דפים

יום שני, 13 בינואר 2025

רחל בעקבות אוצר המילים האבוד מאת לירז רז - ספר ילדים בהמלצה חמה




גדלתי את ילדי כמו גם את תלמידי לאורך 25 שנות חינוך, על טוהר וטהרת השפה העברית. עברית טובה היא ערך בזכות עצמו. לעתים אני מוצאת אותה משנה פנים, צורה ומשתנה לנוכח המציאות הצברית עד שגם האקדמיה ללשון עברית מתגמשת ומוסיפה מילים שלא נכונו לה/לנו בעבר.

השבוע הגיע לידי ספר ילדים חשוב - רחל בעקבות אוצר המילים האבוד, סיפור הלוקח את הילדים למסע בזמן בין סמטאותיה של ירושלים בשנת 1900 לתל אביב של היום, תוך כדי גילויים על תחייתה של השפה העברית, על משפחת בן יהודה ועל תחנות ילדותו של איתמר בן אב”י – הילד העברי הראשון. נינתו רחל שגדלה בתל אביב אוהבת לגלוש על גלים ולגלוש ברשתות החברתיות.


“שָׁלוֹם לָךְ רָחֵל, זֶה אֲנִי, סַבָּא-רַבָּא אִיתָמָר. אַתְּ יוֹדַעַת, גַּם אֲנִי הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד. כֵּן-כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכֻּלָּם פַּעַם הָיוּ יְלָדִים, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי הַיֶּלֶד הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן, וְהִגִּיעָה שְׁמוּעָה לְאָזְנַי מֵעָנָן מְחֻפָּשׂ לְגִ’ירָף, שֶׁאַתְּ רוֹצָה לְהַמְצִיא כָּמוֹנִי מִלִּים חֲדָשׁוֹת – אַךְ לִפְנֵי כֵן יֵשׁ לִי מְשִׂימָה חֲשׁוּבָה בִּשְׁבִילֵךְ: אֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָתֵךְ לִמְצֹא אֶת אוֹצַר הַמִּלִּים הָאָבוּד שֶׁלִּי”.



 רחל מסתקרנת להמציא מילים בעברית. איתמר הסבא רבא מתגלה לרחל בחלום והם יוצאים תחילה למסע משותף לחפש את אוצר המילים האבוד של איתמר.
רחל פונה לעזרתם של הילדים ומזמינה אותם להמציא ולחדש מילים בעברית ולהפנותם לאקדמיה ללשון העברית במעטפה מבוילת וממוענת שמצורפת לספר זה.





חשוב לי לציין כי גם כאשר הספר ראה אור לפני למעלה משלש שנים, מקומו וחשיבותו תקפים יותר ויותר ככל שהשפה העברית מתפתחת לכיוונים חדשים בזכות הדורות החדשים לנולדים כאן. לראייתי, "רחל בעקבות אוצר המילים האבוד" הוא ספר היסטוריה חשוב לכל ילדי ישראל וברור לי שהספר שברשותי ילך עם נכדי הבכור לגן הילדים לשעת פעילות חשובה מעין כמותה (יותר משעה!)
הספר מתאים לילדים בראשית קריאה, הוא מסקרן מאוד, הרפתקני מעורר שיח עם ההורים, הסבים או הצוות בגן. 

לספר מצורפת מעטפה מבוילת וממוענת לאקדמיה ללשון העברית שמזמינה את הילדים להוסיף ולחדש מילים עבריות. (מעודד פעילות, סקרנות, יצירתיות ומאדיר את חשיבותה של השפה בקרב הילדים.)
ממליצה מאד!




לירז רז, גדלה למרגלות מצודת הים באשדוד, ובנערותה בקיבוץ הצופה אל הלבנון. בעלת תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני בממשל. נשואה לפרופ׳ איתמר רז, נכדו הבכור של איתמר בן אב״י ונינו של אליעזר בן יהודה, אימא של רחל בת אבי רז, גיבורת הספר.

"רחל בעקבות אוצר המילים האבוד" מאת לירז רז, הוצאת ניב, לרכישה לחצו כאן


















ריקי ברוך



















רווח של חמש מאת טלי כהן צדק - ספר מדוייק ונוגע ללב במציאות הישראלית

 


תמיד יש לרווח סוף!
נתי מתכננת תוכנית כך שהבן שלה ישרת ברווח שבין המלחמות.

"הסתובבתי והתחלתי ללכת בחזרה הביתה. במהירות. העגלה קפצה על האבנים, התנדנדה מצד לצד ואיבדה שיווי משקל, אבל לא האטתי. דנה בכתה. לא עצרתי להרגיע אותה. דחפתי לה מוצץ והמשכתי לשעוט למטה, בירידה, באמצע הכביש, בדרך שעד לפני מספר דקות היתה יפה ועכשיו לא היתה יפה בכלל, מרימה את העגלה בידיים מעל בורות שלא היו שם קודם וגרמי מדרגות תלולים רק כדי לקצר במעט את הזמן הזה, של חוסר הידיעה, דרך הבית של אביגיל ודורי, דרך הבית של שני ואורי, עד הדלת שלנו, עם העציצים, עם שטיח הכניסה, לגלות שאתה לא שם.
עידוווו! צעקתי. עידוווו!"




"לא ישנתי באותו לילה, עידו. מתישהו, אולי בשתיים לפנות בוקר, פתחתי את הדלת שאני לא פותחת אף פעם בלי לדפוק, נכנסתי לחדר, הרטבתי את כף היד ברוק וקירבתי אותה לפנים שלך. ליד האף. ליד הפה. לבדוק שאתה נושם. אחת. שתיים. שלוש. אוויר. אחת. שתיים. שלוש. אוויר. כמו כשהיית תינוק. אולי זה מגעיל אותך, אבל החלטתי שאספר לך הכול."

כשעידו, בנה הבכור של נתי, מגיע לגיל שש־עשרה – מסתיים מבצע צוק איתן. היא בוחנת באימה את ההתנהלות החוזרת של מדינת ישראל אל מול האיום העזתי, ומבינה שהרווח הקבוע בין מבצע למבצע עומד להסתיים בדיוק כשהוא אמור להתגייס. היא יודעת שעידו יתנדב ליחידה קרבית, היא יודעת שאם יהיה מבצע תהיה כניסה קרקעית, והיא יודעת מה המחיר הנורא, הבלתי נסבל, שגובה תמרון בסמטאות עזה. עד לאן תרחיק לכת אם על מנת להגן על בנה? נתי לא מוכנה לעמוד מנגד. היא אוספת מידע, מבצעת את ההכנות הנדרשות, ומחכה לרגע הנכון – נחושה לממש את תוכניתה לגרום למדינת ישראל לצאת לפעולה צבאית שלא התכוונה לצאת אליה, ולהציל את עידו מהעתיד הצפוי לו.

נתי מדברת אל עידו בנה. ממרחק הזמן היא פונה אליו, מספרת לו מה עשתה ומנסה להסביר לו, ואולי גם לעצמה, למה. 
רווח של חמש נוגע בכנות ובאומץ בנושא אימהות בכלל, ובמדינת ישראל בפרט. הוא מתעמת עם שאלות מוסר, אתוס, גורל ואהבה. הספר זכה בפרס משכנות שאננים לפרוזה עברית לשנת תשפ״ד.


השבוע כששמות נוספים "הותרו לפרסום" וראיתי את אימו של אחד הנופלים, רק בן 19 במותו, מבכה את בנה עד אובדן חושים, "חזרתי" לסיפורה של נתי מזדהה עם חוסר האונים שמלווה את כל האימהות ששולחות את ילדיהן לצבא. 
"רווח של חמש" הוא רומן ישראלי נוקב, מטלטל, ומדויק מאין כמותו. 

במקביל לקריאה ולאמפטיה, חוויתי את קשת הרגשות שניסחה כהן-צדק בהתנהלותה של נתי. 
מציאות חיינו המאתגרת שבה וחוזרת באופנים שונים של מבצעים/מלחמות ואני לא יכולה שלא להתייחס לשבעה באוקטובר ולמחיר הכבד ששלמו כאן אימהות, אבות, ילדים, תינוקות, חיילים, חיילות ולא רק.
המדינה שלנו מאכלסת אימהות שהמחשבה על גורל-עתיד ילדיהן בנות כבנים כבר, בצאתן מחדר הלידה.

ספר מעולה, סוחף נוקב ומאד עצוב.

טלי כהן צדק ספרה הראשון ״בתוך הבטן של הדג״ יצא בהוצאת פרדס בתמיכת קרן קק״ל, זכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים ובמלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית.
"רווח של חמש" מאת טלי כהן צדק, הוצאת שתיים לרכישה לחצו כאן 





















ריקי ברוך

יום שבת, 11 בינואר 2025

נקודת ההתכה ספר חדש מאת אסתי הלפרין־מימון

 

בימים אלו רואה אור הספר "נקודת ההתכה", בכור ספרי ההוצאה לאור התחנה בעריכת אורנה לנדאו.
התחנה על סופריה ועורכיה במוערכים יוצאת לדרך חדשה ואני שולחת שפע איחולים להצלחתם של כל העוסקים ביצירה.

איך זה קרה? 
תלוי מהיכן מתחילים לחקור. 
לנו זה קרה כשיום אחד החל לרדת הגשם. 
אצלנו הוא לא התחיל בטפטוף עדין אלא התחיל חזק ואז התגבר. 
חף מרחמים. 
היינו בתוך הבית, והתקרה החלה לטפטף. 
אחר כך היו בועות ואחר כך נקודות כהות שחורות. 
רטיבות מולידה פטרייה. 
זה קרה בכל פינה. 
לא היה לאן לברוח. 
אי אפשר לתקן את זה, אמרו בעלי המקצוע, עד שהגשם ייפסק ויהיה יותר יבש. 
לא אטמתם את הגג. 
האם היו רגילים לאנשים שהתקמצנו, טעו, שכחו? 
הם לא נזפו בנו או התפלאו. 
הם פשוט הסבירו מה אפשר ומה אי אפשר. ביובש."


בית, בניה, קבלנים, שיפוצים, בעלי מקצוע ושליחיהם, את כולם אני לוקחת תמיד בערבון מוגבל, מצפה לא להתאכזב, אבל איך שהוא בדרך עד לסוף המיוחל, תמיד יש מהמורות שהפתרון המרכזי להן הוא - כסף! 

"שילמנו לו ממיטב כספנו, והוא אמר לנו דברים מרגיעים ומשמחים. בגדול היינו מרוצים מאוד, אף על פי שהיו לנו איתו יחסים מורכבים: כשהרבינו בשאלות ובבקשות נבהלנו שהגזמנו וחששנו מרגזנותו, כשהתחלנו לראות תוצאות מרשימות רצינו מאוד ביקרו, כאבנו את הכסף הרב שהוא חלב מאיתנו וחשנו כלפיו איבה מסוימת בשל כך, חשנו מרומים באופן קבוע בשיחות איתו כי הרגשנו לעיתים קרובות שהוא משקר, אבל לא היו לנו שום הוכחות. בכל הסבר שלו הלכנו לאיבוד. ידענו שהוא רואה לנגד עיניו אנשי ספר ומילה שבוהים בו בעיניים מזוגגות ולא יודעים מימינם ומשמאלם על מה הוא סח. ידענו שהוא מפתה אותנו, ידענו שאנחנו תמימים ומנוצלים, אבל אפשר לומר שלאחר שקלול היתרונות והחסרונות, הסכמנו מראש להכול. זה היה שווה את עוגמת הנפש, חשבנו, מעט אי־נחת תמורת הבית הנכסף. יום יבוא, והיום הזה אכן קרב ובא, והקבלן ילך לדרכו עם מזוודת כסף כבדה, ואנחנו נישאר בדירת החלומות שלנו ונחיה בה בעושר ואושר." (מתוך פרק ראשון בספר.)

בעדינות, פיוטיות, סבלנות וחוכמה יוצאת דופן מספרת אסתי הלפרין מימון את סיפורו של זוג ישראלי מצליח ומוצלח, שביום אחד מגלה שהבית – אותו בית שבו התגאה – נפלש, קרס והתפורר. מי אשם? האחד או השני? מי ששכח או מי ששכח להזכיר? ומה בדיוק האשמה? עצימת עיניים? שאננות? חטא היוהרה?

לקראת כניסת השבת אחרי שהדלקתי נרות והכל כבר היה מוכן ומדוגם לקראת בואם של הילדים והנכדים, החלטתי להציץ בספר כדי להבין לקראת מה אני הולכת. שקעתי בכורסה והתנתקתי בשניות מהסביבה.
הספר לכד אותי לתוכו ולרגע חשבתי שלא בא לי שישי משפחתי אלא רק לקרא ולקרא ולקרא.
נקודת ההתכה הוא ספר חכם, נוגע ללב, רומן מהסוג שקל לי להתחבר אליו. אהבתי את השנינות, הכתיבה הקולחת, דילמות היחסים הבינאישיים. התפוררות הגג שמהווה את נקודת הפתיחה, מתפתחת לעלילה מעוררת מחשבות על יחסים, תקשורת, דמויות מעניינות -התאהבתי בהם במהירות שיא ולמדתי מהם לא מעט.
הכוח לבחון שוב את מה שהיה מובן מאליו הוא כוח וערך מרתק שרבים לא זוכים לו בחייהם הזוגיים.
מצאתי בספר מסע נוגע ללב, מרתק שהותיר אותי עם מחשבות רבות גם אחרי שהצטערתי שנגמר.
רוצו קרוא!!!

נקודת ההתכה הוא ספרה השלישי של אסתי הלפרין מימון, פסיכולוגית קלינית, מחברת שמיטה (כנרת זמורה, 2017) ותחת השפעה (שתים, 2022).

"נקודת ההתכה" מאת אסתי הלפרין מימון, הוצאת התחנה, לרכישה לחצו כאן.



















ריקי ברוך



יום ראשון, 5 בינואר 2025

מהפכת הגלוקוז, דבר לא נספג, גוד אינאף, את כותבת? ומאובנים מתעוררים לחיים - ספרים חדשים בהמלצה חמה במיוחד.

 





מהפכת הגלוקוז מאת ג'סי אינשוספה


"אוכל הוא לא רק טעים, הוא חיוני לנו. אבל לאוכל יכולות להיות השלכות בלתי צפויות, מבלי שנהיה מודעים לכך. ועכשיו לשאלה הקשה יותר: האם אתם יודעים כמה גרמים של שומן נוספו לבטן שלכם אחרי שאכלתם את הדבר ההוא? האם אתם יודעים אם הוא יגרום לכם להתעורר עם פצעון מחר בבוקר? האם אתם יודעים כמה משקע הצטבר בעורקים שלכם בעקבותיו או כמה קמטים הוא חרץ על פניכם? האם אתם יודעים אם הוא הסיבה לכך שתהיו רעבים שוב תוך שעתיים, תשנו גרוע בלילה או תרגישו חסרי אנרגיה כאמור?

בקיצור, האם אתם יודעים איך השפיע הדבר האחרון שאכלתם על הגוף והמוח שלכם?"





איך קפיצות הגלוקוז בדם פוגעות בצורה דרמטית בבריאות שלנו?
• איזה שינוי בארוחת הבוקר יעניק לנו אנרגיה ויקטין את ההשתוקקות למזון לאורך היום?
• מה הסדר הנכון לאכול בו את ארוחת הצהריים כדי לרדת במשקל ולשפר את הבריאות?

מהפכת הגלוקוז הוא מדריך מעשי, וגם מהנה, לשליטה ברמות הגלוקוז בדם, לבריאות טובה יותר ולהרגשה טובה יותר. זה ספר פורץ דרך, מלא במידע מדעי ומוסמך, שעוזר לנו להבין איך הגוף שלנו עובד, אבל גם מעניק לנו כלים זמינים ונוחים כדי לשפר את הקשר עם הגוף שלנו.



הספר לא רק מסביר באופן מעניין וקריא כיצד רמות הגלוקוז בדם מושפעות מהאוכל, אלא גם נותן פתרונות קלים לביצוע שצפויים להביא לשיפור לא רק בגלוקוז, אלא גם בהיבטים רבים אחרים של בריאות ואיכות חיים. הטיפים לשינויים פשוטים וקטנים כגון הוספת ירקות לפני האוכל, שינוי סדר המזונות והוספת תנועה אחרי האוכל כדי לנצל את יכולת השרירים שלנו לווסת את הגלוקוז, מבוססים על מחקרים מדעיים איכותיים. 

כאמור בספרה החדש הביוכימאית ג'סי אִינְשוֹסְפֶּה מלמדת אותנו איך השינויים התכופים ברמות הגלוקוז בדם במהלך היום קפיצות הגלוקוז  משפיעים בצורה דרמטית על הגוף, על הבריאות שלנו ועל איך שאנחנו מרגישים.
אינשוספה מציעה עשרה טריקים פשוטים ומפתיעים — כאלה שאפשר ליישם בקלות – כדי למתן את הקפיצות, לשטח את עקומת הגלוקוז, לשפר את הבריאות ולשלוט במשקל, וכל זה בלי לוותר על מה שאנחנו אוהבים לאכול.

על אף שמעצם היותי קפדנית בכל שקשור לתזונה נכונה, פגשתי בספר מיידע רב שחידש לי ועודד אותי לעשות זאת נכון יותר. עשרה טיפים חשובים עשויים להקל על כל מי שהתזונה שלו בראש מעייניו. 
מהפכת הגלוקוז הוא ספר חשוב שמומלץ לכל מי שבריאותו ומזונותיו מהווים ערך משמעותי בחייו שלו ושל יקיריו.
אימצתי את הספר לאורחות חיי ואני ממליצה גם לכם!

"מהפכת הגלוקוז - הכוח משנה-החיים של איזון רמת הסוכר בדם" מאת ג'סי אינשוספה, תרגום אביגיל בורשטיין הוצאת כנרת זמורה דביר, לרכישה לחצו כאן






דבר לא נספג מאת ניצן אלמוג-שריג

"דן חוזר, עמוס בשקיות מרשרשות יוגורטים, טחינה וירקות, הוא מוצא אותי שוטפת כלים מול החלון. למה את עומדת?! השקיות נשמטות לו מהידיים על המפתן, הדלת נותרת פתוחה, והוא עובר את המרחק שבין הדלת לכיור בצעד אחד גדול. לַבָּה מכסה את רצפת הבית שלנו. מה קרה? למה את לא שוכבת?! אני שותקת. לא מספרת שקמתי מן הספה, ולא על כתם בצורת תות שעלול היה להיווצר על הילדה שלא תיוולד ולא שברחתי את פתח הבית ולא שטיפסתי, ומתחתי איברים ואימצתי והארכתי שרירים מעלה, לענפים, מחוץ לחומות שצייר סביבי, ולא שמילאתי את הבטן עד שלא נותר בה מקום לאף אחד אחר. דן, גזע ארוך לבד מול סופה, מתבקע לשניים. איך?! למה? ובפעם הראשונה מאז שנפגשנו, ובפעם הראשונה מאז שביקרנו לפני ארבעה קיצים אצל ד"ר ישועה, אני עוטפת אותו בזרועותיי הדקות שהתחזקו מן הטיפוס, ולא נותנת לו להתפורר לשבבים. דקות קצרות או ארוכות אני אוספת אותו, השעון על הקיר שמול פינת האוכל נעצר לפני סבבים רבים ולא סיפרתי דבר." מתוך פרק ראשון בספר)

לליאת, גיבורת הספר דבר לא נספג, יש בית ובעל ויופי וילדה מתוקה, שבאה לעולם אחרי קשיים רבים.
ויש לה סוד. ויש לה כאב.
היא מנסה להיות כמו כולן, אבל הסודות והחרטות מושכים אותה מטה. היא לא מצליחה להרות; הבת שלה דחויה וסובלת; ההורים שלה עסוקים בבעיות משלהם; וחברות לא היו לה מעולם.
כדי לרפא את בתה ואת ביתה, על ליאת להישיר מבט אל הפצעים שמהם ברחה, לחטט בעבר ולהתייצב סוף־סוף מול הכאב.


בספר הביכורים שלה, ניצן אלמוג־שריג פורשת באומץ, בכנות רדיקלית ובבשלות מפתיעה, סיפור על הפצעים שפצענו בעצמנו, הפצעים שפצעו בנו אהובינו, הפצעים שירשנו מהורינו והניסיון הסיזיפי למנוע אותם מילדינו. זה סיפור על חיים בארץ הזו, על מעגלי ואדוות הכאב שבה; על אובדן והתחדשות, צער ויופי, ומעל הכול, דבר לא נספג הוא סיפור על פצעי העבר ועל צלקות העתיד, ואולי, מציע הספר, האפשרות היחידה להחלמה היא ללמוד לחיות עם הצלקת.

"דבר לא נספג" הוא סיפור נוגע ללב המלמד קודם כל על אומץ לב של אישה אחת ש"בסך בכל" רוצה להיות אמא! כמה טבעי. מכירה מקרוב את אתגר ההורות וטיפולי הפוריות, ההתמודדות הבלתי נגמרת, התקוות, הכישלונות והשאלות הרבות שלא תמיד מקבלות מענה.
אהבתי את ליאת. מצאתי אותה חזקה על אף ולמרות הכל. גם בשעות של חיפוש עצמי היא הייתה שם נותנת לעצמה להרגיש את הכל. מפגישה בין העבר להווה ולעתיד ומייחלת לעצמה את הטוב.
הספר קולח, הקריאה מרתקת. 
ממליצה מהלב והבטן.

ניצן אלמוג־שריג גדלה בכפר סבא וכיום מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ ניר אליהו. במשך שנים עסקה במחקר קליני והיום מחנכת ומלמדת מדעים. דבר לא נספג הוא ספרה הראשון.

"דבר לא נספג" מאת ניצן אלמוג-שריג הוצאת כנרת זמורה דביר, לרכישה שלחצו כאן .







גוד אינאף מאת גייל גלבוע-פרידמן

אסף הוא לכאורה עוד גבר נורמטיבי. עובד, מתחתן, קונה בית, תומך באשתו, ומתאמן בריצה, אבל כשהבן הבכור שלו נולד, אסף מבין שהוא לא מסוגל לחיות את החיים שכולם מצפים ממנו לחיות.

"אף אחד לא הזהיר אותי לגבי הקטסטרופה שיוצאת מתוך הרחם עם התינוק. תשעה חודשים שיוויתי לעיני רוחי עובּר שוחה במרחבי המי שפיר, אצה שצפה בתוך ים, בפסטורליה. אבל בעצם, בכל הזמן הזה, הבן שלי היה קשור היטב אל עוגן מסורבל. פתאום נודע לי שהבטן שלו הצמיחה צינור ג'לטין ירקרק, שהתחבר אל משקולת ברוטלית, או סטייק. "הכול בסדר, זאת רק השליה," אמר לי הרופא שכנראה קרא את מחשבותי. ההערה שלו הייתה במקומה, שכן דאגתי, באמת דאגתי, לא לי, רק ליסמין, אשר ממנה זה נפלט: בשר, אימה. חששתי שהרחם כולו נפלט ממנה, אבל זאת הייתה רק השליה. עד אותו רגע לא היה לי מושג מה התפקיד של שליה, ממה היא עשויה, או איך היא מתחדשת מהיריון להיריון." (מתוך פרק ראשון בספר)

בגוף ראשון מתוארת הקמת משפחה מנקודת מבט נועזת וכנה. בבנימינה, בין ככרות תנועה על שם אהוד מנור, חיפושיות, עצי לימון, שכנה שמביאה עוגה, וילדים יפים, דווקא הפסטורליה של המושבה היא שמייסרת את הנפש של אסף. אנשיהּ מציבים סטנדרטים שאסף אינו עומד בהם.

המבט שלו נעצר באופן טבעי שוב ושוב על יסמין, אשתו. הוא רואה אותה מניקה, משמינה, מפתה, מגרשת, ועושה אהבה. הוא מתרחק ממנה. הוא חוזר אליה. הוא קנאי, אבל זקוק לחופש בעצמו. מיום ליום הוא מתמלא אובססיה, משתגע מהמחשבה שאולי הילד בכלל לא שלו.


הרומן האינטנסיבי הזה, מנקודת מבטו של גבר צעיר בעולם אגרסיבי, מזוייף ודורשני, מציע בחינה של אמיתות, תהיות ומחשבות על גבריות והורות בעידן הנוכחי. גוד אינאף מבקש לבדוק מה טבעו של האדם, והיכן עובר הקו הדק בין רוע מוחלט לרוע בכמות מובנת, בין טוב לטוב דיו. בין אדם סביר, למי שכבר לא.

שנים רבות חלפו מאז היינו זוג צעיר שהפך למשפחה מאז לידתה של בכורתי שהיום היא אמא בזכות עצמה לשלושה מקסימים שעושים אותנו מאושרים. זוכרת את בעלי מרגעי הלידה והימים שבאו אחר כך. ההתמודדות היתה לו חדשה ומאתגרת.
אסף גיבור עלילת הספר גוד אינאף מפגיש את הקורא עם אבהות מנקודת מבט גברית. מה קרה לזוגיות שהפכה ברגע לתא משפחתי עם כל מה שמשתמע ממנו.
ניסיתי לא לשפוט את אסף למרות שהיו רגעים שכעסתי עליו, בעודי נזכרת ברגעים דומים של חתני מלידת נכדי הבכור. 
קראתי את הספר וראיתי מולי את אותם צעירים של העשור האחרון מקבלים אליהם את תואר האבהות ומעכלים אותה כל אחד בדרכו. הרבה אותנטיות בעלילה. אין התייפייפות בתיאורי השגרה האמיתית. מסתבר שככה חיים היום. ניסיתי להיות אמפטית לייסורים שלו ולא תמיד צלחתי.

הספר קריא, קולח, שזור הומור ומציב לקורא הגבר מראה מול המציאות.
אהבתי. ממליצה בחום. 

זהו ספר הפרוזה השני של גייל גלבוע פרידמן, אחרי הרומן אלמה מטר (2021). עד כה פרסמה גם שני ספרי ילדים ואת ספר המדע אני חושב משמע אני טועה, יחד עם חיים שפירא (2015).

"גוד אינאף" מאת גייל גלבוע-פרידמן, הוצאת כנרת זמורה דביר, לרכישה לחצו כאן.







את כותבת? מאת אליזבט דור 

"אין לי לב או אומץ לא לענות לה, שהרי אין היא מודעת לכך שהיא מתקשרת ללא הרף. אבל למען השפיות אני מחליטה לקחת פסק זמן של כמה דקות, לקחת אוויר, כי לא עושה רושם שזה הולך להיגמר בקרוב. הטלפון ממשיך לצלצל במרווחים של דקות ספורות משיחה לשיחה. אני לא עונה. זה לא מרגיע אותי, להפך. אני שומעת את הצלצול, מתבוננת על המכשיר במבט עוין ומתרחקת ממנו כמה צעדים, עולה בי מחשבה, אולי הפעם זה חשוב? הרי היא לבד, אולי יש לה בעיה שלא הייתה לפני דקותיים, אולי היא זקוקה לי עכשיו, ממש ברגע זה?"

"אַתּ כותבת?" הוא דוקו־דרמה מאלפת. ביושרה נדירה ובלי שמץ של התחסדות מתארת אליזבט דור את סיפורן של אם ובתה, על רקע דעיכתה הבריאותית והמנטלית של האם. הבת, ציירת, משרטטת במכחול דק ובקווים עדינים הן את החטיבות העלומות והאפלות של חיי האֵם בארץ הולדתה והן את חייה בארץ, בעיקר את רגעי האימה והחסד על ספו של המוות. זהו, לעניות דעתי, ספר חובה לכל מי שמבקש להתמודד עם החיים בערייתם." - יגאל שוורץ



"זקן משבט הצ'רוקי סיפר לנכדו על הקרב שמתחולל בתוך נפשם של אנשים. הוא אמר: "נכדי, מתחולל באנשים קרב, הקרב הוא בין שני הזאבים שחיים בתוכנו, אחד הוא הפחד, הדאגה והרחמים העצמיים והשני הוא שמחה, אהבה, תקווה ושלווה." "איזה זאב מנצח?" שאל הנכד, "זה שאתה מאכיל."

במשל זה מתארת אליזבט דור את הקרב המתחולל בנפשה של רבקה האם ששוקעת לדמנציה וגם בנפשה של בתה איזבלה, המטפלת בה במסירות אין־קץ. רגעים של שכחה והיזכרות מכניסים את שתיהן למעגל אין־סופי של עבר והווה, תובענות וסליחה, חמלה וכעס, אהבה וטינה. מצד אחד תובעת האם מבִּתה שתכתוב את סיפורה ומצד שני היא מסתירה אותו. הבת, כמו בלשית קשורת עיניים, מנסה לחשוף את הסיפור המוסתר, מוסתר מבושה. הצורך לפענח את סיפור החיים של האם הוא משימת חיים של הבת אך גם מסע כמעט בלתי אפשרי. מעל כל התסכול, ההתקרבות וההתרחקות, שפוכה אהבה הדדית – מים חיים שאינם כָּלים לעולם.

"זהו סיפור על מקרה פרטי, וגם אוניברסלי, בו אנו עדים להתמודדות הבת עם סיפור חייה העוצמתי של האם, באמצעות דין וחשבון עדין ומרגש, כואב וסוער, מלא התבוננות עצמית ואומץ לב." - שושי בריינר

ממקומי האישי:
היה לי קשה לקרא. הספר נגע ללבי. מוות ופרידה תמיד קשים עלי. ראיתי מול עיני את אמי הקשישה מחד ואת בתי הבכורה. בחנתי את מקומי כאם מתבגרת ונבהלתי.
הספר נוגע ללב, מפחיד לרגעים ועצוב מאד.  
הכתיבה מרגשת, מפגישה עם המציאות הכואבת, לא מעגלת פינות ומעוררת המון מחשבות. 

"את כותבת?" מאת אליזבט דור, הוצאת כנרת זמורה דביר, לרכישה לחצו כאן






מאובנים מתעוררים לחיים מאת שחר דואק

אין לי על מה להישען. הכורסה הזאת רק נראית נוחה. אם אשען אחורה – אשקע. כמו זהבה שמתלבטת איזו דייסה לאכול ובאיזו מיטה לישון בבית לא שלה, בבית שגדול עליה בכמה מידות. אני לא זהבה בבית של דובים, אני דובה בבית של בני אדם, וכל מה שאני מחזיקה מתנפץ וכל מה שאני מתיישבת עליו נשבר. תמי אומרת משהו, אין לי מושג מה. אני רק מרגישה את הראש שלי נצמד אחורה לכורסה הלא נוחה, כמו במושב האחורי של רכב, כשמי שנוהגת לוחצת במפתיע על הגז והאוטו שועט קדימה והראש נחבט לאחור.




מאובנים מתעוררים לחיים הוא ספק־רומן ספק־ממואר. במרכזו אישה צעירה בשם שחר ואנו מלווים אותה כעשור, החל בשיחות עם המטפלת שלה דרך פרשות דרכים משמעותיות בחייה: נישואים, משבר, לימודים והפיכתה לפסיכולוגית.

"מהרגע שאני מתחילה לבכות, אני לא יכולה לעצור. זה לא בכי עדין ושברירי, אלא נהמות של חיה פצועה. ההרגשה היא שהקולות יוצאים דרך מקום שהוא לא הפה. הבכי שלי זר לי, כמו פסקול של סרט שמודבק על סצנה מסרט אחר. לסרט יש קריינית שיודעת שכל זה הוא רק בזבוז זמן. אני יכולה לבכות לנצח ואין לי נצח, יש לי בסך הכול חמישים דקות. כלומר... עשרים, נשארו עשרים. אני מכריחה את עצמי לחזור למה שרציתי לספר לתמי. נזכרת שוב באתמול, והפעם הזיכרון מהתחנה המרכזית הוא אמיתי, ואני יכולה להריח את השתן מהלילה ואת הייאוש של החייל שאוכל שווארמה על הבוקר, וזוכרת איך נפלטתי ממדרגות האוטובוס למדרכה."

הספר הזה תפס אותי בזמן שאני מטפלת בנפש שלי ומתחברת לכל הוויה, בחדר הפסיכולוגית ומחוצה לו. המחשבות, הפחדים, הדמעות, הכעסים על עצמי-עצמה ועל השאלות שלא יודעות מענה.
כמורה לגיאוגרפיה שפרשה אחרי שנים ובעצם בתור אדם שקצת יודע - מאובנים לעולם לא מתעוררים לחיים אלא רק בחדרי הטיפול שם הם מקבלים זרקור ומשמעות בדרך להחלמה.
המונח נפש אינו זר לי ושחר שפורסת את נפשה האינטימית בפני הקורא עושה זאת רגיש, מדוייק ואפילו נוקב.
ממואר חזק שמותיר אחריו הרבה שעות של מחשבה והתמודדות
ממליצה מאד. 

שחר דואק מציירת תמונה רגישה ופואטית של חיי נפש ומציגה מִפרט־בניה של בית יציב לנפש סוערת. בסבלנות, בעדינות ובכנות היא מתארת פגישות טיפוליות, אינטראקציות משמעותיות ושיח פנימי. הטקסט מעמיד תבליט יפהפה של מסלולי ההליכה בתוואי השטח של הנפש: התהומות הכהים, המישורים הפתוחים והפסגות הגבוהות, מהן נשקף נוף שהוא לעתים מאיים ועכור ולעתים מסקרן, מרהיב ובהיר.

"מאובנים מתעוררים לחיים" מאת שחר דואק, הוצאת כנרת זמורה דביר, לרכישה לחצו כאן 

















ריקי ברוך

יום שבת, 4 בינואר 2025

צללי ברלין, מה שלא הורג, חדי קרן ועוד חיות חמודות ומרוץ העוגות הדביק - ספרים חדשים בהוצאת מטר

 



צללי ברלין מאת דיוויד גילהם
מחבר רב המכר עיר של נשים

השנה 1955, המקום ניו יורק סיטי: העיר של ברודוויי ומועדוני ג'ז, של מעדניית הבייגל של כץ, של טלוויזיות אולטרה־מודרניות. אבל בדירתם של רייצ'ל ואֶרון פרלמן בבניין משותף בצ'לסי, העבר קרוב לא פחות מן ההווה. 

רייצ'ל, ילידת ברלין, מגיעה למנהטן עם גל של יהודים עקורים שניצלו מאימי מלחמת העולם השנייה באירופה, יחד עם הדוד שלה פריץ, ניצול גם הוא. אך זיכרונות המלחמה אינם מניחים לה גם בעיר החדשה, בזרועותיו של ארון, בעלה הטרי האמריקאי. גם כשהיא מנסה להשיל מעליה את רוחות הרפאים מן העבר ולמלא תפקיד של עקרת בית אמריקאית, היא אינה מצליחה להימלט מהמצפון המייסר אותה. ואז הדוד פריץ מגלה בחנות משכונות אפרורית את הפורטרט המדהים ביותר שציירה אמה של רייצ'ל,  ציירת פורטרטים ידועה בגרמניה, והזיכרונות שרודפים אותה כופים עליה להתמודד עם ההחלטות שקיבלה בעבר כדי להישאר בחיים, בחירות שעלולות להמיט עליה חורבן.



מבתי הקפה של גרמניה הקרועה במלחמה אל קצב החיים של מנהטן בשנות החמישים, צללי ברלין פורש עלילה דרמטית של הישרדות, ישועה וסליחה, ומלמד כיצד האהבה יכולה לגשר על פערים בלתי אפשריים.

ספר שהוא מחווה לחוסן פנימי ולהתחלות חדשות. צובט את הלב ובלתי נשכח. - Publisher's Weekly
הדים מ"בחירתה של סופי" מהדהדים לאורך הרומן של גילהם... דיוקן חד ומפורט של ניו יורק שלאחר המלחמה.- Booklist

צלילי ברלין, כמו ספרים רבים שעוסקים במלחמת העולם השנייה והשלכותיה לאורך שנים רבות ועד היום - מביא עימו הרבה כאב. מצאתי בספר סוג של מסמך היסטורי מבלי ליכולתי להימנע מהשוואה  למציאות חיינו מאז השבעה באוקטובר בישראל. 
שווה קריאה!

"צללי ברלין" מאת דיוויד גילהם, תרגום 
עידית שורר, עריכת התרגום: רינה גרינוולד, מטר הוצאה לאור. לרכישה לחצו כאן.






מה שלא הורג - להשיג שליטה מנטלית ולהצליח נגד כל הסיכויים מאת דייוויד גוגינס

הילדוּת של דייוויד גוגינס היתה סיוט.  עוני, דעות קדומות והתעללות פיזית אפיינו את ימיו ורדפו את לילותיו. אבל באמצעות משמעת עצמית, קשיחוּת מנטלית ועבודה קשה, גוגינס הפך את עצמו מצעיר מדוכא, הסובל ממשקל יתר וחסר עתיד, לסמל של צבא ארצות הברית ולאחד מספורטאי הסיבולת הטובים בעולם.

גוגינס הוא האדם היחיד בהיסטוריה שהשלים את ההכשרה היוקרתית של לוחמי אריות הים, לאחר מכן סיים את לימודיו בבית הספר של יחידת הריינג'רס ולבסוף שירת בחוליית בקרת האוויר הטקטית של חיל האוויר. הוא המשיך וקבע שיאים בכמה וכמה תחומי ספורט הקשורים בסיבולת, למשל – שיא גינס של 4,030 עליות מתח ב־17 שעות, רץ למעלה מ־60 טריאתלונים ואולטרא־מרתונים, עד שמגזין "אאוטסייד" הכתיר אותו בתואר "האדם (האמיתי) עם הכושר הכי טוב באמריקה".



בספרו מה שלא הורג הוא מספר את סיפור חייו המדהים ומלמד אותנו שרובנו מנצלים רק 40 אחוז מיכולותינו. גוגינס מכנה זאת "כלל 40 האחוזים", וסיפורו ממחיש לנו שכל אחד יכול לבחור בנתיב שיעזור לו להתגבר על כאבים, לחסל את הפחד ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו.

"ללא ספק יחשל לא מעט בטטות כורסה וידרבן אותם להתחיל לזוז" – קירקוס רוויו
"דיוויד גוגינס הוא דוגמה לרצון עז והשראה אמיתית. רק מהשיחה עם הבחור הזה, מרגישים רצון לרוץ במעלה ההר. אני משוכנע שאנשים כמו גוגינס יכולים לשנות את פני העולם, פשוט על ידי כך שהם מעוררים בנו את הרצון להתאמץ יותר ולהתעמק בכל מה שאנחנו עושים. אני מרגיש שאני אדם טוב יותר לאחר שהתוודעתי אליו.."

האמת היא שהספר הגיע אלי בזמן כשהייתי ממש זקוקה לו
קראתי בשקיקה סמנתי את הצעדים החשובים והתחלתי ליישם
דומה כי  דייוויד גוגינס מחדד למי שלא ידע או למי שידע ושכח - כי ההתמדה הנחישות ואמונה בעצמנו היא בבסיסה של כל הצלחה.
המלצה חמה לכל מי שזקוק לדחיפה קדימה! 


Joe Rogan - בעל הפודקסט - Joe Rogan Experience
רב מכר של הניו יורק טיימס, יותר מ-8 מיליון עותקים נמכרו

"מה שלא הורג" להשיג שליטה מנטלית ולהצליח נגד כל הסיכויים, מאת דייוויד גוגינס תרגום: דנה אלעזר-הלוי,
 מטר הוצאה לאור, לרכישה לחצו כאן/



חדי קרן ועוד חיות חמודות - ללמוד לצייר שלב אחר שלב כתבה וציירה: מיומי ג'זווסקי


השבוע הגיע לידי אחד הספרים היותר מקסימים המיועדים לגילאי 5-9
לקחתי את הספר והתיישבתי עם נכדי הבכור לשעת יצירה מופלאה שהניבה זמן איכות וכייף גדול לשנינו.
ולכן... 
זה זמן להוציא את העפרונות ולצלול לעולם קסום ומלא מתיקות שלא ניתן לעמוד בפניו!



חד-קרן משתזף על חוף הים, עצלן צף על ענן, למה שובבה שרוקדת – אלה רק חלק מהדמויות החמודות שתוכלו ליצור בעולם המופלא של קוואיי.

אבל מה זה בעצם קוואיי? מדובר במושג יפני שפירושו "חמוד", הרבה מעבר למובן הפשוט של המילה. קוואיי הוא סגנון אמנות שמספר סיפור של תום, רוך ושובבות, דרך עיצוב נקי, עגלגל ופשוט. זה יכול להיות חיה מתוקה, פרוסת לחם מחייכת או אפילו כוס תה עם עיניים נוצצות – הכל מקבל חיים חדשים מלאי מתיקות.

בספר זה תלמדו כל הסודות של סגנון הקוואיי: איך לשמור על הפרופורציות המדויקות, איך לעצב הבעות פנים שיגרמו לכל מי שמביט ביצירה שלכם להתאהב, ואיך להפוך כל רעיון פשוט לדמות מתוקה ומקסימה. והחלק הכי טוב? השיטה היא קלה ומותאמת לכל גיל – תהליך בשלבים פשוטים שיאפשר לכם ליצור עולם של דמויות קוואיי משלכם!

אז הצטרפו לחגיגת היצירה, ותנו לידיים שלכם להעניק חיים לעולם קטן ומתוק שכל כולו קוואיי.
הספר מיועד לגילאי: 5-9
חוויתי מעודד שיתופי פעולה, מוטוריקה עדינה, ויצירה.
ספר חשוב.

"חדי קרן ועוד חיות חמודות" - ללמוד לצייר שלב אחר שלב כתבה וציירה: מיומי ג'זווסקי
תרגום: מיכל לבינסון, הוצאת מטר, לרכישה לחצו כאן..






המאפיה המדהימה של פרדי 4 מרוץ העוגות הדביק מאת האריט ויטהור

הוא נולד לאפות ותמיד שמח לעזור.
פרדי בון בון הוא האופה המדהים ביותר בעירה, והוא וחבריו מחכים בקוצר רוח להתחרות במרוץ האופנים של בלויל!

אבל האופה היריב, ברנרד, משתוקק נואשות לזכות במקום הראשון, והוא רוקם כמה מזמות דביקות במיוחד... האם מעשי התרמית של ברנרד יעזרו לו לזכות במרוץ, או שמא פרדי יצליח לעצור את תוכניותיו הנבזיות?





כמו קודמיו בסדרה גם מרוץ העוגיות הוא ספר מקסים עם הרבה הומור המלמד על תחרותיות, הוגנות ושיתופי פעולה חבריים המובילים להצלחות.
הנכדים שלי אהבו ואני הרווחתי זמן איכות משובח.

האריט ויטהורן
האריט גדלה בלונדון, שם היא עדיין גרה עם בעלה ושלוש בנותיה. היא למדה באוניברסיטת רידינג ובאגודת האדריכלים, ועבדה בעבר בשימור מבנים. כיום היא סופרת במשרה מלאה.

אלכס ג' גריפית'ס
 
אלכס צייר תמונות מאז שהוא זוכר את עצמו. בילדותו, נהג להקיף את עצמו בעטים ונייר, שרבט במשך שעות כדי ליצור מפלצות ים, יצורים מעופפים, קופים ורוחות רפאים על גב קופסאות דגנים ישנות. שלושים שנה מאוחר יותר, לא הרבה השתנה. כעת, הוא עובד כמאייר ומעצב גרפי לילדים בטורונטו, אלכס משלב עט ודיו עם צבעי מים ומרקמים דיגיטליים כדי ליצור את האיורים שלו.

הספר מיועד לגילאי 5-9
ספר רביעי בסדרה.

"המאפיה המדהימה של פרדי 4 מרוץ העוגות הדביק" מאת האריט ויטהורן , איורים: אלכס ג' גריפית'ס, תרגום: גליה אלוני דגן, מטר הוצאה לאור, לרכישה לחצו כאן.




















ריקי ברוך

יום שישי, 3 בינואר 2025

איך לתפוס כוכב קומדיה רומנטית מאת קריסטין הרמל




אני אוהבת לקרא את הרמל והשבוע כששכבתי עם וירוס שמנע ממני פעולות מיותרות, שקעתי לקריאה צוחקת עם עצמי לאורך כל הספר.

קלייר ריילי בת העשרים ושש מצליחה בגיל צעיר להגיע למשרת עורכת בכירה במגזין "מוֹד". כשהיא לא מראיינת כוכבי קולנוע חלומיים, היא כותבת מאמרים כמו "10 סיבות טובות לסטוצים". לרוע מזלה, בגלל שבן זוגה גרם לה לשבור שיא עולמי בפרישוּת, היא לא כותבת מניסיון.



"כמנהלת מחלקת האופנה והיופי ב"מוד", סידרי שמה עין על סאלי ועל סמנתה וטיפחה אותן בתור שיבוטים שלה. זה הצליח לה. סאלי, עורכת מדור האופנה, עוד לא הבינה שלהלביש דוגמניות באופנה עילית לא ממש מלהיב את מרגרט, שהיא - למרבה הפלא - חכמה מספיק להבין שלרוב הקוראות של "מוד" אין מספיק כסף לקנות את הבגדים שסאלי מזמינה לצילומים. לא זאת הדרך להתחרות בתפוצה של "קוסמו".

סמנתה, עורכת מדור הביוטי, אחראית במגזין על טיפים לאיפור. היא כנראה לא פחות מנותקת ומתקשה לקלוט שלא לכולן יש עצמות לחיים גבוהות, שפתיים מלאות ועור מושלם כמו שלה." (מתוך פרק ראשון בספר)

כשנופלת בחלקה של קלייר המשימה לראיין את לוק בראנון, הכוכב הכי הורס בהוליווד, היא ממש לא מתכוונת לערב עסקים עם בילויים, אבל בבוקר המחרת היא מופתעת למצוא את עצמה במיטה של לוק. חייה של קלייר עוברים טלטלה אחרי שהסיפור מגיע לצהובונים. היא נאבקת להחזיר לעצמה את שמה הטוב ותוך כדי כך לומדת על עצמה, וגם שאסור להאמין לכל מה שקוראים בעיתון.

איך לתפוס כוכב הוא קומדיה רומנטית קלילה ומהנה שמתרחשת בעולם המגזינים הנוצץ של ניו יורק . זהו אחד מספריה המוקדמים של קריסטין הרמל, שכתבה את רבי-המכר הדירה ברחוב אמלי, סודות בית השמפניה, ספר השמות האבודים ויער הכוכבים הנמוגים.
גם כשהעלילה מתרכזת בעולם המגזינים הניו יורקי לא יכולתי שלא לנדוד בהשוואה לעולם המדייה האגרסיבי שאנו חווים היום. גם בו יש סוג של מאבק כוחות שאין בו מנצחים
אהבתי את הספר בעיקר בגלל שהייתה לי הזדמנות נפלאה לצחוק. 
צחקתי 

קריסטין הַרמֶל חיה באורלנדו, פלורידה, וכותבת למגזינים שונים. היא מוּכרת לקוראים בארץ בזכות רב-המכר הבינלאומי שלה, "המתיקות שבשכחה", שזכה לביקורות נלהבות. גם ספריה הקודמים תורגמו לשפות רבות וזכו להצלחה גדולה. 

"איך לתפוס כוכב" מאת קריסטין הרמל, הוצאת הכורסא, לרכישה לחצו כאן.






















ריקי ברוך

יום רביעי, 1 בינואר 2025

חיי במצב טיסה - ספר חדש מאת נורית פאר






מאחורי הבקתה שלנו היה שביל, וכשחצינו אותו לפתע נגלה לעינינו בשיא יופיו – גן העדן.
"
היה שם נהר ארוך, שרוחבו כמה מטרים ואורכו לא ידוע. בצידי הנהר נשים פרואניות מקומיות כיבסו את בגדיהן.

מעבר לנהר – הג'ונגל בשיא תפארתו, מעולם לא ראינו דבר כזה.

רחשי האזור היו שילוב של שאון הנהר וקולות החיות מהג'ונגל, ממש יצירה מוזיקלית, שבאה בגלים מקְרֵשֶנְדוֹ לפוֹרְטִיסִימוֹ, אין פִּיאָנוֹ.

לא רחוק מהבקתה שלנו היה חדר אוכל, שהיה זמין כל היום. אבא הכיר לנו את מוֹדֵסְטוֹ (Modesto) – הטבח הראשי והטַרְזָן האזורי. מודסטו הסביר לנו את כללי הבטיחות, למקרים חריגים ולמקרי חירום. לא חשבנו שנזדקק להם, אבל האמת היא שהזדקקנו להם המון." ( עמוד 22 בספר) 




בספרה האוטוביוגרפי הראשון, לוקחת אותנו נורית פאר למסע חיים מרתק ומלא צבעים, הנע בין שגרה פשוטה לבין חוויות קיצוניות שהיו מנת חלקה לאורך השנים.

נורית, שנולדה בשנת 1961 לאם ילידת כפר מלל ואב ניצול שואה יליד וינה, חוותה ילדות לא שגרתית. מגיל צעיר התמודדה עם אתגרים יוצאי דופן, ביניהם מגורים בלב הג'ונגלים של פרו, שם חיה כמו מוגלי ולמדה במנזר. בספרה היא מתארת את התקופה הזו, שהייתה מלאה במתח, פחד אך גם בהרפתקאות מרתקות.

אני מכירה מקרוב סיפורי השליחויות של משפחות למדינות שנחשבו אז נחשלות. 
בילדותי במושב, בשנות ה70-80 יצאו המשפחות בשליחות הסוכנות, מדינות כמו צ'אד חוף השנהב, דרום אפריקה, קונגו, פרו ואחרות כדיי ללמד את המקומיים חקלאות ולא רק. חברים שלי, בני גילי טסו ל3-4 ולפעמים לחמש שנים וחזרו רק בתקופת התיכון. קנאתי בהם, אבל אבא ואמא סרבו מכל וכל לעזוב את ישראל כי החקלאות הישראלית הייתה חשובה להם יותר מהכל.
בספר חיי במצב טיסה, שם מדוייק!  מספרת נורית על החיים האחרים שזכתה לחוות בפרו.
שילוב מעורר השראה המפגיש את הקורא עם נשים מדהימות, מציאות מקומית והתמודדות מעצבת חיים שחברו יחד והביאו את נורית למי שהיא כיום. 

עוד בספר מספרת נורית גם על חייו של בעלה, עו"ד ואלוף משנה במילואים, יוסי פאר, יוצא גדוד 51 של גולני, ומוסיפה נופך אישי לחוויות המגוונות של משפחתה. ארבעת ילדיה, כל אחד בזמנו ובדרכו, חזרו בתשובה, והיא משתפת במסע האישי שעברה בעקבותיהם – מסע מלא באתגרים, בחיוכים ובחוכמה.

קראתי את הספר מרותקת. שילובן של התמונות האותנטיות ריגש אותי שוב ושוב. כזו אני שורשית ומחוברת לעבר. הכתיבה הקולחת המשלבת הומור לצד התמודדות מול מציאות שלא תמיד קל לחוות, עוררה בי דילמות ומחשבות מחיי שלי. 
היו רגעים בסיפור שניסיתי לראות את עצמי במקומה. עד כמה יכולתי אני לחיות חיים רוויי תהפוכות. חיים בג'ונגל, החזרה בתשובה של ילדיה ולא רק, אבל גם ברור לי שאני של היום, שונה מאוד מאני של ילדותי. אז הייתי מצליחה בהרבה כייף לעשות את הכל.
חיי במצב טיסה היא אוטוביוגרפיה מעוררת השראה!

בחיי היומיום נורית היא מורה לפסנתר, וחייה נעים בין שגרה לבין חוויות יוצאות דופן - מטיסות אמיתיות ועד טיסות וירטואליות. ספרה מלא בהומור, עצב, דרמות וקומדיות, והוא משקף את אישיותה הייחודית והמרתקת.

"חיי במצב טיסה" מאת נורית פאר, הוצאת אוריון לרכישה לחצו כאן














ריקי ברוך