יומנו של מכשף פנטזיית נעורים מאת רוני לונדון

 

יש משהו בספרי הנוער שתמיד מחזיר אותי לשנות נעוריי. רואה את עצמי בזיכרוני, נערה בת עשרה, המכורה לסדרות ההרפתקאות שקראתי בצימאון גדול ומחכה כבר לספר הבא.

"נחתּי נחיתה מושלמת לחלוטין מול הדלת שמובילה ישירות למטבח, סידרתי בידי את השיער שהתבלגן ברוח, השענתי את המטאטא על הקיר והתחלתי לעקוב אחר הניחוחות שהגיעו לאפי.
"בוקר טוב גם לך," אמרה לי אימא בציניות כשהתעלמתי ממנה לחלוטין ופניתי היישר לצנימים המונחים על השולחן.
"בוקר טוב," עניתי בפה מלא.
"איפה הנחת את המטאטא?" שאלה בקול חשדני.
"במקומו." לקחתי צנים נוסף ומרחתי עליו כמות נדיבה של ריבה.
"אני מאמינה שמקומו במחסן."
"אוקיי, אז במקומו החדש."
היא נאנחה, "אתה יודע שזה לא באמת נחשב התעמלות בוקר, נכון?"
"למה לא? זה... מממ... מחזק את שרירי הרגליים או משהו כזה." כיליתי את הצנים השני והתחלתי לפתוח את ארונות המטבח בזה אחר זה בחיפוש אחר ממרח שוקולד. "איפה אבא?" שאלתי כבדרך אגב.
"בעבודה."
לא יכולתי לצפות לתשובה אחרת ובכל זאת התאכזבתי.
"למה הוא חייב להיות שם מוקדם כל כך כל הזמן?" התחרטתי על המילים האלו ברגע שיצאו מפי.
"אל תהיה ילדותי," ענתה אימא. "התפקיד שלו חשוב, אתה יודע את זה."
ברור. הוא הרי הנציג הרשמי של מכשפי הצפון בוועדה הלאומית של המכשפים. מצאתי את השוקולד והתחלתי למרוח כמויות ממנו על הצנים השלישי בלי להעניק תשומת לב מיוחדת למעשיי.
"חוץ מזה, זו פשוט תקופה עמוסה," היא הוסיפה. (עמוד 7 בספר)

מאז ומעולם העדפתי לשמור בסוד את העובדה שאני מכשף.
למדתי בבית ספר של סתמיים ולא רציתי שיחשבו שאני מוזר. היה לי חבר טוב אחד וזה הספיק לי. בבוקר למדתי היסטוריה וספרות, ואחר הצהריים התאמנתי בכישופי הגנה וברקיחת שיקויים.
שום דבר לא הכין אותי ליום שבו נאלצתי לעמוד מול המועצה הגדולה של המכשפים ולהסביר להם למה התנהגתי כמו אידיוט. לא חשבתי שאצליח להתחבר לכל כך הרבה אנשים בזמן כל כך קצר ושאשתכנע לעשות דברים שיהפכו לי את הבטן, ובחלומות הכי רחוקים שלי לא חשבתי שכל זה יתחיל בגלל מישהי אחת.
עכשיו אני צריך לסדר את הבלגן שיצרתי, בתקווה שאף אחד לא ייפגע בדרך. זה לא הולך להיות פשוט, ויכול להיות שאכשל פעמיים או שלוש, אבל בסוף אני חייב להצליח.
מזל שמכשפי הצפון לא נוטים לוותר כל כך בקלות.

מהרגע שבו פונה רוני אל בן כיתתה אילון, נסחפים השניים אל שרשרת הרפתקאות שמעמידה את כל החבורה שלהם במבחן ושמאלצת אותם להתמודד עם הפחדים הכי גדולים שלהם. במהלך המסע להשגת העין של גבריאל - כדור בדולח שיכול לסייע להם בחיפוש אחר האמת - מגלים כל המשתתפים את העיקר על עצמם ועל חבריהם, וכל זה בעולם מלא בכשפים, בשיקויים ובמערות מסתוריות – ממש כמו בכל תיכון רגיל.

כשהגיע לידי ספרה של רוני לונדון "יומנו של מכשף" ידעתי שמצפה לי חוויה אחרת.

בזמני, לא היו בספרי הנעורים שלי עלילות של מדע בדיוני. זה היה רחוק ולא מוכר.

ואני מהרתי "לשקוע" בספר, ולא חלף זמן רב, עד שזכיתי לחוויה מופלאה שלא הייתה לי מזמן. 
"יומנו של מכשף" הוא ספר נעורים המשלב פנטזיה. יש בו עלילה מרתקת הבנויה היטב.  יש בו קסם של דמיון המנוסח רהוט, מדויק וקריא.  

"יומנו של מכשף" הוא סיפור פנטסטי קצבי ומותח על כוחו של כישוף, אך יותר מזה – על הכוח הפנימי שמלווה אותנו ועל חשיבותם של האנשים הקיימים בחיינו.

מודה זה אחד הספרים היותר טובים שקראתי לאחרונה ואני לא מחובבי הכישוף... יש בספר הזה הכל. הסוף מפתיע (לא יהיה כאן ספויילר...) ומשאיר מידה גדולה של סקרנות לקראת הספר הבא. (בתקווה!!!)
מומלץ לכל אוהבי הפנטזיה והרפתקאות נעורים מרתקות.

"יומנו של מכשף" פנטזיית נעורים מאת רוני לונדון, הוצאת ספרי ניב, לרכישה לחצו כאן 

ריקי ברוך