הגשר מאת ג'סיקה אנתוני בהוצאת פן ידיעות ספרים - לראשונה ספר פרי עטה-המתורגם לעברית

"וירג'יל עמד לרגע, מתבונן במיטה. היא היתה מסודרת יפה.

"קתלין?"

הוא יצא מחדר השינה וחיפש בסלון, במטבח. היא לא נראתה בשום מקום. הוא חשב שהיא יצאה לקנות איזו תרופה או משהו כששמע את ניקולס צועק:

"אמא בבריכה!"

וירג'יל הצטרף אל בניו על המרפסת.

קתלין עמדה בקצה הרחוק של הבריכה, המים הגיעו עד לגובה החזה שלה ומרפקיה היו שעונים בנינוחות על המעקה. היא לבשה את בגד הים האדום הישן, זה מהקולג'. הוא לא ראה אותו שנים.

"קתי," הוא צעק וצחק. "מה את עושה?"

האישה הרימה את מבטה, מגינה על עיניה ביד אחת כדי לחסום את השמש. סיגריה תחובה בין אצבעותיה.

היא ראתה את וירג'יל ונופפה.

וירג'יל שב אל דלת הכניסה, ירד בחזרה למטה ועד שהגיע לקצה הבריכה כמה שכנים פתחו את דלתות הזכוכית שלהם ועמדו והתבוננו מאחורי מעקות המרפסות שלהם.

הוא כרע ברך. "קת," הוא אמר. "את בסדר?"

גברת בקט חייכה אל בעלה. "אני לגמרי בסדר," אמרה. "למעשה, אף פעם לא הרגשתי טוב יותר."

בימים אלו רואה הגשר ספרה שלישי של ג'סיקה אנתוני, בתרגומו העברי מאת רחל פן. 

אישה מחליטה בוקר אחד להיכנס לבריכה המשותפת בבניין מגוריה ולא יוצאת.

"אני רק טובלת," היא אמרה. "אחרי הכול, יש לנו בריכה ואף אחד לא משתמש בה. כשעברנו לכאן דיברנו על הבריכה. היא פתוחה, והבנים לא משתמשים בה. אז חשבתי לטבול בעצמי." היא קפצה על בהונותיה בתוך המים ונופפה לבנים.

הם לא נופפו בחזרה.

וירג'יל הנמיך את קולו. "קתלין," הוא אמר. "את בהיריון?"

אשתו עצמה את עיניה. היא שוב ירקה, כשהיא מושכת ברצועת בגד הים שלה." (מתוך פרק ראשון בספר)

3 בנובמבר 1957. בשעה ש"ספוטניק 2" משוגרת לחלל כשעל סיפונה הכלבה הסובייטית לייקה, זוג מתחיל את שגרת יומו: וירג'יל בקט, סוכן ביטוח, לא בדיוק מאושר בעבודה שלו אבל הוא ממלא את תפקידו. קתלין בקט, פעם אלופת טניס מבטיחה, היא כיום אמא ועקרת בית במשרה מלאה. ביום ראשון חם יחסית לעונה, היא מחליטה לא להתלוות למשפחתה לכנסייה ובמקום זאת שולפת את בגד הים האדום הישן שלה ונכנסת לבריכה הנטושה שבבניין המגורים שלהם בניוארק, דלאוור. ואז היא מסרבת לצאת.

"הגשר" הוא סיפור מהודק וסוחף החודר תחת המעטה הנוצץ של נישואים אידיאליים לכאורה וחושף את האמיתות הלא מדוברות השוכנות במעמקים. נובלה חדה וכואבת על עקרת בית מהפרברים בשנות ה-50, הלוכדת באופן מבריק ומסוגנן את רוח התקופה והאווירה של אמריקה באמצע המאה העשרים.

מאז צאתו לאור זכה הספר בשבחים רבים.

זה היה סופ"ש גשום וכל הזמן עמד לרשותי. לקחתי את הנובלה לידיי וגמעתי אותה בקריאה רצופה. מצאתי את קתלין וורג'יל זוג נורמטיבי ולהם שני בנים.  מבלי שהתכוונתי לכך, עורר בי אורח חייהם של בני הזוג, מחשבות והרהורים על מקומות ואירועים מארבעים שנות הנישואין שלי, היו רגעים שגם ניסיתי להשוות.

המון שיגרה ושעמום ליוו את מערכת הנישואין של השניים ולרגע נזהרתי מלשפוט אותם על חיים שנראים כלפי חוץ יותר ממה שהם בפועל לעומקם.

הספר קריא, סוחף, קליל ושומר על דינמיקה מה שלא איפשר לי להסיר אותו מידיי.

מקווה שתספיקו לרכוש אותו כבר לפני הגשם הקרוב!

 

ג'סיקה אנתוני פרסמה עד היום שלושה ספרי פרוזה. היא היתה מועמדת ברשימה הסופית לפרס "ניו אינגלנד" לספרות וזכתה בפרס Creative Capital לספרות. היא מתגוררת בפורטלנד, מיין, ארצות הברית. הגשר הוא ספרה הראשון המתורגם לעברית.

"האם נישואים יכולים לשרוד סודות וחטאים?... הדיוקן החד והמדויק שמשרטטת אנתוני, של חיים ממוצעים לכאורה באמצע המאה הקודמת, חושף את המורכבויות של אותם חיים על פני יום שמשי אחד." – Kirkus, Starred Review

"במעשה פעוט לכאורה של מרד נשי, ג'סיקה אנתוני מוליכה אותנו אל תוך חיי נישואים בטלטלה... סיפור מסחרר וכתוב לעילא שתוכלו לסיים בתוך שעות בודדות." – Oprah Daily

"הגשר" מאת ג'סיקה אנתוני, תרגום רחל פן, בהוצאת פן ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן

ריקי ברוך