השואה בראי המציאות מאת אברהם לינהרט
שאת היהודים או האנטישמיות, כפי שהיא נודעת, החלה עוד מקדמת דנא. כבר בתנ״ך, במגילת אסתר, המן הרשע תיאר בפני המלך אחשוורוש את היהודים כ״עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך, ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שווה להניחם״. בעקבות המן באו מאוחר יותר הפגאנים ואחריהם היוונים והרומאים, שגילו יחס עוין כלפי היהודים ודתם.הדת הנוצרית, מיום היווסדה, גילתה שנאה כלפי הדת היהודית על שזו דחתה אותה בראשית דרכה וראתה בה את הרע בהתגלמותו — דבר שבא לידי ביטוי בכתבי הקודש שלה. הנוצרים ראו אז ביהודים כאשמים בהריגת ישו, וחלקם עדיין סבור כך גם היום. לאורך השנים, עד המאה ה־19, מקורה של שנאה זו נבע מיריבות דתית. (מתוך המבוא לספר)
השואה בראי המציאות הוא ספר המקפל בתוכו אוסף ענק ונדיר של מסמכים, כתבי יד, יומנים, סיפורי ניצולים, אביזרים, מוצגים וצילומים – מתקופת השואה.
כל הפריטים באוסף הם מקוריים וחלק ניכר מהם נדיר וייחודי, אינו נמצא בשום מוזיאון בעולם ומוצג כאן לראשונה.את האוסף ליקט אברהם לינהרט לאורך תקופה ארוכה בת 40 שנה.
האוסף כולל חומר אנטישמי ופריטים מראשית עליית הנאצים לשלטון, מרדיפות היהודים, ממלחמת העולם השנייה, מהגטאות ומחנות ההשמדה ומשארית הפליטה.
ניתן למצוא בספר את הוראות הנאצים בדבר איסור העסקת יהודים במקצועות שונים בברלין, עם פירוט שמות כל אותם יהודים; פתק ובו תפילת "שמע ישראל", אותו כתבה ילדה יהודייה בת שמונה, דקות לפני שילוחה אל תאי הגזים באושוויץ; מכתב פרידה שכתב רודולף פרנץ הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, אל משפחתו חמישה ימים לפני הוצאתו להורג; ועוד למעלה מ־300 מסמכים, צילומים ופריטים – מלווים בסיפורי רקע.
אברהם לינהרט, יליד שנת 1938, מוותיקי העיר חולון, הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה כללית ומדעי המדינה, וממייסדי קיבוץ יוטבתה שבערבה. כיהן לאורך תקופה ארוכה בת 43 שנים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, ביניהם שימש במשך 13 שנים כמנכ"ל הראשון של קרן "ידע" – קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח, מיום היווסדה. יזם והקים את "בית האקדמאי", המשמש מכללה ארצית להשתלמויות אקדמאים במדעי החברה והרוח. הוא חבר ופעיל בגופים שונים, מקומיים וארציים, הפועלים לטובת הציבור. היה עורכו הראשי של הירחון "שדמות". כיום לינהרט מרצה בנושאי השואה ואירועים בתולדות היישוב בארץ. הוא גם מלחין ופזמונאי, ורבים משיריו שודרו בתחנות הרדיו השונות.
"קמתי כמו קפיץ. נזכרתי שהיום קבעתי דיקור במסגרת מחקר שהצטרפתי אליו בשירותי הרפואה האלטרנטיבית באונקולוגיה, אחרי שתחקרתי את הרופאה על מהות התהליך ומה יהיו החובות שלי כמגויסת.
מכיוון שאין חובות מכבידים הצטרפתי. אתן סיכוי, מי יודע, אולי יעזור.
אני מבינה שבכל יום אני מספרת לאדם אחר את קורות חיי, זה לא פשוט.
שוכבת על המיטה עם מחטים מפוזרות לאורך רגליי ועוד אחת במצח.
אני יוניקורן.
אבל אני לא נועה קירל.
זהו, סיימתי ואני יוצאת להמשך היום, ממש קליל.
כל מה שנותר הוא קפה עם חברים, קפיצה לבזבוזים בחנות "דקטלון", צוהריים רגילים לחלוטין.
ואז, שלא כהרגלי, אני מבינה שהעייפות נוחתת עליי, מחליטה להיכנע לה, נכנסת למיטה וישנה כמעט שעתיים.
זה היוניקורן שבי? אף פעם אני לא ישנה בצוהריים". (מתוך הספר)
ינואר 2023. אני בהכנות אחרונות לקראת הנסיעה לניו זילנד. כותבת הסופרת גבי נפתלי.
טיול של חודש, שנכלל ברשימת ה־to do אחרי הפרישה מהעבודה:
חודש ניו זילנד.
חודש חיים נינוחים באיטליה, כמו האיטלקים.
טיסה אל הלא נודע, כלומר לבוא לנתב"ג עם דרכון ולקנות כרטיס ליעד בהפתעה, מה שיהיה זמין.
תכננתי את הטיול לניו זילנד לסוף ינואר 2023 והזמנתי כרטיסים לחודש בכיף באיטליה ליולי 2023. אז הלכתי לבדיקה התקופתית, ממוגרפיה ואולטרסאונד. מכאן התחיל מחול שדים. כמו שאומרים, האדם מתכנן ואלוהים צוחק. הממצאים לא היו לטובתי, בלשון המעטה, ואחריהן עוד בדיקות, ביופסיה, ניתוח, טיפולים.
אמרתי שלא אוותר, נוסעים לניו זילנד והסרטן יוצא לטיול איתי. בזמן הטיול כתבתי בדף הפייסבוק שלי יומן מסע מדהים, וכשחזרנו נאלצתי לכתוב יומן מסע אחר, הפעם פחות פוטוגני מנופי ניו זילנד. בכאב, בתסכול ובהומור, כי ככה צולחים את הכינרת – סליחה, את המחלקה האונקולוגית.
"בעוד כמה ימים זה יעבור ואהפוך שוב לפנתרה. ככה אומרת לי האונקולוגית שלי: זה בא בגלים, עכשיו אני בגל שמנסה להטביע אותי. אקח נשימה עמוקה ואמשיך הלאה"
הספר מטלטל, כואב ומאד אישי. הוא כתוב בהומור ובחשיבה חיובית לצד נפילות ומכאובים. אהבתי את הדימויים ותיאורים הרבים. הספר נוגע וחשוב בו זמנית.
"אל תתקשרו, אני אעדכן" מאת גבי נפתלי, הוצאת צמרת, לרכישה לחצו כאן
משתעשעת במילותייך מאת תהילה סגל
יום הולדת
כָּל שָׁנָה
סָמוּךְ וְנִרְאֶה
לְתַאֲרִיךְ הַלֵּדָה
נַפְשִׁי מְפַרְכֶּסֶת
מֵהַחִדּוּשׁ
לָצֵאת שׁוּב
לַאֲוִיר הָעוֹלָם
מִתְרַגֶּשֶׁת
לְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית
הספר מספר הוכחה ניצחת לכך שנהיה בתנועה כלפי מעלה תמיד.
תהילה סגל-רוזנבליט נשואה לאלחנן, אוהבת להשתעשע במילים, בוגרת תואר ראשון בהוראת תנ”ך וספרות ממכללת בית וגן.
לוגיקות מאת אורי צדוק
כשאמיר משתחרר מהכלא שבו בילה שנתיים בעקבות מומחיותו בפריצה לאתרים, ונאלץ לחזור לבית הוריו, הוא מבקש לבנות את חייו מחדש. גרושתו האימתנית היא כאין וכאפס לעומת גורם אחר מן העבר שאין לו שום כוונה לאפשר לו להמשיך לחיות.
אהבתי בספר את הכל וקודם כל את אמיר. משהו בדמותו, אישיותו, ההתבוננות שלו על החיים וההומור העצמי לצד המתח הנוקב, ריתקו אותי לקריאה רצופה מבלי שיכולתי להפסיק, עד שכל המטלות הרבות שניצבו בפתחו של יום הפכו שוליות ונדחו למועד אחר...
הספר זכה לעיבוד קולנועי עוד טרם יציאתו לאור.
חוכמת הזאב מאת בני פרנס
"אנו מצויים בעידן הדלי, עידן המתאפיין בחדשנות בכל התחומים.
החדשנות בעידן זה מתבטאת בערעורו של הסדר הישן על כל היבטיו.
עקב המהפכה הטכנולוגית, המאפיינת עידן זה, הדבר מתבטא אף ביתר שאת ביחס לתקופה המודרנית לעיל.
... מכיוון שאמיר היה מוכן נפשית לערוך את מסעו זה, אף שלא היה ער לכך במודע, הפגישו הגורל עם ה״זאב״, המורה הרוחני, שפגש במקרה לכאורה בבית קפה צדדי ביותר בעיר הגדולה." (מתוך המבוא לספר)
הספר פונה לציבור הרחב המחפש סדר ומשמעות בתוך כל הכאוס ואי־הוודאות המאפיינים את התקופה הזאת. הפיזיקה, הפילוסופיה, ההיסטוריה, האקטואליה, האתיקה והמוסר גובשו כאן לכדי אורח חיים מיטיב, המלווה בהתפתחות אישית.
בספר מוצגת כפסגת ההשקפה רוחניות תודעתית־אוניברסלית, כדינמיקה פשוטה של אידאות שיחסי הגומלין ביניהן הם המסמר שעליו תלוי הכול.
בני פרנס הוא בעל תואר שני במנהל עסקים. הידע שרכש מלמידה עצמית שימש רקע לכתיבתו של ספר ביכורים זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה