"...די, מספיק עם הדרמה הילדותית. תמצאי אותו, תיפטרי ממנה. זה הזמן לעשות את המעשה הנכון, הבוגר, האחראי.
ההחלטה מקימה אותה מן המיטה בתנופה, אולי מהירה מדי, כי נילי מסתחררת, המחברת נשמטת מידיה לרצפה, כריכותיה נפרשות לצדדים וחושפות דפים שלובנם הצהבהב עמוס שורות כחולות וצפופות.
יש לך חורים בידיים? משפט של אמא מצליף מירכתי התודעה.
היא נושמת עמוקות, מתייצבת וכורעת, הפעם לאט ובזהירות, מנסה להחזיר למקומה כפולת עמודים שכמעט נתלשה, ונתקלת בכמה שורות קצרות מנוקדות, שניכר שבכתיבתן הושקעו ריסון ומחשבה, כי כאן הכתב דווקא סביר יחסית ומרוּוח, וכבר מזדמזמת בליבה פתיחת השיר הקאנוני בצלילי צ'לו עמוקים:
עָשָׁן בָּקַע מִפִּתְחֵי הַחַשְׁמַל
וּבֵיתֵנוּ קָדַח וְרָטַט
עָשָׁן כְּחֶבֶל סְבִיב צַוָּארֵינוּ
הִתְלַפֵּף בִּמְתִינוּת
לְאַט."
(מתוך פרק ראשון בספר.)
פגיעת ברק המפסיקה את זרם החשמל בדיור המוגן בו מתגוררת אמה של נילי, מאיצה בה להביא את אמה ואת המטפלת לגור איתה בחיפה אחרי שיונתן בעלה טס לשנת שבתון בגפו. האם הקשישה ממשיכה בחייה בבית הבת בחיפה. ונילי מוצאת סוג של מפלט ומצטרפת לסיור "נופים, קולינריה ושירה בטוסקנה בעקבות עודד נפתלי." אותו משורר שיומנו נמצא אצלה
הדינמיקה בין המספרת לבין הדמויות בסיור מתעצמות בפרקים. הספר משלב לאורכו בין קטעי פנטזיה ומציאות, שירה, הגות ופרוזה. רגשות, ומחשבות הנעים בזמנים בין הווה לעבר.
כמעט מדי יום, לקראת שעות הערב, התקבצו בשולי השמים עננים כהים, מסתודדים ונדחקים בפָנים חמוּרות, עד שלא יכלו יותר והטיחו את כל מה שאצרו בפרץ קצר וחזק. באחד מימי חול המועד פסח, שלוּוה בזרזיף טורדני בלתי פוסק, הֵרים יונתן את עיניו מכותרות העיתון והתנבא בקול קודר: הארץ נעשית משוונית.
הים מתחמם, האדים מתרוממים ומתעבים, בקצב הזה עוד נראה גשמים גם בקיץ.
והברקים, זה יהיה הסיפור האמיתי. אנשים עדיין לא מודעים לזה, אבל תוך שנה-שנתיים החשמל ירקוד באוויר. ונילי רק חשבה: תסתכל עליי, יונתן, עליי. גם אני נעשית משוונית, הבילה ורותחת.
אין לי שקט.
הגשם לא מפסיק לרדת, הזמן זמן טרום-מגפה, וכשיונתן אומר שלא בטוח שהוא אוהב אותה, אולי הוא רק רגיל, נילי הפגועה מחליטה שלא להצטרף אליו לשבתון בארה"ב ונשארת לבד בבית בחיפה, ערה בלילות וחסרת מנוחה בימים.
באחד מהימים האלה, כשהיא מפנה ארגזים ישנים, היא נתקלת במחברת של המשורר הנודע ע. נפתלי.
עשרות שנים קודם לכן היא גנבה אותה ממנו. אבל גם הוא גנב משהו ממנה.
"וּמָתַי לִהְיוֹת יִהְיֶה פָּשׁוּט
לִהְיוֹת
וְלֹא לְחַכּוֹת
שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר."
חשמל באוויר הוא סוג של רומן משפחתי נוגע ללב. שני דורות, זוגיות המושפעת מדמות חיצונית שלא נמוגה למרות ועל אף מרחק השנים. הרומן כתוב רהוט וקולח, משובץ הומור וגם רגיש ומעורר מחשבה על אהבה, שירה וביטוי עצמי.
כמעט מדי יום, לקראת שעות הערב, התקבצו בשולי השמים עננים כהים, מסתודדים ונדחקים בפָנים חמוּרות, עד שלא יכלו יותר והטיחו את כל מה שאצרו בפרץ קצר וחזק. באחד מימי חול המועד פסח, שלוּוה בזרזיף טורדני בלתי פוסק, הֵרים יונתן את עיניו מכותרות העיתון והתנבא בקול קודר: הארץ נעשית משוונית.
הים מתחמם, האדים מתרוממים ומתעבים, בקצב הזה עוד נראה גשמים גם בקיץ.
והברקים, זה יהיה הסיפור האמיתי. אנשים עדיין לא מודעים לזה, אבל תוך שנה-שנתיים החשמל ירקוד באוויר. ונילי רק חשבה: תסתכל עליי, יונתן, עליי. גם אני נעשית משוונית, הבילה ורותחת.
אין לי שקט.
הגשם לא מפסיק לרדת, הזמן זמן טרום-מגפה, וכשיונתן אומר שלא בטוח שהוא אוהב אותה, אולי הוא רק רגיל, נילי הפגועה מחליטה שלא להצטרף אליו לשבתון בארה"ב ונשארת לבד בבית בחיפה, ערה בלילות וחסרת מנוחה בימים.
באחד מהימים האלה, כשהיא מפנה ארגזים ישנים, היא נתקלת במחברת של המשורר הנודע ע. נפתלי.
עשרות שנים קודם לכן היא גנבה אותה ממנו. אבל גם הוא גנב משהו ממנה.
"וּמָתַי לִהְיוֹת יִהְיֶה פָּשׁוּט
לִהְיוֹת
וְלֹא לְחַכּוֹת
שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר."
חשמל באוויר הוא סוג של רומן משפחתי נוגע ללב. שני דורות, זוגיות המושפעת מדמות חיצונית שלא נמוגה למרות ועל אף מרחק השנים. הרומן כתוב רהוט וקולח, משובץ הומור וגם רגיש ומעורר מחשבה על אהבה, שירה וביטוי עצמי.
אהבתי מאד ממליצה בחום!
איריס רילוב היא פסיכולוגית קלינית, מתרגמת, משוררת וסופרת. היא פרסמה ספר סיפורים ושני ספרי שירה בהוצאת "פרדס". חשמל באוויר הוא הרומן הראשון שלה.
"חשמל באוויר" מאת איריס רילוב. שתיים בית הוצאה לאור. לרכישה בהנחה לחצו כאן.
איריס רילוב היא פסיכולוגית קלינית, מתרגמת, משוררת וסופרת. היא פרסמה ספר סיפורים ושני ספרי שירה בהוצאת "פרדס". חשמל באוויר הוא הרומן הראשון שלה.
"חשמל באוויר" מאת איריס רילוב. שתיים בית הוצאה לאור. לרכישה בהנחה לחצו כאן.
ריקי ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה