לי-היא מגלה שהאבחון האוטיסטי שלה הוא לא סוף חלום הריקוד, אלא הזדמנות לביטוי ייחודי שיזעזע את כל מי שפקפק בה.
מתוך ההקדמה לספר:
"להיכנס לסטודיו למחול זה קצת כמו להיכנס לבועה קסומה ומוגנת מהעולם שמבחוץ.
כמעט שכחתי! אני לי-היא, ואני כל-כך אוהבת בלט.
ולמה אני אוהבת בלט יותר מכול?
כשאני רוקדת אני פשוט יכולה להיות ולעשות כל מה שעולה על דעתי!
יש אנשים שלא יודעים כמה שזה דבר מיוחד! זה בכלל לא משנה מה הכי נחשב מחוץ לסטודיו. ההורים לא מציקים, החברים לכיתה לא מקללים ומעצבנים, וגם לא צריך לשבת שעות ולחכות להפסקה, וגם בה להתנהג "נורמלי" כדי שלא יצחקו עלייך.
בבלט כל אחת יכולה להסתכל על עצמה וללמוד מעצמה על הגוף שלה. לכל אחת יש יכולות אחרות וטווח תנועה שמאפשר לה להתמתח ולהתכופף בלי שיותר מדי יכאב לה. המטרה באימוני הבלט היא למתוח את השרירים, כל פעם יותר... כדי לשפר את הטכניקה ולהיות מסוגלת לרקוד הרבה יותר ריקודים".
לי-היא לא יכולה להפסיק לרקוד,
אפילו שממש קשה לה...
למרות שמורתה הנערצת משבחת אותה על התמדתה, כל מאמציה לא נראים שווים מספיק בעיני בנות להקת הבלט.
קשה לה להתחבר אליהן והיא שונאת כשעוזרים לה כשהיא מתבלבלת, כשמתייגים אותה מאחורי הגב בכל מיני שמות, או כשאומרים לה: "כיף איתך במסיבות" בתור סלנג כזה... אבל היא לא מוותרת...
כשהיא מנסה לשכנע את שון, הידיד היחיד שהיא מסוגלת לדבר איתו, להישאר בלהקת ההיפ-הופ ולא לפרוש, הוא מעדיף לאכזבתה להקשיב לבנות הנחשבות בלהקה.
והכי גרוע - כשלי-היא מקבלת את האבחנה שהיא על הרצף ליבה נשבר.
גם מתקשה וגם אוטיסטית?
לגלות או להסתיר?
מה יחשבו עליה כולם כשיידעו?
מתוך המשבר לי-היא מגלה מהי חברות אמיתית, ואיך אפשר למצוא הזדמנות מפתיעה ומקורית דווקא מהקושי, ולשנות את כל התמונה.
זהו סיפורה המרגש והמעצים של נערה צעירה המאובחנת על הספקטרום האוטיסטי, ששואפת להגשים את חלומה בלהקת הריקוד, בחברה ובחברוּּת, וליחס שוויוני ומכבד המכיר בפוטנציאל הייחודי הטמון בה.
ספר שנותן טעימה לעולמם של אנשים על הרצף (בתפקוד גבוה), ומשלב בין מה שבנפש, לכוחה ויופייה של היצירה כדרך להתגברות על קשיים.
אני מכירה לא מעט צעירים, ומי שכבר בגרו שאובחנו על הרצף האוטיסטי בדרגות שונות של תפקוד, והתערו בחברה כשהם יוצרים כל אחד בתחומו באופן שמעורר השראה לכל מי שנחשף: ספרים, ריקודים, משחק, שרות צבאי, נגינה ושכמותם. הכל פתוח בפני מי שמאובחנים על הרצף ושואפים להיות חלק אינטגרלי בחברה.
לי-היא בריקוד מרצפות" - הוא ספר שמחבר את הקורא ומאפשר לו לצלול לעולמה הפנימי של נערה שאובחנה על הספקטרום האוטיסטי. ספר נוגע, מרגש כמו גם מעצים. לי-היא פותחת את הלב וחושפת מנעד רחב של רגשות, ידע ותובנות גם בנתוני הקושי התקשורתי ממנו היא מגיעה. יש ללי-היא חלום לרקוד על הבמות, וכמו לכל אחד מאיתנו היא גם שואפת להיות מקובלת ואהובה, ליצור קשרים חברתיים, להצליח וגם לתרום לחברה בדרך.
מה אתם חושבים: יעלה בידה? היא תצליח?
הספר כתוב נפלא. לי-היא מתוארת ברגישות אין קץ ואני לא מופתעת לנוכח כתיבתה המנוסה והייחודית של יעלה אברהם שמיומנת לגעת בנוער הקורא בכל תחום כמו בספריה הקודמים.
דמותה של לי-היא היא נערה עם קסם מיוחד, שובת לב, עיקשת ונחושה להצליח למרות ועל אף הקשיים שבדרך.
ספר חשוב לנערים כמו גם להוריהם ולאנשי חינוך.
המלצה חמה!
יעלה אברהם סופרת, עורכת ומאיירת, כותבת בעיקר על ילדים ובני נוער שמתמודדים מול מצבים מאתגרים, חברתיים, לימודיים ומשפחתיים, אך מוצאים עוצמה פנימית בתוכם כדי להתגבר על השוֹנוּת ועל הסטיגמות, ואף להעשיר ולתרום לחברה כולה בזכות יכולותיהם וכישוריהם הייחודיים.
" לי-היא בריקוד מרצפות" כתבה ואיירה יעלה אברהם, הוצאת חיפושית יצירה, לרכישה לחצו כאן
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה