אספן התקוות - פנינה ספרותית נוגעת ללב. המלצה חמה

 

אספן התקוות מאת אביגיל ג'ונסון

כשאספן קשיש ואקסצנטרי ונער בעייתי הופכים לתקווה האחרונה זה של זה - מה כבר יכול להשתבש?
רומן מפתיע ומרחיב לב על חברות חוצת דורות, על כוחה של קהילה ועל היכולת למצוא תקווה גם במקום שבו נדמה כי אפסה לחלוטין

"כולנו עושים שגיאות. אתה לא הגרסה האחרונה של עצמך, אתה יודע. אתה עדיין יכול להשתנות"

אלפרד הוא אלמן מבוגר ונרגן שמנסה למלא את החלל שהותיר בליבו מות אשתו, באינסוף עתיקות וחפצים שהוא אוגר בבית. קיאן הוא נער אבוד ממשפחה מפורקת שמערכת הרווחה כשלה בטיפול בו והוא מתקשה למצוא דרך.

"קיאן איחר, כרגיל, אז הוא נאלץ לרוץ את הקטע האחרון מתחנת האוטובוס לקאנון היל פארק, ולהתעלם מתחושת השריפה בחזה. הגיע הזמן שהוא יפסיק לעשן. פחית הקולה בתיק שלו שקשקה ותססה, בדומה לקיבה שלו.

חלפו שבועות מאז פגש בפעם האחרונה את אחיו הקטן, דן. הסדרי הראייה שלהם התירו להם להיפגש מדי שבוע, אבל במקרה שקיאן עשה בלגן והחמיץ כמה מפגשים, חלף לפעמים חודש שלם מבלי שהם התראו. זה לא נעשה בכוונה — הוא שנא לאכזב את דן — אבל זאת לא היתה אשמתו שהוא יצא לבלות בערב הקודם וישן עד מאוחר. קיאן היה בן שבע־עשרה, הוא היה אמור להיות נטול כל אחריות. הוא רצה נואשות לראות את דן, אבל היה גם מתוח כפי שהיה בראיון העבודה יום קודם. קיאן ידע שהוא לא יקבל את העבודה. זה התחוור כשבאמצע הריאיון המראיינים הפסיקו לרשום את מה שאמר. זה היה סיפור מוכר".

אלפרד חי בעבר, נאחז בזיכרונות ומנסה לעצור את הזמן כדי להימנע מהכאב הכרוך בשחרור. קיאן, חי בהווה חסר שייכות ויציבות, ונע בתנועה מתמדת שאינה מובילה לשום יעד.

דרכיהם מצטלבות לאחר שקיאן זורק לבנה על חלונו של אלפרד. האירוע מוביל לאשפוזו של אלפרד בבית חולים ולהתערבות של שירותי הרווחה, החושפת את בעיית האגרנות שלו. השניים נעתרים לבקשת הרשויות להשתתף בתוכנית "צדק משקם", שבמסגרתה קיאן מחויב לסייע בפינוי ביתו של אלפרד והפיכתו למקום ראוי למגורים, וזאת כדי למנוע את העברתו לבית אבות, ובתמורה להימנע ממאסר. הבעיה היא שאלפרד אינו מוכן להיפרד מאף אחד מאוצרות האספנות שלו ובוודאי שאינו מעוניין בחברתו של קיאן.

כנגד כל הסיכויים, נרקמת בין השניים ידידות בלתי צפויה. האלמן שאינו מסוגל להרפות ממה שהיה, והנער שאינו מצליח לבנות לעצמו את מה שיהיה, עוזרים זה לזה הרבה מעבר למה שיכלו לדמיין, ומתחילים בהדרגה לשנות זה את חייו של זה.

אספן התקוות הוא פנינה ספרותית מרגשת ונוגעת ללב, שפשוט אי אפשר להישאר אדישים אליה. ספר מחמם לב על חברות אחרת! 
יש בעלילה מערכת יחסים כובשת: החיבור בין אלפרד המבוגר לקיאן הנער נבנה בצורה רגישה ומלאת הומור. הניגוד ביניהם מייצר רגעים קורעים ומחממי לב כאחד. יש בו מסע רגשי עוצמתי: הספר מצליח לגעת בנושאים  כמו אבל, בדידות וטראומה, לצד מסר אופטימי לחיים: הוא מזכיר לנו שתמיד יש הזדמנות שנייה, ושלפעמים האנשים שיכולים להציל אותנו הם דווקא אלו ששונים מאיתנו לחלוטין.
אביגיל ג'ונסון כותבת בצורה קולחת שמצליחה לתרגם חפצים דוממים לסיפורים אנושיים. ממליצה לכל מי שמחפש ספר נוגע המשלב חיוך ודמעה.

"אספן התקוות" מאת אביגיל ג'ונסון, תרגום מאנגלית: אילן פן , פן הוצאה לאור. לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

בוגדת נאמנה וחסרת תקנה ספרים חדשים בהמלצה

 

בוגדת נאמנה מאת אולסיה קנטור

סיפור על ריגול, אהבה ובגידה מאת מחברת רב-המכר "לב אש"

סופיה בת העשר חיה בברית המועצות שלפני מלחמת העולם השנייה. יש לה אבא ואמא, דודים ובני דודים. יום אחד, כשנשות המשפחה והילדים יוצאים מבית המרחץ, הם מגלים שהגברים נעלמו. הם מבינים מיד שהגברים נעצרו על ידי המשטרה החשאית באשמת בגידה במולדת. כבנות משפחה של בוגדים, ברור גם שהנשים הן הבאות בתור. הן ייעצרו והילדים יפוזרו בבתי יתומים. הנשים מחליטות לברוח אל היער, שזמן קצר אחר כך, עם פלישת הצבא הגרמני לברית המועצות, נהפך לזירת קרב בין חיילים גרמנים לפרטיזנים סובייטים.

"זה היה מביך מאוד, כיוון שהיה רק אדם אחד בעיירה בשם הזה והוא היה משוגע לגמרי - ילד מבוגר בהרבה מסופיה, שהתנהג כמו בן חמש. הוא היה מקפץ אגב הליכה, מטפס על עצים ואפילו מדבר לעצמו תוך כדי שהוא מטלטל את ראשו מצד לצד. הוא היה יושב על הספסל מחוץ לביתו וצופה בילדי השכונה משחקים מחבואים, ואז פתאום היה רץ אליהם ומנסה לתפוס אותם, והם היו נסים לכל עבר בצרחות.

יקוב סיפר לנו פעם שאנטיפקה לא תמיד היה ככה, שפעם הוא היה ילד נורמלי - לפני המהפכה ומלחמת האזרחים. אלא שאז פרץ הצבא הלבן לבית משפחתו, ואביו, אמו ואחיו הגדול נגררו החוצה, ונורו בחצר ביתם לנגד עיניו של אנטיפקה. הוא היה רק בן שש. הצבא הלבן עשה זאת בלי שום משפט או חקירה." מתוך פרק ראשון בספר)

אמה של סופיה נעשית פילגשו של מפקד סובייטי וסופיה נהפכת לילדה-סוכנת בשירות הפרטיזנים. היא לומדת שהגרמנים אמנם רעים, אבל גם הפרטיזנים מסוגלים לאכזריות. ביער, כך מתברר לה, כולם משקרים כדי לשרוד, ולכן גם היא לומדת לשקר – בתחילה לגרמנים ואחר כך לכולם.

בתוך מערבולת הבגידות והסכנות שסביבה, סופיה שומרת אמונים לאדם אחד בלבד, לאב שנעלם. היא נחושה בדעתה למצוא אותו בכל מחיר. והמחיר אינו נמוך. נאמנה לאביה, סופיה בוגדת בכל מי שעומד בדרכה אליו. כדי להגיע למידע על מקום הימצאו היא אפילו נהפכת לסוכנת של המשטרה החשאית השנואה. אולם כאשר בסופו של מסע ארוך היא מוצאת אותו, החלום שהניע את חייה מתנפץ לרסיסים.

בוגדת נאמנה הוא רומן היסטורי מתקופת מלחמת העולם השנייה המתרחש ברוסיה הסובייטית, ריגול ומתח בלתי נגמר מלווים את הספר לכל אורכו. היו רגעים שהסתבכתי בסבך השקרים של כולם ואיבדתי את דרכי בקריאה. אלא שלאט ובהתמדה ניתבה אותי הסופרת בעלילה עד שהאמת הכואבת ניפצה את החלום לרסיסים.

אהבתי

ממליצה בחום.

אולסיה קנטור היא סופרת, אוצרת ומשמרת. בעבר היתה אשת תקשורת בכירה בברית המועצות. כיום היא עובדת על פרויקטים מיוחדים במוזיאון הוותיקן. היא אם לארבע בנות וחיה בישראל.

"בוגדת נאמנה" מאת אולסיה קנטור, תרגום נמרוד ברקו, ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.

חסרת תקנה מאת שרה גודמן קונפינו

חסרת תקנה הוא רומן מצחיק, מרגש ומרומם נפש על אודות משפחה, סודות ולבבות שבורים, מאת מחברת רב-המכר "אל תשכחי לכתוב".

לאחר ארבע שנות נישואים, בעלה של ג'נה מודיע לה שהוא רוצה להתגרש. ג'נה ההמומה מסכימה להתלוות לסבתה האקסצנטרית אוולין במסע שורשים לעיירת חוף במסצ'וסטס, כור המחצבת של ההיסטוריה המשפחתית.

בדרכים, אוולין מספרת לג'נה על רומן נעורים שהתרחש לפני יותר משבעים שנה ושינה את מהלך חייה באופן דרמטי. היא אמנם מתעקשת שהחזרה לעיירת הולדתה לא קשורה לכל זה – אבל לא מפסיקה לדבר על טוני, אהבתה הראשונה והבלתי נשכחת.


"קמתי, פגועה, יצאתי בסערה מהחדר ועליתי במדרגות בלי להוציא מילה. כמעט טרקתי את הדלת, אבל זה רק היה מוכיח שהיא צודקת, ולכן סגרתי אותה בשקט והלכתי סביב אופני הכושר, שהתעקשתי לשמור אפילו שהם תפסו יותר מדי מקום בחדר. מצאתי את טיילור באפליקציה של האופניים, והיא התאמנה בהם מדי יום. זה לא הוכיח שהם גרים יחד, אבל או שהם כן או שבראד קנה עוד זוג, מפני שגם הוא היה באפליקציה ברצף כבר ארבעה חודשים.

צנחתי על המיטה הכפולה, שנראתה לי גדולה כשעברתי אליה ממיטת היחיד בגיל חמש־עשרה, אבל עכשיו הכאיבה לי בגב כי המזרן היה בן עשרים, ועמוד השדרה שלי עמד להיכנס למחצית השנייה של שנות השלושים שלו. מה אני אעשה?" (מתוך פרק ראשון בספר)

עם הגעתן, ג'נה פוגשת את ג'ו, הנכד הרגיש של אחיו של טוני. החברות החדשה ואוויר הים הרענן מעניקים לה את הביטחון והמרחק שהיתה זקוקה להם על מנת להתחיל להתמודד עם התפוררות נישואיה ולשים את הכאב מאחור.
בשעה שהסודות מעברה של אוולין נחשפים, ג'נה מגלה צד חדש של סבתה, ושלה עצמה, שמעולם לא היתה מודעת לקיומו, ולומדת שהאפשרויות להחלמה יכולות לצוץ ברגעים הכי לא צפויים בחיים.

ישבתי בתור בקופת החולים בנסיבות ההמתנה הארוכה וקראתי מבלי שיכולתי להפסיק.  

איזה כייף של ספר, שנון, קולח, ממכר, רווי הומור נפלא, החזיר אותי לרומנטיקה של שנות הנעורים, דמויות שנעו בין עבר להווה ועדיין שמרו על רצף בעלילה מחממת לב.

בימים מורכבים אלו שלי ושל כולם הייתי זקוקה לקומדיה רומנטית שהגיעה ממש בזמן.

ממליצה בחום! 

שרה גודמן קונפינו היתה מורה לספרות ולעיתונאות בבית ספר תיכון אך פרשה מהוראה על מנת להתמסר לכתיבה. היא מתגוררת במרילנד יחד עם בעלה, שני ילדיהם ושני כלבי שנאוצר קטנטנים. ספרה "אל תשכחי לכתוב" (פן וידיעות ספרים, 2023) זכה לשבחים רבים והיה לרב-מכר. חסרת תקנה הוא ספרה השני שמתורגם לעברית.


"חסרת תקנה" מאת שרה גודמן קונפינו, תרגום רחל פן, לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך

הגשר מאת ג'סיקה אנתוני בהוצאת פן ידיעות ספרים - לראשונה ספר פרי עטה-המתורגם לעברית

"וירג'יל עמד לרגע, מתבונן במיטה. היא היתה מסודרת יפה.

"קתלין?"

הוא יצא מחדר השינה וחיפש בסלון, במטבח. היא לא נראתה בשום מקום. הוא חשב שהיא יצאה לקנות איזו תרופה או משהו כששמע את ניקולס צועק:

"אמא בבריכה!"

וירג'יל הצטרף אל בניו על המרפסת.

קתלין עמדה בקצה הרחוק של הבריכה, המים הגיעו עד לגובה החזה שלה ומרפקיה היו שעונים בנינוחות על המעקה. היא לבשה את בגד הים האדום הישן, זה מהקולג'. הוא לא ראה אותו שנים.

"קתי," הוא צעק וצחק. "מה את עושה?"

האישה הרימה את מבטה, מגינה על עיניה ביד אחת כדי לחסום את השמש. סיגריה תחובה בין אצבעותיה.

היא ראתה את וירג'יל ונופפה.

וירג'יל שב אל דלת הכניסה, ירד בחזרה למטה ועד שהגיע לקצה הבריכה כמה שכנים פתחו את דלתות הזכוכית שלהם ועמדו והתבוננו מאחורי מעקות המרפסות שלהם.

הוא כרע ברך. "קת," הוא אמר. "את בסדר?"

גברת בקט חייכה אל בעלה. "אני לגמרי בסדר," אמרה. "למעשה, אף פעם לא הרגשתי טוב יותר."

בימים אלו רואה הגשר ספרה שלישי של ג'סיקה אנתוני, בתרגומו העברי מאת רחל פן. 

אישה מחליטה בוקר אחד להיכנס לבריכה המשותפת בבניין מגוריה ולא יוצאת.

"אני רק טובלת," היא אמרה. "אחרי הכול, יש לנו בריכה ואף אחד לא משתמש בה. כשעברנו לכאן דיברנו על הבריכה. היא פתוחה, והבנים לא משתמשים בה. אז חשבתי לטבול בעצמי." היא קפצה על בהונותיה בתוך המים ונופפה לבנים.

הם לא נופפו בחזרה.

וירג'יל הנמיך את קולו. "קתלין," הוא אמר. "את בהיריון?"

אשתו עצמה את עיניה. היא שוב ירקה, כשהיא מושכת ברצועת בגד הים שלה." (מתוך פרק ראשון בספר)

3 בנובמבר 1957. בשעה ש"ספוטניק 2" משוגרת לחלל כשעל סיפונה הכלבה הסובייטית לייקה, זוג מתחיל את שגרת יומו: וירג'יל בקט, סוכן ביטוח, לא בדיוק מאושר בעבודה שלו אבל הוא ממלא את תפקידו. קתלין בקט, פעם אלופת טניס מבטיחה, היא כיום אמא ועקרת בית במשרה מלאה. ביום ראשון חם יחסית לעונה, היא מחליטה לא להתלוות למשפחתה לכנסייה ובמקום זאת שולפת את בגד הים האדום הישן שלה ונכנסת לבריכה הנטושה שבבניין המגורים שלהם בניוארק, דלאוור. ואז היא מסרבת לצאת.

"הגשר" הוא סיפור מהודק וסוחף החודר תחת המעטה הנוצץ של נישואים אידיאליים לכאורה וחושף את האמיתות הלא מדוברות השוכנות במעמקים. נובלה חדה וכואבת על עקרת בית מהפרברים בשנות ה-50, הלוכדת באופן מבריק ומסוגנן את רוח התקופה והאווירה של אמריקה באמצע המאה העשרים.

מאז צאתו לאור זכה הספר בשבחים רבים.

זה היה סופ"ש גשום וכל הזמן עמד לרשותי. לקחתי את הנובלה לידיי וגמעתי אותה בקריאה רצופה. מצאתי את קתלין וורג'יל זוג נורמטיבי ולהם שני בנים.  מבלי שהתכוונתי לכך, עורר בי אורח חייהם של בני הזוג, מחשבות והרהורים על מקומות ואירועים מארבעים שנות הנישואין שלי, היו רגעים שגם ניסיתי להשוות.

המון שיגרה ושעמום ליוו את מערכת הנישואין של השניים ולרגע נזהרתי מלשפוט אותם על חיים שנראים כלפי חוץ יותר ממה שהם בפועל לעומקם.

הספר קריא, סוחף, קליל ושומר על דינמיקה מה שלא איפשר לי להסיר אותו מידיי.

מקווה שתספיקו לרכוש אותו כבר לפני הגשם הקרוב!

 

ג'סיקה אנתוני פרסמה עד היום שלושה ספרי פרוזה. היא היתה מועמדת ברשימה הסופית לפרס "ניו אינגלנד" לספרות וזכתה בפרס Creative Capital לספרות. היא מתגוררת בפורטלנד, מיין, ארצות הברית. הגשר הוא ספרה הראשון המתורגם לעברית.

"האם נישואים יכולים לשרוד סודות וחטאים?... הדיוקן החד והמדויק שמשרטטת אנתוני, של חיים ממוצעים לכאורה באמצע המאה הקודמת, חושף את המורכבויות של אותם חיים על פני יום שמשי אחד." – Kirkus, Starred Review

"במעשה פעוט לכאורה של מרד נשי, ג'סיקה אנתוני מוליכה אותנו אל תוך חיי נישואים בטלטלה... סיפור מסחרר וכתוב לעילא שתוכלו לסיים בתוך שעות בודדות." – Oprah Daily

"הגשר" מאת ג'סיקה אנתוני, תרגום רחל פן, בהוצאת פן ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך

גלויה מקאפרי - ספר שלישי בסדרה, לסופרת הנפלאה אלכס בראון

בימים אלו רואה אור ספרה השלישי בסדרה, של אלכס בראון בתרגום לעברית בעקבות הרומנים האהובים 'גלויה מאיטליה' ו'גלויה מפריז', שזכו לשבחי המבקרות וכיכבו בראש רשימות רבי המכר בישראל.

"הם נפגשו לראשונה במהלך צילומי סרטה האחרון בלוס אנג'לס, הוא חייך והציג את עצמו, אף שכולם ידעו מי הוא, והמשיכה היתה מיידית, מכת חשמל שהעבירה בה רטט שכמותו מעולם לא חוותה. לא היה אפשר לעמוד בפני קסמו הידידותי ועיניו השחורות היוקדות — למרות שהוא היה לחלוטין מחוץ לתחום. האולפן החתים אותה על חוזה לתקופה של חמש שנים שכלל עמודים על גבי עמודים של כללים נוקשים — איסור על דייטים, איסור על נישואים ואיסור מוחלט על תינוקות. אבל הנה הוא כאן, בסירת מירוץ יוקרתית עשויה עץ מהגוני, מדגם ריווה, שמשייטת על פני פסגות הגלים הלבנות בים הטורקיז ועושה דרכה למזח הפרטי של המלון..." (מתוך פרק ראשון בספר) 

תור הזהב של הוליווד. קלי סינקלייר עומדת להיות כוכבת הקולנוע הגדולה הבאה. עד אז היא מבלה את הקיץ של שנת 1953 באי הקסום קאפרי. (תזכרו שאמרתי לכם-אני עוד אגיע אליו, כבר הבטחתי לעצמי...)

שישים שנה לאחר מכן, בביקור בקוטג' של סבתה הזקנה, הצלמת מאדי ויליאמס מוצאת קופסה עם מזכרות ותמונות, וביניהן תמונה של אישה צעירה ונוצצת בבלונד פלטינה. נוסף על כך היא מוצאת גלויה מהאי קאפרי, המגוללת את סופו שובר הלב של רומן סוער.

סבתה מתקשה להיזכר בפרטים מן העבר הכה רחוק, ולכן כשמאדי מקבלת עבודת צילום באיטליה, היא מבקרת בקאפרי כדי לנסות ולברר מה באמת קרה. האם היא תצליח לפצח את המסתורין שאופף את קיץ 1953, והאם שהותה באי הקסום טומנת בחובה הפתעות גם בשבילה?

הרבה מתח ומסתורין מלווים את ספרה השלישי של בראון. כמי שקראה אותה בעבר וניגשה לספר באהדה, יודעת לומר לכם כי היה כדאי לצפות. לא בכדי התאהבתי בקאפרי כמו גם בדמויות. (אני אוהבת נשים חזקות והספר נוגע גם בסוגיית me too ) לאורך הספר שבתי ומצאתי קווים משותפים לשני ספריה הקודמים גלויה מאיטליה וגלויה מפריז. עלילת הספר מתפתלת לכיוונים ומסתיימת בדיוק כמו שציפיתי. אודה, גם אם לא היה מפתיע תמיד, קראתי דרוכה, מסוקרנת ומצפה לדף הבא. אל תוותרו עליו כמו על שני קודמיו. "גלויה מקאפרי" יאיץ בכם לקנות את הכרטיס הבא ליעד ולא רק בכדי לאמת את תיאורי הנוף הנפלאים המובאים בספר, ולא רק!

אלכס בראון היא סופרת רבי-מכר שבאמתחתה אחד-עשר ספרים. ספריה מעוררי ההשראה תורגמו לשפות רבות. היא מתגוררת במחוז קנט שבאנגליה עם בעלה, בתה ושני כלבי לברדור שחורים.

שבחים לספרים מאת אלכס בראון:
"נקרא בנשימה אחת, רומנטי ועושה חשק לצאת לחופשה קסומה באיטליה." – מועדון התרבות של חגית

"איזה יופי של ספר! קליל, מהנה, כיפי וקולח." – לאה זונדלביץ, "נוריתה"

"ספר קליל, נעים וכיפי." – שרון בצלאל, "פרלמנט הספרים"

"גמעתי את הספר בשקיקה. קחו אותו אתכם לחופשה, הקדישו לו סוף שבוע חורפי ושובו לספר לי שנהניתם." ריקי ברוך, "בחירות נכונות"

"גלויה מקאפרי" מאת אלכס בראון, תרגום אילן פן, 269 עמודים, פרוזה-תרגום, לרכישה לחצו כאן.













ריקי ברוך