יש משהו בספרי שירה שתמיד משיבים אותי למקום של געגוע. זה אופייני לי בעשורים האחרונים. אני כל הזמן מתגעגעת למה שהיה ולמה שיהיה!
השבוע הגיע לידי ספר שירים חדש פרי יצירתה של איריס שפירא ילון. הספר כל שלמדתי למחוק. התאהבתי בשם הספר כמו גם בשירים. שקעתי בכורסא כשלצדי קפה קר עמוס קרח והתמכרתי.
אַרְבַּע שָׁעוֹת הָיִינוּ אַהֲבָה
וְהָיִינוּ חֹפֶשׁ, קְלִילוּת, וְהָיִינוּ תִּקְוָה.וְהָיִינוּ רַכּוּת וְהָיִינוּ אִטִּיּוּת
וּפַשְׁטוּת, וְהָיִינוּ בְּרָכָה.
וְהָיִינוּ סַקְרָנוּת
וְהָיִינוּ, כָּל כָּךְ הָיִינוּ
וְלֹא הָיָה בָּנוּ עָבָר
אוֹ פַּחַד.
כְּאֵב הִנַּחְנוּ בַּצַּד
וּבְכָל אֲשֶׁר הָיִינוּ הָיִינוּ
יַחַד.
הִבַּטְנוּ אֶל הָאֵין־סוֹף
מִבַּעַד עֵין שְׂמֹאל
וְגִלִּינוּ.
בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה חֲזָרָה,
מְרַחֲפִים עַל עָנָן קָטָן
עָצַרְנוּ בְּבֵית־מִרְקַחַת תּוֹרָן
בְּרָמַת־גַּן.
בִּקַּשְׁתָּ לְטַפֵּל
בְּיַד יְמִינִי הַמֻּדְלֶקֶת
הַבּוֹעֶרֶת.
שֶׁמֵּרֹב אַהֲבָתָהּ
הִתְאַפְּקָה מִלְּהַפְרִיעַ,
כְּשֶׁהָיִינוּ.(עמוד 17 בספר) אחד היפים שבשירים.
בספר 118 שירים נפלאים ומרגשים. חלקם אינטימיים, אחרים מתובלים בהומור, כולם מנוסחים מתוך הלב והבטן נוגעים במודעוּת, במערכות יחסים, בתשוקה, באהבה, במימוש ובביטוי עצמי. הספר מחולק לשערים: מים, אש, אדמה, אויר ואי ההיקשרות לקצוות מיותרים.
בְּרֵאשִׁית רָאִיתִי כִּי טוֹב.
הָיִיתִי שְׁלֵמָה.
אַחַר כָּךְ לָמַדְתִּי
הִפָּרְדוּת, רִחוּק,
פַּחַד, בּוּשָׁה,
צִמְצוּם עַד כְּדֵי נִתּוּק.
עַד כְּדֵי אַשְׁמָה.
כְּמוֹ לֹא הָיָה בִּי
אוֹר-חִבּוּר-מֻשְׁלָם,
זִכְרוֹן תֹּם רֵאשִׁית הָעוֹלָם,
עָלַי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.
אֶת כָּל שֶׁלָּמַדְתִּי,
לִמְחֹק (עמוד 153 בספר)
הָיִיתִי שְׁלֵמָה.
אַחַר כָּךְ לָמַדְתִּי
הִפָּרְדוּת, רִחוּק,
פַּחַד, בּוּשָׁה,
צִמְצוּם עַד כְּדֵי נִתּוּק.
עַד כְּדֵי אַשְׁמָה.
כְּמוֹ לֹא הָיָה בִּי
אוֹר-חִבּוּר-מֻשְׁלָם,
זִכְרוֹן תֹּם רֵאשִׁית הָעוֹלָם,
עָלַי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.
אֶת כָּל שֶׁלָּמַדְתִּי,
לִמְחֹק (עמוד 153 בספר)
אהבתי את השירים ובטוחה שאשוב אל חלקם ברגעים שונים נוספים. היו בהם שירים שנגעו בי, היו מי שהציבו לי מראה להתבוננות פנימה (השיר סליחה עמוד 14), היו בהם נועזים עד חוצפה (וזה מה שאהבתי בהם)
השירים כולם הם מזון לנפש להתבוננות, לצמיחה, למחשבה ולהתרגעות. בחרתי רק שלושה מתוכם והוספתי לבלוג אבל הם לא הבודדים שעשו לי את זה ועדיין. ספר מצוין.
סליחה
לֹּא בִּקַּשְׁתִּי רְשׁוּת. פָּעַלְתִּי בְּנֻקְשׁוּת בְּלִי לָקַחַת שְׁהוּת. לֹא כִּבַּדְתִּי גְּבוּלוֹת. לֹא הֵעַזְתִּי לְגַלּוֹת. רָצִיתִי. רִצִּיתִי. צִפִּיתִי. לֹא פָּצִיתִי. מִהַרְתִּי. הִסְתַּרְתִּי. כל כך הִתְבַּיַּשְׁתִּי. הִתְיָאַשְׁתִּי.
נִסִּיתִי בְּכוֹחַ לְשַׁנּוֹת. שָׁגִיתִי בְּפַּרְשָׁנוּת בְּעַקְשָׁנוּת. לֹא יָדַעְתִּי לָקַחַת בִּרְצִינוּת. צִמְצַמְתִּי. נִשְׁבַּרְתִּי, וִתַּרְתִּי
עָלַי. עַל מָה שֶׁלֹּא שָׁאַלְתִּי
וִתַּרְתִּי. שָׁתַקְתִּי.
ולֹּא עָצַרְתִּי.
עַל שלֹא הִקְשַׁבְתִּי
סְלִיחָה, גּוּף.
סְלִיחָה, נֶפֶשׁ.
לֹּא יָדַעְתִּי אַחֶרֶת.
המשוררת איריס שפירא ילון מגיעה מהעולם העסקי. אם לשלושה ילדים, אשת קריירה, פעילה חברתית ונשמה סקרנית. גרה בגבעתיים ומטיילת בין עולמות הנפש, הטבע, החומר והרוח. החלה לכתוב בקיץ 2021.
שיריה הוצגו בביאנלה בוונציה 2022, במגוון תערוכות אומנות בארץ, זכו בתחרויות שירה ופורסמו באנתולוגיות, בביטאוני שירה, בכתבי עת וברשת.
כָּל שֶׁלָּמַדְתִּי, לִמְחֹק – זֵר פִּרְאִי הוא ספרה הראשון.
כל שלמדתי למחוק - זר פראי, מאת לאיריס שפירא-ילון, עורכת טל איפרגן, איורים suren nersisyan הוצאה עצמית, לרכישה לחצו כאן או כתבו ווסטאפ לנייד: 054-5333175
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה