סבא וסבתא ילדים: "ילדי טהרן" - ספר חדש מאת מיכל לייסט

השבוע הייתה לי הזכות לקרא את ספרה של מיכל לייסט "סבא וסבתא ילדים: ילדי טהרן".

כבר נחשפתי לסיפורים מתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה ובכל פעם שאני מאזינה או קוראת עדויות של דור שני ושלישי, אני מוצאת את עצמי חוזרת לסיפור עלייתם של הורי כל אחד מגלותו שלו ארצה. אמא ברחה עם קבוצת ילדים מדמשק והיא רק בת 10 ואילו אבא עלה באנייה מתורכיה בגיל 16 הם נפגשו בכפר גלעדי, התגייסו לפלמ"ח והקימו שבט גדול של ילדים, נכדים ונינים לתפארת מדינת ישראל.

לא יכולתי לנתק את ילדותי ושורשי מסיפור חייה של מיכל לייסט שהוציאה לאור ספר מרגש, חשוב, מסמך היסטורי שראוי למקום של כבוד מעצם היותו פיסת היסטוריה מרתקת על הבריחה מאירופה, תלאות המסע בדרך ארצה, המלחמה על הבית הקמת הקיבוץ (הורי היו ממקימי קיבוץ בית גוברין ואחותי היא הבת הראשונה של הקיבוץ כפי שצולמה אז בעיתון למרחב 1952). להורי שבט מפואר כמו גם להלה ויוסקה. 

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ב-18 לפברואר 1943 הגיעה ארצה קבוצה שמנתה 730 ילדים בגילאים 2-18 שכונתה 'ילדי טהרן'. 

בין הילדים היו הלה ויוסק'ה. הוריה של כותבת הספר מיכל לייסט. תלאות הדרך נמשכו לאורך שלוש שנים ויותר והשתרכו בטווח של למעלה מ-15,000 ק"מ בין סיביר, אוזבקיסטן וטהרן. ילדי טהרן נקלטו בקיבוצים בדיוק כמו הורי שלי, ואף עזרו בהקמת יישובים רבים ברחבי הארץ. למדו עברית התגייסו לצבא ובנו את עתידם. 

הוריה של מיכל התחתנו והביאו לעולם ילדים וזכו לנכדים ונינים, הם היו ממייסדי קיבוץ חצרים והודות לכך הפכו להיות חלק חשוב מסיפורו של העם היהודי והקמת המדינה.

מסלול העלייה של "ילדי טהרן" ארצה - 15,000 ק"מ

"היינו הילדים הראשונים שהצליחו  להגיע לארץ מאז פרצה המלחמה. זה היה ב18 בפברואר 1943. בארץ נקראנו 'ילדי טהרן' בגלל התקופה הארוכה שבה המתנו בטהרן לקראת היציאה לארץ ישראל. עד היום, כשאנחנו כבר כלל לא ילדים, המושג 'ילדי טהרן', עדין מלווה אותנו." (עמוד 77 בספר) 

קראתי ולא תמיד היה לי קל. הספר אישי וחשוב הוא עצוב וגם שמח! זוג ההורים "ילדי טהרן" עברו תלאות קשים עד שזכו להקים משפחה לתפארת. העדויות קשות חלק מהסיפורים כואבים. הספר מנוסח בשפה קולחת, בהירה. הסיפור מותח, מרגש סוחף ומטלטל. 

מניחה שלא נהוג בימינו להנחות את בני הנוער להגיש יומני קריאה, אבל מבחינתי מומלץ וראוי לחשוף אותם לספר ולא רק לקראת יום השואה.

הספר הוא עדות בין דורית  שראוי שתיקרא על ידי מבוגרים ובני נוער כאחד. 

סבתא הלה ראשונה מימין (תצלום פרטי)

סבא יוסק'ה במדי היונקים עם חברו מיכאל עמי 63 בספר (תצלום פרטי)י

מיכל לייסט היא אגרונומית העוסקת כבר למעלה מארבעים שנה בשתלנות וגידול פרחים. 

"סיפורם של ילדי טהרן הוא חלק נכבד מהזהות האישית שלי כאישה יהודייה בארץ ישראל. זהו סיפורה האישי של משפחתי והוא מייצג את סיפורן של משפחות רבות של ישראל שהגיעו לארץ מתוך שואה והצליחו להגיע לתקומה. אך בניגוד לילדים של יאנוש קורצ'אק או אנה פרנק עליהם לומדים בכל שנה, דווקא "ילדי טהרן" נשכחו מעל דפי ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ומעל דפי ההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל.

כתיבת הספר, שמספר את הסיפור בצמוד לעובדות ההיסטוריות ומנקודת מבטם באותה התקופה מהווה עבורי הרבה מעבר לתיעוד משפחתי או לעבודת שורשים העוברת בין בני הדודים, הנכדים והנינים. זהו תיעוד היסטורי של מי שהיה שם ונותר לספר על הצלת חיים, על שמירה על הזהות היהודית, על התבגרות בצל המלחמה, על מציאת אהבה ותקווה עם ההגעה לארץ.
סיפורם של "ילדי טהרן" הוא פרק נוסף שחייב להיכתב בדפי ההיסטוריה המתייחסים לילדים בשואה ולעלייה ארצה. " (מיכל לייסט כאן)

"סבא וסבתא ילדים: ילדי טהרן" כתבה מיכל לייסט, לרכישה צלצלו 052-866-6342

ריקי ברוך