ופתאום בוקר מאת נעמה דעי
לפני שנים ניתק רועי כל קשר עם הוריו ועם אָחיו במושב ונסע אל מעבר לים. מאז הוא נודד חסר מנוחה בין עבודות ריתוך, נוהג בסילברדו שלו בכבישים הארוכים של אמריקה – איש של עמל ולא של מילים. בקיצים הוא חוזר לבקר את אחותו התאומה במרכז הארץ, היחידה שנשאר קשור אליה מכל משפחתו. הוא שוכר אז דירה לחודש, ולרוב נשאר רק שבוע וחצי וממהר להימלט מן הזיכרונות. הקיץ הזה נודע לו שאביו עומד למות. האם יעז לחזור לבסוף אל הבית שעזב, כדי להתעמת אתו לפני מותו?
.webp)
"טמיר התחיל לבכות מיד כשראה אותה. "נפלתי במדרגות. עשו לי תפרים." על המצח תחבושת מודבקת, וביד סוכרייה על מקל. עדן דחפה את הבהלה עמוק, שלא ירגיש. החזיקה אותו חזק בחיבוק, נשבעה שאוי לו אם תתפוס אותו מתקרב שוב לאיזשהו מעקה. האשמה עמדה לה בגרון כמו גוש ליחה. טמיר הראה את הסוכרייה. אבא מרשה. אבא אמר שיקנה לו מכונית עם שלט כי היה גיבור.
מעליהם מאור אמר: "תגיד יפה שלום לאימא ותן לה חיבוק. עכשיו אנחנו נוסעים הביתה."
"אבל אני רוצה לאימא," טמיר התנגד.
קצת מתה מבפנים חיבקה אותו והזכירה לו שהערב ערב של אבא. טמיר נתלה עליה, רוצה הביתה, לא לאבא. הכניעה אותו בהבטחות: מחר בקייטנה שלהם היא תפנק אותו כמה שירצה." (עמוד 12 בספר)
רועי המתקרב לגיל ארבעים, ניתק מיד עם שחרורו מצהל כל קשר עם הוריו ואחיו במושב, וטס מעבר לים ומאז שם הוא נודד בין עבודות ריתוך מזדמנות, ופעם בשנה מגיע בקיץ לבקר את אחותו התאומה - היחידה שאליה הוא נשאר קשור מכל המשפחה.
עוד בספר צעירה בשם עדן, עם חד הורית הגרה יחד עם בנה טמיר ועם השותפה שלה מיקה בבניין שבו רועי שוכר דירה. לעדן, לעומת רועי יש סבך של קשרים עם בני המשפחה שלה; וגם עם מאור, האבא של הילד שלה שעומד להתחתן עכשיו עם אישה אחרת בשם הילה.
בקיץ המסופר ישן טמיר לראשונה שני לילות אצל אביו, והלילות האלה ארוכים ושוממים. בלי תלמידיה, בלי בנה, היא יכולה פתאום לראות שכולם סביבה מתקדמים: אביו של טמיר מתחתן, אחיה וחברותיה שקועים בחייהם, והיא נשארת במקומה.
זה סיפורו של קיץ של כמיהות מושתקות, גישושים מהוססים ופשרות לרגע, שטעמן חמוץ־מתוק. סיפור אהבה מהוסס בין זה שאינו חוזר לזו שאינה עוזבת, קו שבור בין כאבים חדשים וישנים, ומתוכו נבחנות עלילות חייהם מחדש.
הספר "ופתאום בוקר" הוא ספר אהבה ישראלי, עצוב ויפה. סוג של רומן על מערכות יחסים במשפחה ומחוצה לה. יש בו כמיהה לאהבה ורעב להבנה. אהבתי את הכתיבה של דעי. היא קולחת, נוגעת, מדויקת מחד ובגובה העיניים מאידך. קוטביות הדמויות המרכזיות עושה לכתיבה רק טוב. עצם העובדה שהקורא מצליח לנבור בנפשות המחפשות אהבה כמו גם את עצם יעודן בעולם.
זה סיפורו של קיץ של כמיהות מושתקות, גישושים מהוססים ופשרות לרגע, שטעמן חמוץ־מתוק. סיפור אהבה מהוסס בין זה שאינו חוזר לזו שאינה עוזבת, קו שבור בין כאבים חדשים וישנים, ומתוכו נבחנות עלילות חייהם מחדש.
הספר "ופתאום בוקר" הוא ספר אהבה ישראלי, עצוב ויפה. סוג של רומן על מערכות יחסים במשפחה ומחוצה לה. יש בו כמיהה לאהבה ורעב להבנה. אהבתי את הכתיבה של דעי. היא קולחת, נוגעת, מדויקת מחד ובגובה העיניים מאידך. קוטביות הדמויות המרכזיות עושה לכתיבה רק טוב. עצם העובדה שהקורא מצליח לנבור בנפשות המחפשות אהבה כמו גם את עצם יעודן בעולם.
ספר נוגע! אהבתי מאד.
"כישרון יוצא דופן", אמרו על נעמה דעי, "קול חדש, עצמאי ומשמעותי בספרות הישראלית". ספרה הקודם צערו העתיק של הירח הוגדר "הישג בלתי רגיל", והמבקרים הכריזו שהוא "מסמן את דעי כאחת הסופרות הבכירות של הדור הבא".
כאן היא מרחיבה את מנעד הקולות שהיא שולטת בהם ומתקדמת צעד נוסף בדרכה אל קדמת הבמה הספרותית.
"ופתאום בוקר" מאת נעמה דעי, הוצאת עם עובד לרכישה לחצו כאן.
באומגרטנר מאת פול אוסטר
בדרכו לאסוף את הספר עולה בדעתו גם שהבטיח להתקשר אל אחותו הבוקר בעשר, ומאחר שהשעה כמעט עשר, הוא מחליט ללכת למטבח ולהתקשר לפני שיאסוף את הספר בסלון. ואולם כשהוא נכנס אל המטבח עוצר אותו מיד ריח חריף וצורב. משהו נשרף, הוא קולט, וכשהוא נע לעבר הכיריים, הוא רואה שאחד המבערים הקדמיים הושאר דלוק, ולהבה קטנה ועיקשת מכרסמת את דרכה אל תחתית סיר האלומיניום הקטן שבו השתמש לפני שלוש שעות לבישול שתי ביצים רכות לארוחת הבוקר שלו. הוא מכבה את המבער, ואז, בלי לטרוח לקחת כרית אחיזה או מגבת, הוא מרים את הקלחת הלוהטת מן הכיריים ומסב כווייה לידו. באומגרטנר זועק מכאב. שבריר שנייה לאחר מכן הוא שומט את הסיר, וזה פוגע ברצפה בחבטה פתאומית מצלצלת, ואז, עדיין מייבב מכאב, חש אל הכיור, פותח את המים הקרים, תוחב את יד ימינו היישר מתחת לברז ומחזיק אותה שם בשלוש או ארבע הדקות הבאות, בעוד הזרם הצונן ניגר על עורו. מתוך עמוד 5 בספר)
ספרו החדש של פול אוסטר, רומן קטן המתאר חיים שלמים, נפתח בסיר שרוף על הכיריים. סיי בָּאוּמְגַרְטְנֶר, פרופסור לפילוסופיה, שכח שרצה להרתיח מים.
זה קורה לי כל כך הרבה פעמים ומסתכם באוכל חרוך או ביצים שהיו אמורות להיות קשות והפכו להיות שחורות...
.webp)
אהבתו העמוקה וארוכת השנים לאשתו אנה הגדירה את חייו של באומגרטנר, אלא שאנה נהרגה בתאונת שחייה קשה לפני תשע שנים. כעת, על סף פרישה, הוא מנסה לחיות בהיעדרה ומתאמץ למצוא שוב אהבה שתיתן לו אחיזה בחיים. הרומן מתפתל בעדינות בנתיב זיכרונותיו וגעגועיו המתמשכים אליה, אל ימיהם בתור סטודנטים רעבים שעובדים וכותבים בניו יורק, על פני ארבעה עשורים של יחסים מלאי תשוקה, וחזרה אל ילדותו של באומגרטנר בניוארק, ואל חיי אביו, יליד פולין, בעל חנות בגדים ומהפכן כושל.
לאורך הספר חוזר ההומור העגום של אוסטר. הוא חוקר את החומר האפל יותר של מערכת היחסים ארוכת
.webp)
אהבתו העמוקה וארוכת השנים לאשתו אנה הגדירה את חייו של באומגרטנר, אלא שאנה נהרגה בתאונת שחייה קשה לפני תשע שנים. כעת, על סף פרישה, הוא מנסה לחיות בהיעדרה ומתאמץ למצוא שוב אהבה שתיתן לו אחיזה בחיים. הרומן מתפתל בעדינות בנתיב זיכרונותיו וגעגועיו המתמשכים אליה, אל ימיהם בתור סטודנטים רעבים שעובדים וכותבים בניו יורק, על פני ארבעה עשורים של יחסים מלאי תשוקה, וחזרה אל ילדותו של באומגרטנר בניוארק, ואל חיי אביו, יליד פולין, בעל חנות בגדים ומהפכן כושל.
לאורך הספר חוזר ההומור העגום של אוסטר. הוא חוקר את החומר האפל יותר של מערכת היחסים ארוכת
השנים של עם אובדן ואבל. לסיי יש מערכת יחסים מגוחכת הכוללת הצעת נישואין מביכה לאישה אותה הוא מדמיין כעשויה להיות תחליף לאנה; הוא מתעמק ביומנים של אנה; הוא מפרסם ומקדם את שירתה שטרם פורסמה ומזכיר אירועים מילדותו, חייו ומהיסטוריה משפחתית שלו, והם תואמים בצורה לא מושלמת לאירועים בילדותו, חייו ומשפחתו של אוסטר עצמו.
בקולו השנון, החמים והמלא הומור, מזכה אוסטר את קוראיו הנאמנים בסיפור המזקק את יופיים של רגעים קטנים בחיי היום־יום. באומגרטנר מעלה את השאלה מדוע אנחנו זוכרים דווקא את אלה ושוכחים את האחרים.
"באומגרטנר" מאת פול אוסט, תרגום משה רון, הוצאת עם עובד לרכישה לחצו כאן
זה לא הזמן לפניקה מאת קווין וילסון
שאלה אחת מעיתונאית נמרצת מערערת את עולמה השלֵו של פרנקי מן היסוד; היא סופרת ילדים מצליחה, אֵם אוהבת ואישה למופת, אך כל אלו לא יכפרו על פשע נעוריה, על מעורבותה במהומה הנוראה של "הבהלה הגדולה בקואלפילד".
"האם את יצרת אותה?" שואלת הכתבת.
פרנקי ידעה שהשאלה תישאל ביום מן הימים והיא תיאלץ להודות באמת: היא יצרה את הכרזה שעוררה מהומת אלוהים אשר ארצות הברית לא ידעה כמותה, אותה כרזה שעוררה אין־ספור שמועות ואגדות עירוניות והייתה השראה ללהקות, לספרים ולכיתות סודיות ועודה מודפסת על טי שירטס בכל רחבי העולם. בכל זאת היא קיוותה שהשאלה לא תישאל לעולם.
זה לא הזמן לפאניקה הוא סיפור אהבתם הצעירה של פרנקי וזיק, צייר מבטיח וכותבת מוכשרת, והניסיונות הראשונים שלהם ביצירה. הוא סיפור על אמנות שיוצאת משליטה, חורצת גורלות ומשנה סדרי עולם. זהו סיפור על הרצון הפשוט ליצור משהו יפה, להציג אותו בגאווה ולהרגיש שיש לו, ולך, מקום.
כתיבתו של קווין וילסון שנונה ורגישה מאין כמוה. ספרו הקודם אין מה לראות פה זכה לביקורות מהללות, היה לרב־מכר בין־לאומי ויצא לאור בעברית בהוצאה זו. בזה לא הזמן לפאניקה המחבר קולע לרחשי ליבם של צעירים אבודים ומבוגרים מלאים חרטה ומפליא לסרטט את הפלא ואת השבריריות שבמעשה היצירה ובהרגשת ההגשמה העצמית, העצמאית, הראשונה.
"באומגרטנר" מאת פול אוסט, תרגום משה רון, הוצאת עם עובד לרכישה לחצו כאן
זה לא הזמן לפניקה מאת קווין וילסון
שאלה אחת מעיתונאית נמרצת מערערת את עולמה השלֵו של פרנקי מן היסוד; היא סופרת ילדים מצליחה, אֵם אוהבת ואישה למופת, אך כל אלו לא יכפרו על פשע נעוריה, על מעורבותה במהומה הנוראה של "הבהלה הגדולה בקואלפילד".
"האם את יצרת אותה?" שואלת הכתבת.
"עמדתי שם, ברגליי התחילו להיווצר שלפוחיות, ותהיתי מדוע לא פשוט לשכב על המגבת שלי ולחכות לרגע שבו אוכל להיכנס בחזרה לבריכה, ואז... ואז מה בדיוק? פשוט להמשיך להסתובב במים מצד לצד, כדי שלא יראו שאני לבד? שנאתי את הבריכה, אבל המזגן בבית התקלקל, ונשאר עוד יום עד שיבואו לתקן אותו. הצלחתי להחזיק מעמד יומיים, מיוזעת ואומללה, אבל באותו בוקר בסופו של דבר קפצתי לתוך המסחרית של האחים שלי. למען האמת, לא הייתה לי ברירה, וכבר רציתי לראות את הקרב על הדבר הזה. רציתי לשמוע את הצעקות והקללות. רציתי לראות אלימות מופעלת לשם הכיף." מתוך עמוד 14 בספר)
זה לא הזמן לפאניקה הוא סיפור אהבתם הצעירה של פרנקי וזיק, צייר מבטיח וכותבת מוכשרת, והניסיונות הראשונים שלהם ביצירה. הוא סיפור על אמנות שיוצאת משליטה, חורצת גורלות ומשנה סדרי עולם. זהו סיפור על הרצון הפשוט ליצור משהו יפה, להציג אותו בגאווה ולהרגיש שיש לו, ולך, מקום.
כתיבתו של קווין וילסון שנונה ורגישה מאין כמוה. ספרו הקודם אין מה לראות פה זכה לביקורות מהללות, היה לרב־מכר בין־לאומי ויצא לאור בעברית בהוצאה זו. בזה לא הזמן לפאניקה המחבר קולע לרחשי ליבם של צעירים אבודים ומבוגרים מלאים חרטה ומפליא לסרטט את הפלא ואת השבריריות שבמעשה היצירה ובהרגשת ההגשמה העצמית, העצמאית, הראשונה.
"זה לא הזמן לפניקה" מאת קווין וילסון, תרגום שירי שפירא, הוצאת ע עובד, לרכישה לחצו כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה