"יש רגעים שבהם המילים הופכות למקלט" - המלצה חמה על הספר "7 באוקטובר: ללא חת" / צפי טימור
עלילת הרומן שואבת השראה מאירועי השבת השחורה ומביאה אל הדף את רוח הלחימה והעמידה האיתנה.
הספר נכתב כהצדעה לחטופים, לנרצחים ולגיבורים שנלחמו ללא חת.
הספר נכתב כהצדעה לחטופים, לנרצחים ולגיבורים שנלחמו ללא חת.
מעצם היותו ספר שנכתב בצל אירועי המלחמה הוא מתמקד בחוסן אזרחי. הוא מתאר את חייהם של אנשים רגילים המושלכים ברגע אחד למציאות קיצונית, ובוחן סוגיות של אהבת מולדת, הוויה ישראלית ומחיר ההישרדות.
טימור עוקבת בין היתר אחר משפחתם של גאיה וחגי בקיבוץ הדמיוני "בנימין", שחייהם משתנים ברגע אחד של התעוררות למציאות חסרת תקדים.
מעל פני האדמה ניצב חגי, טייס קרב, מול דילמה בלתי אפשרית: כיצד לבצע משימות תקיפה מבלי לסכן את אחיו התאום דור הכלוא מתחת לאדמה. במקביל סרן טל ולוחמיו יצאו למבצעי חילוץ מסוכנים שבהם חיי החטופים עמדו במרכז.
מתוך השבר נרקמה מציאות אנושית רחבה יותר שבה גבולות בין משפחות, לוחמים ואזרחים היטשטשו, והחברה הישראלית נדרשה להתמודד עם אובדן, חוסר וודאות, פחד ותקווה בתוך מציאות שהתפרקה.
טימור מצליחה לטוות סיפור מהודק, רגיש ומטלטל שלא מאפשר להניח את הספר מהיד.
זהו לא רק סיפור על טרגדיה, אלא שיר הלל לרוח האנושית ולחוסן של כולנו. ספר חובה לכל מי שמחפש לקרוא על ימי המלחמה מזווית ספרותית, רגישה ומעוררת השראה.
אתם מוזמנים לחוויית קריאה מיוחדת, מרגשת. הרומן חובק בתוכו את אהבת הארץ והאדם, מנציח את החוסן המופלא של החטופים והנרצחים ואת עוז ליבם של הלוחמים דרך סיפור בדיוני הממלא את הלב באופטימיות והודיה שעלו מתוך האפלה.
ספר שמזכיר לנו שלמרות הכל אנחנו עם ללא חת.
ללא ספק עוד ספר המומלץ בחום פרי עטה של טימור.


אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה