גם לי היתה בתיכון מורה למתמטיקה בשם פנינה אפשטייו שנהגה לציין אצלה "נקודה שחורה" שתמיד נבהלנו ממנה....
הספר זאת שעפה אחורה, מציג בצורה מרהיבה ומלאת הומור את המפגש בין עולם המדעים המדויקים והנוקשים של בית הספר - המורה למתמטיקה מר אפשטיין, לבין הנפש החופשייה, החומלת והיוצרת של המשוררת המבוגרת, אשר מוצאת נחמה ויופי דווקא באותו פגם כביכול, ומחפשת בכל ערב את אותה ציפור ייחודית שעפה נגד הזרם.
הספר נוגע בנימי נפשם של מי שחוו בעבר שיפוטיות במערכת החינוך, (מי לא????) ומציע תיקון וריפוי רגשי דרך היצירה.
הספר מתאים לכל מי שמרגיש לפעמים שונה, אחר או חושב "מחוץ לקופסה" ורוצה לחגוג את הייחודיות שלו.
"זאת שעפה אחורה" הוא ספר עם שיר אהוב "האווזים" אהוב שהפך ליצירת אמנות ויזואלית מכשפת, המעניקה נחמה וריפוי לכל מי שהרגיש אי פעם שונה, ומזכירה לנו לחגוג את הייחודיות שלנו ולחפש תמיד את הציפור שעפה נגד הזרם.
ועצה חשובה לאנשי חינוך, מורים ויועצים: אל תתעלמו מכוחן של מילים לעצב נפש, "זאת שעפה אחורה" מציעה תיקון פדגוגי ורגשי ומזכירה שדווקא השונות היא המקור ליצירתיות.
ספר מצויין המביא מפגש ויזואלי ומכשף בין השירה הלירית המדויקת של אגי משעול לאיור גאוני, החוגג את יופיו של המבט האחר על העולם."
המלצה חמה!
"זאת שעפה אחורה" מאת אגי משעול, איורים עובדיה בנישו, הוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית הפועלים.
החלילית והלילית מאת נרי אלומה
אֲנִי מִיכָאֵל. אַבָּא שֶׁלִּי קוֹרֵא לִי מִיק־מִיק. אֲנִי בֶּן שֶׁבַע וָחֵצִי וְיֵשׁ לִי אַרְנָב שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ חַסָּה. אַבָּא שֶׁלִּי מְנַגֵּן בַּחֲלִילִית הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם. הוּא יָצָא לְמִלּוּאִים בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה וּפָגַשׁ צִפּוֹר לַיְלָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ לִילִית. הִיא הָיְתָה פְּצוּעָה וְלֹא יָכְלָה לָעוּף. גַּם הִיא אָהֲבָה לְהַקְשִׁיב לַמַּנְגִּינוֹת שֶׁל אַבָּא.
בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר נִפְתְּחָה פִּתְאֹם הַדֶּלֶת.
אַבָּא! צָעַקְתִּי וְרַצְתִּי אֵלָיו הֲכִי מַהֵר שֶׁרַצְתִּי בַּחַיִּים.
קָפַצְתִּי יָשָׁר לְתוֹךְ הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ וְהִתְחַבַּקְנוּ חָזָק חָזָק.
הספר רגיש ומרגש, מתאים לגילאי ראשית קריאה.
* מבוסס על מקרה אמיתי שקרה בימי מלחמה.
"החלילית והלילית" מאת נרי אלומה, איורים יעל אלברט הוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית הפועלים.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה