למעלה ממאה ספרים כתב תיך נאת האן Thích Nhất Hạnh מי שהיה נזיר בודהיסטי וייטנאמי מזרם הזן. מורה, סופר, משורר, פעיל שלום ומועמד לפרס נובל לשלום. הנזיר נפטר בשנת 2022.
תיך נולד כאמור בווייטנאם בשנת 1926. בגיל 16 הצטרף למנזר הקרוב להואה, בו המורה העיקרי שלו היה טאן קואי צ'אן טאט. כשהוגלה מארצו התיישב בצרפת שם הקים מרכז וקהילה המוקדשת לעקרונות הבודהיזם המעורב ואי אלימות נקראת כפר השזיף.
בכפר שזיף שהקים הנזיר ייסד קהילה גלובלית של מרכזי תרגול מיינדפולנס המציעים ריטריטים ותורות על בודהיזם מעורב ואמנות חיים מודעים.
מיינדפולנס היא תשומת לב מלאה לרגע הנוכחי, נוכחות ערה וקשובה, לא תגובתית ולא שיפוטית לכל מה שמתרחש כאן ועכשיו; שהייה בהווה תוך התבוננות שלווה ועמוקה.
תיך הוא אחד מנזירים הבודהיסטים המפורסמים ביותר בעולם. והוא שטבע את מושג בודהיזם מעורב (Engaged Buddhism), אשר מבקש להשתמש בעקרונות האתיקה הבודהיסטית כדי לחולל שינוי חברתי. התנועה עוסקת בעקרונות מאבק לא אלים , צדק חברתי ושלום, כמו גם שיוויון מגדרי, הגנה על מיעוטים נרדפים וצמצום העוני.
הכנסת המיינדפולנס לחיי בחודשים האחרונים קרבה אותי לספרות רחבה בתחום וכך גם נחשפתי לסדרת הספרונים שכתב תיך נאט האן ליסודות המיינדפולנס. בסדרת הספרים שילב הנזיר את תשומת הלב והקשיבות בפעולות היום יום הפשוטות, תוך אמונה שכל אחד יכל להיות במיינדפולנס.
גישתו כלום לא נוצר יש מאיין. בכל מקום שאנו מביאים תשומת לב יש תובנה. בחרת לעשות משהו? לאכול, לריב לאהוב, ללכת - זה הדבר הכי חשוב כרגע. עם הזמן הופכים הדברים להיות הרגל מודעות והוא שמחולל את השינוי.
חמישה ספרים בסקירה שלפניכם:
כדי לטפח תשומת לב, אנחנו יכולים לעשות את אותם הדברים שאנחנו תמיד עושים: ללכת, לשבת, לעבוד, לאכול, וכן הלאה מתוך מודעות קשובה למה שאנחנו עושים. כשאנחנו אוכלים, אנחנו יודעים שאנחנו אוכלים. כשאנחנו פותחים דלת, אנחנו יודעים שאנחנו פותחים דלת. המחשבות שלנו נתונות לפעולות שלנו.איך להירגע מאת תיך נאת האן
באיך להירגע נלמד לשאוף אוויר ולנשוף אותו לאט מתוך תשומת לב עמוקה שתקרב אותנו אל השלווה המיוחלת.
"אינכם צריכים להקדיש זמן מיוחד למנוחה ולהירגעות. אינכם זקוקים לכרית מיוחדת או לכל ציוד מפואר אחר. אינכם זקוקים לשעה שלמה. למעשה, עכשיו זה זמן טוב מאוד להירגע." (עמוד 8 בספר)
ומהי רשימת ההירגעות
1. מנוחה
2. ריפוי
3. מודעות לנשימה
4. שיר מנוחה
"הנשימה שלכם היא קרקע יציבה ומוצקה שבה אתם יכולים למצוא מקלט. לא משנה אילו מחשבות, רגשות והשקפות מתרוצצים בקרבכם, הנשימה שלכם נמצאת שם תמיד, כמו חבר נאמן. בכל פעם שאתם נסחפים במחשבות, מוצפים ברגשות עזים או חשים חסרי מנוחה ופזורי דעת, חזרו אל הנשימה שלכם. חברו את הגוף והתודעה יחד ויצבו את תודעתכם. היו מודעים לאוויר הנכנס ויוצא מגופכם. כשמודעים לנשימה, היא נעשית באופן טבעי קלילה, רגועה ושלווה. בכל שעה ביום או בלילה, בין שאתם הולכים, נוהגים, עובדים בגינה או יושבים ליד המחשב, אתם יכולים לחזור אל המקלט השלו והרגוע של נשימתכם."
"איך להירגע" מאת תיך נאת האן, תרגום גליה אלוני־דגן, הוצאת תכלת לרכישה לחצו כאן.
אוכל הוא אמצעי תקשורת מרכזי עם הגוף שלנו, ולא פחות מכך- עם העולם הסובב אותנו. על כן, אל לנו להתייחס אל המזון ואל תהליך האכילה כאל דבר מובן מאליו.
אוכל הוא אמצעי תקשורת מרכזי עם הגוף שלנו, ולא פחות מכך- עם העולם הסובב אותנו. על כן, אל לנו להתייחס אל המזון ואל תהליך האכילה כאל דבר מובן מאליו.
"כשאנחנו אוכלים אנחנו בדרך כלל חושבים. נוכל ליהנות מהאכילה הרבה יותר אם ננסה שלא לחשוב, ונתַרגל זאת בזמן שאנחנו אוכלים. אנחנו יכולים פשוט להיות מודעים לאוכל. לפעמים אנחנו אוכלים בלי להיות מודעים לְמה שאנחנו אוכלים. התודעה שלנו איננה שם. כשהתודעה שלנו לא נוכחת, אנחנו מסתכלים — אבל לא רואים, מקשיבים — אבל לא שומעים, אוכלים — אבל לא יודעים איזה טעם יש לאוכל. זהו מצב של שכחה, של חוסר תשומת לב. כדי להיות נוכחים באמת ובתמים אנחנו חייבים להפסיק לחשוב. זהו סוד ההצלחה."
באיך לאכול נלמד אכילה בתשומת לב, נבין את חשיבותה ונחווה דרכה את עצמנו, וגם את העולם, באופן קשוב וצלול.
באיך לאכול נלמד אכילה בתשומת לב, נבין את חשיבותה ונחווה דרכה את עצמנו, וגם את העולם, באופן קשוב וצלול.
השלבים במודעות לאכילה
1.שלב ראשון- מודעות לנשימה
2. לשבת - כאשר אנו יושבים יש עצירה
3. ארוחה שקטה
4. אנחנו יודעים שאנחנו עושים
5. תשומת לב לפעולת האכילה
6. להבין שכלום לא נוצר יש מאין
7. להציע לעצמנו חיוך והכרת תודה
"איך לאכול" מאת תיך נאת האן, תרגום גליה אלוני־דגן, הוצאת תכלת לרכישה לחצו כאן
איך ללכת מאת תיך נאת האן
אנחנו יוצאים לדרך כדי להגיע מנקודה אחת לאחרת אבל פעמים רבות דווקא ההליכה והדרך הן החשובות באמת.באיך ללכת נלמד להתקדם במרחב מתוך תשומת לב מלאה לכל צעד, ונתרגל מיינדפולנס תוך כדי הליכה.
לפי האן, אם נתַרגל מדיטציה בהליכה אפילו רק לכמה ימים, נעבור מהפך עמוק ונלמד איך ליהנות משלווה בכל רגע. אנחנו מחייכים, ואינספור ברואים ברחבי היקום כולו מחייכים אלינו בחזרה — השלווה שלנו כה עמוקה. כל מה שאנחנו חושבים, מרגישים ועושים משפיע על הדורות הקודמים ועל הדורות הבאים ומהדהד ברחבי היקום.
הליכה מודעת
באיך לריב נלמד להפוך חילוקי דעות להזדמנות של פיוס וחמלה, ולתעל רגשות שליליים לתהליכי צמיחה אישית.
באיך לאהוב נלמד להתחבר, מתוך תשומת לב מלאה, לאנשים היקרים לנו ביותר.
כל אחד ואחת מאתנו יכולים ללמוד את אמנות הזנת האושר והאהבה. כל הדברים זקוקים למזון כדי להתקיים, אפילו האהבה. אם איננו יודעים כיצד להזין את האהבה שלנו, היא קמלה. כאשר אנחנו מזינים את האושר שלנו ומשמרים אותו, אנחנו מזינים את יכולתנו לאהוב. לכן לאהוב פירושו ללמוד את אמנות ההזנה של האושר שלנו.
1. מתחילים בנשימה מודעת
2. השקיעו 100% מאמץ בכל צעד
3. כאשר אתם הולכים - לכו וזהו
4. צרו הרגל של הליכה
5. הליכה היא חגיגה
"איך ללכת" מאת תיך נאת האן, תרגום גליה אלוני־דגן, הוצאת תכלת לרכישה לחצו כאן.
איך לריב מאת תיך נאת האן
רבים היו שמחים לוותר על רגשות לא נעימים כמו כעס, ייאוש או תסכול. אך האם קיימת דרך חליפת להתמודד עם התנגשויות בין אישיות או עם רגשות מתסכלים, שהם חלק בלתי נפרד מחיינו?באיך לריב נלמד להפוך חילוקי דעות להזדמנות של פיוס וחמלה, ולתעל רגשות שליליים לתהליכי צמיחה אישית.
כשמישהו אומר לכם משהו לא נעים, ייתכן שתרצו להשיב לו כגמולו תכף ומיד. זה המקום שבו מתחילה מריבה. זהו אופן תגובה הרגלי המייצר מסלול חרוש ומוכר במוחכם. כאשר אתם נוהגים באותו מסלול עצבי שוב ושוב, הוא נעשה הרגל. לעתים קרובות מאוד המסלול הזה מוביל לכעס, פחד או השתוקקות. מספיקה לכם אלפית שנייה כדי שתגיעו לאותו יעד: כעס ורצון להעניש את מי שהעז לגרום לכם לסבול. התודעה והמוח הם גמישים מטבעם. אתם יכולים לשנות את תודעתכם, את המוח שלכם ואת הדרך שבה אתם חושבים ומרגישים. בעזרת תרגול, תוכלו לייצר מסלולים עצביים חדשים המובילים להבנה, חמלה, אהבה וסליחה. תשומת לב ותובנה יכולות לנתב אתכם למסלול עצבי חדש.
1. כל שיחות השלום צריכות להתחיל בעשיית שלום עם עצמנו.
2. אנחנו יכולים להבין את האחר רק כאשר אנחנו מסוגלים להקשיב לו באמת
3. לפני שאנחנו מקשיבים לזולת, עלינו להקדיש זמן הקשבה לעצמנו. להקשיב לרגשות מבלי לשפוט אותן.
4. הקפידו על הקשבה בחמלה - ברגע שהקשבנו בחמלה, נוכל להשתמש בדיבור אוהב כדי לשקם את התקשורת ואת ההבנה.
5. היכולת להתנצל ולהביע חרטה על דברים שאמרנו או עשינו היא אומנות.
6. בלי סבל לא יכול להיות אושר. אנחנו זקוקים לבוץ כדי לגדל לוטוס. הכעס והסבל שלנו הם הבוץ דרכו נוכל לטפח אושר, חמלה, והבנה.
7. נשימה מודעת היא דרך נפלאה לעשות שלום עם עצמכם. כאשר נושמים באופן מודע, השלווה מגיעה באופן טבעי.
כאשר אתם חשים כועסים או נסערים, חשוב לא לומר ולא לעשות דבר. לפני הכל צריך להירגע. אל תדברו ואל תפעלו מתוך אנרגיית הכעס שבתוככם.
"איך לריב" מאת תיך נאת האן, תרגום גליה אלוני־דגן, הוצאת תכלת לרכישה לחצו כאן
איך לאהוב מאת תיך נאת האן
אהבה היא הבנה, הכלה, אמפתיה, ויותר מכל – להיות קשובים לעצמנו.באיך לאהוב נלמד להתחבר, מתוך תשומת לב מלאה, לאנשים היקרים לנו ביותר.
כל אחד ואחת מאתנו יכולים ללמוד את אמנות הזנת האושר והאהבה. כל הדברים זקוקים למזון כדי להתקיים, אפילו האהבה. אם איננו יודעים כיצד להזין את האהבה שלנו, היא קמלה. כאשר אנחנו מזינים את האושר שלנו ומשמרים אותו, אנחנו מזינים את יכולתנו לאהוב. לכן לאהוב פירושו ללמוד את אמנות ההזנה של האושר שלנו.
ארבעה יסודות לאהבת אמת:
1. טוב לב אוהב - למדו לאהוב ולרפא את עצמכם ואז יהיה לכם יכולת להעניק אושר לאדם אחר.
2. חמלה - היכולת להבין את הסבל שלנו מאפשרת לנו להבין ולחמול את סבלו של האחר.
3. שמחה - כשאתם יודעים ליצור שמחה, היא מזינה אתכם ומזינה את האדם שמולכם.
והשתוות הנפש - או במילה אחרת הכלה. סבל ואושר אינם עוד עניינים פרטיים. מה שקורה לאהובי לבכם, קורה לכם. מה שקורה לכם, קורה לאהוביכם.
לאהבה אמיתית יש את הכוח לרפא ולשנות כל מצב ולתת משמעות עמוקה לחיינו.
השורשים של מערכת יחסים ארוכת טווח הם תשומת לב, הקשבה עמוקה ודיבור אוהב, וגם קהילה חזקה שתתמוך בכם.
אז מה נחוץ לאהבה כדי לשרוד?
ארבעה סוגי מזון אותם אנו צורכים מידי יום.
מזון אכיל - באופן שאנו מגלים אהבה וכבוד לגופנו ולכדור הארץ
מזון חושי- (חמשת החושים) אם נקדיש בכל יום זמן לשהייה בסביבה שלווה, לטיול בטבע, להתבוננות בפרח או בשמים, היופי הזה יחדור לתודעה שלנו ויזין את אהבתינו ואת שמחתינו
הרצון - משאת הנפש שלנו, התקווה שלנו, השאיפה שלנו. זו האנרגיה ששומרת עלינו בחיים.
תודעה מזינה - התודעה האינדיבידואלית שלנו מושפעת מהתודעה הקולקטיבית של סביבתנו. אם אנחנו חיים במשפחה או קהילה שבהן שוררת תרבות של הבנה וחמלה הדדיות, באופן טבעי נהיה יותר שלווים ואוהבים.
התודעה של אהבה היא התודעה של ההבנה.
"איך לאהוב" מאת תיך נאת האן, תרגום גליה אלוני־דגן, הוצאת תכלת לרכישה לחצו כאן.
רוצו לקנות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה