דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות איפבליש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איפבליש. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 20 בפברואר 2025

מעורב ישראלי, איש, אישה וכלב, המלחמה הזו אינה שלך, עצים פרומים וזה לא יכול להיות - ספרים נפלאים לסוף שבוע חורפי






עצים פרומים מאת אילנה מאור - מבוסס על סיפור אמיתי


"עצים פרומים" מאת ד"ר אילנה מאור בהוצאת אלונים, הוא רומן היסטורי מרתק, מרגש ונוגע ללב שמבוסס על סיפור אמיתי. בעלילה תיאור ארבעה דורות כשהיא משתרעת מברית המועצות דרך אירופה ועד ארצות הברית וישראל.

"שרה זעה בכורסה, חיפשה תנוחה נוחה יותר, והמשיכה להרהר בשגרת החיים שבנתה עם בנה עידו והכלבלב השחור הקטן נושי. בעודה נאנחת המשיכה לבטא לעצמה במילים את רגשותיה. "אני מתגעגעת לדב, לחיבוק שלו, להקשבה, לשותפות. עברנו יחד תקופה קשה כשעומר נהרג, לא הייתי יכולה לעבור אותה בלעדיו." ואז, חשבה, כשהיא חוזרת למציאות חייה — בלי גבר בוגר בבית נאלצתי להעביר את שדותיי לשכני תמורת שותפות ביבול, והסתפקתי באחזקת משק עזר קטן שכולל לול, עז וגן ירק. לשמחתי, הכלב נושי הוא אהבת חייו של עידו, ודרך הקשבה לשיחות שלו עם הכלב אני לומדת על מחשבותיו ורגשותיו. צפיתי בעידו מחבק את נושי ואומר לו, "עכשיו אתה החבר הכי טוב שלי," וחשבתי בליבי: היתום המסכן שלי, נולד קצת איטי מהרגיל, ומאז ההתקפים גם חששן, ומפחד לטפס על המתקנים בגן המשחקים, אבל הוא מלא רגש, מחבק את נושי ומראה לו אהבה, ושואל אותי כל הזמן במה הוא יכול לעזור לי בעבודות המשק. ובכל הזדמנות כשאני פנויה מעבודה, הוא מבקש, "אימא, ספרי לי עוד על אבא ועל עומר, אני רוצה לזכור אותם הרבה." (מתוך גופייה לבנה) 

מסכת חיים בלתי צפויה המתינה ליורשים לבית צלרמאיר. אסון פתאומי וכפול שינה את כל עתידם והרס את תקוותיהם. בספר סיפור של בני משפחה מיוחדת, עשירה ומיוחסת שהיה עליהם להתגבר על אסון גדול בתנאים של מלחמה. בני המשפחה עברו מסלול קשה וכואב, בו הם גם ידעו למצוא פתרונות ולהתגבר על המשברים שעוד נכונו להם בעזרת כוח נפשי יוצא דופן, אחדות ואהבת המשפחה שהגנה עליהם.

מתוך הספר: "בשתיים בלילה, דפיקות חזקות בדלת. 'נא לפתוח מייד או שאנחנו יורים'. בעיניים חצי עצומות רץ ראש המשפחה לדלת. שם הוא ראה שלושה אנשים במדים. כולם במדי הצבא הרוסי. צבא הכובשים. 'ידיים מאחורי הגב!' צעקו לו. 'מה קורה? למה אתם עוצרים אותי?', הקצין סטר לו בחוזקה והורה לו לשתוק. 'השופט יחליט', פסק ופקד על חייליו לאזוק את העצור."


ד"ר אילנה מאור, בעלת תואר שלישי מהטכניון ובעלת תואר שני ממכון וייצמן בכימיה. ניהלה את מחלקות קשרי המדע והקניין הרוחני בטכניון, היא בעלת משרד ייעוץ לייזום פרויקטים מדעיים בינלאומיים והיא עוסקת גם בבחינת פרויקטים חדשניים לאיחוד האירופי. במקביל עסקה גם בבחינת פרויקטים חדשניים לרשות החדשנות. כבר מילדותה נמשכה גם לתחומים הרוחניים של ספרות, מוסיקה ואומנות והשתתפה בלימודי ספרות, שירה ופרוזה.

"עצים פרומים" הוא ספרה השלישי של ד"ר אילנה מאור. קדמו לו "נתיבים בסערה" - רומן היסטורי שתרגומו לאנגלית זכה לחמישה כוכבים באמזון ארה"ב ובביקורות מעולות בארץ ו"פכים קטנים של אהבה" - ספר שירים שזכה לביקורות מצוינות. היא חברה באגודת הסופרים.

"עצים פרומים" מאת ד"ר אילנה מאור, הוצאת אלונים, לרכישה לחצו כאן וגם ישירות מאילנה באמצעות פנייה ל-info@alonimpublishing.com







המלחמה הזו אינה שלך מאת כינרת מעיין

"המלחמה הזו אינה שלך" מאת כינרת מעיין בהוצאת הספרים אוריון, הוא רומן מרגש ונוגע ללב.

עולמו של יואל, בעלה של יפעת ואב ילדיהם, מתהפך עליו כאשר יום אחד השניים מתבשרים כי יפעת חולה בסרטן ריאות. יפעת היא עבורו הדמות היציבה, המרגיעה, המטפלת והמשמעותית ביותר בחייו והוא מבין שהם במלחמה, מלחמה על החיים. מלחמה שלא בטוח שינצחו בה. הידרדרותה ממחישה לו מה יחסר לו בשארית חייו. הבנים שלהם ודאי יהיו שם, אך למרבה הכאב הוא מתוודה בפני עצמו, הם לא יוכלו לחדור את מעמקי הבדידות שלו בלעדיה. לאחר מאבק ממושך, טיפולים, תקווה – אחרי מלחמה – החיים מעמידים את יואל בפני הפחד הגדול ביותר שלו. להיות לבד.



"המלחמה הזו אינה שלך" הוא לא רק רומן מרגש, אלא גם עדות לכוחה של הכתיבה לשמש כלי לריפוי עצמי. כינרת מעיין מציגה לקוראיה סיפור נוגע ללב על התמודדות עם אובדן, אבל גם מזמינה אותם להתבונן פנימה ולשאול שאלות על התפקידים שהם ממלאים בחייהם. באמצעות הדמויות של יואל ושל יפעת מצליחה מעיין לגשר בין העולם הבדיוני לבין המציאות ולעורר מחשבה על אהבה, על כאב ועל הכוחות הנפשיים שעוזרים לנו להמשיך הלאה.

מתוך הספר: "מי כאן חסין באמת מאימת המחלה שעלולה בכל רגע לנחות עליו או על מי מאהוביו ולכלות כל חלקה בחיים."
כינרת מעיין, ילידת 1964, תושבת כפר סבא ובעלת תואר שני בספרות ותואר שני במחשבת ישראל. בעיסוקה היא מטפלת בשיטת הפסיכותרפיה היונגיאנית בקליניקה פרטית ומנחת קבוצות מוסמכת.

"המלחמה הזו אינה שלך" הוא ספרה השמיני של כינרת מעיין והוא מצטרף לשורה ארוכה של יצירות מעוררות מחשבה שכתבה לאורך השנים. כל יצירותיה עוסקות בשאלות של זהות, של יחסים אנושיים ושל התמודדות עם אתגרי החיים. קדמו לו הספרים: מלאכת חייו; מסע אל הנפש – מסתורי הריפוי האנרגטי; עצי תה לא יפרחו כאן; יום שני בחמש; קלפים במנזר; שיח הפיטנגו; שבר.

"המלחמה הזו אינה שלך" מאת כינרת מעיין. הוצאת הספרים אוריון,  להשיג בחנויות הספרים המקוונות, בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף רחוב סחרוב 19 ראשון לציון או בחנות המקוונת של ההוצאה 




איש, אישה וכלב מאת רחל אלקלעי
"איש, אישה וכלב" מאת רחל אלקלעי בהוצאת ספרי ניב, הוא קובץ סיפורים קצרים מקסים ומרתק על סיטואציות שקורות בחייהם של אנשים שחיים בארץ, בפירנצה, ובווינה. מגוון של ציפיות ואכזבות מאפיין את עלילות הסיפורים שמייצג את העליות והמורדות בחיים.
חלק מהגיבורים יוצאים למסע של אהבות ויצרים גלויים וסמויים שמשליכים אותם למערבולת של רגשות. חלק מהסיפורים קשורים לזיקנה וכל מה שמתלווה לזה, בדידות ופרידה מחברים שנפטרו במהלך השנים. 
הסיפור "שתיקת הדגים" הוא על אודות זוגיות בעייתית וטעונה. הסיפור "בדרכו שלו" עוסק בגבר שנוטש את אשתו ואת בתו - האישה שמנה מאוד ובעלה מתקשה להתמודד עם המציאות הזאת שתוצאותיה קרע ביחסים ביניהם וגילויי אלימות. הבעל - עיתונאי במקצועו, אורז את מטלטליו ונוסע לארצות הברית. הוא חוזר ארצה לאחר שנים ארוכות כשגרושתו מזמינה אותו לחתונת בתם. המפגש בין האב לבתו לאחר שנים ארוכות של פרידה קשה עד כדי התנכרות הבת לאביה. האם מנסה לאחות את הקרעים ביניהם, אך ללא הצלחה.

בסיפור "הנשים בחייו של ארנון" כותבת רחל על בן יחיד שמטפל באימו הקשישה שמתגוררת בדיור מוגן. האם היא נרגנת, קשה, בעלת דרישות רבות כלפי בנה ולעולם אינה שבעת רצון. במקביל נפרד הבן מבת זוגו בשל חוסר התאמה ביניהם. בסופו של דבר מוצא הבן את עצמו בקשר עם צעירה ממוצא רוסי כששכנו מנסה להניא אותו מלשמור על קשר עימה. מתברר שהקשר נשאר פתוח וללא פתרון. 

בסיפור "חופשת סקי" לוקחת רחל אלקלעי את הקוראים לסיפור של צעירה גמלונית שביודעין מתנכלת לאימה יפת התואר - היא מזיקה לבגדיה של האם. הבת מכירה בן זוג ונישאת לו למרות שהיא לא מאוהבת בו כלל. הזוג הצעיר יוצא לחופשת סקי. לאחר שהיא עוברת הפלה בשל היריון כושל חולמת הצעירה בלילה על האקווריום שבביתה - היא מתבוננת בדגי הזהב ורואה לפתע גופה זעירה צונחת לקרקעית האקווריום, ואז דגי הזהב הופכים לפירנאות טורפות. 

בסיפור "יום בחיי דוריס פייגנבאום" מספרת רחל אלקלעי על דוריס - אלמנה מבוגרת שחיה לצידו של איש עסקים שנפטר. בחייהם היו השניים בליינים ולאחר מות בעלה התקשתה אלמנתו לנהל חיים כבעבר. היא משתוקקת לנסוע  לקזינו ביריחו, אך בכל בוקר היא מתעוררת מחלום על הנסיעה לקזינו ובמקומה היא יוצאת לשוטט ברחובות תל אביב. המשותף לכל הדמויות בסיפורים הוא חוסר היכולת של הגיבורים לממש את מאווייהם, הסתגרות בתוך עצמם ובדידות בחברת בני זוג.

רחל אלקלעי, 86, ציירת וסופרת, ילידת הארץ. בוגרת תרבות צרפת ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חברה באגודת הסופרים ובאגודת הציירים זה 30 שנה. יצירותיה מוצגות באוספים בארץ ובעולם. איש, אישה וכלב הוא ספרה הרביעי. ספריה הקודמים: פלומיקה, הקרנבל של גאיה והרומן חלום אל הים.

"איש, אישה וכלב" מאת רחל אלקלעי. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה 





מעורב ישראלי מאת עליה קורן

"מעורב ישראלי" מאת עליה קורן בהוצאת איפאבליש, הוא קובץ סיפורים קצרים מקסים, מרגש ומרתק. הדוכיפת - הציפור הלאומית של מדינת ישראל מתבוננת סביבה, צופה ורואה תמונות מחיי היום יום בישראל, סיפורים של אנשים וחברה.
בחלק מהסיפורים פועלות הדמויות מכוח התרבות והנורמות החברתיות כשגם כשהן מתמודדות עם בעיותיהן האישיות מטרתן העיקרית היא להשתלב ולהשתייך - שרה האם שכולה, לאה שעזבה את החברה החרדית, בועז בן הקיבוץ שנדחה, נדב הלום הקרב, שרית שמכורה לסמים, גרי הישראלי שאינו מוכר כיהודי ואחרים.



בחלק מהסיפורים הדמויות הן בעלות רגשות עזים או בעלות תכונות מיוחדות שמנתבות את חייהן לעיתים גם חרף הסביבה וציפיותיה כמו למשל מישה הרומנטיקן, אודי ההומניסט, נילי בעלת המום, אירנה שהחליטה להתגבר על זיכרונות ילדות קשים ויובל שמכור למשחקי מחשב. יש גם סיפורים על ילדת הארץ - אחת מני רבות שתחנות חייה הן מהשכיחות ומהמקובלות במסלול של בית ספר, תנועת נוער, צבא, נישואים וילדים, עבודה מקצועית והזדקנות. 

בסיפור "אבות ובנים" קונפליקט ומתח במשפחה בין אב חבר ב"הגנה" לבין בניו שחברים ב"אצ"ל", לפני קום המדינה, בסיפור "להיות חיילת - תקרת זכוכית" מסופר על פרחחית שובבה מפתח תקווה שהוצבה בצה"ל כ"סתם פקידה" והיא חתרה עד שהפכה לקצינה בחטיבת שריון, בסיפור "אימון ספורט" גישה שוביניסטית מובנית ביחידת שדה, בשריון, בסיפור על "להיות אם: נס חנוכה" מסופר על מאבק חריג ואמיץ של אם ובנה בחיידק אלים, הסיפור על "להיות מורה: התלמיד אהרון אהרון" הוא סיפור על יחסי חיבה בין מורה לתלמיד, סופו הכואב של התלמיד כחלל צה"ל ורגשות המורה, בסיפור "שלוש שמלות" מספרת עליה קורן באמצעות שמלות על 3 דורות של נשים במשפחה.

הדוכיפת צופה בכל אלה - ממש מעורב ישראלי ומצייצת בסיפוק.

עליה קורן (85) נשואה, אם לארבעה ילדים, סבתא ל-14 נכדים וסבתא רבתא לנין אחד, נולדה בפתח תקווה והיא מצאצאי העלייה הראשונה באם המושבות. "נקראתי בשמי כהתרסה ל'ספר הלבן' שהוציא בשעתו המנדט הבריטי כדי לאסור עליית יהודים לארץ ישראל". 

"הסיפורים בספר הם על מה שראיתי ושמעתי במהלך שנות חיי. חלק מהסיפורים מתבססים על דברים שחוויתי וחלק בדיתי מליבי לצורך כתיבת הספר. כמו שצייר אוהב נופים שהוא נחשף אליהם ניסיתי לתאר במילים סיטואציות שעברתי בחיים. הכול סיפורים ישראליים. המגוון הוא רחב והוא בהחלט בבואה של החברה הישראלית לגווניה השונים".

"מעורב ישראלי: להתבונן באנשים רגילים וברגשות עזים" מאת עליה קורן, הוצאת איפאבליש,  לרכישה לחצו כאן.






זה לא יכול להיות מאת אהרון פלשמן

"זה לא יכול להיות" מאת ד"ר אהרון פלשמן בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר בו סיפור אימה כואב ומטלטל של שושי, אם יחידנית לתום - ילד קטן כבן שנתיים וחצי שנלכדת ברשת של מערכות אטומות: רווחה, משפטים, בריאות, משטרה ובריאות הנפש - כל המוסדות שהיו אמורים להגן עליה ועל בנה.



הסיפור שלה חושף מאבק אבוד וקורע לב במערכת נוקשה ואכזרית שמפרידה בין אם ובנה בטענה של "ניכור הורי". אביו של תום פגע בו בביקור שלו אצלו, תום סיפר לשושי והיא פנתה למוסדות השונים בבקשת סיוע, אבל אז התהפכה הקערה על ראשה. מעצם זה שהתלוננה האשימו אותה והרשיעו אותה ב"ניכור הורי"! שושי נתקלה בהפתעות בכל פעם שפנתה לאחד מהמוסדות האלה כדי להגן על בנה. השוטרים במשטרה היו חסרי אונים, עובדי מערכת הבריאות היו משותקים, עובדי הרווחה היו מורעלים כשהם בטוחים שכל תלונה על אב מקורה בשקר לשם ניכור הבן מהאב, עובדי מערכת המשפט התעללו בה ומומחים "לניכור הורי" הפעילו עליה שטיפת מוח מתוחכמת. לבסוף אשפזו אותה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית ממנה היא הצליחה לברוח.
לאחר שברחה פרסמו חברי המחלקה הפסיכיאטרית את עדותה הכתובה כדי להצהיר שזה פשוט לא יכול להיות. שושי נעלמה ואתם מוזמנים לדמיין מה קרה איתה בהמשך.


ד"ר אהרון פלשמן, רופא ילדים ופסיכיאטר ילדים בעל 40 שנות ניסיון מציג בספרו סיפור ראשון מסוגו. לאחר שנים של טיפול במשפחות ושל הבנת ממשק המשפט ובריאות הנפש, הוא פונה אל הבדיון ומציב שאלות קשות על השיטות ועל המבנים שמעצבים את חייהן של משפחות. הוא נחשף במהלך עשרות השנים האחרונות ללא מעט מקרים בהם סיפרו לו נשים כיצד עובדי מערכות המשפט והרווחה מפרידים בין אם והילד שלה ללא הצדקה - נשים גרושות שעלולות לאבד משמורת על ילדיהן כשהן מדווחות שבן זוגן לשעבר - אבי הילד, פוגע בו בעת ביקוריו אצלו. בקיץ האחרון הוא החליט לכתוב על כך בספרו החדש "זה לא יכול להיות" מנקודת מבטו כמומחה לרפואת ילדים, פסיכיאטריה כללית ופסיכיאטריה של הילד.

"קודם כול אני חייב לציין שעלילת הספר היא אמנם סיפור בדיוני והעלילה עצמה מתרחשת באחד מבתי המשפט לענייני משפחה במרכז הארץ. שיבצתי בו מקרים שנחשפתי אליהם במהלך עשרות שנים של עיסוק בתחום הטיפול במשפחות ובהבנת ממשק המשפט ובריאות הנפש. לאורך השנים באו נשים וסיפרו כיצד מערכות המשפט והרווחה מפרידים בין אם וילד ללא הצדקה. הגיעו אליי נשים גרושות ששטחו בפניי את מצוקתן מחשש לאבד את המשמורת על ילדיהן כשהן מדווחות לגורמי המשפט והרווחה על פגיעה בילדיהן מצד בני זוגן לשעבר. אותם גורמים שאמורים לסייע להן לא מקשיבים ופוסקים לרעתן. בעקבות החשיפה לסיפורים של אותן נשים החלטתי לכתוב את הספר".

"זה לא יכול להיות" מאת אהרון פלשמן. הוצאת ספרי ניב, להשיג באתר ההוצאה או בחנויות המקוונות. 














יום ראשון, 16 ביוני 2024

תאנה וסברס רומן חדש לסופרת תמר אורנשטיין

 


בימים אלו רואה אור ספרה הרביעי של הסופרת תמר אורנשטיין. כבר קראתי אהבתי וסקרתי את ספריה של אורנשטיין ושמחתי לקרא גם הפעם. 

"כשחציתי את הטיילת, הבחנתי בצלחת על שולחן של אחת המסעדות, ובתוכה סטייק עסיסי ותפוחי אדמה. מישהו כנראה הלך לשירותים לפני הארוחה. הבטתי סביב. איש לא הבחין בי – לא קבוצת החברים שישבו בשולחן סמוך וצחקו בקול רם מדי, לא זוג הזקנים שישב בקצה המרוחק של המסעדה בגבם אליי, ולא המלצרית שהייתה שקועה בניגוב השולחן. תפסתי בידי את הסטייק והמשכתי ללכת באדישות מעושה. חיכיתי שיקראו אחריי, חיכיתי לצליל צעדים, אבל אף אחד לא שם לב.

כשהשמש החלה לשקוע, ירדתי לחוף. ליד קו המים מצאתי ספסל ציבורי.
זאת תהיה המיטה שלי הלילה." (מתוך פרק ראשון בספר)



אני זוכרת היטב את מלחמת יום הכיפורים, הייתי תלמידה בכיתה י.  
מלחמה שהפכה להיסטוריה כאובה מלפני 50 שנה, מהווה את הרקע לעלילה הנוגעת ללב המובאת כאן בספרה החדש של אורנשטיין. 

צחי, נער בן 17 מעיירת עולים בדרום הארץ, בורח מאביו האלכוהוליסט האלים, ואימו הכנועה שעובדת במשק בית כדי לפרנס את ההתמכרויות של אביו. הוא מגיע לטבריה עם מטרה אחת: לשנות את חייו. שום דבר לא מכין אותו לעתיד לבוא.

רוני, מושבניקית ממשפחה מבוססת שגרה בסמוך לכנרת, חולמת להיות שחיינית מצטיינת. חרף התנגדות אימה היא משקיעה את כל מרצה בהגשמת החלום.

"דורית הניחה את ידה על ידי ולחצה בעדינות. תמיכתה סיפקה נחמה נחוצה. אימא שלי אולי לא לגמרי מבינה או מקבלת את הבחירה שלי, אבל יש מישהו שכן. כשעמדנו שם, עטופות בשתיקה, ידעתי שאמשיך להילחם על חלומותיי. לא הייתי מוכנה לאפשר לאף אחד אחר להכתיב לי את מסלול חיי. זה היה המסע שלי, והייתי נחושה לנווט אותו בדרכי. (מתוך עמוד 17 בספר) ואני אהבתי את רוני בשל נחישותה!

צחי ורוני נפגשים בסיבות לא שגרתיות, וצחי מבין שהיא כל מה שהוא קיווה להשיג בחייו החדשים, אך בשל המקומות שמהם הגיעו היא תמיד תהיה מחוץ להישג ידו. רוני מצידה נמשכת לבחור המחוספס שמעורר בה רגשות שלא הכירה, אך הבחירה בו מהווה עוד מלחמה באימה.

למרות כל המכשולים השניים מחליטים להתייצב מול העולם, ולנצח את הקשיים. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. הגורל מתערב, ויש לו עוזרים. שקר גדול מתגלה וטורף את הקלפים.
על רקע מלחמת יום כיפור מובא סיפור אהבה גדול מהחיים שמוכיח שהעבר מעצב אותנו, אך העתיד בידינו.

אהבתי מאד את רוני וצחי. אולי את רוני קצת יותר כי היא בת מושב בדיוק כמוני. אהבתי אותם חזקים מול האתגרים שבדרך גם כשזה לא היה ברור מאליו. אהבתי את מערכת היחסים שפיתחו והתכווצתי ברגעים הנוגעים שגרמו לי סקרנות על סקרנות ומנעו ממני מלהסיר את הספר מידי.

בכתיבה קולחת, רהוטה, אמפטית ומחבקת מגוללת תמר אורנשטיין עלילה היסטורית נוגעת ללב שמרתקת את הקורא עד לסופו של המסע! (לא יהיה כאן ספויילר!) התחברתי לספר ולא הסרתי אותו מיד לאורך סוף השבוע כולו. ניסית להתנתק מהחדשות הנוקבות וגיליתי דמויות שניתן לשאוב מהן כוח על אף היותו של הסיפור רגיש ומרגש עד נוגע ללב. 
ממליצה  בחום! רוצו לקנות שבוע הספר כבר בחנויות!

תאנה וסברס הוא ספרה הרביעי של תמר אורנשטיין. קדמו לו ׳סודה של אנקה׳ ו׳אל תספרו לה דבר׳, שתורגמו לאנגלית ונמכרים באמזון, ו׳לו הייתי יודעת׳, שיצא לאור ב-2022.








תמר אורנשטיין
חיה בירושלים. בוגרת הפקולטה להנדסה בפירנצה שבאיטליה, עבדה שלושים וחמש שנים בתחום המחשבים. 

"תאנה וסברס" רומן חדש מאת תמר אורנשטיין, הוצאת איפבליש, לרכשיה לחצו כאן




















ריקי ברוך






יום חמישי, 8 ביוני 2023

אל תספרו לה דבר - ספר חדש לסופרת תמר אורנשטיין

 



אני אוהבת לקרא את תמר אורנשטיין. יש משהו בכתיבה שלה שמכנס אותי פנימה ולא מאפשר לי להסיר את ידי מהספר. כך הרגשתי בספריה הקודמים וכך גם עתה כשקראתי את הדרמה החדשה המתחוללת בעלילת הספר "אל תספרו לה דבר" הרואה אור בימים אלו.

כבר פגשתי בחיי ובכתובים סיפורי אימוץ, מקרים של ילדים נעזבו ולא מבחירה. טרגדיות הוריות ונסיבות כואבות ועדין שום דבר לא הכין אותי למה שקראתי הפעם.

שנת 1946. תינוקת בת כמה חודשים נמסרת לאימוץ במחנה העקורים ברגן בלזן. עם התינוקת נמסר מכתב הכתוב בלשון עברית ובו כתובות המילים: "אל תספרו לה דבר"

"דורון חייך. "אני יכול לדמיין אותה מציגה בגאווה את הכלה שלה. 'תכירו את מתי', היא תגיד", הוא חיקה את קולה והמשיך, "כשפגשתי אותה בפעם הראשונה הייתי בטוחה שהיא דוגמנית, תסתכלו על השיער הבלונדיני שיש לה ועל הגובה הזה. היא משגעת, נכון?" דורון צחקק ואני הצטרפתי אליו. "החברות הפולניות שלה ימותו עלייך", סיכם.

הוא באמת האמין בזה, אבל אני שמעתי אותה מדברת בגעגועים על האקסית הדתייה שלו.
המשכנו לנסוע בשתיקה עוד כמה דקות.
"על מה אתה חושב?"
"על הפגישה הראשונה שלי עם ההורים שלך". (מתוך פרק ראשון בספר.)

27 שנים חולפות.
החיים של מתי מאושרים. יש לה עבודה שהיא אוהבת, גבר שאוהב אותה, והורים שעוטפים אותה בחום וכן, באהבה – עד שתאונת דרכים קטלנית משנה הכל.
בביתם הריק, בין זיכרונות, דמעות וחפצים שלעולם לא יהיה בהם שימוש, מתי מגלה מעטפה ישנה שאיש לא הראה לה.
מי היו הוריה האמתיים? למה הם מסרו אותה? ואם כך, מי היא באמת?
מתי יוצאת למסע שיערער את עתידה הסלול, יעמיד אותה במבחנים, ויחשוף סוד גדול מנשוא.
עד כמה יהיה המסע הזה כדאי?

"כבר היה שלוש לפנות בוקר כשהרופא יצא ונעמד מולנו. שנינו התרוממנו מייד. הפנים שלו היו רציניות, אבל העיניים שלו... הן שהטרידו את מנוחתי יותר מכל.
שרק לא יגיד את זה! לא! למה אני לא יכולה להתעורר מהסיוט הזה?
"אני מצטער".
"לאאא!"
ידו של דורון נכרכה סביבי כשרגליי איימו לקרוס לרצפה. הרופא התקרב אליי, הוביל אותי אל הספה והסתכל אל דורון.
"אבא או אמא?" בקושי הצלחתי להוציא מפי את המילים. הלב שלי פעם במהירות. רגליי רעדו.
"אני מצטער", הוא אמר שוב. "שניהם".

ספר מצוין! יש בו הכל. אהבה, כאב, פליטות, שואה, פריז, גרמניה ועלילה נוגעת ללב שאינה מרפה. אהבתי את מתי והרגשתי כלפיה חמלה. חשתי הזדהות מוחלטת עם הפחדים, השאלות, החששות והרצון העז לגלות מיהם הוריה. ברגעים מסוימים גם דמעתי. 
הספר קולח, מותח, רהוט ומנוסח כמו רק שתמר יודעת והוכיחה בספריה הקודמים.


תמר אורנשטיין היא בוגרת הפקולטה להנדסה בפירנצה שבאיטליה, עבדה שלושים וחמש שנים בתחום המחשבים וכל אותו הזמן כתבה סיפורים קצרים שהתפרסמו ברשתות החברתיות. "סודה של אנקה" הוא ספר הביכורים שלה והוא נכתב בהשראת סיפורם האמיתי של הוריה ורבים מבני דורם יוצאי מזרח אירופה, ערב מלחמת העולם השנייה. ספרה השני לו היית יודעת יצא לאור בשנת 2022 ובו ניכרת אהבתה לעיר פירנצה שם התגוררה שנים מספר.

"אל תספרו לה דבר" מאת תמר אורנשטיין, הוצאת איפבליש,  לרכישה לחצו כאן או כאן




























ריקי ברוך