומות הגדולות בתולדות העם היהודי: קבורתו הלא־נודעת של משה רבנו. תעלומה שליוותה אותו מילדות – והפכה עם השנים למגדלור פנימי.
״בהיותי ילד הייתי בטוח שלכל שאלה יש תשובה, עד שפגשתי את השאלות שאין להן״, מספר והב- זהבי. ״הרגע שבו עמדתי מול הר נבו, המקום שבו על פי המסורת משה נקבר ואף אחד לא יודע היכן, היה רגע מכונן. שם הבנתי שאני חייב לכתוב״.
הספר שוזר בין פרוזה מקראית, רעיונות פילוסופיים, תובנות מעולמות הקבלה וסיפור חיים אישי ויוצר מסע לא רק של הדמויות, אלא גם של הקורא עצמו. במרכזו עומדת תפיסה עמוקה: המשמעות אינה דבר שמוצאים אלא דבר שבוראים.
״קבורתו הנעלמת של משה חדלה מלהיות עבורי חידה טורדנית״, הוא אומר. ״היא הפכה למקור השראה. הבנתי שדווקא הריק מה שאנו תופסים כאובדן, כישלון או חוסר הוא המקום שבו ניתנת לנו ההזדמנות הגדולה ביותר לברוא עולם חדש״.
הספר מחבר בין רעיון ה״צמצום״ מהקבלה פינוי מקום כדי לאפשר בריאה לבין תורתו של ויקטור פראנקל, שראה במשמעות יצירה אנושית הנוצקת אל תוך חלל החיים.
״קבר משה הוא ‘ריק מלא’״, מסביר והב-זהבי. ״הוא ריק מאדם כדי להיות מלא באור, בתורה ובמשמעות שכל דור יוצק לתוכו. זהו מודל לחוסן האנושי: היכולת לעמוד מול הריק ולומר כאן אני בורא משמעות״.
ציון והב-זהבי הוא עובד סוציאלי קהילתי ומגשר בבתי משפט לתביעות קטנות, שלמד לימודים רוחניים באופן אישי אצל מורים מובילים בתחום כמו למשל הרבנית ימימה, הרב יחיאל שרמן והרב אשלג. הוא התנדב בליווי הסוציאלי של מטה משפחות החטופים.
בספרו הראשון הוא מזמין את הקוראים לזהות את ה״ריק״ האישי בחייהם אובדן, אי־ודאות, שבר או שאלה ולהביט בו לא כסוף, אלא כהתחלה.
הספר מחבר בין רעיון ה״צמצום״ מהקבלה פינוי מקום כדי לאפשר בריאה לבין תורתו של ויקטור פראנקל, שראה במשמעות יצירה אנושית הנוצקת אל תוך חלל החיים.
״קבר משה הוא ‘ריק מלא’״, מסביר והב-זהבי. ״הוא ריק מאדם כדי להיות מלא באור, בתורה ובמשמעות שכל דור יוצק לתוכו. זהו מודל לחוסן האנושי: היכולת לעמוד מול הריק ולומר כאן אני בורא משמעות״.
ציון והב-זהבי הוא עובד סוציאלי קהילתי ומגשר בבתי משפט לתביעות קטנות, שלמד לימודים רוחניים באופן אישי אצל מורים מובילים בתחום כמו למשל הרבנית ימימה, הרב יחיאל שרמן והרב אשלג. הוא התנדב בליווי הסוציאלי של מטה משפחות החטופים.
בספרו הראשון הוא מזמין את הקוראים לזהות את ה״ריק״ האישי בחייהם אובדן, אי־ודאות, שבר או שאלה ולהביט בו לא כסוף, אלא כהתחלה.
עו"ד מוטי ארליך, משיק בימים אלו את ספר הביכורים שלו: יצירה ספרותית עוצמתית שנוגעת בשאלות של אמונה, חירות, זוגיות והתמודדות עם גבולות הגוף והנפש.
ארליך, בוגר מוסדות חסידות גור, מוכר בעיקר כעורך דין שפועל בעולם החוזים והמשפט האזרחי, אבל מאחורי שולחן העבודה התפתחה במשך שנים תשוקה עמוקה לכתיבה. כעת הוא מביא לקוראים יצירה ספרותית ראשונה, אישית ומטלטלת, ששואבת השראה מעולמות רוחניים, קהילתיים ורגשיים כאחד.
בלב הספר עומד יוחנן, סופר סת"ם מחסידות גור בעיר ערד. חייו של יוחנן מתנהלים בדיוק מוקפד, כמעט טקסי: כתיבת אותיות קדושות, שמירה על מסגרת קהילתית ברורה ועמידה בציפיות החברתיות שסביבו. אולם המציאות מתערערת כאשר מחלת ה-ALS מתחילה להשתלט על גופו ולשלול ממנו בהדרגה את היכולת לתפקד.
ארליך מתאר ברגישות ובכנות את ההתפרקות האיטית של הסדר המוכר, כאשר יוחנן מגלה שהשליטה הפיזית הולכת ונשמטת מידיו. דווקא מתוך האובדן, מתעורר בו דחף נואש לשבור את המסגרות של חייו. במהלך דרמטי וטעון הוא לוקח סיכון כלכלי חריף, מהלך שמטלטל את משפחתו ומערער את כל מה שהכיר עד כה.
כשהוא שב לביתו משותק ומנותק מהעולם החיצוני, מתברר כי האובדן הפיזי אינו סוף הדרך אלא תחילתו של מסע פנימי עמוק. ארליך מוביל את הקוראים דרך תהליך שבו הגוף נסגר, אבל הנפש נפתחת למחוזות חדשים של חירות ותודעה.
לצדו של יוחנן עומדת דבורה, רעייתו, שמתמודדת עם משבר כפול: קריסת הביטחון הכלכלי וההתמודדות עם מחלת בעלה. דמותה משרטטת מאבק בין הציפייה החברתית להיות "אשת חיל" לבין סערה פנימית עמוקה.
הספר מתאר את מערכת היחסים ביניהם כמסע במדבר רגשי. בדומה לאמירה שמהדהדת לאורך היצירה כי במדבר ניתן לחוות עונות שונות בתוך יום אחד, כך גם ליבם של בני הזוג נע בין ייאוש לתקווה, בין כאב לגילוי מחודש של אהבה. בתוך המציאות הקשה הם בונים שותפות חדשה שאינה מבוססת על מוסכמות, אלא על חיבור אנושי עמוק.
במרכז הספר עומדת התפיסה כי גם כאשר החיים מתפוררים מבחוץ, עשויה להתרחש צמיחה פנימית בלתי צפויה. המסע שעוברים גיבורי הסיפור מציע מבט רגיש על התמודדות אנושית עם אובדן, אבל גם על האפשרות למצוא משמעות דווקא מתוך השבר.
אחד המאפיינים הבולטים של הספר הוא השילוב בין עולם האמונה והקהילה החרדית לבין שאלות מודרניות על גבולות הגוף והנפש. העלילה משלבת התמודדות עם טכנולוגיות רפואיות מתקדמות לצד מסעות פנימיים מורכבים, ויוצרת דיאלוג ייחודי בין רוח לחומר, בין מסורת להתחדשות.
היצירה לא מסתפקת בתיאור מחלה או משבר משפחתי, אלא מבקשת לבחון שאלות עמוקות על חירות, זהות ומשמעות החיים.
מעבר לעיסוקו המשפטי, הוא נחשב לדמות פעילה בזירה התרבותית והאמנותית. בין הפרויקטים שיזם ולקח בהם חלק נמצאת גם ההצגה המדוברת על "האדמו"ר מאושוויץ"- יצירה תיאטרלית שנגעה בזיכרון השואה ובכוח הרוח האנושית בתוך מצבי קיצון. ההצגה עוררה עניין ציבורי רב והדגישה את יכולתו של ארליך לשלב עומק רוחני עם יצירה אמנותית נועזת.
לאורך השנים ארליך עסק גם ביוזמות תרבותיות נוספות, שמנסות לגשר בין העולם החרדי לבין עולם התרבות הרחב בישראל. ספרו החדש ממשיך את הקו הזה ומביא קול ספרותי ייחודי, שמשלב אותנטיות קהילתית עם שפה יצירתית מודרנית.
"פרשת מלחמה" מאת הרב אהרן פרידמן
ראש ישיבת כרם ביבנה, הרב אהרן פרידמן, מוציא לאור את ספרו החדש "פרשת מלחמה" - אוסף דברי תורה שנכתבו לאורך ימות הלחימה האחרונה. הספר נועד לחזק את רוח הלוחמים ובני הישיבה כאחד, ולחבר בין עולמות התורה והקרב.
ראש ישיבת כרם ביבנה, הרב אהרו פרידמן, השיק בימים אלו ספר חדש בשם "פרשת מלחמה", המאגד דברי תורה סביב פרשות השבוע ומועדי השנה, אשר נכתבו בתקופת הלחימה האחרונה. מטרת הספר, כך לדברי הרב, היא להעניק חיזוק רוחני לבחורי ישיבה ולחיילים הנמצאים בחזית.
בהקדמה לספר כתב הרב פרידמן: "בישיבת כרם ביבנה כמו גם בישיבות רבות אחרות, רבים מתלמידי ואברכי הישיבה הצטרפו לכוחות הלוחמים בגבורה ובעוז בכל החזיתות. התלמידים הצעירים נותרו בעורף כשהם ממשיכים להשמיע את קול התורה בהיכל הישיבה. וכך בני אותה הישיבה נתחלקו לשני מחנות: הללו אוחזים בנשק ומחרפים נפשם בשדות הקרב, וחבריהם אוחזים באומנות אבותיהם - לומדים בהתמדה ומרבים בתפילה. ושני המחנות הללו אחוזים זה בזה בקשר בל יינתק".
הרב פרידמן ציין כי לצד הקושי הרב, ניכרה גם השגחה אלוקית מתמדת: "הלכו והתבררו הניסים והנפלאות שאירעו החל מיומה הראשון של המלחמה - הן בעמידת אויבינו בצפון מן הצד, והן בבלימת האויב החמאסי המרושע מלכבוש את הנגב כולו. מספר הנפגעים והנופלים היה קטן לאין שיעור מן ההערכות הראשוניות".
בסיום השנה הראשונה ללחימה, הבשיל הרעיון לאסוף את דברי התורה לכדי ספר של ממש. "עלתה המחשבה לאסוף את דברי התורה הללו, שנתהוו מתוך מהלך השבתות ומועדי השנה ומתוך אירועי המלחמה ועוז ליבם של הלוחמים, ולכנסם בספר ששמו 'פרשת מלחמה' - מלמד על דרך הכתיבה ועל התוכן גם יחד", סיכם.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה