דפים

יום שלישי, 9 ביולי 2024

האנתרופוקן שלי מאת ג'ון גרין - ספר הגות רב מכר בינלאומי

 

ב25 שנות הוראת מקצוע הגאולוגיה בחטיבת הבינים, לימדתי את בני העשרה אודות תקופות ועידנים גיאולוגים קדומים, מהקדום שבהם הפריקמבריום ועד להולוקן. בשנת 2008 כשפרשתי מהוראה עוד לא ניתן שם ומונח קביל לחיים במאות העשרים והעשרים ואחת. 

מובנו המילולי של המונח "אנתרופוקן" הוא עידן האדם. וכל זאת למה? כי המושג מתייחס לטביעת החותם של האדם בטבע, באופן שיוצר הבחנה בין עידן האדם לעידנים גיאולוגיים קודמים. ולא אשגה לומר שכל מי שחי כאן בעשורים האחרונים יודע לומר כי האנתרופוקן מייצג שבר ומשבר עמוק. 

בימים אלו רואה אור התרגום לרב המכר הבינלאומי "האנתרופוקן שלי" מאת ג'ון גרין.


"לעולם לא תצעדי לבד"
עכשיו מאי 2020, והמוח שלי לא מותאם לזה.
אני שם לב שאני קורא לזה יותר ויותר "זה" בלי להזדקק לשם, כי אנחנו חולקים חוויה אנושית נדירה כל כך בהיקפה, שאין שום צורך בשם עצם. האימה והסבל שוכנים מכל עבר, ואני רוצה שהכתיבה תשמש לי הפוגה מהם. ובכל זאת, זה מחלחל פנימה - כמו אור מבעד לתריסים, כמו שיטפון דרך דלתות סגורות.

אני מתאר לעצמי שאתם קוראים את זה בעתיד שלי. אולי אתם קוראים את זה בעתיד רחוק כל כך, ש"זה" כבר נגמר. אני יודע שזה אף פעם לא ייגמר לחלוטין - הנורמלי הבא יהיה שונה מהנורמלי הקודם. אבל יהיה עוד נורמלי, ואני מקווה שאתם חיים בו, ואני מקווה שאני חי בו איתכם.
בינתיים אני חייב לחיות את זה ולמצוא נחמה היכן שרק אפשר. בשבילי, לאחרונה, הנחמה נמצאת בשיר ממחזמר." (עמוד 19 בספר)

בספרו יוצא הדופן, מדבר הסופר המצליח ג'ון גרין, על העולם שלנו: ממדבקות גירוד ריחניות ובובות דובי ועד "הפינגווינים ממדגסקר", ומדרג אותם בסולם של חמישה כוכבים.
כישרונו הסיפורי של גרין ניכר היטב לאורך הספר, והמאמרים שבו מצחיקים, מורכבים, עתירי פרטים ומדגישים את הסתירות של האנושות בימינו.
האנתרופוקן שלי הוא חקירה מופתית וכנה של בחירותינו בחיים, וגם מפגן לא אירוני של התאהבות בעולם.

התאהבתי בספר כבר בשלב ה"הקדמה". משהו בכתיבה הקולחת בגובה העיניים, השימוש במונחים יום יומיים, פרוט המקרים, הסיפורים, האירועים והדמויות שבו את ליבי וחיברו אותי בסקרנות רבה. 
מצאתי את הספר שנון, נוקב ולא מתייפייף. היו מקרים שגם בקשתי קצת תקווה, אבל מתוך הכרת המציאות המאוד מורכבת של החיים נותרתי שואלת עד מתי יצליחו בני האדם ( וכל שוכני הכדור) לשרוד בסביבת החיים המורכבת של האנתרופוקן?



***
"האנתרופוקן שלי הוא ספר מושלם לשים על השידה ליד המיטה, כדי שתוכלו להרים אותו כשתצטרכו משהו שיזכיר לכם איך זה להרגיש קטנים ואנושיים באופן הטוב ביותר האפשרי."סן פרנסיסקו כרוניקל

"ג'ון גרין מערבב סקרנות ולמדנות עם וידויים, חמלה ושנינות ומוציא תחת ידיו לקחים לחיים בתוהו ובוהו הקודר של ימינו. בזכות תמהיל האירוניה והכנות הייחודי שלו, הוא מצליח לגעת גם בנשגב וגם במגוחך" בוקליסט

"ספר נוקב ומרגיע. תזכורת לכך שלמרות כל מה שמתרחש בעולם, אנחנו עדיין יכולים למצוא אושר בדברים קטנים. לבני אדם יש יכולת מדהימה לאהוב, והספר הזה מוכיח שיש בעולם כל כך הרבה דברים לאהוב, גדולים כקטנים" ביזנס אינסיידר

ג´ון גרין
 הוא סופר עטור פרסים שספריו תורגמו לעשרות שפות וכבשו את טבלאות רבי־המכר ברחבי העולם. בין ספריו: "צבים כל הדרך למטה", "מחפשים את אלסקה", "אשמת הכוכבים", "ערים של נייר" "כשהשלג יורד, ו"וויל גרייסון וויל גרייסון".

"האנתרופוקן שלי" מאת ג'ון גרין, מאנגלית: תומר בן-אהרון הוצאות "מודן" ו"הכורסא" לרכישה לחצו כאן























ריקי ברוך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה