עונות חיים ומלחמה, הודעה גורלית, וחוט מאריך - פסח על מדף הספרים שלי

עונות חיים ומלחמה מאת רזי רום
בממואר זה קובצו פרקי חיים של המחבר, מתקופות שונות וממרחבים שונים.

מסעות החיים של המחבר נעות על קו התפר שבין האישי ללאומי. סיפור הגלות והעלייה של משפחתו המורחבת, סיפורי ילדותו בין קודש לחול, סיפורי התבגרותו בתל אביב ושירותו הצבאי שהחל את דרכו שם בקורס טיס ולבסוף צלח את התעלה שכם אל שכם עם אריאל שרון כלוחם – שלובים בסיפורה של המדינה, שגילה כגילו.
הספר נכתב בתקווה שקוראיו ימצאו בו גם את עצמם. שנקודות האור שבתוכו יאירו גם בתוכם, שההשראות ימשיכו לפעם ולהצעיד אותנו קדימה.

"ארבע פעמים התגרה בי המוות: בתאונת דרכים שעברתי, בקרבות מלחמת יום הכיפורים, באירועים באינדונזיה ובמהלך מגפת הקורונה. כל אחת מהן הייתה תזכורת מוחשית לשבריריות החיים ולקרבת הקץ.

לכן אני בוחר לראות בכל יום חוויה, ובכל חודש נוסף ‑ מתנה. אני אסיר תודה על שניתנה לי ארכה. כיוון שאין חדש תחת השמש והכול בר‑חלוף ‑ על פי בודהה וגם על פי קהלת, מרקוס אורליוס ושופנהאואר ‑ חשתי צורך לתעד. קיבצתי כמה תחנות שבדרך, כדי לשתף בסיפורי חיים, רגעים, זיכרונות ודמויות שליוו אותי במסע. חלקם נכתבו כפי שהתרחשו, ולאחרים נוספו פרטים מפרי הדמיון.
הזכרתי כאן אנשים ודמויות, קרובים ורחוקים. כיוון שזה לא יומן חיים ולא אוטוביוגרפיה, רבים מהקרובים לי אינם מוזכרים, ואני מוקיר את הבנתם.

כל הסיפורים נכתבו לפני 7 באוקטובר 2023 ‑ יום שבו השתנה עולמנו באחת. האירועים והמלחמה הזו מוסיפים להותיר חותם כבד על חיינו."

הספר שוזר בין פרקיו את ההקבלה שבין תולדותיה של מדינת ישראל דרך זיכרונותיו האישיים והלאומיים בהם מסעותיו בין שדות הקרב בסיני לרחובות תל אביב.

כמי שבאה מבית ערכי וציוני להורים לוחמי פלמ"ח שנסו ארצה מאנטישמיות הגולה והפכו לעובדי אדמה והקימו שבט גדול של ילדים, נכדים ונינים ציוניים...ברור לי שכל מי שנולד במדינה הזו, כמו כותב הספר כמוני וכמו נכדיי, נולדנו למלחמה. לא זוכרת עוד מדינה נוספת על הגלובוס שההיסטוריה הלאומית ואישית של אזרחיה נכתבים בכל רגע נתון.

הספר אישי, ערכי, ציוני ומעורר השראה. 

רזי רום, יליד תל אביב, 1949. שירת כקצין שריון במלחמת ההתשה, ובמלחמת יום הכיפורים לחם באוגדתו של אריק שרון, תוך צליחת תעלת סואץ.
בוגר הטכניון ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת מישיגן. עבד כמהנדס תעשייה וניהול וכמנהל כספים ובקרה בישראל ובארצות הברית. יזם ושותף בסטארט-אפ של פיתוח מחשב ייעודי בישראל ובחברת מחשבים בלונג איילנד, ניו יורק ובמיזמי נדל"ן.
עמד בראש עמותה ציבורית שקידמה את מערך הטלפונים בישראל.
נשוי לרבקה רונית יודלמן. אב לשתי בנות וסב לחמישה נכדים.

"עונות חיים ומלחמה" מאת רזי רום, הוצאת טפר, לרכישה בחנויות הספרים ובאתר עברית

הודעה גורלית מאת אדם פיין
מותחן ריגול אקטואלי המבוסס על אירועים אמיתיים - מאושר וועדת שרים וצנזורה

בחודשים שאחרי טבח השבעה באוקטובר, 'מבצע הביפרים' הופך לנכס הקריטי ביותר בארסנל הישראלי למניעת פלישה רחבה מצפון. המתיחות בין המוסד לצה"ל גוברת סביב עיתוי ההפעלה.

עוז הוא בכיר במוסד ועינת מפקדת מבצעים ואשת יומינט מבריקה. יחד הם הוגים אסטרטגיית "סוס טרויאני" מהפכנית: השתלטות על שרשרת האספקה של חיזבאללה ו"החדרת" דגם של ביפר מתוצרת המוסד.

'מבצע הביפרים' הסעיר את העולם; בצוהרי יום חמים בספטמבר 2024, התפוצצו אלפי מכשירי קשר וביפרים בו-זמנית ברחבי לבנון. מה שנראה כסצנה מסרט מדע בדיוני הוא למעשה שיאו של מבצע הריגול המתוחכם, הנועז והקטלני ביותר בתולדות המוסד, ששינה את פני המזרח התיכון.

ספטמבר 2024. אלפי ביפרים מתפוצצים בו זמנית בלבנון. זהו רגע שנשמע כמו תסריט הוליוודי, אבל הוא השיא של מבצע מוסד אמיתי, מורכב ומסוכן. עוז, בכיר בארגון, ועינת, מפקדת מבצע חדה ומבריקה, רוקמים במשך שנים מהלך מודיעיני שחוצה יבשות, זהויות ומוחות.
מאחורי המרדף והאקשן מסתתרת דרמה אנושית חדה: אנשים שהפכו לכלים במשחק עצבני מול אויב מתוחכם, ומחירים שמשלמים רק מי שחיים בתוך הצללים - שמתוארת באופן שרק מי שהיה שם יכול לספר.

העלילה, שחושפת את מאחורי הקלעים של המבצע המבריק – נפרשת בין טאיפיי, בודפשט וסופיה. אנו עדים להקמה המדוקדקת של חברות קש ולסדרת המניפולציות שמובילה לגיוס מתווכים תמימים שמאמינים שהם חלק מעסקה מסחרית רווחית, מבלי לדעת שהמוצרים שלהם מטופלים במעבדה סודית של המוסד. עלי, קצין רכש בחיזבאללה, אינו מוצג כמפלצת אלא כאיש משפחה וכאיש מקצוע, מה שמוסיף רובד של אירוניה טרגית בעודו עומל קשות להשגת המכשירים שיובילו בסופו של דבר להשמדת חבריו. אנשי המוסד נקרעים בין האילוצים של חיי הצללים לבין המחירים האישיים והמשפחתיים שהם נאלצים לשלם בדרך.

אדם פיין: "לפני 7 באוקטובר, הצד הישראלי היה מורתע מחיזבאללה עד כדי כך שכאשר חיזבאללה הקים שני אוהלים בהר דב בצד הישראלי של הגבול, חבר פרלמנט מטעם הארגון התרברב ש'ישראל לא מסוגלת להסיר אפילו שני אוהלים, בגלל ההתנגדות החזקה.' פחות משנה לאחר מכן, היווה מבצע הביפרים את יריית הפתיחה בשרשרת פגיעות שהובילה למימוש מבצע חיצי־הצפון, שבעקבותיו חזרה ההרתעה וחזר חופש הפעולה של צה"ל מול ארגון חיזבאללה."

אדם פיין זהו שם העט של בכיר לשעבר במערכת הביטחון, שזהותו נאסרה לפרסום ע"י הצנזורה, וקשור למבצע דרך עבודה של שנים רבות כאיש שטח ומנהל בארץ ובחו"ל. "האיש שהיה שם".

הספר קולח, מותח, שומר על רצף אירועים שחוברים זה לזה ומקדמים את הסיפור הכל כך אמיתי כאילו היה פרי דמיונו של הכותב.

"הודעה גורלית" מאת אדם פיין, הוצאת תכלת לרכישה ברשתות הספרים, בחנויות הפרטיות באתר ההוצאה ובפלטפורמת הספרות עברית.

חוט מאריך מאת מירב אורן
בקובץ זה שני סיפורים העוסקים בחשיבותו של קשר אנושי.

כביסה הוא סיפור שנולד בסמוך לשבעה באוקטובר ונכתב בשפה שרק הנותרים מבינים; אין בו עדות לבהלה או לחרדה בעקבות האסון, ונעדרים ממנו הרגעים הראשונים של ההכרה בשבר. צפי יוצאת מביתה והולכת למכבסה. דרך תיאור תנועות גוף, חושים וחפצים, אורן בראה עולם שבו מוצגים קווי מתאר מדויקים של מה שנותר, וגם חורים ריקים ששואבים לתוכם את מה שהיה, ונעדר. בסיפור זה ניכרת תנועה של המשכיות, רפטטיביות כמעט מדיטטיבית: אנחנו כאן, ולאורך כל ההיסטוריה העקובה מדם שלנו, אנחנו ממשיכים. התודעה הבסיסית שלנו מוכוונת להמשיך אחרי הכל, ועם מה שיש. ומתוך היש, נרקם קשר אנושי שמחבר את הדמויות זו אל זו, אל הנשאר ואל הנשמט.

"אלון עבר מולה, העין שלו פגשה בעיניים שלה. הוא הניף את כף ידו לשלום, והיא כופפה את ברכה. לאלון היו שתי כפות רגליים ושתי כפות ידיים, והמרחק בין ידיו ורגליו העיד גם על אמצע, לא כמו אצלה, למרות שצפי ממש, אבל ממש, התאמצה שייראה כאילו עדיין יש לה אמצע".

חוט מאריך הוא סיפור המתאר קשר לא מילולי בין שתי דמויות על רקע מרחב משותף אחד. משפחה עוזבת את ביתה בעקבות אירוע טראגי ועוברת לשכונה חדשה בתקווה לשקט ולשלווה, אך השקט מדומה, השקט הוא ריק שלתוכו נשאבים קולות שעולים מהבית השכן. הנער שמסתגל לביתו החדש שוכב במיטה, מאזין לקולות, נאבק בין עדות שותקת לבין הרצון לפעול. ילדה יוצאת מהבית השכן, מודעת לנוכחותו. במרחב החצר, בין שני חלונות, נמתח חוט בלתי נראה שיתארך. זהו סיפור על קשר, על נחמה ועל צמיחה.


"ואני אנשום נשימה נשימה דקה וזהירה, כמו חוט מאריך, מבלי לנוע. אשתוקק שתישארי. אבקש שתלכי. בכל כוחותיי אביט בתקרת האורן שהעלטה כיסתה, ואחפש סימן לעגון בו." (עמוד 25 בספר)

אורן משתמשת במטאפורה של חוט מאריך ככלי או צינור להעברת רגשות. יש בו משהו שמעבר לטכני. סוג של העברה בן דורית בין אם לבת ומבית לבית.

דומה כי החיים שלנו כמו גם מה שהפכו לזיכרונות הם חוטים ארוכים הקשורים לקצבות של אנשים אחרים. "לפעמים אנו מושכים בחוט אחד ופתאום כל הרשת רועדת".

אכן זהו ספר של התבוננות. סיפור שמאפשר לך לעצור ולנבור בחוטים שלך ואולי גם להגיע להבנה עצמית.

הספר משאיר בלב הד ארוך גם אחרי שתמה הקריאה.

מירב אורן כותבת מתוך המקורות מהם צמחה - לימודי מחול וטיפול באומנויות, אותם סיימה בהצטיינות. היא מתאפיינת ביכולת נדירה להתבונן בתנועה, להעניק לה פרשנות ורפלקציה ולתאר אותה בשפה ייחודית באמצעות מילה כתובה.

מירב אורן היא מדריכה ומטפלת באומנויות, וכותבת. בעלת תואר שני מאונ' תל אביב, ומסיימת תואר שני נוסף, בספרות, במסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון.

ספרה 'כל הדרכים מובילות' ראה אור בהוצאת 'התחנה', בסיוע קרן יהושע רבינוביץ' ובתמיכת משרד התרבות והספורט, 2025.

"חוט מאריך" מאת מירב אורן, קונטרס 25, 26 עמודים | 45 ₪ | תרסט הוצאה לאור לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך