מכתב לתורם הזרע שהתחרט ספר חדש מאת טובה לוי

בימים אלו רואה אור הספר "מכתב לתורם הזרע שהתחרט" מאת טובה לוי. ספר המבוסס על סיפור אמיתי. זהו  סיפור חייהן של אם ובת שהשתבש על לא עוול בכפן. הוא גם סיפורה של הסבתא, שכותבת אותו לתורם הזרע האלמוני, והוא אחד הספרים היותר מרגשים ומטלטלים שקראתי בשנה האחרונה.

לורי נולדה מתרומת זרע של תורם אלמוני. נועה, אימה, רכשה מנות זרע נוספות מאותו תורם כדי שכל ילדיה יהיו אחים ביולוגיים. תורם הזרע חזר בתשובה ודרש מבנק הזרע להפסיק להשתמש במנות הזרע שלו, כי התרומה אינה מתאימה להשקפת עולמו החדשה.
מדובר בדרישה תקדימית, לראשונה בארץ וככל הידוע גם בעולם. בנק הזרע השיב לתורם שאין לו זכות ואמירה בעניין. התורם התעקש ובקשתו הועברה להחלטת משרד הבריאות.
למרות שבחוזה מול בנק הזרע אין סעיף המתיר לתורם להתחרט, ולמרות שגם בחוזר המנכ"ל וגם בספרי החוק לא קיים סעיף כזה, משרד הבריאות - שבראשו עמד שר חרדי - הורה לקחת מנועה את מנות הזרע שרכשה.

"לא יכולתי לומר ללורי שאנחנו היינו עם הראש למטה ולא בגלל סיבוב כדור הארץ, אלא בגלל הסיבוב שאתה עשית, תורם אלמוני, כשחזרת בתשובה ודרשת להפסיק להשתמש במנות הזרע שמכרת, כי תרומת זרע אינה מתאימה להשקפת עולמך כיום. אין לי בעיה עם החזרה בתשובה, אני מכבדת את הצעד שלך. אבל האם בתי ונכדתי צריכות להיפגע משינוי אורח חייך?"  (עמוד 10 בספר)

נועה הגישה עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות ובנק הזרע. היא לא תבעה את התורם, אבל הוא צורף לעתירה ובית המשפט דן באוטונומיה האישית שלו, ולא במהות העתירה שהייתה נגד הרשויות. ליו"ר הרכב השופטים נבחר שופט דתי. השופט טען בפסק הדין: "יהודי התורם זרע לאישה זרה, עובר על איסור הוצאת זרע לבטלה", וקבע כי: "במצב הנוכחי, עשוי התורם להימצא בחשש באשר למעמדו ההלכתי". השופט ציין שניתן להביט בסוגיה במשקפיים של דיני החוזים ודיני הקניין, ו"כל אחת מנקודות מבט אלה עשויה להיות קרקע פורה לדיון עשיר וחדשני", אך בחר לפסוק בתחום האוטונומיה האישית של התורם.

"אני כותבת לך, תורם אלמוני, בגלל הכאב שנגרם לנו מהצעד החריג שעשית. כשביקשת להפסיק את השימוש במנות הזרע, השיבו לך מהבנק ש"אין לך זכות ואמירה בנושא",1 אבל לא ויתרת. הופתעתי, הייתי בטוחה שתתחשב שיש ילדה בתמונה. ילדה שנולדה בגלל ההחלטה שלך לתרום זרע. נכון שאין לך שום מחויבות הורית כלפי הילדה, אבל יש לך אחריות מוסרית לקיומה. תרומת זרע אינה משחק ילדים שאפשר להפסיק באמצע כשלא מתאים לך להמשיך." (עמוד 10-11 בספר)

"מכתב לתורם הזרע שהתחרט" מביא סיפור אנושי המאפשר לקורא הצצה למציאות חיים שמאחורי פסקי דין והשלכותיו.

קראתי את הספר באמפטיה וחמלה. לאורך המאבק המשפטי המתיש שחוותה נועה, שבתי ונזכרתי בסרט "גט" ובסיפורן של נשים רבות "מסורבות גט" אותן ליוויתי שנים רבות בהתנדבות כמאמנת אישית. מידת התסכול וחוסר האונים מול שליחי הדת, עוררו בי את אותו כעס מוכר לצד הקריאה להפרדה מידית בין דת ומדינה בישראל.

פניותיה החוזרות של הסבתא אל תורם הזרע והניסיונות לשכנע אותו לחזור בו, נפלו על אוזניים ערלות. בראש הרכב השופטים במשפטם, ניצב שופט דתי אשר טען "יהודי התורם זרע לאישה זרה, עובר על איסור הוצאת זרע לבטלה", ולכן גם קבע כי: "במצב הנוכחי, עשוי התורם להימצא בחשש באשר למעמדו ההלכתי". ופסק לטובת התורם המסרב להיות "הורה בעל כורחו".

ניסיתי להיכנס לנעליה של נועה. שאלתי את עצמי עד כמה מוכנה הייתי להרחיק לכת במאבק או לוותר ולרכוש זרע מתורם אחר? קרוב לוודאי שנשים חד הוריות רבות נוהגות בהתאם לבחירה של נועה אך הכרתי אישית גם את אלו שנהגו אחרת. 

הספר מעורר דיון בסוגיות בוערות מציף את שאלת ההפרדה של דת ומדינה ומוכיח שוב כפיה דתית גם אם זה אמור להתפרש אחרת.

ספר רגיש, ספר מרגש. ספר מצוין. 

טובה לוי נולדה ב-1950 וגדלה בכפר ויתקין. חוקרת משטרה לשעבר. עסקה בפיענוח מקרי רצח, אונס, מעשים מגונים ועבירות פליליות שונות. לאחר עשר שנות שירות הסבה את מקצועה לתחום העיתונות. כעיתונאית ברשת שוקן ובמקביל ברדיו "אמצע הדרך" 90FM, סיקרה אירועים פליליים ועסקה גם בתחום החברתי והמוניציפאלי. ספרה הראשון "בלי חולצה", המיועד לבני נוער, יצא לאור ב-1990.

"מכתב לתורם הזרע שהתחרט" מאת טובה לוי, 438 עמ' מודפסים, הוצאת צמרת לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך