שני אלמנים מגלים אהבה מאוחרת אך האם העבר, הילדים וקשיי הגיל יאפשרו להם להתחיל מחדש?
הספר מתאר תשוקה לאהבה בגיל מבוגר ובעולם משתנה, כאשר זיכרון הנעורים והנישואים הקודמים מקשים לעיתים את מימושה. העבר של הגיבורים רודף אחריהם כצל ומונע מהם לברוח מן הבידוד שהשנים המאוחרות כופות על חייהם.
אביבה, שהתאלמנה לפני שנים אחדות, פוגשת בחוג למבוגרים בנדב, שאשתו הלכה לעולמה, והשניים מוצאים עד מהרה שפה משותפת. האם יצליחו לגבור על המטען שהם נושאים עימם מחייהם עד כה – על הילדים והיחסים הסבוכים עימם, על הבדלי האמונה, על הכלכלה המשותפת? האם יוכלו לקשיי הבריאות שבאים עם הגיל? האם ימצאו אושר, יחד או לחוד?
הספר מלווה את השניים במסעם, זה המשותף וזה האישי. לאורכו נפגוש דמויות משמעותיות נוספות בחייהם ונגלה כי גם אם התרגשות הנעורים ולבטיה חולפים, לא קל יותר למצוא זוגיות בגיל מבוגר.
כך התנגשו רצונו של האב לעזור לבנו במצוקתו מול רצונן של אביבה ושל הבת לשים לכך קץ. הבן הצדיק את מעשיו בטענה שעליו לשמור על כספי אביו לעתיד, ובתוקף ניהולו את חשבונות האב מכוח ייפוי כוח, נהג בקמצנות כלפי אביבה בכיסוי הוצאות משותפות במיוחד כשעלה הצורך בהעסקת מטפל זר. כל הגורמים הללו הבשילו אצל אביבה את הרצון לפרק את הזוגיות ולבקש גט, וחברה שלה, שגם שימשה כעורכת דינה, דחפה אותה לקראת פירוק הנישואין. בבית הדין הרבני ניתן בסופו של דבר פסק דין המתיר את הגט
הרעיון לכתוב ספר ליווה את עינן שנים רבות, אך רק כשהתקרב לגיל 90 החליט לסגור את העסק שהקים ולהפסיק לעבוד, ובכך התפנה סוף-סוף לכתיבה. הספר עצמו נכתב במשך שנה עד שנתיים. בין המקורות שעיצבו את חשיבתו על הכתיבה, מזכיר עינן את ספרו של רוברט מקי, "סיפור", המוכר ככלי יסוד לכתיבת תסריטים.
עינן מציין גם את אהבתו הוותיקה לסיפורים קצרים של סופרים כמו סול בלו ואחרים. הוא נזכר כי כבר בגיל 13 קרא את "הנסיך המאושר" מאת אוסקר ויילד בשפת המקור, באנגלית, וחש גאווה רבה על כך.
עם צאת "אהבה מאוחרת" לאור, מצטרף עינן לשורת יוצרים שמצאו בגיל מבוגר את הזמן והפנאי להגשים חלום ישן - לכתוב ולפרסם ספר, ובכך למלא חלל שהוא עצמו זיהה בספרות העברית: סיפור על אהבה וזוגיות בשנות הבגרות המאוחרות של החיים.
"אהבה מאוחרת" מאת צבי עינן, הוצאת צמרת לרכישת הספר לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה