להשתחרר מהכאב מאת עדי דוידוביץ"בספר הזה אני רוצה לנער את כל מה שחשבתם על כאב. אני הולכת להוכיח לכם שהמציאות היא לא מה שחשבתם. לא רק אורי גלר מעוות את הכפית שלכם, גם המוח שלכם מעוות את המציאות כל הזמן. אני עומדת לנפץ לכם מיתוסים הקשורים לכאב, להפתיע אתכם בנושא התפתחות כאב כרוני, והכי חשוב-אני מתכוונת להציע לכם דרך לשחרור מכאבים." כשקראתי שורות אלו מתוך ההקדמה לספר להשתחרר מהכאב, הבנתי שאני מחזיקה ביד ספר שיתרום לאנשים רבים כמו גם לי להשתחרר ממכאובים הטורדים מנוחה והתנהלות יומית שפוגעת באיכות החיים. ואכן הספר הבטיח וגם קיים.
קוראים יקרים, אם גם אתם מוצאים את עצמכם לא מסוגלים לשבת בעבודה, לשחק עם הילדים, להרים את הנכדים; אם לטוס לחו"ל בלי כדורים זה חלום רחוק, אם לרוץ, או אפילו רק לנעול נעלי עקב, כבר לא בא בחשבון... הגיע הזמן להשתחרר מהכאב.
הרי כבר שנים אתם מנסים להיפטר מהכאב הכרוני. ביקרתם אצל רופאים ומטפלים, בזבזתם סכומים נאים על אביזרים וטיפולים, חיפשתם באינטרנט, ביררתם עם חברים... אבל בטווח הארוך – כלום לא עזר. זהו, אתם חושבים לעצמכם, אנחנו פשוט "מקולקלים". אבל אתם לא מקולקלים. כאב כרוני בעצם מגן עלינו הגנת יתר, מונע מאיתנו להזיק לעצמנו, לכאורה. אבל מה יקרה אם תאמינו שאין קשר בין הכאב – לנזק? כמה דברים תוכלו לחזור לעשות אם הכאב לא יפחיד אתכם יותר?
אחרי 22 שנה כפיזיותרפיסטית מוסמכת, שטיפלה במאות סובלים מכאב כרוני, עדי דוידוביץ יודעת: אפשר – וצריך – להשתחרר מהכאב. בספרה תוכלו למצוא הסברים מאירי עיניים שישחררו את הלחץ והפחד – ותרגולים מעשיים שישחררו את הגוף ואת מטען הכאב המיותר עליו.
אל תתנו לכאב לנהל לכם את החיים. הספר להשתחרר מהכאב הוא הזמנה לשנות את חייכם, ולפתוח דף חדש, זקוף, פעיל, משוחרר, לחזור לחיים מלאי עשייה ומשמעות.
עדי דוידוביץ היא פיזיותרפיסטית בעלת תואר שני ומטפלת בשיטות טיפול פסיכולוגי התנהגותי של הגל השלישי, מתרגלת מיינדפולנס ותנועה ביום־יום. דוידוביץ מרצה, מלמדת ויועצת בתחום הכאב הכרוני לרופאים, לפיזיותרפיסטים, לפסיכולוגים ולעוסקים במקצועות הפרה־רפואיים בקופות החולים, בבתי החולים, בצה"ל ובאוניברסיטאות. זהו ספרה הראשון.
"הספר משלב את המיטב בין מדע הרפואה לאומנות הריפוי: שזירתם היא המפתח להצלחה טיפולית ולמזור לסובלים מכאב כרוני."
- ד"ר סיימון וולפסון, מנהל המכון לרפואת כאב, מרכז רפואי רמב"ם.
הספר מאיר לקורא את סודות ההתנהלות המוחית של הכאב.
שני חלקים לספר. בראשיתו המידע העיוני החיוני העוסק במהות הכאב הכרוני. בחלקו השני מוצעים כלים להתמודדות עתידית מול כאב. גם אני כדברי הכותבת ממליצה שלא לפסוח על החלק העיוני שכן הוא בסיס חשוב בהבנת הכלים המובאים בחלקו האחר.
יש בספר שפע. הוא מנוסח רהוט, קריא ומדבר במושגים שכל אחד מהקוראים יוכל לאמץ לעצמו כעבודת תרגול. סיפורי המטופלים מעניקים מיימד נוסף של התבוננות והם שקרבו אותי להבנה טובה יותר עד כמה רב מקומו של המוח במהותו של הכאב הכרוני.
נהניתי לקרא וללמוד שוב על גוף האדם. כמי שמתנהלת באורח חיים בריא ומשלבת תזונה נכונה לצד פעילות גופנית, קבלתי חיזוקים לבחירות הנכונות של חיי וגיליתי כיצד ניתן לשקם את הגוף גם ברגעים של אתגרים נפשיים בתקופה המאתגרת שכולנו מתמודדים מולה מאז השבעה באוקטובר.
הספר כולל תיאורי מקרים אמיתיים, אך בכל אחד מהם שונו הפרטים כדי לשמור על פרטיות המטופלים.
הספר מיועד לכל מי שניסה להיפרד מהכאב הכרוני ולא הצליח.
גוף ראשון: נוכחת מאת מירי שטרן-לבבימים אלו רואה אור גוף ראשון: נוכחת, רומן הביכורים של מירי שטרן־לב.
בגיל 55 מחליטה מיכל סולימר־בונה לשאול בקול רם את השאלות המלוות אותה יותר משלושה עשורים, מאז קיץ1981.
"ביום של האונס אבא שלי ליווה אותי לתחנת המשטרה ולאחר מכן לרופא נשים. אבל, כפי שבטח ראית, בסופו של דבר לא הגשתי תלונה. הוא היה איתי שם, אז הוא שמע."
הרגשתי את לחיי מאדימות. לרגע, במקום נגה יכולתי לראות את החוקרת יושבת מולי. לועסת את המסטיק בפה חצי פתוח, שואלת אותי שאלות ומבטיחה לאבא שהכול יהיה בסדר.
"אחר כך כשחזרנו הביתה, אי אפשר היה לדבר על זה. אמא שלי הייתה ממש שבורה ואבא מאוד דאג לה."
עצרתי לרגע כדי לנשום, ואפשרתי לשקט למלא אותי. בכל פעם שסיפרתי את זה, חשתי בגוף את הציפייה. הציפייה לאינטימיות, שלא התרחשה.
"וזהו? יותר לא דיברתם?" היא שאלה, ולמרות שלא היה לכך סימן של ממש, הרגשתי שהיא מאוכזבת מהתשובה שלי. שנאתי לאכזב אנשים. (מתוך עמוד 23 בספר)
יחד עם חמש נשים נוסעת מיכל לשבוע בכרתים.
שם בכרתים, אחרי שנים של שתיקה הן מדברות.
שם, בתוך מעגל השיח, משתפת כל אישה בסיפור חייה ומספרת על האונס שעברה, על החיים אחריו ועל הבחירה בשתיקה.
לטוב ולרע, עולה הכאב והטראומה מתנקזת.
לטוב ולרע, האמת נחשפת אל האור.
שם, בין הרגשות והפחדים, מתעוררות אמונה, אהבה עצמית ותקווה.
כל הנשים במעגל הן ישראליות בנות אותו הדור, דור ללא "מי־טו", נשים שבכל יום חוות את הטראומה, נושאות את סודן לבד ונעות בין צללים.
הספר נגע בי ועורר בי נקודות ציון בחיי שלי.אני אוהבת ספרים שהעלילה מקדמת את תהליך הצמיחה מתוך משבר. נשים חזקות, שלא ידעו שהן כאלו המתמודדות עם עבר טעון ומפרות את אותה שתיקה שרבצה שם לאורך שנים.
מהו מחיר השתיקה? מה עקשן יותר בגוף ובנפש – הרצון להדחיק דבר נורא או הצורך לספר אותו החוצה?
הספר מבקש להעניק קול ובמה למי שעד כה לא נשמע קולה, ולשלוח אדוות של תיקון לעולם.
יש בספר כוח פמיניסטי שראוי לצעוק כלפי חוץ גם אם הנשים המככבות בו אינן מדור ה- me too וקולן חייב להישמע.
ספר שכל אישה הייתה רוצה לקרא! ממליצה בחום.
גוף ראשון: נוכחת הוא רומן הביכורים של מירי שטרן־לב. הוא רואה אור אחרי ספר שיריה, מתאספת אל גוף, שראה אור בשנת 2022, וספר הילדים, פיית השיניים, שראה אור בשנת 2003.
"גוף ראשון: נוכחת" מאת מירי שטרן-לב, הוצאת כנרת זמורה, לרכישה לחצו כאן
מלון ההתחלות החדשות מאת אלין הילדרברנד
איך אתם עם פרוזה מתורגמת? אצלי זה משתנה ומותנה בכוחו של הרומן. ואכן "מלון ההתחלות החדשות" הוא רומן מלבב על קיץ עמוס שערוריות במלון יוקרה בננטקט. לאחר פרידה קשה מבן זוג ותיק, יקירת האי ננטקט – ליזבט קיטון – מחפשת נואשות את המערכה השנייה שלה. כשהיא מתמנה למנהלת הכללית החדשה של מלון ננטקט, לשעבר פנינה מפוארת שהפכה למפגע נטוש, היא מקווה שבעזרת הצוות הכריזמטי שלה תצליח להגשים את חלומו של הבעלים החדש, המיליארדר הלונדוני מר דרלינג. התנאי הוא חוות הדעת שיקבל המלון משלי קרפנטר, משפיענית אינסטגרם פופולרית שביכולתה להחזיר אותו למפה.
למרות שמלון ננטקט נראה גן עדן מאושר, עם מסעדה משובחת בניהול שף מפורסם ומרכז בריאות אידילי, הדרמה שולטת מאחורי הקלעים. לצוות (ולאורחים) יש עבר מסובך, ונראה שהמלון לא מצליח להתגבר על המוניטין הרע שדבק בו ב־1922 כשגרייס הדלי, חדרנית בת 19, נספתה בשריפה טראגית.
עם רוחה של גרייס שרודפת בשמחה את המסדרונות, צוות שאוגר שלל סודות וחוסר הוודאות הרומנטית שאופפת את ליזבט, האם מלון ננטקט נועד להצלחה או לאבדון?
אלין הילדרברנד היא סופרת אמריקאית שכל ספריה הופיעו ברשימות רבי־המכר של הניו יורק טיימס. אֵם לשלושה, סופרטאית חובבת, משפיענית ספרים מעוררת השראה וטבחית נלהבת בבית. זהו הרומן ה־28 שלה. ספריה תאומות זהות, הזוג המושלם וקיץ 69 ראו אור בעברית בהוצאת כנרת־זמורה.
"זה לא מרגיש כמו קיץ אלא אם כן אני קוראת ספר של אלין הילדרברנד, סיפורים שמלאים סודות וחופים ודרמות רומנטיות. החיים המפוארים באי ננטקט בניו אינגלנד נשמעים פנטסטיים מכל דבר אחר."
- הניו יורק טיימס
"הילדרברנד היא המלכה המוחלטת של קריאת קיץ בחוף! והפעם, מלון יוקרתי קלאסי בננטקט מנסה להמציא את עצמו מחדש. זוהר מבחוץ, גדוש דרמות מבפנים – תענוג של קריאה."
- ניו יורק פוסט
"ברגע שג'יל נכנסת מבעד לדלתות הכניסה המפוארות, הלסת שלה נשמטת. מתקרת הקשתות נתלה שלד של סירת ציד־לווייתנים, שחודש והומר לנברשת בעלת אמירה עיצובית. קורות התקרה שנשארו מהמבנה המקורי משוות לחדר אווירה היסטורית. יש שם כורסאות רחבות במיוחד מרופדות בבד בגוון כחול־הורטנזיה (צבע שנבחר לסימן ההיכר של המלון — כפי שג'יל עומדת לגלות), הֲדוֹמים מזמש מעוטרים בציציות, ושולחנות נמוכים שנושאים תצוגות מסוגננות של ספרים ומשחקים (שש־בש, דמקה וארבע מערכות שחמט). על הפינה הנגדית של החדר משתלט פסנתר כנף קטן ולבן. על הקיר הגדול ליד דלפק הקבלה תלוי תצלום ענק של האוקיינוס האטלנטי ממגדלור סַנְקְטי הד, מאת הצלם ג'יימס אוגילבי, שמצליח להכניס את האוקיינוס אל בית המלון." (עמוד 8 בספר)
"מלון ההתחלות החדשות" מאת אלין הילדרברנד תרגום תום פררו הוצאת כנרת זמורה דביר לרכישה לחצו כאן
דיוקן אישה מאת יואל יערי "התצלום הוא סוד אודות סוד. ככל שהוא מספר לך יותר, כך אתה יודע פחות”. דיאן ארבוס, צלמת.
"מספר האסירים שצולמו ביחידת הזיהוי בידי בראסה ועמיתיו היה קרוב ל־100 אלף. מספר זה אינו משקף את מספר האסירים שנרשמו בתשלובת מחנות אושוויץ, הנאמד בכ־400 אלף, שכן באפריל 1943 הופסק הצילום הסדרתי של אסירים חדשים בגלל מחסור בחומרי צילום, ואילו זרם האסירים אל תוך המחנות רק הלך וגבר. התצלומים הצטברו בארונות שירות הזיהוי, והיוו עדות מרשיעה לפעילות הנפשעת של המחנה. באמצע ינואר 1945, כאשר הצבא האדום עמד לכבוש את אושוויץ, הגיעה לשלטונות המחנה פקודה בהולה מהמפקדה הראשית של האס־אס, שהורתה להעלים לאלתר את כל הראיות לפשעים שבוצעו באושוויץ. חלק ממסמכי המחנה נארזו בארגזים ונשלחו במשאיות לגרמניה. חלק אחר הושלך אל תוך אש מדורות שהוצתו במחנה, אך בשל החיפזון שבמילוי הפקודה, לא מעט מסמכים נותרו שלמים במשרדי המחנה.
עם פינויו המהיר של המחנה, ב־18 בינואר 1945, נצטוו בראסה ועמיתו, האסיר־צלם בְּרוֹנִיסְלַאב יוּרְצֵ'ק, לשרוף את כל התצלומים שנאגרו במשרד יחידת הזיהוי. השניים, מודעים לחשיבותם ההיסטורית, דחסו את התצלומים לתנור באחד מחדרי החושך עם ניירות צילום רטובים. וכך, זמן קצר לאחר שהאש הוצתה, היא נחנקה וכבתה מהעשן שנוצר."
הספר דיוקן אישה מתחיל בתצלום פניה של אישה, שזה עתה נכנסה בשעריו המבעיתים של מחנה ההשמדה אושוויץ. השנה היא 1942, וצלם המחנה אינו מביט באסירה יותר מכמה שניות, לפני שהוא עובר לבאה בתור.
50 שנה מאוחר יותר, צלם ישראלי פוגש באקראי את תצלום האישה. הוא אינו יכול להסיר את מבטו ממנה, והופך אותה למושא יצירתו ואהבתו. הוא אינו חדל מלהתבונן בה. במשך שנים הוא מקדיש לה תערוכות, שירים ומכתבים.
מי היא אותה אישה? האם מִסְפר האסירה ושמה המופיעים תחת דיוקנה ישפכו אור על גורלה או יעצימו את הסוד שהיא אוצרת בקרבה? פרופסור יואל יערי יוצא למסע גילוי מסעיר ומרתק, אך גם מטלטל ומזעזע. מוראות מלחמת העולם השנייה מפורטים בספרו בעזרת עשרות דמויות, תאריכים, עדויות – ודיוקן אחד. כל אלה נשזרים לסיפורן האמיתי של שלוש קשריות: נשים גיבורות ואמיצות, שחירפו נפשן כדי להעביר ידיעות, מסמכים וכלי נשק מגטו אחד למשנהו, סייעו רבות בכל מוקדי ההתנגדות היהודיים, אך מעולם לא זכו להכרה הראויה להן.
מקומן של הנשים בתקופת השואה הוא מוטיב משמעותי בכל היבט אנתרופולוגי והיסטורי עד שמצאתי את הספר "דיוקן אישה" כמסמך חשוב מאין כמותו ומן הראוי שעותק ממנו יתווסף לכל ספריית בית ספר במערכת החינוך בישראל.
דווקא השנה יותר מבכל שנה, ראוי לספר עדויות מתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, לדבר אודות יהדות פולין ולספר את סיפורן של הנשים במחנות ההשמדה. הסיפורים והעדויות לא תמיד קלים לקריאה והן גרמו לי Flash back מכאיב לכל מה שקרה כאן בשבת השחורה והפך לשואה שניה על אדמת מדינת היהודים היא ארץ ישראל שלי.
דיוקן אישה הוא ספר חשוב.
יואל יערי הוא פרופסור אמריטוס לחקר המוח בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2015 החל לחקור גם נושאים היסטוריים, תוך התמקדות בסיפורי התנגדות של נשים יהודיות בתקופת השואה.
"דיוקן אישה" מאת יואל יערי בהוצאת כנרת זמורה, דביר לרכישה לחצו כאן.
מאורת הארנב מאת טס גאנטי
״מחצית מחיי העברתי בהמתנה לצעקה אקשן.
את המחצית השנייה אני מעבירה בהמתנה לצעקה קאט."
ברוכים הבאים למאורת הארנב.
"הפחד שלה לא עד כדי כך מסתורי, היא מחליטה. בעלה עובד באתר בנייה כל היום, ובהיסטוריה העכשווית שלה אין שינה, רק גוש של צינון מתקרב בגרון. השדיים שלה התנפחו לגודל סלבריטאי, מכות חולפות ברשת החשמל של מוחה, וגופה התעורר למצב של דריכות חייתית ללא עזרת קפה. ההורמונים הגבירו את עוצמת העולם עד הסוף, הטו את אוזניה לתינוק, אילצו אותה להקשיב-תמיד להקשיב- לקול החדש, המצצני הזה. היא מרגישה כמו שועל. כמו שועל על אדרל." (מתוך פרק ראשון בספר)
בּלנדין אינה כמו שאר תושבי הבניין שלה - שכנים שמופרדים רק על ידי הקירות הדקים של מתחם דיור עלוב ובהם אמא צעירה עם סוד אפל; אישה שמוחקת תגובות אכזריות מאתרי הספדים; וילד מוזנח שנוהג לצבוע את גופו בנוזל זרחני.
בלנדין החרדתית, יפהפייה ואינטליגנטית להפליא, חולקת את דירתה עם שלושה נערים מתבגרים שהיא אינה מחבבת ואינה מבינה. כולם כמוה, בוגרי מערכת האומנה הממלכתית הכושלת. כולם מחפשים משמעות לחייהם. כולם מאוהבים בה.
הסיפור שבלבּו של מאורת הארנב מתרחש במשך שבוע סוחף אחד ביולי ומגיע לשיאו במעשה אלימות הזוי שמשנה הכול. סיפור שהוא תמונת מצב נהדרת ומשעשעת עד נשכנית של אמריקה העכשווית. סיפור פרובוקטיבי על בדידות וגעגועים, על מלכוד — ובסופו של דבר על חופש.
טס גאנטי היא סופרת אמריקאית צעירה, בוגרת תואר שני בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת ניו יורק. מאורת הארנב הוא ספרה הראשון. עם צאתו לאור קצר אינסוף מחמאות נלהבות ופרסים, בראשם פרס הספר הלאומי היוקרתי לשנת 2022 (גאנטי היא בין הזוכים הצעירים ביותר בפרס).
האיורים המופיעים בספר הם של אחיה הגדול ניקולס גאנטי — אמן חזותי, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי.
"מאורת הארנב" מאת טס גאנטי, בהוצאת כנרת זמורה, דביר לרכישה לחצו כאן.
