הספירות: בעולמה של החסידות מאת הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ
פנימיות התורה היא הצד הפנימי של התורה שאינו עוסק בעולמות החיצוניים הגשמיים הגלויים לנו, אלא בעולמות הפנימיים הרוחניים הנסתרים מהעין הגשמית. כמו בעולמות כך בתורה, הפנימיות והחיצוניות לעולם אינן נפרדות ממש. הפנימיות הרוחנית היא המקור למה שקורה בעולם הגשמי, ומה שקורה בעולם הגשמי משפיע בעולמות הרוחניים. אף על פי כן, כל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו. כך פנימיות התורה היא תורה שלמה לעצמה, המאירה לתורה הנגלית ומוארת ממנה. מהותה של פנימיות התורה שהיא נסתרת ואינה גלויה בעולם שלנו. גלוי הוא מה שמלובש בתוך הכלים וההיגיון של העולם הגשמי המוכר לנו. וכזו היא התורה הנגלית, שהיא החוכמה האלוקית המופיעה בלבושי העולם הזה. הסיפורים שמופיעים בה מתרחשים בעולם הזה ואף את המצוות שנזכרים בה יש לקיים בעולם הזה. לעומת זאת, פנימיות התורה היא חלק התורה שאינו מלובש בעולם הגשמי שלנו, במושגיו בכך חסרונה של פנימיות התורה, שאין לנו והגיונו, ולכן היא נסתרת. במשך מאות השנים שאחר תקופת התלמוד התפשטה תורת הנסתר יותר ויותר. נכתבו והתפרסמו ספרים ובראשם ספר הזוהר, ועסקו בה רבים מגדולי ישראל. ועם זאת, עדיין נשארה תורת הנסתר נחלתם של יחידים. המהפך המשמעותי התחיל עם התפשטות קבלת האר"י ז"ל. קבלת האר"י ז"ל יצרה מפתח שעל פיו ניתן לפרש את ספר הזוהר ושאר הכתבים הקדומים, ואף לקשר את פנימיות התורה אל היהדות בכללה.
הקושי בלימוד הקבלה הוא בכך שהיא אינה מלובשת בעניינו והגיונו של העולם שלנו. ואם כן במה היא כן מלובשת? שהרי אי אפשר לחשוב ובוודאי לא לדבר בלי כלים, מילים ומושגים כלל. ניתן להסביר זאת בכך שהקבלה משתמשת באותן המילים של העולם הזה, אבל לא במשמעותן הארצית, אלא כמערכת סמלים לדברים אחרים שלא מהעולם הגשמי שלנו. לשם דוגמה, השור בתורה הנגלית הוא השור המוכר לנו, שאוכל עשב וחורש בשדה וכן הלאה, ולעומת זאת השור שבקבלה יכול להיות מלאך מחיות המרכבה או ספירה וכיוצא בזה.
המעבר מהקבלה לחסידות אינו מעבר של המשך, כמו ענף מהגזע. יש אומנם הרבה קשרים – של מושגים ושל סוגיות משותפות – אבל הצמיחה היא חדשה מאותה תשתית עמוקה שממנה צמחה הקבלה. תורת החסידות אינה עוסקת בכל התחומים והמושגים שעוסקת בהם הקבלה, אבל את אלו שהיא עוסקת בהם היא מפתחת מאוד. הן בהפשטת התכנים הקבליים מהסמלים והמבנים שבהם מדברת הקבלה, באופן שאפשר להבין ולהרגיש אותם; והן בהורדתם אל הצורות של עבודת ה׳, אל היכולת של כל אדם לקחת את הדברים אל נפשו וליישם אותם – בתפילה, בתיקון המידות, בתורה ובשמחה של מצווה
עשר הספירות הן אבני היסוד של תורת הקבלה. בספרי הסוד מתוארות הספירות כתבנית שעל פיה נברא העולם שלנו והעולמות כולם. יתר על כן, עשר הספירות הן גם תבנית היסוד של האדם אשר בגופו ובנפשו הוא העתקה שלמה ומדויקת שלהן. מעבר להיותן התבנית של העולם והאדם, הספירות הן האופן שדרכו אנו חווים את הגילוי של הקב"ה בעולם ובעצמנו.
המעבר מהקבלה לחסידות אינו מעבר של המשך, כמו ענף מהגזע. יש אומנם הרבה קשרים – של מושגים ושל סוגיות משותפות – אבל הצמיחה היא חדשה מאותה תשתית עמוקה שממנה צמחה הקבלה.
תורת החסידות אינה עוסקת בכל התחומים והמושגים שעוסקת בהם הקבלה, אבל את אלו שהיא עוסקת בהם היא מפתחת מאוד. הן בהפשטת התכנים הקבליים מהסמלים והמבנים שבהם מדברת הקבלה, באופן שאפשר להבין ולהרגיש אותם; והן בהורדתם אל הצורות של עבודת ה׳, אל היכולת של כל אדם לקחת את הדברים אל נפשו וליישם אותם – בתפילה, בתיקון המידות, בתורה ובשמחה של מצווה
הספר שלפניכם עוסק בספירות ובתפקיד היסודי והמורכב שהן ממלאות בעולם ובאדם. הוא מציג דיון רחב ומפורט בכמה רבדים במושגי היסוד של הקבלה על פי תורת החסידות ומוליך את הקורא פנימה אל עומקי הספירות, אל תוך נפשנו ואל דרכי ההתקשרות שלה עם הקב"ה. במובן הזה הספר איננו רק מסע עיוני במסתורי הספירות אלא גם ספר שעוסק בדרכי העבודה והתפילה.
הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ היה סופר ומחנך, רב חסידי וגדול מפרשי התורה בדורנו. ביאוריו לתלמוד, לתנ"ך, לרמב"ם, למשנה ולתניא התפרסמו ברחבי העולם, כמו גם עשרות ספרי הגות שכתב לאורך השנים. הרב הקדיש את חייו לפעילות חינוכית חובקת עולם במטרה לחזק ולהעמיק את הקשר של העם היהודי עם מורשתו ותרבותו.
"הספירות: בעולמה של החסידות" מאת הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ , הוצאת קורן מגיד לרכישה לחצו כאן
להרגיש שייך - מגילת שיר השירים של הנפש מאת חגי לונדין
מגילת שיר השירים היא מגילה שנכתבה בידי שלמה המלך, ונערכה בידי חזקיה וסיעתו. חז"ל מציינים שמגילת שיר השירים היא המגילה הראשונה שכתב שלמה המלך: "רבי יונתן אמר: שיר השירים כתבה תחילה ואחר כך משלי ואחר כך קהלת... כשאדם נער- אומר שיר זמר, הגדיל- אומר דברי משלות, הזקין- אומר דברי הבלים" )מלשון "הבל הבלים אמר קהלת"(3. תוכן המגילה, המחולקת לשמונה פרקים, מתארת מערכת יחסי אהבה בין "הרעיה" לבין "הדוד", מערכת יחסים שעוברת רגעי ירידה ועלייה, פירוד וחיבור. רוב המפרשים מבארים כי הרעיה היא האומה הישראלית )או ליתר דיוק "כנסת ישראל" - נשמת האומה של הדורות כולם(, ואילו הדוד הוא אלוהים. פרקים א–ב מתארים את המציאות האידיאלית של הקשר; פרקים ג–ה את המשברים ותחושות ההחמצה שהקשר עובר; ואילו פרקים ו–ח מתארים את ההשלמה המחודשת שמעלה את הקשר לחיבור יציב ונצחי. ביחס למגילה נאמרו מילותיו הנפלאות של רבי עקיבא: "שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים"6. לעומת המושג "קודש", שמבטא לעיתים התעלות רוחנית בלבד, המושג "קודש קודשים" מתייחס לעולם הרוח שמתגלם בעולם החומר;7 לאלוהים שמתגלה בחייה הממשיים של האומה הישראלית.
.webp)
מה פירוש להאמין במאה ה־21? לא כשאלה פילוסופית על קיומו של אלוהים, אלא כשאלה קיומית: האם אני חי
חיים שיש בהם כיוון, מוחלטות ושייכות, או שמא אני מצוי במסע אין־סופי של דחייה, חיפוש והחמצה? בספרו להרגיש שייך: מגילת שיר השרים של הנפש, מציע הרב חגי לונדין לקרוא את סיפור שיר השירים כמערכת יחסים בין ה"רעיה" – הנפש הפרטית, לבין ה"דוד" - האלוהי, המוחלט, מקור המשמעות. מערכת יחסים זו אינה יציבה או חד־ממדית, אלא עוברת שלבים של כמיהה, קרבה, התרחקות, החמצה, חיפוש מחודש, פיוס ולבסוף חיבור בוגר ונצחי.
זוהי קריאה עכשווית, עמוקה ורלוונטית במגילה שנקראת גם "קודש קודשים", המזמינה את הקוראים לשוב אל המקום שבו הם נמצאים, לזהות את נקודת השייכות שלהם, ולגלות ששם, דווקא שם, ממתין הדוד. הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר חולון, מהרבנים הבולטים כיום בתחום הסברת היהדות, מלמד במסגרות ישיבתיות ואקדמיות, בערוצי מדיה ובהרצאות וכנסים ברחבי
הארץ. נודע ביכולתו להנגיש את מושגי היהדות לשפת המאה ה־21.
להרגיש שייך הוא הספר החותם את סדרת חמש המגילות של הנפש מאת הרב לונדין, שבה יצאו לאור גם אסתר של הנפש; אַַיֶּכָּה: מגילת איכה של הנפש; לשוב הביתה: מגילת רות של הנפש; למלא את הריק: מגילת קהלת של הנפש.
"להרגיש שייך - מגילת שיר השירים של הנפש" מאת חגי לונדין, הוצאת קורן מגיד לרכישה לחצו כאן
כשהשמיים בכו - מסע של נחמה בין דרשות חז"ל, מאת ד"ר אחינעם יעקבס
דמעות רבות התגלגלו בתולדות עמנו למן חורבן בית המקדש, דרך שנות הגלות הארוכות ועד ימינו. דמעות של אובדן, של געגוע, של כמיהה לימים טובים יותר. אל מול דמעות אלו מציבים חכמים תמונה נועזת ומטלטלת לא פחות: גם הקדוש ברוך הוא בוכה. גם הוא אבל על חורבן ביתו ועל ריחוק בניו.
על מה בוכה הקב"ה? מי מבקש למנוע ממנו את הבכי ומדוע? מדוע בוחרים חז"ל להשתמש
בדימוי מפתיע כל כך, ואולי אף חתרני, של האל הבוכה?
כשהשמיים בכו מתמקד בדרשות חז"ל המתארות את בכיו של הקב"ה, את צערו ואת אבלו לאחר החורבן. בדרשות מפתיעות, כנות ורגישות מציירים חז"ל עבורנו תיאולוגיה אחרת של שבר, כזו הרואה את הכאב ומבקשת את ריפויו, המכירה בריחוק וכמהה לקרבה, וכזו שאינה מותירה את האדם בודד בצערו.
הספר מציע מסע מרתק ומעמיק בעקבות מדרשי חז"ל המתארים את בכיו של הקב"ה, צערו ואבלו לאחר חורבן בית המקדש, ומבקש למצוא נחמה בדימוי אלוהי פגיע ואנושי.
הספר הזה פותח שער אל בכיו של בורא עולם על חורבן ביתו, ומתווה נתיב של חמלה ונחמה בתוך חשכת האבל.
בשפה קולחת וביד אמן מגלפת ד"ר אחינעם יעקבס את המשמעויות הדתיות, הפסיכולוגיות והרעיוניות מתוך אוסף הדרשות המתארות את בכיו של האלוהים. לראשונה היא מראה כיצד הן עומדות בלב ליבו של פרויקט השיקום הרוחני שטוו חז"ל לאחר החורבן.
עשר הספירות הן אבני היסוד של תורת הקבלה. בספרי הסוד מתוארות הספירות כתבנית שעל פיה נברא העולם שלנו והעולמות כולם. יתר על כן, עשר הספירות הן גם תבנית היסוד של האדם אשר בגופו ובנפשו הוא העתקה שלמה ומדויקת שלהן. מעבר להיותן התבנית של העולם והאדם, הספירות הן האופן שדרכו אנו חווים את הגילוי של הקב"ה בעולם ובעצמנו.
המעבר מהקבלה לחסידות אינו מעבר של המשך, כמו ענף מהגזע. יש אומנם הרבה קשרים – של מושגים ושל סוגיות משותפות – אבל הצמיחה היא חדשה מאותה תשתית עמוקה שממנה צמחה הקבלה.
תורת החסידות אינה עוסקת בכל התחומים והמושגים שעוסקת בהם הקבלה, אבל את אלו שהיא עוסקת בהם היא מפתחת מאוד. הן בהפשטת התכנים הקבליים מהסמלים והמבנים שבהם מדברת הקבלה, באופן שאפשר להבין ולהרגיש אותם; והן בהורדתם אל הצורות של עבודת ה׳, אל היכולת של כל אדם לקחת את הדברים אל נפשו וליישם אותם – בתפילה, בתיקון המידות, בתורה ובשמחה של מצווה
הספר שלפניכם עוסק בספירות ובתפקיד היסודי והמורכב שהן ממלאות בעולם ובאדם. הוא מציג דיון רחב ומפורט בכמה רבדים במושגי היסוד של הקבלה על פי תורת החסידות ומוליך את הקורא פנימה אל עומקי הספירות, אל תוך נפשנו ואל דרכי ההתקשרות שלה עם הקב"ה. במובן הזה הספר איננו רק מסע עיוני במסתורי הספירות אלא גם ספר שעוסק בדרכי העבודה והתפילה.
הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ היה סופר ומחנך, רב חסידי וגדול מפרשי התורה בדורנו. ביאוריו לתלמוד, לתנ"ך, לרמב"ם, למשנה ולתניא התפרסמו ברחבי העולם, כמו גם עשרות ספרי הגות שכתב לאורך השנים. הרב הקדיש את חייו לפעילות חינוכית חובקת עולם במטרה לחזק ולהעמיק את הקשר של העם היהודי עם מורשתו ותרבותו.
"הספירות: בעולמה של החסידות" מאת הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ , הוצאת קורן מגיד לרכישה לחצו כאן
להרגיש שייך - מגילת שיר השירים של הנפש מאת חגי לונדין
מגילת שיר השירים היא מגילה שנכתבה בידי שלמה המלך, ונערכה בידי חזקיה וסיעתו. חז"ל מציינים שמגילת שיר השירים היא המגילה הראשונה שכתב שלמה המלך: "רבי יונתן אמר: שיר השירים כתבה תחילה ואחר כך משלי ואחר כך קהלת... כשאדם נער- אומר שיר זמר, הגדיל- אומר דברי משלות, הזקין- אומר דברי הבלים" )מלשון "הבל הבלים אמר קהלת"(3. תוכן המגילה, המחולקת לשמונה פרקים, מתארת מערכת יחסי אהבה בין "הרעיה" לבין "הדוד", מערכת יחסים שעוברת רגעי ירידה ועלייה, פירוד וחיבור. רוב המפרשים מבארים כי הרעיה היא האומה הישראלית )או ליתר דיוק "כנסת ישראל" - נשמת האומה של הדורות כולם(, ואילו הדוד הוא אלוהים. פרקים א–ב מתארים את המציאות האידיאלית של הקשר; פרקים ג–ה את המשברים ותחושות ההחמצה שהקשר עובר; ואילו פרקים ו–ח מתארים את ההשלמה המחודשת שמעלה את הקשר לחיבור יציב ונצחי. ביחס למגילה נאמרו מילותיו הנפלאות של רבי עקיבא: "שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים"6. לעומת המושג "קודש", שמבטא לעיתים התעלות רוחנית בלבד, המושג "קודש קודשים" מתייחס לעולם הרוח שמתגלם בעולם החומר;7 לאלוהים שמתגלה בחייה הממשיים של האומה הישראלית.
.webp)
מה פירוש להאמין במאה ה־21? לא כשאלה פילוסופית על קיומו של אלוהים, אלא כשאלה קיומית: האם אני חי
חיים שיש בהם כיוון, מוחלטות ושייכות, או שמא אני מצוי במסע אין־סופי של דחייה, חיפוש והחמצה? בספרו להרגיש שייך: מגילת שיר השרים של הנפש, מציע הרב חגי לונדין לקרוא את סיפור שיר השירים כמערכת יחסים בין ה"רעיה" – הנפש הפרטית, לבין ה"דוד" - האלוהי, המוחלט, מקור המשמעות. מערכת יחסים זו אינה יציבה או חד־ממדית, אלא עוברת שלבים של כמיהה, קרבה, התרחקות, החמצה, חיפוש מחודש, פיוס ולבסוף חיבור בוגר ונצחי.
הארץ. נודע ביכולתו להנגיש את מושגי היהדות לשפת המאה ה־21.
להרגיש שייך הוא הספר החותם את סדרת חמש המגילות של הנפש מאת הרב לונדין, שבה יצאו לאור גם אסתר של הנפש; אַַיֶּכָּה: מגילת איכה של הנפש; לשוב הביתה: מגילת רות של הנפש; למלא את הריק: מגילת קהלת של הנפש.
קראתי את הספר "מגילת שיר השירים של הנפש" מאת הרב יאיר לונדין, מצאתי בו חוויה עמוקה ומרוממת. הספר לוקח את פסוקי שיר השירים ומאיר אותם בצורה חיה ונוגעת, שמחברת בין עולם הנפש, הרגש והאמונה.
הכתיבה בהירה ונעימה לקריאה, אבל בו־זמנית יש בה עומק שמזמין לעצור, לחשוב ולהרגיש. הרגשתי שהספר מצליח להפוך טקסט עתיק למשהו מאוד אישי ורלוונטי לחיים הפנימיים שלי.
זהו ספר שמרחיב את הלב ומאיר נקודות עדינות בנפש ספר נפלא למי שמחפש חיבור בין עומק רוחני לבין עולם פנימי חי ונושם.
כשהשמיים בכו - מסע של נחמה בין דרשות חז"ל, מאת ד"ר אחינעם יעקבס
דמעות רבות התגלגלו בתולדות עמנו למן חורבן בית המקדש, דרך שנות הגלות הארוכות ועד ימינו. דמעות של אובדן, של געגוע, של כמיהה לימים טובים יותר. אל מול דמעות אלו מציבים חכמים תמונה נועזת ומטלטלת לא פחות: גם הקדוש ברוך הוא בוכה. גם הוא אבל על חורבן ביתו ועל ריחוק בניו.
על מה בוכה הקב"ה? מי מבקש למנוע ממנו את הבכי ומדוע? מדוע בוחרים חז"ל להשתמש
בדימוי מפתיע כל כך, ואולי אף חתרני, של האל הבוכה?
כשהשמיים בכו מתמקד בדרשות חז"ל המתארות את בכיו של הקב"ה, את צערו ואת אבלו לאחר החורבן. בדרשות מפתיעות, כנות ורגישות מציירים חז"ל עבורנו תיאולוגיה אחרת של שבר, כזו הרואה את הכאב ומבקשת את ריפויו, המכירה בריחוק וכמהה לקרבה, וכזו שאינה מותירה את האדם בודד בצערו.
הספר מציע מסע מרתק ומעמיק בעקבות מדרשי חז"ל המתארים את בכיו של הקב"ה, צערו ואבלו לאחר חורבן בית המקדש, ומבקש למצוא נחמה בדימוי אלוהי פגיע ואנושי.
הספר הזה פותח שער אל בכיו של בורא עולם על חורבן ביתו, ומתווה נתיב של חמלה ונחמה בתוך חשכת האבל.
"חורבן בית המקדש השני, שהתרחש בשנת 70 לספירה, והשבר הגדול שהתרחש בארץ ישראל לאחר מרד בר־כוכבא, כשישים שנה מאוחר יותר, היו אירועים מכוננים אשר הטביעו את חותמם בספרות חז"ל כולה. האויב שרמס את העם בציון; ירושלים שנחרבה ונחרשה עד שלא נותר בה זכר; חורבן הבית ובעקבותיו השאלה הגדולה כיצד יצליח העם להמשיך את הקשר עם אלוהיו בעולם ללא מקדש; גלות ישראל מארצם ושפיכת דמם בחוצות ירושלים כל אלו חוללו שבר גדול בעם ויצרו צורך קיומי במציאת פשר, נחמה ותקווה על ידי מנהיגי העם וחכמיו. חותמה של תקופה קשה זו ניכר בספרות חז"ל כולה, במרחבי התלמודים ובחיבורי המדרש. בהקשר זה, מיוחדים הם חיבורי המדרש על מגילת איכה, אשר בקריאה בפסוקיה ובקינותיה מצאו חכמים הד לשברם וקינתם שלהם, על החורבן שהתרחש בדורם. מדרשי חז"ל לאיכה הם קריאה רב־דורית, שבה קוראים חכמים את המגילה בקריאה קיומית לתקופתם. אין הם דורשים את הפסוקים רק כעוסקים בחורבן בית ראשון; הם שבים אל פסוקי מגילת איכה ומחפשים בה פשר, תקווה ונחמה גם לשבר הגדול שפקד אותם". (מתוך הפרשנות הקיומית של מגילת איכה עמוד 5 בספר)
בשפה קולחת וביד אמן מגלפת ד"ר אחינעם יעקבס את המשמעויות הדתיות, הפסיכולוגיות והרעיוניות מתוך אוסף הדרשות המתארות את בכיו של האלוהים. לראשונה היא מראה כיצד הן עומדות בלב ליבו של פרויקט השיקום הרוחני שטוו חז"ל לאחר החורבן.
הקוראים מוזמנים להצטרף למפגש הדרמטי בין דמעות של מטה לדמעות של מעלה, לרקום יחד עם חז"ל שפה אמונית של קשר וקרבה הדדיים בין האל לאדם, ולצעוד בעדינות ובאומץ בדרך העוברת בתוך האבל ומוצאת נחמה.
ספר מרתק המעניק מבט עמוק, רגיש ומנחם על רגעיו הכואבים של החורבן דרך דימוי אלוהי נוגע ללב דרך חיבור פיוטי ומפעים המצליח לגעת בדמעות השכינה, לחבר בין שברי החורבן לנחמת הלב, ולגלות את האור הגנוז בתוך הבכי האלוהי. מעיין מסע נפלא בין סודות הדרש ומחשכי האבל, השוזר מילים של נחמה מתוך דמעותיו של בורא עולם. ספר שכולו שירה של כאב, חמלה ותקווה.
"כשהשמיים בכו" מאת ד"ר אחינועם יעקבס הוא ספר מרגש ומעמיק, הפותח צוהר מקורי למדרשי חז"ל על כאבו של הקב"ה לאחר החורבן. בשפה בהירה ורגישה מצליחה המחברת לחבר בין מקורות עתיקים לבין שאלות קיומיות של אמונה, שבר, תקווה ונחמה. זהו ספר מעורר מחשבה, המעניק לקורא מבט חדש על היחסים שבין האדם לבוראו ועל כוחה של האמונה לצמוח דווקא מתוך הכאב.
ספר מרתק המעניק מבט עמוק, רגיש ומנחם על רגעיו הכואבים של החורבן דרך דימוי אלוהי נוגע ללב דרך חיבור פיוטי ומפעים המצליח לגעת בדמעות השכינה, לחבר בין שברי החורבן לנחמת הלב, ולגלות את האור הגנוז בתוך הבכי האלוהי. מעיין מסע נפלא בין סודות הדרש ומחשכי האבל, השוזר מילים של נחמה מתוך דמעותיו של בורא עולם. ספר שכולו שירה של כאב, חמלה ותקווה.
"כשהשמיים בכו" מאת ד"ר אחינועם יעקבס הוא ספר מרגש ומעמיק, הפותח צוהר מקורי למדרשי חז"ל על כאבו של הקב"ה לאחר החורבן. בשפה בהירה ורגישה מצליחה המחברת לחבר בין מקורות עתיקים לבין שאלות קיומיות של אמונה, שבר, תקווה ונחמה. זהו ספר מעורר מחשבה, המעניק לקורא מבט חדש על היחסים שבין האדם לבוראו ועל כוחה של האמונה לצמוח דווקא מתוך הכאב.
מומלץ ויותר בימים אלו.
ד"ר אחינועם יעקבס מלמדת בבית המדרש לנשים במגדל עז ובמכללת הרצוג ועמיתת תוכנית
'כתבוני' בבית המדרש לנשים 'מתן'.
"כשהשמיים בכו - מסע של נחמה בין דרשות חז"ל", מאת ד"ר אחינעם יעקבס ,מתן, הוצאת קורן מגיד לרכישה לחצו כאן
ד"ר אחינועם יעקבס מלמדת בבית המדרש לנשים במגדל עז ובמכללת הרצוג ועמיתת תוכנית
'כתבוני' בבית המדרש לנשים 'מתן'.
"כשהשמיים בכו - מסע של נחמה בין דרשות חז"ל", מאת ד"ר אחינעם יעקבס ,מתן, הוצאת קורן מגיד לרכישה לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה