"כבר לא חיפשתי את הסערה וגם לא פחדתי ממנה. הבנתי אז ששלוה לא נמדדת בשקט, אלא איך הלב מגיב "כשמישהו נוגע בדיוק במקום שבו הדלת תמיד היתה סגורה. וז'וליאן לא דופק, הוא נכנס. וזה מדהים, כי תמיד ידעתי לתאר הכל , אבל לא אותו" ( 158 בספר)
דפנה, (או דפ, או פנדה או דפני-תלוי את מי שואלים) תמיד ידעה שהיא תהיה אשת תעופה. אחרי שנים בראשון לציון, העיר שהיא כל כך אוהבת, ותואר במנהל עסקים בהתמחות ניהול תיירות, היא עוברת לדירת שותפות בעיר הגדולה באמת, שם היא מגלה את הצדדים המפתים והאפלים של עולם הדייטים, ונשאבת אל תוך מערבולת של רגשות, תשוקות ובגידות. הזדמנות מקצועית חדשה מובילה אותה, בין מדינות ושדות תעופה, למסע מרתק שבו היא פוגשת את הגבר המדהים ביותר בעולם, אבל הוא... לא שלה. בין קפה לאפרולים, טיסות ופגישות, גבר נוסף נכנס לחייה ומסבך את העניינים אפילו יותר.
ראשון לציון מעולם לא עשתה לי את זה, ואוכל למנות על אצבעות כף ידי האחת, את הפעמים שהגעתי מיוזמתי לעיר הזו. (דווקא ממושב נטעים יש לי זיכרונות ילדות מרגשים...)
מהר מאוד אחרי שהתחלתי לקרא את הספר, חייכתי פנימה נושמת מההישג - שהגעתי מוכנה להבין...
אחרי שנים בהן סירבתי להיות חלק מהזרם הסוחף, התפניתי בחודש שחלף לצפות בסרט "חמישים גוונים של אפור" וכל זאת כדי להבין לאן נושבת הרוח, קרי עלילת הספר, ולמה מכוונת הכותבת.
זה היה לי שקוף!
לדפנה יש את ג'יימס ולי יש את עודד כבר 50 שנה ויותר. גם כשהוא איש העולם הגדול, ודומה שיש לו יותר שעות טיסה לעומת שעות יבשה, הוא תמיד היה ועדיין החבר הכי קרוב ויקר שלי.
יש משהו ברומנים אסורים שהופך אותם למתקתקים ומסקרנים לקריאה, גם אם נשתדל להימנע משיפוטיות כלפי הנפשות הפועלות. בסיפורה של דפנה זרמתי עם החשיבה ולא תמיד עם הבחירות.
"...ומה הקטע של גברים נשואים לרעות בשדות זרים? ולמה לעזאזל אני השדה שלהם? אני רק תחנה במסע שלהם. אבל במקום לשקוע בזה אני בוחרת אחרת. אני בוחרת להיות ה-תחנה במסע שלהם". (עמוד 241 בספר).
כולנו ממש כמו דפנה כמהים לאהבה, השאלה היא המחירים הנדרשים לה.
תמהיל של מערכות יחסים קצרות ומסעירות גודשים את חייה הצעירים של מנהלת קו התעופה של "אייר מלטה" בחברת "סקיי ליין". היא פותחת דלת לקראת הגבר הבא עוד לפני שטרקה אותה אחרי מי שקדם לו. מנסה לחוות את הכל בו זמנית ולא עוצרת להבין מה קורה לה שם בפנים.
"המילים של לארה הדהדו בי - "תבטיחי לי שתקשיבי לעצמך, גם כשיהיה סוער. במיוחד כשיהיה סוער", כאילו לחשה אותן באוזניי באותו רגע ממש." (197 בספר)
ככל שאהבתי את ז'וליאן יותר כך אהבתי את ניל (עם צבע העיניים המתחלף) עוד פחות. אירופאי מול ישראלי (שמגיע לו הכל!) וכמה רחוקות היו הדרכים של כל אחד מהם אל ליבה המתפרץ וגופה המשתוקק של דפנה.
"דייט אחרון בהחלט" הוא רומן אהבה עכשווי עם נגיעות חושניות. (בהחלט לא רומן ארוטי בהגדרה הספרותית שלו - נוכחותן של סצנות מין מפורשות אינו הופך את הספר לרומן אירוטי). הסצנות האינטימיות כתובות בפתיחות וישירות אך אינן מהוות את ציר העלילה.
מצאתי את לב הספר בקשר הייחודי המתהווה בין דפנה לבין כל אחת מהדמויות. (אהבתי את הקול השפוי של דני).
בכתיבה קולחת, עשירת מטאפורות ודימויים, מדייקת קרן נחמיאס בספר הביכורים שלה, את המקומות והאתרים. מדייקת את הדמויות ולא חומלת את דמותה היוקדת של דפנה. (האהבה לענף התעופה ניכרת בכל פינה).
"דייט אחרון בהחלט" (עם ריבוי שימושים להסגר "תרתי משמע") מגיש סיפור קולח, מטלטל לעיתים (בעיקר את דפנה) וחווית קריאה מעוררת ומהנה בהחלט.
ספר שמזכיר לפעמים שהאהבה הכי משמעותית היא השקט שבין המילים.
וכמו הטרולי המפורסם של דפנה - ממליצה לכם לא לשכוח להכניס אותו לטרולי שלכם גם אם יעד הטיסה שלכם אינו בהכרח מלטה 😀
כייף לקריאה - המלצה חמה!
בהצלחה!
"דייט אחרון בהחלט" מאת קרן נחמיאס, הוצאת ספרי קפה לרכישה לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה