דני קוונטי והמרעום הגרעיני מאת רון שריג - הרפתקה נפלאה לבני הנוער בימי הקיץ

 

בימים אלו, בפתחו של החופש הגדול, רואה אור ספר הרפתקאות חדש המיועד לילדים ולבני נוער מאת רון שריג - "דני קוונטי והמרעום הגרעיני". 

מפגש עם רשת ריגול סבוכה, לוחמת סייבר, תככים פוליטיים וסוכנים קטלניים ביותר, כולם עומדים בדרכו של דני קוונטי כדי למצוא את המרעום הגרעיני

ספר פנטזיה רווי מתח המעורר בקורא כמיהה לכוחות לא אנושיים (אצלי בכל אופן...)

דני קוונטי הוא לא בחור רגיל. מאז ילדותו התרחשו סביבו דברים מוזרים, רגעים שבהם נראה שהוא נמצא בשני מקומות בו-זמנית, ידע שמופיע במוחו כמו לחישות מהיקום. מה שנראה בתחילה כמתנה בלתי מוסברת הופך במהרה לסוד לאומי.

כאשר הוא מגויס על ידי סוכנות הביון היוקרתית ביותר של ישראל, דני מקבל את שם הקוד "שרדינגר" ועובר הכשרה לשלוט ביכולתו הקוונטית הייחודית. משימתו: לחדור למשטרים המסוכנים ביותר בעולם, לחשוף את סודותיהם ולעצור אסון גרעיני בטרם יהיה מאוחר מדי.

"בתוך הכספת הוטמנו מסמכים ובהם סודותיו השמורים ביותר של המנהיג העליון, שכללו פרטים על רכושו הפרטי בשווי שנאמד בסכום העולה על מאה מיליארדי דולרים.
הכסף והרכוש הוסתרו תחת הכיסוי של חברה מסחרית תמימה למראה בשם 'סֶטׇאד'. החברה הייתה בשליטתו המוחלטת של המנהיג העליון. בעזרת הכסף והרכוש יכול היה המנהיג העליון לחזק את מעמדו, לשחד את כוחות הביטחון ולקנות את נאמנותם, לחסל את מתנגדיו ולצבור עוד ועוד כוח ועוצמה." 

כאשר מרעום גרעיני סודי ביותר נעלם מתוך כספת מאובטחת בשטח אויב, כל הסימנים מצביעים על משבר עולמי מתקרב. סוכנויות המודיעין כושלות בפענוח התעלומה, והזמן אוזל—רק סט הכישורים הייחודי של דני יכול לספק פתרון. בעודו נסחף לתוך רשת של ריגול, לוחמת סייבר ותככים פוליטיים, עליו להתעלות על הסוכנים הקטלניים ביותר בעולם ולחשוף את האמת החבויה בצללים.

ממשימות חשאיות עתירות סיכון ועד פריצות מדעיות הסותרות את ההיגיון, דני קוונטי והמרעום הגרעיני הוא מותחן עוצר נשימה המשלב פיזיקה חדשנית עם אקשן ריגול מסחרר.
למעריצי טום קלנסי וזהות בדויה, רומן סוחף זה יגרום לכם לדפדף בדפים עד השעות הקטנות של הלילה. השאלה היחידה שנותרה: האם דני יוכל לעצור את הבלתי נתפס לפני שהמציאות תקרוס סביבו?

היו אלו שעתיים של קריאה רצופה רווית מתח, סקרנות ושאיפה להידמות, ולו במעט, לדני, הנער בעל היכולות המופלאות כשהופך להיות שחקן מפתח שכל הסוכנויות רוצות אותו או נלחמות בו.

מכירים את הרגעים האלה בו כל מה שחשבתם שאתם מבינים ויודעים, הוא בעצם רק קצה הקרחון?

לאוהבי המתח והפנטזיה ממתינה חוויה מופלאה. בכל רגע נתון לאורך העלילה תפגשו פיצוח קוונטי חדש, וכל פרק הוא צעד אחד במרדף אחר האמת.

הצטרפו למסע הקיץ הסוחף עד שתגיעו לרגע האמת.

אתם מוזמנים לחבור אל דני - נער עם כישורים לא שגרתיים וכוח קוונטי, לחפש את המהלכים שהייתם אתם עושים כדי לחשוף את הסוד הגדול. 

העלילה רצופת מבוכים, הפתעות ותפניות הותירה אותי דרוכה עד הרגע האחרון. 

ספר קולח, קריא, מפעיל את הדמיון, מלמד אומץ ותעוזה.

אז... בין המסכים, אחרי הפעילות הגופנית, בדרך אל הים או בחופשה המשפחתית - דני קוונטי והמרעום הגרעיני הוא הספר שכל נער ישמח לקרא וללמוד על עצמו.

"דני קוונטי והמרעום הגרעיני" מאת רון שריג, הוצאת מירי שטרן-לב, לרכישת ספר דיגיטלי לחצו כאן 

ומודפס ניתן להזמין בטלפון/ווטסאפ 050-6398002

ריקי ברוך

"לחיות בלי אמא - איך להתגבר על משברים ולהפוך לאדם עוצמתי ושפה היברידית - ספרים חדשים בהמלצה

 "שפה היברידית" מאת דניאל אשל

שפה היברידית, קובץ סיפורים מפתיע של דניאל אשל, סופרת ישראלית צעירה שבעיניי הינה תגלית מרתקת, שזהו לה ספרה הראשון. בספר שתי נובלות ועשרים סיפורים קצרים בנגיעות ובניחוחות אקזוטיים המושפעים ממקומות שנדדה בהם. עם זאת, זהו ספר ישראלי מאוד המביא לקורא את
הווי דור ה־Y בישראל מבעד לסיפורים.

"כעבור רגעים ארוכים ושתיקה שעמדה באוויר, התגלתה לפתע הדלת האדומה. היא נפתחה לרווחה ודרכה נכנס החתן מלווה על ידי הוריו. התבוננתי בו, ובו ברגע נעלמו מעיניי העולמות שנעתי בהם ועימם כל הקרואים וכירות ההמבורגרים. איתמר זוהר פסע לעברי. לבוש בחליפה שחורה, חולצה לבנה ופפיון משובץ. חילצתי עצמי מזרועותיהם האוחזות של אבי ואימי, אחזתי בשולי השמלה ובשובל הארוך. העפתי באחת את נעלי העקב מרגליי, נמלטתי ונעלמתי מבעד לדלת האדומה." (עמוד 17 בספר)

אלו הם סיפורים תוססים וצעירים המשקפים את הלוך הרוח הישראלי בעידן מורכב זה. מנעד הנושאים שדניאל נוגעת בהם בסיפוריה הוא רב. היא מרתקת את הקוראים באופן שהיא מתארת את הדור הזה. דור המתלבט ומתקשה להיפרד מנעוריו. לכאן נכנסות גם אפיזודות של צעירות וצעירים בעת שירותם בצבא ובצורך עז לברוח מתחושת סיר הלחץ שהם נתונים בו, ביציאה למסעות אל מעבר לים. לצד קלילות יתר רווית אלכוהול ונטולת אחריות יש גם כובד ראש של דור מפותח ואינטליגנטי. בין סיפוריה מפגישה אותנו המספרת עם דמויות וטיפוסים יוצאי דופן. רוקח שיקויי אהבה, ממציאת סטארט־אפים ישראלית בניו יורק, מסע דמיוני בבהאמאס ועוד ואז היא מדלגת מעל קו התפר ונוחתת על 'גג העולם' בבסיס נידח בצפון, שם היא לומדת להכיר את צפונות גופה ומובילה את הקורא אל דמותה האלמותית של יוליה הטראגית ורוקמת סביבה סיפור אהבה (השד של יוליה). אלה ועוד סיפורים רבים משתקפים בספרה של דניאל מבעד לדמויות פרי יציר דמיונה. סיפורים משעשעים, מרתקים, מורכבים ולעיתים גם מזילים דמעה. ועם זאת, היא אינה מהססת לנוע באופן חד ופראי בין הז'אנרים, מן הפיקשן אל הנון־פיקשן, ובאמצעות עלילות דמיוניות היא יוצרת עולמות מקבילים, בהם ניכרת השפעתו של הסופר הרוקי מורקמי על כתיבתה, השפעה מבורכת ומפרה לסופרת צעירה שזהו לה ספרה הראשון, ספר בשל ומבטיח.
ציפי שחרור, עורכת, משוררת וסופרת

דניאל אשל מתגוררת ברמת השרון, בוגרת תואר שני בסוציולוגיה של החינוך ומזה מספר שנים לומדת בסדנאות הכתיבה של ציפי שחרור. "שפה הברידית" הוא ספרה הראשון.

 "שפה היברידית" מאת דניאל אשל הוצאת הבית-עקד ספרים לרכישה לחצו כאן







"לחיות בלי אמא – איך להתגבר על משברים ולהפוך לאדם עוצמתי" מאת מרסל אפרת כהן

מכירים את זה שהאדמה נשמטת לכם מתחת לרגליים?
שהחיים חילקו לכם את הקלפים הכי גרועים בחבילה?
את הרגע הזה בו הרגשתם שסוף העולם הגיע, הייאוש התגבר והבדידות איומה?
עצרו!

הגעתם למקום הנכון. נשמו עמוק, כי החיים שלכם הולכים להשתנות לטובה.
הספר שלפניכם הוא בדיוק מה שיעזור לכם להפוך את המשבר הכי גדול – לעוצמה שנועדתם להיות.
נעים מאוד, שמי מרסל אפרת כהן, מומחית ליציאה ממשברים, אובדן, טרגדיות ושינויים פתאומיים שנכפו עלינו.
כשהייתי תינוקת בת 8 חודשים בלבד, איבדתי את אמא שלי, הדבר הכי קרוב אליי, ובכך איבדתי את האמון בעולם, באנשים סביבי ובעצמי.
היו לי כל הסיבות להיכשל - יתומה, בת יחידה, מעוטת יכולת משכונת פשע, תרבות משפחתית מתקרבנת ובנוסף לאלה, הרגישות היוצאת דופן שלי ונזקקות להמון חיזוקים ותשומת לב.
אבל הצלחתי!

,כשאני מביטה לאחור על חיי עד כה, קל לי להמשילם למסע של רכבת. מסע מרובה תחנות, חלקן נעימות וחלקן מאתגרות ביותר. למען האמת, חיי קשורים קשר בל יינתק ברעיון הרכבת: אבי עובד ב׳רכבת ישראל׳, ואימי הביולוגית מצאה שם את מותה. ולי, מרסל הקטנה, נותרה הברירה – האם להיגרר אחר נסיבות חיי או לנהוג את הקטר. רכבת חיי נושאת את הכותרת ׳לחיות בלי אמא׳, ולי נותרה הבחירה אם להתמקד בחלקה השני: ׳בלי אמא׳ או דווקא בחלקה הראשון: ׳לחיות׳, על אף הכול.

אני מזמינה אתכם הקוראים להצטרף אליי: להינתק מרציף ההמתנה ולעלות לקרון הראשון. הרכבת יוצאת לדרך. בואו נתחיל במסע." (מתוך המבוא לספר.)

בספר הזה אחשוף בפניכם את כל הדרך שלי מלמטה בכל תחנות חיי, ללא דמות אם, ואשתף אתכם בכלים שהפכו אותי לאדם שאני היום - מאושרת מבפנים, אישה עצמאית בעלת ביטחון ודימוי עצמי בריא, תודעת שפע והצלחה כלכלית.

אני מזמינה אתכם להתחזק מהספר שלי, ולהפיץ אותו לכל אדם הזקוק לו.
הספר נועד לתת לכם כוח, השראה וכלים לראות את האור, היכן שיש הכי הרבה חושך.

״ספר חובה לכל מי שחוו אובדן ומשבר בחיים ורוצים כלים פרקטיים להתמודדות בהווה ועם משברים עתידיים. וגם לרוצים לשמור תמיד על אופטימיות וחשיבה חיובית, גם כשהעולם סוער בחוץ.
מרסל בחוכמתה וברגישותה מפליאה לתאר את סיפור חייה המורכב והמרתק שמספק הצצה לפריפריה החברתית והכלכלית בישראל, עולם העסקים, אהדה לקבוצות כדורגל, הטרדות מיניות, יחסים בין דוריים ועוד".

ד״ר עו״ד יניב זייד - ״דוקטור שכנוע״ - מומחה בינלאומי לשיווק ומכירות.

״ביוגרפיה נוקבת הכתובה בכאב ובכנות, הופכת את הסיפור האישי כל כך של מרסל אפרת כהן לכאב של כולנו, ולא רק אלה שאיבדו אמא בגיל רך. סיפור כתוב היטב, מנומק, עלילה טרגית, שאלמלא היתה ביוגרפיה אישית הנטועה במציאות אמיתית, ניתן היה לטעות ולחשוב שמדובר בעלילה ספרותית מומצאת היטב.
היכולת לגעת ברגש מחד גיסא, ולשמור על מקום המספר האובייקטיבי מאידך גיסא, הופכים את סיפורה של מרסל ״לחיות בלי אמא״, לספר מרתק המתמודד בהצלחה בקריטריונים ספרותיים מובהקים״.
ד״ר גבי זהר, עו״ס קליני, עורך ומגיש תכנית התרבות ״זהר צפוני״ ברדיו צפון.

"לחיות בלי אמא – איך להתגבר על משברים ולהפוך לאדם עוצמתי" מאת מרסל אפרת כהן, הוצאת  סטימצקי, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

ופתאום בוקר, באומגרטנר וזה לא הזמן לפניקה ספרים חדשים בהוצאת עם עובד.

 

ופתאום בוקר מאת נעמה דעי

לפני שנים ניתק רועי כל קשר עם הוריו ועם אָחיו במושב ונסע אל מעבר לים. מאז הוא נודד חסר מנוחה בין עבודות ריתוך, נוהג בסילברדו שלו בכבישים הארוכים של אמריקה – איש של עמל ולא של מילים. בקיצים הוא חוזר לבקר את אחותו התאומה במרכז הארץ, היחידה שנשאר קשור אליה מכל משפחתו. הוא שוכר אז דירה לחודש, ולרוב נשאר רק שבוע וחצי וממהר להימלט מן הזיכרונות. הקיץ הזה נודע לו שאביו עומד למות. האם יעז לחזור לבסוף אל הבית שעזב, כדי להתעמת אתו לפני מותו?

"טמיר התחיל לבכות מיד כשראה אותה. "נפלתי במדרגות. עשו לי תפרים." על המצח תחבושת מודבקת, וביד סוכרייה על מקל. עדן דחפה את הבהלה עמוק, שלא ירגיש. החזיקה אותו חזק בחיבוק, נשבעה שאוי לו אם תתפוס אותו מתקרב שוב לאיזשהו מעקה. האשמה עמדה לה בגרון כמו גוש ליחה. טמיר הראה את הסוכרייה. אבא מרשה. אבא אמר שיקנה לו מכונית עם שלט כי היה גיבור.

מעליהם מאור אמר: "תגיד יפה שלום לאימא ותן לה חיבוק. עכשיו אנחנו נוסעים הביתה."

"אבל אני רוצה לאימא," טמיר התנגד.

קצת מתה מבפנים חיבקה אותו והזכירה לו שהערב ערב של אבא. טמיר נתלה עליה, רוצה הביתה, לא לאבא. הכניעה אותו בהבטחות: מחר בקייטנה שלהם היא תפנק אותו כמה שירצה." (עמוד 12 בספר)

רועי המתקרב לגיל ארבעים, ניתק מיד עם שחרורו מצהל כל קשר עם הוריו ואחיו במושב, וטס מעבר לים ומאז שם הוא נודד בין עבודות ריתוך מזדמנות, ופעם בשנה מגיע בקיץ לבקר את אחותו התאומה - היחידה שאליה הוא נשאר קשור מכל המשפחה.

עוד בספר צעירה בשם עדן, עם חד הורית הגרה יחד עם בנה טמיר ועם השותפה שלה מיקה בבניין שבו רועי שוכר דירה. לעדן, לעומת רועי יש סבך של קשרים עם בני המשפחה שלה; וגם עם מאור, האבא של הילד שלה שעומד להתחתן עכשיו עם אישה אחרת בשם הילה.

בקיץ המסופר ישן טמיר לראשונה שני לילות אצל אביו, והלילות האלה ארוכים ושוממים. בלי תלמידיה, בלי בנה, היא יכולה פתאום לראות שכולם סביבה מתקדמים: אביו של טמיר מתחתן, אחיה וחברותיה שקועים בחייהם, והיא נשארת במקומה. 

זה סיפורו של קיץ של כמיהות מושתקות, גישושים מהוססים ופשרות לרגע, שטעמן חמוץ־מתוק. סיפור אהבה מהוסס בין זה שאינו חוזר לזו שאינה עוזבת, קו שבור בין כאבים חדשים וישנים, ומתוכו נבחנות עלילות חייהם מחדש.

הספר "ופתאום בוקר" הוא ספר אהבה ישראלי, עצוב ויפה. סוג של רומן על מערכות יחסים במשפחה ומחוצה לה.  יש בו כמיהה לאהבה ורעב להבנה. אהבתי את הכתיבה של דעי. היא קולחת, נוגעת, מדויקת מחד ובגובה העיניים מאידך. קוטביות הדמויות המרכזיות עושה לכתיבה רק טוב. עצם העובדה שהקורא מצליח לנבור בנפשות המחפשות אהבה כמו גם את עצם יעודן בעולם. 

ספר נוגע! אהבתי מאד.

"כישרון יוצא דופן", אמרו על נעמה דעי, "קול חדש, עצמאי ומשמעותי בספרות הישראלית". ספרה הקודם צערו העתיק של הירח הוגדר "הישג בלתי רגיל", והמבקרים הכריזו שהוא "מסמן את דעי כאחת הסופרות הבכירות של הדור הבא".
כאן היא מרחיבה את מנעד הקולות שהיא שולטת בהם ומתקדמת צעד נוסף בדרכה אל קדמת הבמה הספרותית.

"ופתאום בוקר" מאת נעמה דעי, הוצאת עם עובד לרכישה לחצו כאן.

באומגרטנר מאת פול אוסטר

בדרכו לאסוף את הספר עולה בדעתו גם שהבטיח להתקשר אל אחותו הבוקר בעשר, ומאחר שהשעה כמעט עשר, הוא מחליט ללכת למטבח ולהתקשר לפני שיאסוף את הספר בסלון. ואולם כשהוא נכנס אל המטבח עוצר אותו מיד ריח חריף וצורב. משהו נשרף, הוא קולט, וכשהוא נע לעבר הכיריים, הוא רואה שאחד המבערים הקדמיים הושאר דלוק, ולהבה קטנה ועיקשת מכרסמת את דרכה אל תחתית סיר האלומיניום הקטן שבו השתמש לפני שלוש שעות לבישול שתי ביצים רכות לארוחת הבוקר שלו. הוא מכבה את המבער, ואז, בלי לטרוח לקחת כרית אחיזה או מגבת, הוא מרים את הקלחת הלוהטת מן הכיריים ומסב כווייה לידו. באומגרטנר זועק מכאב. שבריר שנייה לאחר מכן הוא שומט את הסיר, וזה פוגע ברצפה בחבטה פתאומית מצלצלת, ואז, עדיין מייבב מכאב, חש אל הכיור, פותח את המים הקרים, תוחב את יד ימינו היישר מתחת לברז ומחזיק אותה שם בשלוש או ארבע הדקות הבאות, בעוד הזרם הצונן ניגר על עורו. מתוך עמוד 5 בספר)

ספרו החדש של פול אוסטר, רומן קטן המתאר חיים שלמים, נפתח בסיר שרוף על הכיריים. סיי בָּאוּמְגַרְטְנֶר, פרופסור לפילוסופיה, שכח שרצה להרתיח מים.

זה קורה לי כל כך הרבה פעמים ומסתכם באוכל חרוך או ביצים שהיו אמורות להיות קשות והפכו להיות שחורות... 

אהבתו העמוקה וארוכת השנים לאשתו אנה הגדירה את חייו של באומגרטנר, אלא שאנה נהרגה בתאונת שחייה קשה לפני תשע שנים. כעת, על סף פרישה, הוא מנסה לחיות בהיעדרה ומתאמץ למצוא שוב אהבה שתיתן לו אחיזה בחיים. הרומן מתפתל בעדינות בנתיב זיכרונותיו וגעגועיו המתמשכים אליה, אל ימיהם בתור סטודנטים רעבים שעובדים וכותבים בניו יורק, על פני ארבעה עשורים של יחסים מלאי תשוקה, וחזרה אל ילדותו של באומגרטנר בניוארק, ואל חיי אביו, יליד פולין, בעל חנות בגדים ומהפכן כושל.


לאורך הספר חוזר ההומור העגום של אוסטר. הוא חוקר את החומר האפל יותר של מערכת היחסים ארוכת 

השנים של עם אובדן ואבל. לסיי יש מערכת יחסים מגוחכת הכוללת הצעת נישואין מביכה לאישה אותה הוא  מדמיין כעשויה להיות תחליף לאנה; הוא מתעמק ביומנים של אנה; הוא מפרסם ומקדם את שירתה שטרם פורסמה ומזכיר אירועים מילדותו, חייו ומהיסטוריה משפחתית שלו, והם תואמים בצורה לא מושלמת לאירועים בילדותו, חייו ומשפחתו של אוסטר עצמו. 

בקולו השנון, החמים והמלא הומור, מזכה אוסטר את קוראיו הנאמנים בסיפור המזקק את יופיים של רגעים קטנים בחיי היום־יום. באומגרטנר מעלה את השאלה מדוע אנחנו זוכרים דווקא את אלה ושוכחים את האחרים.

"באומגרטנר" מאת פול אוסט, תרגום משה רון, הוצאת עם עובד לרכישה לחצו כאן






זה לא הזמן לפניקה מאת קווין וילסון

שאלה אחת מעיתונאית נמרצת מערערת את עולמה השלֵו של פרנקי מן היסוד; היא סופרת ילדים מצליחה, אֵם אוהבת ואישה למופת, אך כל אלו לא יכפרו על פשע נעוריה, על מעורבותה במהומה הנוראה של "הבהלה הגדולה בקואלפילד".

"האם את יצרת אותה?" שואלת הכתבת.

"עמדתי שם, ברגליי התחילו להיווצר שלפוחיות, ותהיתי מדוע לא פשוט לשכב על המגבת שלי ולחכות לרגע שבו אוכל להיכנס בחזרה לבריכה, ואז... ואז מה בדיוק? פשוט להמשיך להסתובב במים מצד לצד, כדי שלא יראו שאני לבד? שנאתי את הבריכה, אבל המזגן בבית התקלקל, ונשאר עוד יום עד שיבואו לתקן אותו. הצלחתי להחזיק מעמד יומיים, מיוזעת ואומללה, אבל באותו בוקר בסופו של דבר קפצתי לתוך המסחרית של האחים שלי. למען האמת, לא הייתה לי ברירה, וכבר רציתי לראות את הקרב על הדבר הזה. רציתי לשמוע את הצעקות והקללות. רציתי לראות אלימות מופעלת לשם הכיף." מתוך עמוד 14 בספר)

פרנקי ידעה שהשאלה תישאל ביום מן הימים והיא תיאלץ להודות באמת: היא יצרה את הכרזה שעוררה מהומת אלוהים אשר ארצות הברית לא ידעה כמותה, אותה כרזה שעוררה אין־ספור שמועות ואגדות עירוניות והייתה השראה ללהקות, לספרים ולכיתות סודיות ועודה מודפסת על טי שירטס בכל רחבי העולם. בכל זאת היא קיוותה שהשאלה לא תישאל לעולם.

זה לא הזמן לפאניקה הוא סיפור אהבתם הצעירה של פרנקי וזיק, צייר מבטיח וכותבת מוכשרת, והניסיונות הראשונים שלהם ביצירה. הוא סיפור על אמנות שיוצאת משליטה, חורצת גורלות ומשנה סדרי עולם. זהו סיפור על הרצון הפשוט ליצור משהו יפה, להציג אותו בגאווה ולהרגיש שיש לו, ולך, מקום.

כתיבתו של קווין וילסון שנונה ורגישה מאין כמוה. ספרו הקודם אין מה לראות פה זכה לביקורות מהללות, היה לרב־מכר בין־לאומי ויצא לאור בעברית בהוצאה זו. בזה לא הזמן לפאניקה המחבר קולע לרחשי ליבם של צעירים אבודים ומבוגרים מלאים חרטה ומפליא לסרטט את הפלא ואת השבריריות שבמעשה היצירה ובהרגשת ההגשמה העצמית, העצמאית, הראשונה.

"זה לא הזמן לפניקה" מאת קווין וילסון, תרגום שירי שפירא, הוצאת ע עובד, לרכישה לחצו כאן.

 

"היורש" מאת יוסי יונה ו"שקר הנכבה" מאת דב בהט - ספרים בהמלצה.

 

היורש מאת יוסי יונה
קשה לחיות בצלו של אח גדול

וקשה יותר לחיות בצלו של אח גדול שנהרג!

דניאל בית הלחמי, סטודנט לספרות אמריקאית עכשווית, מתבשר שאחיו הבכור, איתן, נהרג בתאונת דרכים. האירוע הטרגי גוזר על דניאל לחיות ביתר שאת בצִלו המצמית של איתן, שהיה הבן מועדף על אביו ואף יועד לרשת את העסק המשפחתי, ייבוא ושיווק של כלים חקלאיים. דניאל נישא, מביא ילד לעולם ומצפה לעתיד מזהיר בעיסוקו האקדמי אך המורשת העסקית של משפחתו נושפת בעורפו. נדמה שהוא כבול באזיקים ל"תבנית נוף משפחתו". האם יוכל להשתחרר מהם, ובאיזו דרך?

לאורכו של הרומן שב הגורל ומגיח כאל דמוני המתבונן בהשתאות משועשעת בגיבור המתחבט כיצד עליו לחיות את חייו, מחשב ומכלכל את צעדיו, אך נותר כבול לתכתיביו של הגורל, ואף הופך קורבן להתעמרויותיו. למסע הגשמי שאליו יוצא הגיבור נלווה מסע פנימי, שבו הוא מתוודע למופעיה הכעורים של נפש האדם – בוגדנות, קנאה והונאה – כפי שהם עולים ממעשיו שלו עצמו.

"הוא עשה באטיות את כברת הדרך הקצרה שנבקעה מאליה בקרב הנוכחים שגדשו את חדר האורחים. היא פרשה את שתי ידיה והוא התכופף לעברה, והתכנס בתוך זרועותיה. לאחר רגע ארוך הדפה אותו לאחור, נתנה בו מבט נוקב, ליטפה את ראשו קלות, כמי שמבקשת לנחמו ולחשה, ״בִּי סטרוֹנג.״ את נפשו זעזעה מחשבה קשה. אבא שלי היה מעדיף בטח שהייתי מת במקום אחי איתן? כולם יודעים שהוא טיפח את איתן כדי שיירש ביום מן הימים את חלקו בחברה - אחים בית הלחמי: חברה לייבוא ולשיווק כלים חקלאיים. ועכשיו התוכנית שלו השתבשה. נשארתי אני והלימודים בספרות ופילוסופיה, שאותם הוא לא מעריך, ואפילו מזלזל בהם." (מתוך עמוד 8 בספר)

יש משהו ברומן משפחתי שתמיד שב ומעורר אותי לערוך השוואה מול הבית בו גדלתי אני.  א הייתי חלק ממשפחה עם עסק משפחתי, אבל גדלתי במשק חקלאי שאחריות התרומה שלנו כבר בילדותינו הייתה משמעותית ולא היתה לנו הילדים, את האופציה להתחמק מהשייכות והאחריות

כשקראתי בספר היורש ואת ואת הדילמה של דניאל, חזרתי לדילמה שהציפה אותנו בעשור האחרון דילמת מי יהיה ה"בן הממשיך". ככה זה במושב - לכל משק חקלאים נבחר בן ממשיך שיכל לבנות בית בחצר ולהקים משפחה  במשק שיעבור לידיו כירושה החקלאית עם כל המשתמע ממנה.

אהבתי את הספר מאד. היו לי רגעי חמלה ועצב עד דמעות. הכתיבה הקולחת והישירה קרבה אותי לעלילה ואפשרה לי לשמור על סקרנות ומתח קריאה מבלי שרציתי להפסיק. ממליצה מאד. 

ביד רגישה ובדייקנות מעוררת השתאות פורש בפנינו יוסי יונה דרמה אנושית מכמירת לב על גיבור המתקשה למצוא את מקומו בעולם, גיבור המתקשה להעניק משמעות לחייו וליצור עוגנים רגשיים שיאפשרו לו להיחלץ מתחושת הריקנות שהולכת ומשתלטת עליו. היורש הוא אמנם תיאור מקרה פרטי, אך הוא שזור היטב במציאות הישראלית העכשווית על מופעיה החברתיים והפוליטיים.

זהו הרומן השלישי מפרי עטו של יוסי יונה. הראשון, לא זמן טוב לאהבה, יצא לאור בשנת 2015 בהוצאת הקיבוץ המאוחד והשני, תאנים טובות מאוד, יצא לאור בשנת 2021 בהוצאת כרמל.

"היורש" מאת יוסי יונה. הוצאת פרדס לרכישה לחצו כאן

שקר הנכבה מאת דב בהט

דומה כי שקר הנכבה הוא רומן דיסטופי. (דיסטופיה היא ההפך מאוטופיה (גן עדן). דיסטופיה מתארת מציאות אנושית שבה שולטים יסודות חברתיים הנתפסים כשליליים.)

"מיד לאחר ששבעו לרוויה את תענוג המגע הגופני ביניהם, שהעניקה להם אהבתם, היא שאלה אותו,
״מה חדש?״
לשניהם היה ברור שהיא מתכוונת למשהו מסוים. היא התכוונה לישיבה מצומצמת של הנהגת המוסד, אליה הוזמן מוטי, לדיון על מעמדה של אישיות מסוימת, עליה התקבל מידע מדאיג.
״אני מקווה שתסלחי לי. אני מנוע מלדבר על כך. אבל אוכל להרגיע אותך, שהגברת X צריכה להפסיק להדאיג אותך״.
סברינה ידעה מנסיונה, שלאחר תשובה מסוג זה, ראוי לה ולמוטי, ששניהם יעתיקו את נושא השיחה לכיוון אחר. היא אמנם לא קבלה ברצון את נוסח התשובה, אבל היא כבדה את כללי המשחק. בליבה ידעה סברינה, שזאת איננה הפעם האחרונה ששניהם עוסקים בגורלה של הגברת x" (מתוך עמוד 20 בספר)

הרומן עוסק למעשה במציאות אפשרית, אולי מבעיתה ואולי הגיונית בחלקה, של מרד ערבי פנימי בישראל. התגברות על המרד מובאת באמצעות פתרון אפשרי לשאלת הקשר המורכב מאוד שישנו בארץ ישראל ובישראל בין יהודים לערבים (מוסלמים בעיקר).הסופר, דב בהט, בחר בדרך מקורית מאוד לתאר מציאות שחלקה העיקרי אכן שריר ועובדתי במציאות הישראלית בת ימנו, שבה מתקיימים אלו בצד אלו - חוסר וודאות וחוסר בטחון בנוגע ליחסם האמיתי של הערבים המוסלמים כלפי ישראל שהיא כבר למעלה משבעים שנה מדינתם. בד בבד עם סיפור אהבה יוצא דופן בין קצין ישראלי לרוקחת ערביה. רומן סוחף, מרתק ורב קולי.

אהבתי את המעברים בין ההוויה המקומית העכשווית של ישראל בימים אלו לבין הרומן הקולח והסוחף שהביא כאן דב בהט. הכתיבה קולחת, מסקרנת, מתירה את הקורא עם מחשבות והרהורים ובה בעת שומרת על רף מתח ומכאן גם ההמלצה שהספר שווה קריאה ולא רק בזכות היותו אותנטי.

ממליצה מאד.

פרופסור דב בהט. מבכירי חוקרי הגיאולוגיה בעולם. עבודותיו ומחקריו בתחום נחשבים כמובילים ופורצי דרך בתחום בכל העולם. בעשר השנים האחרונות כותב ספרי פרוזה ושירה.

"שקר הנכבה" מאת דב בהט, ארגמן-מיטב הוצאה לאור לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

המסע המשולש, השיטפון, שקר הנכבה, כתב החידה של יוסף בן מתתיהו, מאחורי מחסן שקים, ופסיפס אנושי - ספרים בהמלצה.

שקר הנכבה מאת דב בהט 
הרומן שקר הנכבה הוא רומן דיסטופי. הוא עוסק למעשה במציאות אפשרית, אולי מבעיתה ואולי הגיונית בחלקה, שבה מובא פתרון נחרץ וברור לשאלת הקשר המורכב מאוד שישנו בארץ ישראל ובישראל בין יהודים לערבים (מוסלמים בעיקר). סופר, דב בהט, בחר בדרך מקורית מאוד לתאר מציאות שחלקה העיקרי אכן שריר ועובדתי במציאות הישראלית בת ימנו, שבה מתקיימים אלו בצד אלו - חוסר וודאות וחוסר בטחון בנוגע ליחסם האמיתי של הערבים המוסלמים כלפי ישראל שהיא כבר למעלה משבעים שנה מדינתם, והצורך הטבעי למצוא פתרון הולם לכך. בהט שוזר בסיפור עלילות משנה מרתקות על יחסים רומנטיים בין גבר יהודי לאישה ערביה ועל סוכני ריגול מסתוריים, על פטריוטים ישראלים הששים אלי קרב צודק, בד בבד עם חיבור קשיח בעובדות היסטוריות מהעבר ומימנו.

התמונה הכוללת מציגה אכן מציאות קשה ובעייתית, אך מבקשת להציע פתח אפשרי לשינוי. כזה שעל פי הספר מצטייר כעגום, מאיים ומסוכן. אך מאידך - מהווה לכשעצמו פתרון בלתי נמנע ואפשרי אל מול הלופ הקשה שאליו נקלעה מדינת ישראל, אם בשל הססנות מנהיגיה ואם בשל בעייתיות אחרת של עולם מנוכר ושטוף שנאה כלפיה, שבו – "כל דאלים ושקרן גבר". כאמור - אלו הם פתרונות ספרותיים כיום, אבל הרומן הזה, בשפתו הריאליסטית בתיאוריו הצבעוניים, ובשיבוץ העובדות, משקף יצירה, בדיונית אומנם, אבל נוגעת באופן בלתי אמצעי, בחיי כולנו, כאן בארץ ובמדינת היהודים היחידה והבלבדית בעולם כולו.

דב בהט, סופר ומשורר, יליד חיפה (1935). פרופסור לגיאולוגיה ומדעי הסביבה. תוצאות עבודות המחקר שלו, המאמרים והספרים שכתב בתחום מהווים אבן דרך עולמית במדע הגיאולוגיה בעולם כולו. כיהן כדיקן הפקולטה למדע הטבע וכרקטור באוניברסיטת בן גוריון. במקביל לעבודתו האקדמית עסק דב בהט במדע שימושי שכלל פיתוח מערכת טכנולוגית עבור ״רפאל״, לשימושו של חיל האויר בשנות השבעים. בכך נמנה בין חלוצי ההי טק הישראלי. מאז יצא לגמלאות ועד עתה הוא מקדיש את מרבית זמנו ליצירה שקר הנכבה שקר הנכבה ספרותית ענפה הכוללת כתיבה של ספרי שירה ופרוזה בעברית.
"שקר הנכבה" מאת פרופ' דב בהט, פרוזה, הוצאת ארגמן מיטב.




השיטפון - מאת יעקב בר לוי
המודעה בעיתון היתה פשוטה ותכליתית: "דרוש זוג לניהול אכסניית הנוער באופירה (שארם א-שייח)". על פניו, הם לא היו אמורים להתעכב על כך לרגע. מה להם, זוג בוגרי טכניון עם ילדה קטנה, ולניהול אכסניה במקום נידח, הרחק מהציוויליזציה, בקצה המדבר?

אלא שהסקרנות ניצתת ולשניהם ברור שאין דרך חזרה. זהבית ויעקב נשבים בקסמו של חבל הארץ הבראשיתי, נוטשים את הדרך הסלולה – ומעבירים את חייהם לקצה הרחוק ביותר של דרום סיני. ההרפתקה, הם יגלו, עומדת להיות פנטסטית בהרבה גם מחלומותיהם הפרועים ביותר.

השיטפון מטיל זרקור על פרק יוצא דופן בהיסטוריה הישראלית, שנמשך 15 שנים, ואז נעלם כלא היה. דרך נקודת מבטו של יעקב בר-לוי, שמצא את עצמו מוביל את תושבי האזור בסערת הפינוי ואף מקיים פגישה אינטימית עם הנשיא סאדאת, מתגלים היופי, הפראות וההומור שליוו את חייהם של הישראלים בסיני.

יעקב בר-לוי, נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לשבעה נכדים, נולד בישראל ב-1947. ב-1974 סיים לימודי הנדסה בטכניון
וב-1977 עבר עם אשתו זהבית ובתם הקטנה לסיני. ספרו הראשון, השמים לא נופלים, יצא לאור ב-2012.
השיטפון הוא ספרו השני.

"השיטפון" מאת יעקב בר לוי, פרוזה. עריכה לשונית: איילת הרינג. הוצאה עצמית.







המסע המשולש - תמונות עלומות מראשית הציונות מאת משה לונה 

ד״ר הנדריק זליג באומן, פסיכיאטר נודע מהמבורג, יוזם ומארגן את הקונגרס הציוני הראשון שאמור להיערך בבאזל ב־1897. פיגוע טרור המתרחש ערב לפני הקונגרס על ידי צמד בדלנים צרפתים מעכב את הגעתו לטקס הפתיחה, וד"ר באומן מחפש דרכים חלופיות להגיע לבאזל בשעה היעודה. במהלך מסעו אנחנו מתוודעים לפיסות מעברו האקסצנטרי והאפל, שכולל ביקור דרמטי בארץ ישראל על מנת למצוא פתרון לבעיה היהודית, רצח והימלטות משלטונות החוק, הפלגה באוניה לצד אריסטוקרט שמאס בחייו, פתיחת דוכן נקניקיות מצליח בניו יורק, ולבסוף, מתוך נסיון נואש למצוא תכלית לקיומו השביר - ארגון היסטורי של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל.

המסע המשולש של משה לונה הוא רומן ביכורים נועז, חתרני, מקורי וחריף, המייצר נראטיב חלופי לסיפורו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. באמצעות שימוש מתוחכם בעברית אנכרוניסטית אשר נדמית כשאובה היישר מסוף המאה ה־19, ולצד תיאור מפורט של בגדים, נופים, מאכלים וריחות, קמים לנגד עינינו, בצורה מוחשית להפליא, ימי ראשית הציונות, ומוארים באור מפתיע ומטריד. העבודה המסורה של פרנסי הציונות, הפאתוס, צדקת הדרך - מומרים בסיפור חלופי, שונה בתכלית, המעמיד במרכזו את חולשותיו של היחיד.

המסע המשולש הוא ספר הרפתקאות יוצא דופן, משעשע כשם שהוא מעורר אי־נחת, המעלה מחשבות על תקפותם של נראטיבים ועל כוחם בהבניית מציאות.
"המסע המשולש - תמונות עלומות מראשית הציונות" מאת משה לונה, פרוזה. להשיג את הספר בחנויות הספרים ברחבי הארץ, כולל בחנויות המקוונות ובאתר








כתב החידה של יוסף בן מתתיהו מאת דורון בן שמעון
הספר "כתב החידה של יוסף בן מתתיהו" הוא רומן היסטורי מסחרר שמעוגן היטב בעובדות, והוא מעלה מהאוב בצבעים עזים את הקרב חסר התקווה של היהודים כנגד המעצמה הכי חזקה בעולם. היה זה מאבק שסופו באירוע הדרמטי והמכונן ליהדות ולנצרות - חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

הוא מאיר בצבעים עזים את רגעי הגבורה לצד הייאוש, את הטירוף והאכזריות ששררו במהלך המרד היהודי הגדול נגד הרומאים, ועוד יותר בירושלים בזמן המצור. הספר מביא את סיפורם של אנשים שיד הגורל הובילה אותם בספינה לסערה גדולה, להגיע לחוף מבטחים, בין ייאוש לתקווה, לייאוש חדש.

הרומן פותח צוהר אל נפשו המעונה, האניגמטית ורבת הסתירות של יוסף בן מתתיהו, מי שנשלח לרומא על ידי הסנהדרין בגיל עשרים ושש, חזר לארץ אחרי שבילה מעל לשנתיים בחצר הקיסרית. הוא מונה להיות מפקד המרד בגליל, ונתפס ע"י הרומאים ביודפת. במקום להוציאו להורג כמקובל, מינה אותו אספסינוס, לאיש המודיעין הבכיר שלו.

על המחבר, דורון בן שמעון: שנים רבות עבד ברכישה והבראת חברות, עד שהמיר את תיק העסקים בתרמיל ונהפך למדריך טיולים מוסמך. קורס מורי הדרך ומאות הטיולים שהדריך, נתנו לו פרספקטיבה ועומק על ארץ ישראל והמורשת שלה. האירוע הדרמטי של מלחמת היהודים ברומאים סקרנה אותו שנים רבות. כמי שהצילום מהווה תחביב חיים בשבילו, הוא כמעט יכול היה לדמיין את הצעקות והריח הנוראי של התבוסה, כאילו היה שם. לצורך כתיבת הרומן כתב החידה של יוסף בן מתתיהו, הספר "תולדות מלחמת היהודים ברומאים" עמד לנגד עיניו וליווה אותו כמעט יום ביומו. המחבר למד וקרא במקורות נוספים וכן גם פרשנויות על הספרים של יוסף בן מתתיהו.

לבן שמעון היה מאוד חשוב להכניס לספר צדדים אנושיים של רגעי ניצחון, פחד ותבוסה ושיחות שלא נכתבו בספרי ההיסטוריה. כך למשל, לאחר שיוסף בן מתתיהו נשלף מהבור, החיילים הרומאים מרביצים לו, יש לו דם על הפנים והמוני זבובים על העיניים. הוא לא רואה כלום והרומאים קושרים קולר לצווארו וגוררים אותו ככלב שוטה לאוהל של מפקד הצבא הרומי אספסינוס שיוצא מהאוהל ומגיב: "תכניסו אותו לאוהל אבל חסר שאיזה זבוב יצליח להיכנס". באותו רגע, במחשבה מקברית, יוסף חושב לעצמו: "גם אספסינוס שונא זבובים".

בן שמעון: "מצדה הפכה לאתוס הגבורה לאומי. כשהתגייסתי לצבא נשבעתי במצדה: 'שנית מצדה לא תיפול'. היה ברור לנו שבמצדה היהודים נלחמו בגבורה גדולה ברומאים. כשהתחלתי ללמוד ולהעמיק הסתבר לי שכמעט ולא התנהל שם קרב וכשהרומאים פרצו את החומה ותתכננו להסתער – במקום שהמורדים היהודים יילחמו עד טיפת הדם האחרונה הם התאבדו (או שלא). לא ברור מדוע גמלא לא הפכה לאתוס הגבורה הלאומי. הרי שם נלחמו היהודים עד טיפת הדם אחרונה ואף היה רגע אחד בו הם כמעט הביסו את הרומאים וכמעט הרגו את אספסאינוס. הסיבה לכך היא שבשנות ה-40, כשהחלו להקים את המדינה ושיוועו לנרטיב של גבורה, מצדה הייתה קיימת ואילו גמלא הייתה בצד הסורי ולא נודעת היכן. נערים ולוחמי פלמ"ח שרו: 'שנית מצדה לא תיפול' – למרות שהקרב האמיתי נערך בגמלא לא במצדה. גם בספרו של יוסף בן מתתיהו מוזכר שכ-5,000 איש מתו בקרבות בגמלא".

בימים אלו הוא כבר החל לרקום את עלילת ספרו השני, שייכתב על הורדוס. ספר שלמעשה יהיה ישלים את סיפור מלחמות היהודים. "הורדוס היה המלך היהודי הגדול ביותר, והספר ייכתב מזווית ראייתו של עוזרו האישי, האדם שהיה לצידו מגיל 14 ולאורך כל השנים והפך לאיש סודו. בניגוד לספר הנוכחי, בו המספר הוא יוסף בן מתתיהו וגם גיבור הספר, הפעם העוזר הוא המספר. שתלתי רמזים על הספר הבא כבר בסוף הספר החדש כאשר יוסף בן מתתיהו מקבל קלף ממישהו שאומר לו שסבא שלו היה העוזר האישי של הורדוס והוא נשבע שישמור על היומן ושיעבירו מדור לדור. אותן מגילות מתגלות גם בחדר הסודי".

"כתב החידה של יוסף בן מתתיהו" מאת דורון בן שמעון, רומן, הוצאה עצמית, להשיג באתר הספר.

מאחורי מחסן שקים מאת שמוליק טסלר
"סיפוריו של שמוליק טסלר בספרו "מאחורי מחסן שקים" הם סיפורי מקום אישיים, מנקודת מבטו של ילד שחי את הווית הקיבוץ, סיפורים המסופרים בחן רב השומר את הקורא במתח ובציפייה לפתרונם". דודו זכאי, זמר, חבר קיבוץ דליה

"קראתי את הספר מראשיתו ועד סופו בפרק זמן אחד. לא עצרתי. כל סיפור שסיימתי עורר אותי לקרוא את הסיפור הבא. אני רואה מול עיניי את מחסן השקים, אני רואה את משובות הנעורים, את דמויות החברים – והם חיים מול עיניי.
הוותיקים הלכו לעולמם, ורבים מהדור הצעיר עזבו אך שמוליק מחזיר את כולם באהבה רבה אל החיים היפים, הרומנטיים, שלכאורה לא קיימים עוד, אל הקיבוץ של לפני חמישים-שישים-שבעים שנה ויותר, שבו נולד ובו הוא חי גם היום. בימים אלה, שבהם רבים בועטים באורח החיים שבו גדלו, שמוליק מספר כמה קסומים ומרתקים היו החיים שבין השכמה להשכבה. אהובה עליי כתיבתו של שמוליק טסלר, שיצר סגנון נקי של סיפורים קצרים המעניקים חיים חדשים לעולם שהיה, ועדיין ישנו".
ד"ר יואל רפל, חוקר בכיר, המכון לחקר השואה, יועץ המכון לחקר הציונות הדתית, אוניברסיטת בר-אילן, חוקר בכיר, המכון לחקר כתבי אלי ויזל, אוניברסיטת טיבינגן, גרמניה.

"התחנכתי במערכת החינוך בבית הספר של קבוצת יבנה. לאחר ארבע שנות שירות צבאי השתחררתי בדרגת רב סרן. חזרתי למשק וחיש מהר נקלטתי בעבודה שאהבתי משחר נעוריי – גידולי שדה. בקיבוץ מילאתי תפקידים ציבוריים אחדים והייתי פעיל בוועדות שונות. בתמוז 2003 בני דור שם קץ לחייו, והוא רק בן 22. מאז אני מרבה לכתוב, בעיקר על תקופות קדומות בחיי. באותה כתיבה שלפעמים גובלת באובססיה, אני חי מחדש את ילדותי, את תקופת ההתבגרות, את אותה תקופה של הקמת התא המשפחתי, מנסה ללמוד מטעויות של הוריי ומחנכיי – ונכשל. בכתיבה זו אני מנסה לשנות את תהליכי העבר, ובדמיוני מתקן את הכשלים. מנסה לתקן את עצמי, ולהוריד ממני עצבות ואשם. הלוואי ולא אסיים את הסיפורים".
שמוליק טסלר, קבוצת יבנה.

ספרו הקודם "לא מבליג יותר", יצא לאור בשנת 2017, בעריכת הסופרת והמשוררת ציפי שחרור, הוצאת גוונים.
"מאחורי מחסן שקים" מאת שמוליק טסלר, פרוזה, אסיף הוצאה לאור, להשיג בחנויות הספרים ובטל': 050-6998888.

פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עוצמתו של עם ישראל מאת נטע ענבר-סבן
כולנו שייכים במהלך חיינו ללהקות אנושיות שונות. כתינוקות אנו זקוקים לאחרים כדי לשרוד ולהרגיש אהובים. יותר מאוחר אנו זקוקים לאנשים סביבנו כדי להתפתח, לחוש נאהבים ומשמעותיים ולהמשיך לחיות את חיינו. הספר עוסק בחיבורים בין אנשים ובהתקבצות שלהם ללהקות, להקות מסוגים רבים, בגדלים ובהרכבים שונים. להקות לזמן מסוים ולהקות למשך תקופת החיים כולה: להקות המורכבות מזוג, ממשפחה, משכנים. להקות מתבגרים, או חיילים. להקות מטיילים בהודו, להקות עם ולאום וגם גדולות הרבה יותר: אלו של דת, למשל, או של מגדר.

עולם הלהקות האנושיות מורכב, מעניין ומקסים. להקה אנושית מורכבת מפסיפס צורות וצבעים של כל אחת ואחד מחברי הלהקה, שהרי כל אחד מאיתנו מיוחד – עולם שלם בפני עצמו. הספר לוקח מושג מעולם בעלי החיים ומסביר קשרים והתנהגויות אנושיים: מה מלכד להקה ומה מוציא אחרים החוצה ממנה; מהן מטרות הלהקה וכיצד הן מתיישבות עם מטרות אישיות של החברים בה או סותרות אותן; כיצד מתנהלת להקה מבחינת מערכת הכללים ואמות המוסר שלה, הפרדה בין רשויות והמודל שנותנים מנהיגיה.

להקות אנושיות מורכבות מאנשים, לכן הוקדש מקום לפן פסיכולוגי תוך-אישי. מובאות תיאוריות של פרויד, יונג, נוימן ואחרים כדי להסביר מדוע בני אדם רוצים להיות חברים בלהקות שונות ורבות, אילו צרכים בסיסיים שלהם מקבלים מענה ועל אילו הם מוותרים ומדוע.

מבדיקת מושג הלהקה וכללי התנהלותה באופן נרחב יש מעבר לדיון בלהקה מיוחדת: זו של העם היהודי וגם זו של עם ישראל. כיצד שתיהן עוצבו במשך ההיסטוריה ומהם יחסי הגומלין ביניהן. עוצמתו של עם ישראל עולה מתוך המקום והלגיטימציה שהוא נותן לשונות שמביאים האנשים השייכים אליו עוד מימי אברהם ומשה, דרך אלפי שנים של התחבטות כיצד לבנות את כללי הלהקה המיוחדת הזו וחוקיה ועד לימינו אנו. להקת עם ישראל הינה התקבצות מופלאה של היחידים בעם היהודי למען מטרה משותפת שהיא עוצמתית ומשמעותית עבור חברי הלהקה – לבנות מחדש את מדינת ישראל; להגדיר ולקיים להקה שמטרותיה וכלליה הם מתן כבוד ואהבה לפסיפס הדעות והגוונים בה, כיוון שחבריה יודעים כי בכך עוצמתה והישרדותה.

נטע ענבר-סבן היא פסיכולוגית קלינית מומחית בעלת תואר מ.א. מהאוניברסיטה העברית. מטפלת בילדים ובמבוגרים למעלה מ-35 שנים ופיתחה שיטה לטיפול משפחתי בדיכאון. עבדה בבית החולים "גהה" והדריכה במחלקת הרווחה בעיריית מודיעין. מטפלת בהתנדבות בנפגעי טראומה באזור הדרום.
"פסיפס אנושי" - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עוצמתו של עם ישראל מאת נטע ענבר-סבן
ספר עיון בהוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

עמליה, רומן משפחתי מאת נירית וייס

 

יש משהו ברומנים משפחתיים שמהסוג של עמליה שאני תמיד ששה לקראתם. עוזבת את כל מטלות היום ומצטנפת לתוכי עם תה חם מסרבת להניח את הספר מידיי. השבוע הגיע לידי הרומן המשפחתי "עמליה" מאת נירית וייס ואני התנתקתי מהסובב וצללתי לתוכו. 
"עמליה" הוא רומן על ילדוּת והתבגרות בקיבוץ של שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, ועד למלחמת לבנון הראשונה.‭‬‬ קולה של הילדה המספרת בספר בוחן את חברת המופת של ״הקיבוצים של פעם״, בהומור, באירוניה, בכאב ובתהייה.

אני מכירה היטב את הימים ההם. אמנם נולדתי וגדלתי במושב אבל הורי לוחמי הפלמ"ח ושתי אחיותיי הבוגרות, חוו מקרוב את חיי הקיבוץ של שנות ה50-60 בקיבוץ בית גוברין. דומה כי אל אף הסיפורים הלא מעודדים על מטפלות בבתי הילדים בקיבוץ, משום מה קסם לי לאורך שנים רבות להיות חלק מההוואי הקיבוצי. בשלב מסוים הבנתי שהחלום הזה הוא "סתם חלום" ומוטב לו שלא יתממש, כי מה רע לי היכן שאני חיה ומתנהלת? עצמאית בכל שניה ביממה ולא תלויה בהחלטות קיבוץ, מחויבויות לחברות או תלות בלינה המשותפת. 

"עמליה הייתה כל כך אפורה וחיוורת באותו הבוקר.
עננים שחורים גוועו לה מתחת לעיניים, שנודדות לה בלילות. עמליה יודעת ששום דבר לא יוכל לעצור אותנו מלזנק החוצה ולהתפלש בתוך הטיפות הגדולות, שתכף ומיד ייעלמו במדבר הקמצן שלנו.
אבל עמליה מתוחה מאוד היום, והגרון שלה לא מפסיק לבלוע. אולי דמעות. ודווקא היום בא הגשם במטח פראי.
רצפת המרפסת נמלאה בבוץ דביק. משב חזק של רוח חמה העלה עמוד אבק על המרפסת הגועשת, גורר עמו עלים יבשים אל סִפָּהּ של הדלת הפרוצה, והטיח אותה במפץ נורא אל המשקוף. עמליה צעקה. מתוך הבטן יצאו לה הצעקות, הצטופפו אל הגרון, נדחסו לה במילים מרוסקות. תיכנסו מהר. הלכלוך הזה, מי ינקה את זה? אתם? אפשר להשתגע.
ומיהרנו לנער את האבק שנדבק לבגדינו, חובטים בגוף עד כאב, כדי לא לצער את עמליה שלנו עוד יותר." (מתוך פרק ראשון בספר)
בבוקר, הייתה עמליה, המטפלת בבית הילדים, מהלכת בין החדרים, בין המיטות. הרדיו כבר היה פתוח על רשת ב׳ והקריין, נוקשה ונחוש, מבטא בעברית חמורה וחדה את תרגילי ההתעמלות, למתעמלים, היכון שלום… קול גרוני, יבש, עיקש, ככה. כל בוקר משעה שש עד שש וחמש עשרה דקות בדיוק.
אבל עמליה. עמליה שלנו מעירה אותנו ברכות. הקול שלה נמוך ושקט, והיא אומרת בוקר טוב עדין וחלש כדי שהשינה שלנו תתעורר לאט לאט, והחלומות יקיצו במתינות.‬‬

אהבתי את הספר מאד, הכתיבה הקולחת, התיאורים, חוש ההומור  וההוויה הקיבוצית של אז השיבו אותי לימי ילדותי שהייתה רחוקה מרחק פסיעה מההוואי הקיבוצי המתואר בספר. משהו בסיפורן של השנים האלו תמיד מחזיר אותי למקומות מרגשים מילדותי ומצית בי זיכרונות טובים למה שלא ישוב. 

קחו את הספר וצאו למסע מהנה. ממליצה בחום.

"עמליה" מאת נירית וייס, הוצאת איפאבליש, 254 עמודים, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך