ספר השירים "להחזיק את הסדוק" מאת אורנה אנוך, הרואה אור בימים אלו, מביא אוסף שירים קצרים שנוגעים בגוף ומחספסים בנשמה.
כל אחד מאיתנו הוא הסדוק של עצמו. כל אחד מאיתנו יכל למצא בשירים את החיבור ואת ההתבוננות פנימה והחוצה. כולנו זקוקים לחסד, לשקט וריפוי. השירים בספר שונים מעשרות ספרי שירים שמלווים אותי מנעורי המוקדמים. הם מביאים את מסע חייה של הכותבת ומשמשים כמראה לכל אחד מאיתנו בזמן שהוא שרוי במאמץ להחזיק את הסדוק שהוא.
שָׁרְשֵׁי נְטוּעִים בָּאֲדָמָה
צַמַּרְתִּי פְּרוּשָׂה
מַשָּׁב חָזָק בֵּין עַנְפֵי
מַרְעִיד אֶת הֶעָלִים
מִנָּשִׁיר מִמֶּנִּי בִּטָּחוֹן
בְּפֵרוֹתֵי הַמְּתוּקִים
ארבעה שערים לספר הנפלא הזה:
הסדוק
הליכה בדרך
שנים של הקשבה
ככה
התחברתי לשירים בשער הסדוק וכל אחד מהם נגע בי עמוק פנימה. לעיתים לא הצלחתי לדייק לעצמי למה. אני כבר מכירה את זה, הנפש יודעת לפני הראש.
ואם להודות, בכל בוקר שאני מתעוררת אני קמה להחזיק את הסדוק. לפעמים מצליח לי יותר ולפעמים פחות.
אין ספק ש"להחזיק את הסדוק" היא יצירה עמוקה. יש בה רבדים שונים היא מרגשת עד יוצאת דופן.
"להחזיק את הסדוק" מאת אורנה אנוך, עריכה טלי וייס לרכישה 0522271776
הִפְסַקְתִּי לָרוּץ וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת.
אֲנָשִׁים מַחְלִיטִים
לְהַתְחִיל לָרוּץ מַהֵר יוֹתֵר, רָחוֹק יוֹתֵר
אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת
לָלֶכֶת לְאַט.
אָז הִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת
וְהֵאַטְתִּי
כְּכָל שֶׁהִתְקַדַּמְתִּי
כָּךְ הֵאַטְתִּי.
עוֹקְפִים אוֹתִי
בְּרִיצָה מְהִירָה
נָשַׁמְתִּי עָמֹק וְהֵאַטְתִּי.
קרקעיתי הריקה הוא ספרה הראשון של אנוך. קובץ של שירי בדידות ישירים ונוגעים. במילים מדודות ומדויקות פורשת אנוך את הלב לעיני כול, חושפת וחשופה. מתוך הבדידות עולות תחושות קשות ופחדים שכולנו מכירים.
הִפְסַקְתִּי לָרוּץ וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת.
אֲנָשִׁים מַחְלִיטִים
לְהַתְחִיל לָרוּץ מַהֵר יוֹתֵר, רָחוֹק יוֹתֵר
אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת
לָלֶכֶת לְאַט.
אָז הִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת
וְהֵאַטְתִּי
כְּכָל שֶׁהִתְקַדַּמְתִּי
כָּךְ הֵאַטְתִּי.
עוֹקְפִים אוֹתִי
בְּרִיצָה מְהִירָה
נָשַׁמְתִּי עָמֹק וְהֵאַטְתִּי.
קרקעיתי הריקה הוא ספרה הראשון של אנוך. קובץ של שירי בדידות ישירים ונוגעים. במילים מדודות ומדויקות פורשת אנוך את הלב לעיני כול, חושפת וחשופה. מתוך הבדידות עולות תחושות קשות ופחדים שכולנו מכירים.
השער הראשון בספר "אם מישהו היה שואל" עוסק יותר ב'אני' ואילו השער השני "קליפה אל מול קליפה" עוסק ב'אתה'.
למַעַנְךָ
בְּחָבִית גְּדוֹלָה
שָׂרַפְתִּי פִּסּוֹת חַיִּים
שׁוּרוֹת קְצָרוֹת
דַּף אַחַר דַּף
מַחְבָּרוֹת שְׁלֵמוֹת
שֶׁל חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ
בְּחָבִית גְּדוֹלָה
בְּשֵׁם הָאַהֲבָה
שָׂרַפְתִּי אֶת עַצְמִי
לְמַעַנְךָ
למַעַנְךָ
בְּחָבִית גְּדוֹלָה
שָׂרַפְתִּי פִּסּוֹת חַיִּים
שׁוּרוֹת קְצָרוֹת
דַּף אַחַר דַּף
מַחְבָּרוֹת שְׁלֵמוֹת
שֶׁל חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ
בְּחָבִית גְּדוֹלָה
בְּשֵׁם הָאַהֲבָה
שָׂרַפְתִּי אֶת עַצְמִי
לְמַעַנְךָ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה