המרחק של נעמה, תארי לי את העיר והספר בת המזרח - ספרים חדשים בהוצאת טנג'יר.

 

המרחק של נעמה מאת תמרה חלוצי

בימים אלו רואה אור "המרחק של נעמה" ספר הביכורים של תמרה חלוצי. הספר מביא אסופת סיפורים קצרים ונובלות הנוגעת ברגישות ביחסי משפחה טעונים; התמודדות עם אובדן ואבל; מערכות יחסים להט"ביות; חוסר שייכות ותלישות.

הסיפורים הקצרים נוגעים בשינויים, התבגרות, מערכות יחסים מורכבות, תחושת שונוּת וחיפוש אחר בית. גיבורות הסיפורים, כולן נשים צעירות עם עולמות פנימיים עשירים, מאפשרות לקוראים לקבל הצצה אל מסען בכנות מעוררת הזדהות ומאפשרות את מה שרבים מאיתנו כמהים לו כל כך – להרגיש פחות לבד.

"הוא לא ידע את זה, אבל כך אפשרה לעצמה להקדים לשיעור, תמיד "רק במקרה", ולפגוש את אמיר ביחידות. כשאמיר הביט בה, חשה את מבטו מלהט עליה כפי שמרגיש אדם את השמש מביט בו. בכל יום היא אומרת לעצמה שתיפרד מאמיתי ובכל לילה לא עומד לה כוחה לעשות זאת.

הפגישות שלו איתה בדירה הופכות להיתקלויות בלבד. הוא נהיה רק עוד זוג רגליים שאיד מתחכך בהן, עוד פנים מוטרדות שהוא מכשכש לעברן, נלהב באופן בלתי נדלה ומעורר קנאה. ישנו השלב הזה, השלב שהוא כל כך רוצה להסיט ממנו את המבט — השלב בו כשהיא מביטה בו, נדמה שמאחורי אישוניה מרצדים שֵׁם ופנים של מישהו אחר. לפעמים נדמה לו שהיא משתהה לרגע לפני שהיא קוראת לו כדי לא לטעות ולקרוא לו בשם שהתנגן בראשה". (עמוד 16 בספר מתוך עונת מעבר)

הספר כורך כאמור סיפורים קצרים ונובלות המתמודדות עם: חוסר שייכות, משפחה, אהבה, בית. הדמויות, כל אחת בדרכה, מחפשת את עצמה בעולם, נאבקת, כל אחת כמיטב יכולתה, להשמיע את הקול שלה.

כמו הדמויות בספר, כל אחד מאיתנו חוצה במסע חייו טלטלות, קשיים, התמודדויות ומכאובים פיזיים ורגשיים. 

יקל לו, לכל קורא באשר הוא, למצא את עצמו מאחרי דמות או יותר. מצאתי את עצמי בדמותן של יותר מאישה אחת ונותרתי בחשיבה פנימה גם אחרי שסיימתי לקרא מדפדפת לנובלה הבאה.

הכתיבה של תמר קולחת, נוגעת, מתחכמת בקטע טוב (אפילו מצויין). היא משלבת הומור גם ברגעי קושי ומשבר, ולא תמיד מבטיחה את הסוף הטוב. 

המלצה שמגיעה מהמקום שבו הלב מבין את המילים עוד לפני המוח.

השיטוט הזהותי של הדמויות לצד הרצון ליצור עולם נפשי חזק יותר וקשר ממשי יותר עם הזולת נועד להוות מגדלור למי שמתלבט ובה בעת מושיט יד כדי לאחוז בה ולצלוח עמה את המסע.

אהבתי, התרגשתי, למדתי, 

תמרה חלוצי, בת 32, "דוקטורנטית לבלשנות מאוניברסיטת חיפה ועוסקת במילים ובכתיבה מאז שאני זוכרת את עצמי. חוץ מהעיסוק בכתיבה, אני גם מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית, מרצה למתורגמנות באוניברסיטת אריאל".

"המרחק של נעמה" מאת תמרה חלוצי, הוצאת טנג'יר, לרכישה לחצו כאן.

תארי לי את העיר מאת מאיה ערד יסעור

"רק לא להזכיר את לולי, ובטח שלא בהקשר של שמעון, לא לתת לעין הרע רעיונות. שלא יקרה לנו מה שקרה לה שהיא קמה בבוקר ומצאה את התינוק שלה מת בעריסה. הלך לישון חי ובבוקר שכב מת. אבל איך אפשר שלא לחשוב על זה? איך אפשר להירדם בלילה ללא חשש? בכל בוקר אני רצה אל העריסה עם הפחד שהתעוררתי אל סופו של הלילה שבו מת בכורי".

שומני ההיריון עוד לא ירדו מגופה של לולי, מפטמותיה נוזל עדיין חלב. היא מתנועעת אט–אט בכיסא קדימה ואחורה, כמו הייתה מתפללת או אולי מערסלת תינוק. חריקות הכיסא נשמעות כיללות.
תינוק? התינוק שלך מת, לולי. אני לא אומרת דבר. כמו שתי זכוכיות שבורות המקיזות זו מזו זרזיפים של דם. זו מתייסרת על אסון שטרם התרחש וזו מכחישה שהתרחש אסון, זו עם הראש בעבר וזו עם הראש בעתיד, יושבות זו לצד זו ולא מחליפות מילה."

מכירה מקרוב את טראומת אובדן תינוק. הפצע שנצרב בגוף ובנפש, לא חולף גם במרחק השנים. בימים אלו רואה אור רומן הסטורי ספר הביכורים תארי לי את העיר מאת מאיה ערד יסעור

מתוך יכולת סיפורית עזה ובוטחת בוראת בפנינו מאיה ערד יסעור את דמותה של מריומה היהודייה, הגרה בלב בנגאזי שבין שתי מלחמות העולם. עלילת חייה של האישה הסוערת והנועזת הזו משתרגת ונארגת בקורות העיר הקוסמופוליטית, שסוחרים איטלקים, יורדי ים אנגלים ומקומיים ערבים ויהודים מתקיימים בה בערבוביה שובת לב.

התחלתי לקרא וגמעתי את הספר בנשימה אחת. (חבל שהוא קצר כל כך...)

אהבתי את לוי אהבתי את מריומה. היו להן עוצמות שלא אפיינו את מרבית הנשים באותה העת. 

בכתיבה מרתקת קולחת ומקרבת, מיטיבה הכותבת להאזין לקולות סיפוריהן של הנשים היהודיות, שניהלו ביד רמה את ביתן ויצרו את עצמן מתוך עצמן, כסובייקטים חזקים בלב החברה הפטריארכלית. הסיפור המשפחתי העוצמתי נשזר ברפרטואר עשיר של פרטים ודימויים, דרכם נפרשת בנגאזי כעיר חיה ונושמת: סמל לנפש הנשית בתקופה של שינוי - מתוחה, מלאת כאב, ומלאת כמיהה לעתיד שאולי כבר לא יבוא.

ערד יסעור היא מחזאית עטורת פרסים: פרס רוזנבלום, פרס הבימה ע""ש אלה דן, פרס המכון הבינלאומי לתיאטרון ופרס התיאטרטרפן שטוקמרקט הברלינאי. בין מחזותיה: אלוהים מחכה בתחנה, אמסטרדם, רעד קל בכנף, טריאז', איך להישאר הומניסטית אחרי טבח ב־17 צעדים ועוד.
היא בעלת תואר שני בדרמטורגיה מאוניברסיטת אמסטרדם ותואר דוקטור בתיאטרון מאוניברסיטת תל-אביב.  

"תארי לי את העיר", מאת מאיה ערד יסעור, הוצאת טנג'יר לרכישה לחצו כאן.

בת המזרח: נשים פורצות דרך בקהילות יהדות ספרד והמזרח

עד לדורות האחרונים נמנעה מנשים ידיעת קרוא וכתוב והשכלה, והיצירה הנשית היהודית התקיימה בעיקרה במסירה שבעל פה, מאם לבתה. אולם לאורך הדורות, היו נשים יהודיות שהצליחו לפרוץ את החסמים של הדרה מחינוך והשכלה, והיו לתלמידות חכמים, מנהיגות ונשות מעשה, יוצרות וכותבות, אלא שהן נדחקו ממרחב התרבות הכתובה של המסורת היהודית.

הספר בת המזרח: נשים פורצות דרך בקהילות יהדות ספרד והמזרח נועד למלא חלל בלב-ליבה של המסורת האינטלקטואלית היהודית בכלל והספרדית המזרחית בפרט, ולהשיב להיסטוריה ולתודעה הקולקטיבית נשים שיצרו וכתבו במגוון שפות, והיו דמויות מרכזיות ביהדות הספרדית והמזרחית.
הספר מאיר את סיפורן של שש נשים – ממרוקו במערב ועד כורדיסטאן במזרח, מן המאה ה-16 ועד המאה ה-20. על אף השונות הגדולה בין הנשים הנובעת גם מן ההקשרים ההיסטוריים, הגיאוגרפיים והתרבותיים, ניכרים קווי דמיון: הכרה בחשיבות המסורת היהודית; חשיבה גמישה המכילה בתוכה הפכים; ושילוב ייחודי בין המשכיות לשינוי ובין חידוש לשימור. לצד סיפורן של הנשים, מציע הספר מערכי לימוד ופתח להיכרות עם הקהילה ועם ההקשר ההיסטורי שבו פעלה כל אישה, תוך נגיעה בסוגיות פמיניסטיות המעניקות לספר נקודת מבט עכשווית.

זהו ספר עיון ולימוד על נשים יוצרות, כותבות ומנהיגות, מקהילות יהדות ספרד והמזרח, שהצליחו לפרוץ את החסמים של הדרה מחינוך והשכלה.
שש נשים בספר - מן המאה ה-16 ועד המאה ה-21, ממרוקו במערב ועד כורדיסטאן במזרח

בין הנשים המופיעות בספר:

אסנת ברזאני: תנאית מהמאה ה-17, מנהיגה רוחנית ופוסקת הלכה.

פרחה פלורה ששון: אשת עסקים ונדבנית יהודייה מהמאה ה-19, שפעלה בבגדד ובלונדון.

פריחא בת יוסף: פייטנית מקהילת דמשק במאה ה-19, שהתפרסמה בשיריה ובפיוטיה.

ז'קלין כהנוב: סופרת, משוררת, ופעילה חברתית, שהציעה חזון לבנטיני לחברה הישראלית.

אסתר אזהרי מויאל: פמיניסטית עברייה-ערבייה שפעלה בירושלים במאה ה-20.

ברכה סרי: משוררת, ממייסדות הפמיניזם המזרחי, שפרצה דרך בשירתה.

לכל אחת מהנשים מוקדש שער. השער כולל מבוא - ביוגרפיה ורקע היסטורי הפותחים חלון להיכרות עם הקהילה היהודית ולעולם רוחני-תרבותי עשיר ומרתק של יהדות ארצות האסלם.

עוד בשער 3-4 יחידות נושאיות מרתקות המתבססות על טקסטים פרי עטה של האישה ועל דברים שנכתבו אודותיה. בכל יחידה מודגש המבט הפמיניסטי הכולל את ההקשר שבתוכו פעלה האישה.

באחרית השער מצורפות תיבות מידע להרחבת רעיונות, מושגים, רקע תרבותי וחברתי של התקופה ואירועים מחייה. 

ללא ספק "בת המזרח" הוא פרויקט חשוב המאיר את תרומתן של נשים יהודיות מקהילות ספרד והמזרח, ומעודד הכרה והערכה של מורשתן המגוונת.

ספר חשוב ומעורר השראה.

"ערבות" הוא בית מדרש יוצר הפתוח לנשים מכל רצף הזהויות. בהשראת מורשת יהדות ספרד והמזרח, אנו עוסקות במפגש שבין מסורת, פמיניזם וצדק חברתי. אנו מבקשות לגבש פמיניזם מסורתי, המחבר בין תורת הנצח לשינויי העתים ומשלב תלמוד עם מעשה.
את הספר כתבו יפה בניה, מיכל גידניאן, חפציבה כהן מונטגיו, ובהשראת הלימוד המשותף בבית המדרש ערבות.

כותבות הספר:
יפה בניה, מרצה ליהדות בקריה האקדמית אונו, עמיתת-מחקר ומובילה שותפה של המסלול החינוכי בתכנית רבנות ישראלית במכון הרטמן. חוקרת וכותבת על נשים ביהדות הספרדית-מזרחית. ממייסדי "ממזרח שמש - מנהיגות יהודית חברתית". ממייסדות בית מדרש "ערבות" לפמיניזם מסורתי, ופעילה בתכניות והתמודדות עם גזענות. מנחת קבוצות, פעילה ב"תנועת תיקון" ובשיח המזרחי בישראל. פעילה ב"שומרות ושומרים על הבית המשותף"- תנועת המחאה הירושלמית.

מיכל גידניאן, מוסמכת לתואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקרת סיפורי נשים. פעילה בבית המדרש ערבות – נשים מחברות מסורת. מפתחת ידע במיזם מישרים לצמצום פערים במערכת החינוך. הנחתה בתי מדרש במסגרת "ממזרח שמש – מנהיגות יהודית חברתית" ו"בית הלל" באוניברסיטה העברית בירושלים. פעלה בארגון "קולך" ובפרויקטים שונים לקידום צדק חברתי בארגון שתיל.

חפציבה כהן-מונטגיו, מוסמכת לתואר שני במדעי הדתות מהאוניברסיטה העברית, במיקוד על מקומן של נשים בדתות קדומות. עסקה בתחקיר ואוצרות לתערוכות בתחומי דת ותרבות. פעילה בשדה ההתחדשות היהודית, בהנחיית לימוד ובפיתוח וניהול תוכניות חינוכיות. חברה מייסדת של "בית מדרש ערבות-נשים מחברות מסורת"; מובילת "דגל יהודה-קהילה שוויונית ספרדית"; מנחת בית מדרש נשי יהודי-מוסלמי; עוסקת בעריכה ותרגום.

"הספר בת המזרח: נשים פורצות דרך בקהילות יהדות ספרד והמזרח", ערבות-נשים מחברות מסורת, הוצאת טנג'יר, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך