שנת המנוחה והמרגוע שלי ומודעת רצח - ספרים חדשים בהוצאת עם עובד.

 

שני ספרים  חדשים  בספריית עם עובד. הראשון בהם שנת המנוחה והמרגוע שלי מאת אוטסה מושפג. 

גיבורת הרומן השני של אוטסה מושפג, מחברת רב-המכר איילין, היא יפהפייה בלונדינית עשירה בעלת תואר יוקרתי ועבודה בגלריה ניו-יורקית נחשבת. לכאורה יש לה כל מה שבחורה צעירה חושקת בו, ואף על פי כן כל מה שהיא רוצה הוא לישון. בעזרת פסיכיאטרית מפוקפקת ביותר היא מבקשת לצלול לשנת חורף, שנה של מנוחה שלמה, שלאחריה תתעורר כבן אדם חדש. נדמה לה שהיא שולטת במצב, אך תוכניתה הגרנדיוזית משתבשת בכיוון לא צפוי.
שנת המנוחה והמרגוע שלי היה רב-מכר של הניו יורק טיימס ונבחר לאחד הספרים הטובים של השנה בניו יורק טיימס, בוושינגטון פוסט, בטיים, בגארדיאן, בוויס ועוד.

מושפג, שרומן הביכורים שלה “איילין" (שגם הוא ראה אור בהוצאת עם עובד) היה עוף מוזר ומופלא, מצליחה לעשות את הלא ייאמן בספרה השני: לכתוב בצורה מעוררת על אישה שרק רוצה לישון, ולגרום לנו להימשך לדמות דוחה עד בלתי נסבלת - בלונדינית פריווילגית מתנשאת וכנראה גם גזענית, שמנפנפת ביופיה, ברזונה ובעושרה, נרקיסיסטית פתולוגית שעסוקה אך ורק בעצמה ובזה לחברתה היחידה - שגורלה, למרבה האירוניה, מכתיב את סופו המפעים של הספר, עם פסקת נעילה חדה כיהלום, מהיפות שקראתי בשנים האחרונות. מושפג מצליחה איכשהו להפוך כל דבר לשירה, ממזג האוויר בניו יורק (“העננים שריחפו מעליי כמו סדינים מקומטים") ועד כותרות העיתונים שהמספרת שלה סוקרת בחטף. “הסנטור סטרום תרמונד חיבק את הילארי קלינטון. להקת זאבים נצפתה בוושינגטון הייטס. ניגרים שהוברחו ללוב עלולים בבוא היום לשטוף כלים בביסטרו החביב עליך במרכז העיר. ג'וליאני אמר שצריך להעמיד לדין פלילי מי שמקלל שוטר". (קרדיט מעריב)

"התחלתי "לחרוף" כמיטב יכולתי באמצע יוני 2000. הייתי בת עשרים ושש. מבעד לתריס השבור שלי ראיתי איך הקיץ גווע והסתיו נהיה קר ואפור. השרירים שלי הידלדלו. הסדינים על המיטה שלי הצהיבו, אם כי לרוב נרדמתי על הספה מול הטלוויזיה, ספה עם פסים כחולים ולבנים שקניתי בפּוֹטֵרי בַּארְן, וכבר הייתה שקועה ומכוסה כתמי קפה וזיעה.
רוב שעות הערוּת עברו עליי בצפייה בסרטים. לא סבלתי את שידורי הטלוויזיה הרגילים. בייחוד בהתחלה. הטלוויזיה עוררה יותר מדי דברים בתוכי וגרמה לי להתעסק בכפייתיות בשלט, לזפזפ בלי הפסקה, לבוז לכל מה שהראו שם ולהתעצבן". (מתוך פרק ראשון בספר)

אוטסה מושפג היא סופרת אמריקנית. נולדה בבוסטון ב-1981, בת לאם ילידת קרואטיה ולאב יהודי יליד איראן. הורי אימה לחמו בשורות הפרטיזנים נגד הנאצים, והורי אביה היו סוחרים עשירים בטהרן, שאולצו לעזוב את המדינה בשנות המהפכה. שני הוריה של מושפג מוזיקאים, ועד גיל שבע כבר למדה לנגן בארבעה כלי נגינה שונים. לימים נטשה את המוזיקה לטובת הכתיבה. סיפורים קצרים שלה התפרסמו בניו יורקר, בפריז ריוויו, בגרנטה ובבמות אחרות. איילין, רומן הביכורים שלה, זיכה אותה בפרס פן המינגווי והיה מועמד ברשימה הקצרה לפרס בוקר 2016.

שנת המנוחה והמרגוע שלי הוא קומדיה שחורה, סאטירה חדה ומדויקת מהולה ברגעי פיכחון מורבידי, מעין שילוב סוטה של 'סקס והעיר הגדולה' ו'רקוויאם לחלום'." ג'ויס קרול אוטס, ניו יורק ריוויו אוף בוקס. זהו רומן על אישה שזכתה לירושה גדולה וכל רצונה הוא... לישון!

"שנת המנוחה והמרגוע שלי" מאת אוטסה מושפג, תרגמה מאנגלית: ליה נירגד, 248 עמ' * 84 ₪ לרכישה לחצו כאן.

עוד חדש מספריית עם עובד מודעת רצח מאת אגתה כריסטי. 
בעיתון המקומי של הכפר צ'יפינג קלגהורן מתפרסמת מודעה משונה אשר מכריזה על רצח שיתקיים בביתה של לטישה בלקלוק ב-29 באוקטובר בשעה 18.30.
האם מדובר במהתלה מטופשת, במשחק תמים, ואולי ביותר מזה?

"גברת סווטנהם הסיטה את התלתלים האפורים החמודים ממצחה, פתחה את גיליון ה"טיימס", העיפה מבט אדיש בטור הפותח, החליטה שכמו תמיד, גם אם יש חדשות מסעירות כלשהן, העיתון הצליח להסוות אותן ללא דופי; הציצה במודעות הלידה, הנישואים והאבל, ובייחוד באלה האחרונות; ואז, משיצאה ידי חובתה, הניחה ל"טיימס" ופתחה בעניין את ה"גאזט".
כעבור רגע, כשנכנס לחדר בנה אדמונד, כבר הייתה שקועה בקריאת המודעות.
"בוקר טוב, יקירי", אמרה גברת סווטנהם. "משפחת סמדלי מוכרת את הדיימלר. 1935 — די ישן, לא?"בנה המהם משהו, מזג לעצמו קפה, לקח לו שני דגים מעושנים, התיישב, פתח את עיתון הפועלים ה"דיילי וורקר" והשעין אותו על מעמד הצנימים". מתוך פרק ראשון בספר)

תושבי הכפר המסוקרנים מתייצבים זה אחר זה בביתה של גברת בלקלוק בשעה היעודה. לפתע האורות כבים, והנוכחים בחדר, ועימם הקוראים, מוצאים את עצמם בלב תעלומה מבריקה ומחוכמת מבית מדרשה של אגתה כריסטי.
אף שמיס מארפל חדת העין רק מתארחת בכפר, היא תדע גם הפעם למצוא את הפתרון המפתיע, הנסתר מעיני החוקרים המקצועיים.
מודעת רצח מאת אגתה כריסטי, תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון, עורכת הסדרה: מאיה פלדמן, 348 עמ' * 78 ₪ לרכישה לחצו כאן.

ריקי ברוך