מה עוד לא קרה קובץ סיפורים מאת שולה ברנע

מה עוד לא קרה מאת שולה ברנע

"מה עוד לא קרה" הוא קובץ סיפורים ונובלה השונים באופיים מהסיפורת הישראלית בת זמננו. ההוויה המתוארת בהם אינה מקומית מובהקת והמניעים המובילים את הדמויות אינם נגזרים מהמצב הישראלי, אלא מנתוני אישיות בסיסיים, מעמד סוציו־כלכלי וגורל – במסורת של הנטורליזם הצרפתי האלים.

יש לי חיבה יתרה לקבצי סיפורים. הקריאה בהם נוחה לי בעיקר כשאני יוצאת עם הספר למטלות היום, ומנצלת כל דקה פנויה לקריאה. השבוע זה קרה לי בזכות "מה עוד לא קרה" קובץ סיפורים חדש של הסופרת שולה ברנע.

"הוא היה בשלהי שנות השלושים לחייו, רווק ומוסכניק. בילדותו נטה לשהות בחיק הטבע כבריחה מהלימודים. הוא שנא ללמוד, רק ספורט איכשהו התאים עבורו, והיה זוכה בניקוד גבוה לכיתתו בתחרויות ריצה וקפיצה לגובה. אפילו זכה במספר מדליות, שאותן נהנה לתלות על הקיר בסלון בית הוריו, והתהדר בהן גם היום, כשתלה אותן במבואת הדירה שלו. בן יחיד להורים מבוגרים, שכבר שהו בבית אבות בעיר. בשירות הצבאי שימש כמוסכניק של משאיות בבסיס תובלה, וכך צבר ידע וותק ויכול היה למצוא פרנסה בכבוד, כשהשתחרר." (מתוך "תולעים" עמוד 17 בספר)

דמויותיה של שולה ברנע הן ברנשים מפוקפקים ונשים חמדניות. היא מגוללת את עלילותיהן, שסופן ההרסני בלתי נמנע, מעמדה של מי שנהנה לגעת בחטא ועם זאת ממלא, מצוות אנשים מלומדה, גם את מלאכתם של השופט והתליין.

לסיפורים, שרבים מהם מבוססים על "מקרים אמיתיים", שאת גיבוריהם פגשה שולה ברנע במהלך עבודתה, יש כוח משיכה סנסציוני. הם נעים על הקו הדק שבין דרמה למלודרמה, ומביאים לנו בהעצמה "פיסות חיים" של מי שניסו, ולעתים גם הצליחו, לחרוג, לפחות לרגע, מהשוליים האפורים לאור הזרקורים.

בין הסיפורים "נחמה", (התאהבתי בדמות!) ו"מיץ תפוזים" - סיפור שחשף את תופעת האפליה ופתח לי צוהר למחשבות אודות האפליה של אז לעומת היום. (זו האפליה שקבלה בימינו גם את המונח "הדרה" על משמעויותיה).

הסיפור "מר גורל" הזכיר לי שבשנים שאני למדתי בתיכון במגמה מזרחנית היו גם מי שלמדו נגרות לבגרות חלקית, מקצוע שניתב אותם עם מקצוע לחיים אך לא קיים היום בבתי הספר התיכוניים. אהבתי מאוד את דמותו של יגאל. בסיפור. ב"בדידותי המשכרת" התרחשה תפנית מכעיסה ואני חשתי חמלה וכעס לגורלה של הצעירה.

בסיפור "טיפוס מקובל" שמחתי עם ניצחונה של רוחה על גישתו הפרימיטיבית של אביה.

הסיפור "סופת חול" החזיר אותי לשנותי כמורה ומחנכת בחטיבה. אותה מנהלת קפדנית אבל לא אותם תלמידים. התלמידים בסיפור היו מתסכלים והתעודדתי מהמחשבה שפרשתי ואני כבר לא צריכה להתמודד.

אהבתי את הספר מאד.

____

"מה עוד לא קרה הוא ספר של מי שניסו לנפץ את תקרת הזכוכית שלהם – כשמו של הסיפור הפותח את הקובץ, שיש לו אופי לא־מציאותי גרוטסקי – ושילמו על כך את מלוא המחיר. האופי, האירועים והגורל הם הגיבורים האמיתיים כאן." –יגאל שוורץ

שולה ברנע נולדה בחולון בשנת 1949. סופרת ומשוררת, יועצת חינוכית, מנחת קבוצות להורות, לזוגיות ולגיל השלישי. ניהלה מרכז להקניית השפה העברית בפרויקט "הזדמנות שנייה", הנחתה קבוצות של ניצולי שואה באמצעות ביבליותרפיה. עד כה ראו אור שישה ספרי שירה ושלושה ספרי פרוזה פרי עטה. מה עוד לא קרה הוא ספרה הרביעי.

"מה עוד לא קרה" קובץ סיפורים מאת שולה ברנע, הוצאת זמורה, כנרת דביר לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך