דפים

יום שבת, 3 בינואר 2026

לוחמות, נותנות סימנים בזמן, בשבילה אתה נהר ובקרוב אצלך - ספרי השנה החדשה בהוצאת התחנה

 




לוחמות - סיפורן של גיבורות מלחמת שבעה באוקטובר מאת אילה דקל

"אני מסתתרת עם הטנק מאחורי העצים, מנסה להיטמע בסביבה למרות הגודל של הכלי. מחבלים מתקרבים אלינו. אני רואה אותם רצים לכיוון שלנו, דמויות שחורות שצועדות לקראתנו. אני פוקדת לירות, הטנק יורה ומוריד את מה שצריך. ושוב אנחנו מחכות בעמדה. ושוב מחבלים. ושוב אנחנו יורות. ושוב, ושוב. במשך שעה וחצי, כמעט שעתיים שאנחנו יוצאות ונכנסות אל העצים, וזרם המחבלים לא מפסיק להגיע. אנחנו שניים ומשהו קילומטר בתוך שטח ישראל, ואני לא מבינה. איך זה יכול להיות? איך אף אחד לא עוצר אותם? אני מבינה שאני חייבת לאתר את הציר שלהם, לגלות מאיפה הם מגיעים. אני נוסעת צפונה, עולה עם הטנק בציר שממנו הם הגיעו, ואז אני מגיעה אל הגבול ורואה את החור שנפער בגדר. פתאום אני מרגישה כל כך קטנה, כמו נמלה, למרות שאני מ"פ, למרות שאני בתוך טנק. והמחשבות הראשונות שלי זה שהכול פרוץ ופתוח, ואם אני ראיתי את כל המחבלים שהגיעו אליי, אז בטח כמה מחבלים עוד יש בכל מקום בפנים. אני מרגישה קטנה, אבל אני מ"פ ואין לי ברירה אלא להרים את הראש ולהמשיך. וזה בדיוק מה שאני עושה".

השורות האלו מדברות בעד עצמן. עדות מחוויית הלחימה של סרן קרני גז, בת 25, מ"פ פלוגת "פרא" (פלוגת הטנקיסטיות לוחמות שריון) וקצינת אג"ם בגדוד 52.

בימים אלו רואה אור הספר שהלוואי שלא היה צורך לכתוב אותו ולכשנכתב טוב שבידי אילה דקל שכתבה ברגישות, בחמלה ובעוצמה את מה שניסו הלוחמות להצניע.



לוחמות מביא את סיפוריהן של הנשים הלוחמות האמיצות. עשרים מונולוגים כנים וחשופים שמספרים את הסיפור הזה, סיפור שמעולם לא סופר קודם לכן, ושכולם חייבים להכיר. מונולוגים של נשים צעירות שרצו להפוך ללוחמות גם כשאיש לא האמין בהן. עם קסדה מעל לקוקו ולק ג'ל על הציפורניים הן הסתערו וחיפו, נפצעו והתגברו, והוכיחו שהן יכולות.

כבר דובר ועוד ידובר על כוחן ועוצמתן של נשים לאורך הדורות. הלוחמות של צה"ל תמיד, ומאז מלחמת חרבות ברזל בפרט, הן נשים שעשו ועדיין את הבלתי אפשרי. הן לוחמות בכוח ובנפש, הן חדורות מטרה. כל סיפור מהמובאים בספר, ואחרים שסופרו ולא תועדו גם לא בכתובים אחרים, מלמדים על המציאות מורכבת של דור  שצמח לתוכה עם מכלול אתגרים, ויחד איתם לוקח את ההחלטה לקום ולעשות מעשה. 
כך הן הנפלאות שבלוחמות צהל.



קראתי אותן את הלוחמות, מעריצה וחווה את כל אחד מהאירועים בתוכי פנימה.
הספר חשוב מעצם היותו ערכי, חינוכי, מעורר השראה וקורא תיגר כנגד מוסכמות חברתיות שפסלו את מקומן של הנשים בשדה הקרב. 

הלוחמות מלמדות על תושייה, נחישות, הקרבה ומודל לחיקוי לנשים ולגברים כאחד.
גאה שיש לנו לוחמות שכמותן. גאה בהן שלא מוותרות על השליחות והדרך.
תודה עליהן, ותודה על שהספר נכתב וראוי שילמד במוסדות החינוך האזרחי והצבאי, במכינות לצה"ל וכמובן שיעשה את כל הדרך לספריית האומות המאוחדות בארה"ב.

"לוחמות - סיפורן של גיבורות מלחמת שבעה באוקטובר" מאת אילה דקל, הוצאת התחנה, לרכישה לחצו כאן.




נותנות סימנים בזמן עפרה בן־עמי

"כשקמתי ללכת הביתה, קם אטיין בעקבותיי וביקש ללוות אותי. במבטאו הצרפתי הממיס, שהזכיר לי את השחקן ז'אן פייר לאו בסרט של טריפו, סיפר לי איך נדד בין בתי קפה אקראיים בעיר, כשהוא מסתפק בספלון אספרסו כעילה לפיתוח שיחות קלילות עם זרים מוחלטים. הוא החמיא לישראלים שפגש בעיר, שהיו בעיניו סימפתיים הרבה יותר בהשוואה לקיבוצניקים, שאותם ממש לא סבל. מישהי גילתה לו שבית הקפה שלנו נחשב לאחד המקומות שבהם יושבת הבוהמה התל אביבית, ואטיין היה סקרן לפגוש ולהכיר ישראלים "כמונו". הרגשתי סיפוק מהעובדה שכך רואה אותי החתיך הצרפתי הזה, כשייכת לבוהמה. עם ותק של שנה אחת בלבד בקפה זאת היתה מחמאה". (עמוד 16 בספר)

איך תנהג ליאנה כשתייר צרפתי יפה תואר יבקש ממנה עזרה יוצאת דופן? איך תהפוך הצפייה בסרט אי.טי. לזירה של חשבון נפש עבור נגה? איך תמצא איריס את הדרך לחקור ספק הזיה־ספק זיכרון ילדות מטריד שצץ לנגד עיניה רחוק מהבית?



עלילת הנובלה הרואה אור בימים אלו מתרחשת בשנות ה-70 וה-80 והוא כתוב בגוף ראשון ובמרכזו קולן של  ליאנה, נגה ואיריס, סטודנטיות לתיאטרון שחלקו דירת סטודנטים תל אביבית עעד שהתפצלו חייהן.
הספר פוגש כל אחת מהן בנקודת זמן שונה בחייה. ליאנה מכניסה לחייה תייר צרפתי המבקש עזרה יוצאת דופן; נגה עורכת חשבון נפש תוך כדי צפייה עם הילד שלה בסרט אי-טי; ואיריס פשוט חייבת לחקור ספק הזיה ספק זיכרון ילדות מטריד, שצץ לנגד עיניה דווקא בלונדון.
מתנהל בשבילים של התבגרות נשית ונע בין תמימות לפיכחון.

עפרה בן־עמי מחברת הספר מעמיקה חקר בעולמה של כל אחת מהשלוש בנקודת זמן אחרת, מתוך קשב עמוק לקולה הכן, הרגיש והנוקב. בין תמימות לפיכחון; בין כניעה לפעולה; בין פגיעות לעוצמה מתעצבת כל אחת ומגלה את כוח היצירה והחיים שבה. ומקולותיהן השונים עולה גם מנגינה אחת של התבגרות נשית שובת לב.

יש משהו בנובלה התל אביבית הזו שמחזיר אותי לימי כסטודנטית בדירה שכורה ברמת אביב.
זה נכון שלא למדתי תיאטרון אבל חציתי יותר מאחת מהחוויות, האירועים והאתגרים שחוצות השלוש ביחד ולבד.
יש משהו בחברות שתמיד שנוגע בי בלב וקורא לי לעצור. 
סיפורן של השלש קולח, כן, אותנטי ומוכיח שוב ושב שהימים האלו בדרך לתואר באשר הוא, הם תקופה שמעצבת, פותחת ומקדמת את הימים שיבואו אחר כך.

היו לי לא מעט רגעי עצב כמו רגעי הזדהות ולעיתים חשתי געגוע למה שלא יחזור.
כייף של ספר. מצויין לשבת חורפית מתחת לשמיכה. 

עפרה בן-עמי בוגרת לימודי ספרות אנגלית ופילוסופיה לתואר ראשון ותקשורת מחשבים בחינוך לתואר שני. תרגמה מחזות ותסכיתים לתיאטרון ולרדיו, פיתחה וכתבה ספרי לימוד ואתרי אינטרנט במרכז לטכנולוגיה חינוכית. בשנים האחרונות פרסמה שירים וסיפורים קצרים בכתבי העת ליריקה ויקום תרבות ובשנת 2016 הציגה תערוכת צילומים ומיצג בגלריה תיאטרון החנות בנושא אלימות נגד נשים. 
נותנות סימנים בזמן הוא ספרה השני של עפרה בן־עמי. ספר הביכורים שלה, ראויה לאהבה, ראה אור ב־2021 בהוצאת מטר.

"נותנות סימנים בזמן" עפרה בן־עמי, הוצאת התחנה, לרכישה לחצו כאן.









בשבילה אתה נהר מאת ציונית פתאל־קופרווסר

חיבקתי את הגוף שלי. אם היו לי כנפיים, הייתי קורעת את השמיים ונועצת ציפורניים בלב של מי שחרץ את הגורל שלך. הנשים ישבו על הכיסאות. גלגלו את העיניים מצד לצד, שתו, אכלו, בכו ומשכו באף. רציתי שילכו וייקחו את הרחמים שלהן. הסתכלתי בזווית העין על הטַרְמָה, המרפסת בקומה השנייה. הבטחתי לעצמי שהפעם אצליח לקפוץ למטה ואף אחד לא יעצור אותי. רציתי להגיע כמה שיותר מהר לארץ ישראל. סבא שלך, בָּאבָּא פְרַיִים, הסביר לי כשהייתי קטנה שהַנְשַאמָה עולה לשמיים והגופה מתגלגלת דרך המחילות עד שהיא מגיעה לארץ הקודש, ושם היא מתעוררת ביום תחיית המתים. התקווה שתשוב אליי ניחמה אותי.



ישראל, קיץ 1971. לדירת השיכון הקטנה של בתה קלרין מגיעה אמירה, שבנותיה מטלטלות ומעבירות ביניהן מדירה לדירה משל היתה מזוודה. מהפינה שהוקצתה לה אמירה שוכבת במיטתה, מתבוננת בחיים המצומצמים של בתה ומתוודעת לנכדתה הצעירה הדר. בעיקר, היא ממשיכה בשיחה שאינה נגמרת כבר עשרות שנים, עם בנה שעזב את עיראק לאחר הפרהוד, הצטרף לאצ"ל ונעלם.

בשבילה אתה נהר הוא רומן היסטורי מרתק המלווה את קורותיה של משפחה יהודית מבגדאד, ובעיקר את קורות אם המשפחה, מראשית המאה הקודמת בעיראק ועד שנות השבעים של המאה העשרים. מנהר החידקל העולה על גדותיו, דרך הפרעות ביהודים לצד יחסי השכנות, פערי המעמדות בקהילה היהודית, ועד למאבקים הפוליטיים בין התומכים בציונות למתנגדיהם, ואחר כך בין תומכי מפא"י לתומכי חירות, בוחנת ציונית שאלות של זהות ושייכות בצורה מרגשת ומעוררת מחשבה, ברומן שכל כולו אהבה וגעגוע.

שקעתי בקריאה והרגשתי עצמי משוטטת ברחובות בגדאד. מתבוננת באנשים, נושמת את הריחות והאוירה סביב ומכירה מקרוב את משפחתה של אמירה. 
תולדותיה של אמירה הוא סיפור נוגה שמביא את קולן ועוצמתן של שלש נשים - נקודת מוצא מצוינת עבורי לחיבור.

כמי שבאה מרקע דומה, אמא ברחה מדמשק בגיל צעיר ועברה את תלאות הדרך בשדות קוצים דרך הגבול מלבנון ועד לכפר גלעדי, הצטרפה להכשרה, למדה ב"משק הפועלות" בבורוכוב, התגייסה לפלמ"ח, היתה ממקימי קיבוץ בית גוברין עם אבא כמובן, עד שעברו למושב והקימו שבט מבורך. ועל כל אלו אני יודעת לומר כמה מורכב המקום הפנימי של מי שנחלצה בדרך לא דרך ופתחה חיים חדשים. (אמא בת 95 וחיה במושב בדרום).
יש בסיפור של אמירה שילוב ערכי בין ציונות, הקרבה, הגשמה שייכות וכתיבה מדויקת שרוקמים יחד רומן היסטורי המשמר בדרך פרוזה (לא עיון) את תולדות הקהילה היהודית מבאגדד לישראל ובישראל של היום.

גם אם הספר אישי הוא בהחלט ספר של הקהילה העיראקית כולה וחלק מסיפורה של העלייה והקליטה בישראל.
יצירה בהמלצה חמה!

בשבילה אתה נהר הוא ספרה השני של ציונית פתאל־קופרווסר, סא"ל (מיל.) וחוקרת ההיסטוריה של יהודי עיראק. 
"בשבילה אתה נהר" מאת ציונית פתאל־קופרווסר, הוצאת התחנה, לרכישה לחצו כאן.






בקרוב אצלך מאת איה אנגל


"נראה לך, גלי? אני לא באה אלייך עכשיו, אני לא אעמוד בזה, את יודעת שאני מתה על מיה ודן, אבל אני לא יכולה להיות עכשיו בסביבה מלאה ילדים וארוחת ערב של פיצה פיתה, אני צריכה גלידה והרבה יין וזה לא קהל מתאים לדבר הזה שקורה לי עכשיו, אני לא ידידותית לסביבה."

"את צודקת, אני באה אלייך."

וככה את יודעת שיש לך חברה אמיתית. כשהיא עוזבת באופן ספונטני את כל המחויבויות ההוריות שלה כדי לבוא אלייך לדירת הרווקות השקטה ומריחה מעולה שלך, להרים רגליים על הספה, לשתות יין תוסס ולנשנש גלידה, לערב של כלום ושקט שלה ויבבות שלי, במקום לקלח שני ילדים, לשחק עוד משחק, להחליף חיתולים, להקריא סיפור, לארגן בגדים לבוקר, להכין בקבוק, לשיר שיר ערש עשר פעמים בכפולות של שתיים, לבדר בן זוג שהיא פחות מחבבת מאז הלידה האחרונה ולהעביר ערב רגיל של אמא לשני צמודים. זאת חברות אמת".


גם לך יש חברה שכזו?
כי גם לי הייתה האחת עד שיום אחד בחרה ללכת מהסיבות שלה.



ליקי, קיבוצניקית לשעבר והייטקסיטית תל־אביבית בהווה, חיה את החלום: יש לה דירה מקסימה, עבודה טובה, קפה מצוין מתחת לבית, חברים טובים ועשרות זוגות נעליים שהיא אוהבת בכל ליבה. אבל כשרופא הנשים שלה אומר לה שהביציות שלה (שלה!) מתמעטות ומזדקנות – בועת האושר שלה מתפוצצת. מצד שני, הדוקטור אמר שכדאי לה לתכנן קדימה, ואם יש משהו שליקי יודעת לעשות זה לתכנן.
חמושה במלתחה נהדרת, אישיות כובשת, דד־ליין קשוח וטבלת אקסל מפורטת, ליקי יוצאת למצוא אהבה.

אני אוהבת לקרא את איה אנגל, הכתיבה שלה מרוממת את רוחי מאפשרת לי להבין שאפשר לצחוק גם כשהקושי האמיתי נמצא בסביבה ולא מתכוון לעזוב כל כך מהר.
בקרוב אצלך הוא אסקפיזים מושלם בחורף קר.
אנגל מביאה את סיפורן הנוגה והאמיתי של לא מעט רווקות שנזכרות שה"מונה דופק" ונישת הפוריות שלהן על סף הכחדה.

פרוייקט "בקרוב אצלך" יוצא לדרך ואיתו מסע מצחיק עצוב של 86 שבועות שמסתיימים בנימה של... לא! לא יהיה כאן ספויילר. אתם תצטרכו להרוויח אותו בקריאה משובבת לב ומטובלת בהומור שהניע את מבטי בין חיוך קטן לצחוק אמיתי ואפילו בקול.

הכתיבה קולחת עד ממגנטת, לא מאפשרת להתנתק ושומרת על מקצב תופים בעוצמות משתנות.
לא רציתי להיות ליקי אבל רציתי להיות ליקי של גלי. יש משהו בחברות אמת בין  נשים שגם המילים הכתובות מדויק, לא מצליחות לחבר את הקשר לכדי תמונה.

זהו ספר קליל-משובח ולא רק לרווקות בעשור הרביעי לחייהן.
נפלא לישיבה בבית קפה, אפשר גם בבית הקפה של ליקי, (אני עושה זאת המון - מזמינה קפה שוקעת בספר ומתנתקת מההמולה שסביב) 
אל תשכחו להכניס אותו לטרורלי גם כשהחופשה שלכם אינה עוברת בנתב"ג.
המלצה חמה!

בקרוב אצלך הוא ספרה השני של איה אנגל. ספרה הקודם, בואי הביתה יצא בהוצאת שתים.
"בקרוב אצלך" מאת איה אנגל, הוצאת התחנה לרכישה לחצו כאן.













ריקי ברוך

אוהב בשדרה ספר חדש מאת דפנה סרדס










"
"כעבור זמן שנראה לי כנצח יצא אליי הרופא. "אני דוקטור לווינסון, מנהל טיפול נמרץ ילדים."
"מה קרה לבת שלי?" קמתי ממקומי ושאלתי בדאגה.
הרופא הורה לי לשבת והתיישב לידי. הוא התבונן בי במבט רציני רגע לפני שדיבר. "אני מבין שאתה דואג."

"כמובן," התפרצתי.

הוא המשיך לדבר בלי להתייחס להתפרצותי: "אנחנו לא יודעים איך זה קרה, אך התינוקת שלך נמצאה מוטלת על המדרכה ליד הבניין שלכם. היא הגיעה אלינו ללא הכרה, עם שברים רבים בגופה הקטן. היא עברה ניתוח. ייצבנו את מצבה, כעת היא מונשמת ומורדמת. אתה רוצה לראות אותה?" שאל לפתע ברכות.

"כן, בבקשה," אמרתי. הייתי נסער מאוד ומפוחד.
הרופא הוביל אותי לאלמה. במיטה קטנה ישנה בתי התינוקת, מחוברת לצינורות רבים. ראיתי אותה מחוברת לצינור הנשמה, הבטן הקטנה שלה עולה ויורדת. דאגה וחרדה עלו בי למראהָ. "איפה אֹהַב? היא הייתה אמורה לשמור עליה!"
לאחר מכן הגיעו שוטר ושוטרת. הם תחקרו אותי, אך לא ידעתי דבר".



באמצע ישיבת בוקר שגרתית מקבל לב שיחת טלפון שמשנה את חייו: בתו התינוקת מאושפזת בבית החולים, מורדמת ומונשמת. במקביל, אֹהַב נעלמת. אישה צעירה שנרדפת על ידי המעשה הנורא שעשתה, בורחת מביתה וחיה כחסרת בית, מפוחדת ואבודה.

[דרך מסע ההתפוררות והחיפוש אחר תיקון, הספר שואל שאלות על גבולות האהבה ועל היכולת לסלוח.]

הספר בוחן בעדינות ובכנות את ההתמודדות המורכבת עם מחלת נפש בתוך המשפחה לא כבעיה רפואית בלבד, אלא ככוח אדיר שמטלטל מערכות יחסים, זהות אישית והורות.

זהו סיפור על אהבה עמוקה שמבקשת להחזיק מעמד גם מול הסערות הנפשיות הקשות ביותר; על אימהוּת שמתקיימת בתוך כאוס רגשי, על ניסיון להישאר נוכחת ואחראית גם כשנפשך מבקשת לברוח.

יותר מידי פרמטרים בספר עמדו לנגד עיני כמראה והפכו את תהליך הקריאה למאתגר. (פרק 15 היה לי קשה במיוחד. רק חודשים בודדים חלפו מאז היינו חלק מאותו שברון לב).

דומה כי החיים שלנו למדו שהאמירה של "מה ילד יום", כבר מזמן איננה קלישאה שחוקה. 
אוהב בשדרה פותח בטלפון מבהיל שנכנס באמצע ישיבת בוקר שגרתית ומה שהיה עד לרגע זה נשתנה ללא היכר.

הסיפור על מורכבויותיו מביא לקורא עומק ושיחות נפש פנימה. 
יודעת לומר בעקבות הקריאה וממקום בתוכי, שכל מה שכרוך באימהות, נפש, יחסים ומכאובים בתא המשפחתי הם פרמטרים שבריריים וההתמודדות מולם כרוכה בדינמיקה של מערכות יחסים משתנות, כשאת כל אלו מביא הספר אם במילים כתובות ואם בין המילים ובית השורות.
הכתיבה של סרדס אותנטית. היא לא מתייפייפת ולא מייפה. היא מביאה את הדברים as is בעיקר ולא רק את הכואבים שבהם, ומצעידה את הקורא לתוך סיפור עצוב. 
הספר חוצה מסע של התפקחות אך עם כל הקושי שבדרך, יש גם ניצחון.
קורא שיתחבר לעלילה עם מטען רגשי יחוש את הקושי שליווה אותי עם התקדמות הסיפור.
הספר סוחף לטרנספורמציה רגשית שקטה, בה הקורא נטמע ומגלה שהוא כבר לא רק קורא אלא חלק מהסיפור.

דפנה סרדס, ילידת 1963, אם לשלושה, חברת קיבוץ זיקים, מורה, מאבחנת ומאמנת במקצועה. זהו ספר הביכורים של הכותבת.

"אוהב בשדרה" מאת דפנה סרדס, הוצאת קינמון, לרכישה לחצו כאן.





















יום רביעי, 31 בדצמבר 2025

"תורה כפשוטה, שמות" ו"כי קרוב אליך" - ספרים מעורר השראה בהוצאת קורן מגיד




שמות פרק א : 

א וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה. ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן. ד דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר. ה וַיְהִי, כָּל־נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ־יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם. ו וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל־אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם. 

ספר שמות הוא ספר מכונן בתולדות ימי ישראל וביחסי ה' וישראל כעם. סיפור היווצרות העם כעם ה', וכינון יחסי הברית בין ה' לישראל בספר שמות הוא התשתית של תולדות האומה במקרא כולו. הספר עוסק בשני נושאים: הנושא הראשון הוא שעבוד ישראל במצרים והצלת ה' אותם משם לאחר שהכה מכה גדולה במצרים. הנושא השני הוא כריתת ברית בין ה' לישראל, המחייבת את ישראל לקבל את ה' כאלוה ולשמור את מצוותיו. מנגד, ה' יקבל את ישראל כעמו וישכון בקרבם, ולשם כך בונים ישראל משכן לנוכחות ה'.  (מתוך המבוא לספר)

בספרו החדש "תורה כפשוטה, שמות" מציע פרופ' אליהו עסיס עיון מקראי חדשני, הנצמד ללשון הפסוקים ועוקב אחר כל יחידה ספרותית בהקשרה הרחב. מתוך קריאה זו עולות שאלות יסוד על משמעות הסיפורים, חוקי התורה ותהליך התעצבותו של עם ישראל.
בפרשנותו הייחודית מאיר עסיס פרקים מוכרים, ומאפשר לקוראים לחשוב מחדש על הקשרים שבין סיפור, חוק, אמונה וקהילה.



ספר שמות הוא הספר השני של ספרי התורה. ספר בראשית מספר את סיפורם של אבות האומה, להם מבטיח ה' כמה פעמים שצאצאיהם יהיו עם גדול והוא ייתן להם את ארץ כנען.
ספר שמות ממשיך את הסיפור של יוסף מספר בראשית. והוא גם המשך של סיפור הבריאה מבראשית.
בעוד ספר בראשית עוסק באישים יחידים שהם אבות האומה, ספר שמות עוסק כבר מתחילתו בישראל כעם. הזהות של ישראל כעם מובנת וברורה גם לפרעה, והשאלה היא אם יקבלו עליהם העם את ה'. 
מה באמת מסופר בספר שמות? האם יציאת מצרים היא רק סיפור של גאולה פיזית, או שמא תחילתו של גיבוש זהות לאומית ורוחנית?

הספר המופלא והמהודר הרואה אור בימים אלו: "תורה כפשוטה, שמות", מחולק לשניים למען נוחות הלומדים. בחלק הראשון מופיע ספר שמות בצירוף פירושי מילים. בחלק השני כלול פירוש העניין מתחת לפסוקים של המקרא שאליו הוא מתייחס. החלק הראשון נועד לקריאה רציפה של התורה בבתי כנסיות ולימוד רצוף של פוסקי התורה בצירוף פירושי המילים. החלק השני נועד ללימוד מעמיק של הפסוקים. לשם נוחות הלימוד, צירפנו את פסוקי התורה גם בחלק השני. 
פירוש תורה כפשוטה ממשיך את דרכם של גדולי הפרשנים, ומאמץ גישות ספרותיות חדשות בדרכי קריאה וניתוח. כל אלו נרקמים אל תוך דיון שיטתי, מקיף ושלם, המגיש לקוראיו את הפשט באופן מזוכך ומלוטש,
במבט מרענן ובשפה השווה לכל נפש.

הספר מוגש בפורמט מהודר. ניגשתי אליו בדחילו ורחימו, נרגשת למגע החותם שעל כריכתו ולדפיו ההדורים במראה ובמהות.
שלושה חלקים לספר:
חלק המבוא המביא את מבנה הספר, מתאר את ספר שמות בהקשר של התורה, יציאת מצרים, מתן תורה, היסטוריה ויראלית, שיטת הפרוש והאופן שיש לעשות שימוש בספר.
בחלק א מובאים ספר שמות המלווה בפירושי מילים, וההפטרות הקשורות לספר.
חלק ב הוא לב ליבו של הספר. מובאים בו בהרחבה יתרה, מעמיקה ומעוררת השראה, סיפורי שמות והמשמעויות שלהם תוך חלוקה לפרשיות השבוע.

העמקתי יתר בהבנת המשמעויות של מכות מצריים כפי שמופיעות בספר החל מעמוד 171, ולמדתי שיעור בהעצמה. "ארגון המכות במבנים מסודרים מדגים את התיכנון והכוונה שמאחורי המכות, וזאת על מנת להעצים את מעשי ה' המחולל את האירועים אל מול כוחו של פרעה מלך מצרים... המשא ומתן החוזר ונשנה של פרעה מול משה, מלמד אותו שוב ושוב את כוחו של ה'. " ((174 בספר)

אני אישה חילונית. גדלתי בכפר על ערכי ציונות ואהבת האדמה והארץ. הידע והעיסוק שלי בתורה הוא בסיסי למרות שאבא היה איש מסורתי ששמר באדיקות על מה שהיה קרוב לליבו.
החשיפה לספרי ההוצאה קורן מגיד, ולספר הכל כך מרגש הזה, גרמו לי לרצות לקרא עוד ועוד ולהעמיק דעת והבנה בסיפורי התורה שהם חלק במהות הישראלית שלי.
הדבר המשמח שעלה בראשי תוך העמקה בספר הוא דמותם של אנשים חשובים בחיי, אנשים יראי שמים שהייתי שמחה שהספר יגיע לידיהם. (אל דאגה העותק שלי נשאר צמוד אלי!)
תודה על יכולת ההתבוננות העמוקה במה שאולי שכחתי או לא זכרתי.
"תורה כפשוטה, שמות" מלמד אותי את הביטוי היהודי-ערכי ל"עוצמת הפשטות". 

אליהו עסיס הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן, כתב ספרים ומאמרים על יהושע, שופטים, שיר השירים, יואל, חגי ומלאכי. כיהן כדֵקָן הפקולטה ליהדות וכראש המחלקה לתנ"ך, שימש כרב קהילת שער
השמיים ששון דוד בלונדון, ומשמש כרב קהילת אהבת ישראל בפסגת זאב בירושלים. הפירוש לחומש במדבר הוא הכרך הראשון הרואה אור בסדרת תורה כפשוטה.

 "תורה כפשוטה, שמות" מאת אליהו עסיס, הוצאת קורן מגיד, לרכישה במחיר השקה לחצו כאן.




כי קרוב אליך מאת הרב יעקב מדן

מדי שבת נפתח צוהר לדבר ה' אלינו. התקנה הקדומה של קריאת ההפטרה מאפשרת לנו להמשיך לשמוע את קולו של הקב"ה באמצעות נביאיו: קול של תוכחה ונחמה, חיזוק רוחני והכוונה מוסרית.

"מצוות קריאת ההפטרה מפורשת במשנה: ביום טוב חמשה (= עולים לתורה), ביום הכפורים - ששה, בשבת -שבעה; אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן, ומפטירין בנביא". (משנה מגילה ד, ב)

"קריאת ההפטרות כחלק מסדר קריאת התורה וסדר התפילה בבית הכנסת פותחת לנו צוהר מבורך לעיון בספרי הנביאים. ספק בעיניי אם צוהר זה היה נפתח מעצמו לרבבות אלפי ישראל, שאינם עוסקים בקביעות בדברי הנביאים, ואפשר שהיו מסתפקים בקשר שלהם עם תורת משה מפי ה' שאנו זוכים לו בעת קריאת התורה בבית הכנסת, ומשם היו עוברים ישירות לתורה שבעל פה, דרך לימוד קבוע של המשנה היומית, הדף היומי וההלכה היומית". (מתוך ההקדמה לספר)



נביאי ישראל ניצבים בתוך סערת זמנם ומעניקים למציאות פשר אמוני: הם חושפים את יד ה' המנהיגה את ההיסטוריה הלאומית בתוך מהלך ההיסטוריה העולמית. הם מראים כיצד מאורעות דרמטיים הם תגובה לקרבת העם אל ה', או להתרחקותם ממנו. הם מקריבים את כל שאיפותיהם האישיות והציבוריות, למען מטרה אחת – הבאת דבר ה' אל האומה בהווה.

בימים אלו, כשעם ישראל שב וניצב בלב אירועים היסטוריים מכריעים, לא פחות מבימי הנביאים מתעוררת השאלה: מהו המוסר שיש ליישם היום,
באין נביא המפרש את דבר ה'? כדי להשיב על כך, עלינו לעיין בדברי הנביאים בהקשרם ההיסטורי, המדיני, הצבאי, הכלכלי והחברתי, ולשאול מה היו אומרים לנו אילו עמדו לצידנו ברגע זה ממש.

מתוך תוכן העניינים בספר


בספרו "כי קרוב אליך" מציע הרב יעקב מדן עיון מקיף ומרתק בהפטרות, ומשיב להן את מקומן כפרשנות חיה להיסטוריה היהודית, למשמעות עבודת ה' ולשאלות של חברה ומנהיגות. קריאה רגישה בהפטרות מדי שבוע מציידת את הקורא במבט אמוני־היסטורי רחב, ומעניקה לו כלים לגלות את עומק המוסר הנבואי – החיוני כיום יותר מתמיד.
הספר מציע פרשנות עכשווית ורלוונטית להפטרות השבועיות, ומחבר אותן למציאות הישראלית והיהודית של ימינו, תוך התמקדות בשאלות של אמונה, מוסר, חברה ומנהיגות דרך דברי הנביאים, ומועבר בהוצאת קורן וספרית דרך חיים.

דווקא לחילונים שביננו, מוצאת את הספר כחושף רובד חדש והזמנה להתבוננות בעולמן של ההפטרות. בפרשנויותיו להקשרים שונים בהם : צבאי, חברתי כלכלי ומדיני מקרב הכותב את קול הנביאים להוויית היום-יום. מדן מנכיח את המסרים שבקשו הנביאים בימיהם להעביר לעם ישראל, באופן המקשר את אותם עקרונות מוסריים ורוחניים למציאות היהודית-ישראלית. 
ספר מרתק ומעורר השראה.

קריאה שבועית בהפטרות, בניתוחו של הרב מדן, מציידת את הקורא בכלים להבין את המוסר הנבואי ואת הנהגת ה' בהיסטוריה, ומעצימה את החיבור לעבודת ה' ולמנהיגות ערכית.
הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון וממובילי מהפכת לימוד התנ"ך בציבור הדתי־לאומי זה יובל שנים.

"כי קרוב אליך" מאת הרב יעקב מדן, הוצאת קורן מגיד, לרכישה לחצו כאן .

















ריקי ברוך








הספר הסודי של פלורה לי, בית מרקחת קטן לספרים ומיתולוגיה נורדית - הקומיקס - ספרים חדשים בהוצאת הכורסא




הספר הסודי של פלורה לי מאת פאטי קלהאן הנרי

כשיום אחד ב-1960 מגיע ספר מאויר מסתורי לחנות שהיא עובדת בה, העבר שהייזל ניסתה להשאיר מאחור חוזר ומציף אותה.

השנה הייתה 1939, ולונדון הייתה במלחמה. כמו הרבה מילדי העיר, הייזל ואחותה הקטנה, פלורה, פונו לכפר שקט ובו התגוררו בבית קטן ליד נהר התמזה. את זמנן העבירו בטיולים ובמשחקים בחיק הטבע והמציאו לעצמן אגדות על ארץ קסומה בשם ויספרווד - מקום סודי שאפשר לברוח אליו.

אבל יום אחד נעלמה פלורה במהלך משחק בסמוך לגדת הנהר, ואחרי חיפושים נרחבים נאלצה המשטרה להניח שהיא נסחפה בזרם וטבעה.


"היא הרימה בעדינות את ערימת דפי הכותנה העבים והציצה בספר שמתחת. שמו: "ויספֶּרווּד ונהר הכוכבים". מאת פגי אנדרוז. על הכריכה הירוקה־כחולה היה האיור של הילדות.

"לא יכול להיות," הייזל מלמלה לעצמה בשקט. "לא."

ויספרווד היתה ארץ שהשתייכה לה ולאחותה האובדת, פלורה. ממלכה פרטית שהתקיימה רק ביניהן, עולם דמיוני שהיא המציאה ועזר להן לעבור את הימים הקשים של המלחמה, מקום למצוא בו נחמה בתקופה שבה כמעט לא היתה נחמה למצוא.

המקום שנעלם עם פלורה בנהר.
בפעם הראשונה זה עשרים שנה, בתדהמה מוחלטת, הייזל אמרה את השם בקול. "ויספרווד."" (מתוך עמוד 22-23 בספר)

השנים חלפו והייזל, שמתגוררת בלונדון, עומדת להתחיל קריירה נחשקת בסותביס. יש לה בן זוג מקסים ודירה נחמדה. נדמה שהעבר מאחוריה ושהעתיד טומן בחובו רק טוב. אבל חייה מתהפכים כשהיא נתקלת בספר שנושא את שם הארץ הקסומה שהיא ואחותה בראו. הייזל מעולם לא סיפרה לאיש על העולם הדמיוני ההוא. האם ייתכן שאחותה עדיין בחיים? האם יכול להיות שהספר מכיל את סודות היעלמותה?

"הכל ניראה מסתורי כמו הארץ שיצרה בדמיונה, עולם כה עתיק שהוא יכל לספר את סיפוריו בעצמו" (ע' 173)

שני מוטיבים מרכזיים לכדו אותי לקריאה צפופה מהרגע שנטלתי את הספר לידיי, וגם לכל מקום שאפשר לי קריאה בזמן שאני עושה סימולטנית משהו נוסף (כמו מפקידה את רגליי בידי הפדיקוריסטית.)
היו אלו הספר שבמרכז העלילה, (אהבתי לספרים), וקשר האחיות שהוא נר לרגליי ומהווה עוגן חשוב בחיי.

תעלומה נוגעת ללב, גם כשחלקה פרי הדמיון, מעוטרת בתמונות מלונדון של מלחמת העולם השנייה, ריאליזים מאגי, קשר דם על משמעויותיו, ולא פחות חשוב חלקם של הספרים בעלילה. כל אלו חברו עבורי לחוויית קריאה שהגשם הגדול שירד כאן בימים האחרונים ועמד כל העת ברקע, רק העצים את גודלה והעניק לי את התמונה המושלמת של לונדון הגשומה בשנות ה60.
הספר מלמד על עוצמה ויכולת הישרדות שעל פניו נתפסה כבלתי ניתנת להשגה. 
חווית קריאה מומלצת לכל אוהבי הרומנים ההיסטוריים והכתיבה המשובחת.

___________
שתי אחיות, שתי תקופות זמן, מקום קסום וסודי, תעלומה נושנה. הספר הסודי של פלורה לי הוא סיפור מרתק על הישרדות נגד כל הסיכויים. פאטי קלהאן הנרי, בחמימות ובמגע קל כנוצה, טווה אירועים אמיתיים ומדומיינים לכדי אריג אחיד, סוחף, נוגע ללב ומיוחד." – כריסטינה בייקר קליין, מחברת רכבת היתומים וספינת הגורל

"בשיר הלל לספרים ולמספרי סיפורים, פאטי קלהאן הנרי מוכיחה שהספרות קיימת בתוכנו ויכולה לאחד בינינו נגד כל הסיכויים. קסם צרוף!" – ג'נט סקסליאן צ'רלס, מחברת הספרייה בפריז

"סיפור נוגע ללב וסוחף על משפחה, אהבה ראשונה וגורל." – קריסטין הרמל.

"הספר הסודי של פלורה לי" מאת פאטי קלהאן הנרי, תרגום כנרת היגינס־דוידי, הוצאת הכורסא לרכישה לחצו כאן 




בית מרקחת קטן לספרים מאת אלנה מולי

"התייצבתי לריאיון נחושה להשיג את המשרה, דמיינתי לעצמי חיים יפים בין מדפיה של חנות ספרים. כשטלפנו לומר לי שהתקבלתי, הייתי ברקיע השביעי, חשבתי שיהיה נחמד להתנסות בחיים מצדו האחר של המתרס. נכשלתי בטעות הנדושה שרבים נכשלים בה, כלומר האמנתי שחנויות ספרים הן מקום עבודה קסום, שבו הולכים לאיבוד בין המדפים עם ניחוח הנייר בנחיריים. כבר דמיינתי את עצמי עם רשימת הספרים המועדפים שלי בהישג יד כדי להמליץ לקוראים - היא תהיה מגוונת למדי ותוכל להשביע כל טעם ספרותי, מהמתוחכם ועד הקליל. אציע, כך חשבתי, את הספרים הקרובים ללבי, שנבחרו בקפידה, לאנשים שללא ספק יעריכו אותם כראוי.

אז זהו, שלא". ( עמוד 24 בספר)


לפעמים רכבת החלומות חולפת על פנינו לפני שהגענו לתחנה. אז יש לנו שתי אפשרויות: לצפות בה נעלמת לנצח, או לרוץ בתקווה להדביק אותה.

בלו חולמת לעבוד בעבודה שקשורה בספרים. אחרי שצברה קצת ניסיון (לא מהנה במיוחד) בהוצאה לאור ונשחקה ברשת חנויות ספרים גדולה, היא מחליטה לפתוח חנות ספרים משל עצמה. אבל לא קל לנהל חנות ספרים עצמאית, כשהקונים מעטים והחשבונות מצטברים.



היא כמעט נוטשת את החלום כשצץ במוחה רעיון: להפוך את החנות לבית מרקחת לספרים, עם מרשמים, עם מינונים ואפילו עם מידע על תגובות בין-תרופתיות. רק שבמקום לרפא מחלות, הספרים ירפאו את נשמתם של הלקוחות! הרעיון מתברר מיד כהצלחה עצומה, אבל עכשיו יש לבלו דבר אחר על הראש: איך תצליח לאתר את הבחור המסתורי שנראה כאילו יצא מדפי גטסבי הגדול ושאיתו בילתה ערב בלתי נשכח?

תודה להוצאת "הכורסא" שעשו זאת שוב ופרסמו ספר נוסף העוסק בספרים. מאד אוהבת את התמהיל הספרותי של "ספרים על ספרים" כזה שכרוך בכותר מדויק ועטיפת כריכה משובבת לב. (ספרים הם חברים!)
קליל ונוטף הומור בכתיבה משובבת לב שזירה הרמונית בים חברות, ספרים ודמיון. המצאה נפלאה שלא לומר סטארט אפ חדשני של תרופות על בסיס ספרים. (הלוואי שספר היה מרפא באמת!)
עפתי על דמותה של בלו ועל החברות המסוגננת עם מיה. השפה שהושמה בפיה, חוש ההומור, החלום להיות סופרת, בית המרקחת הספרותי וקצת איטליה.
ואם גם אתם מבקשים ויטמין לאהבה נצחית או נוגד עצב ונוגד חרטה, כל שעליכם לעשות הוא ללכת לאיבוד בבית המרקחת הספרותי, תוך חיפוש את מה שאתם רוצים, וכך תוכלו למצא את מה שלא חיפשתם אבל אתם זקוקים לו.
הספרים מפוזרים באי סדר רגשי, חסרי היגיון כמו הרגשות והחיים הבלתי צפויים. כמו העתיד! 
טוסו לקרוא! הספרים ללא תופעות לוואי!

מעדן קליל וחמים על אהבת ספרים, על חברויות, ועל כל מה שביניהם.
"רומן מלא הומור ודמיון, עם טוויסט מפתיע בסופו." פי-טי-איי מגזין

"בית מרקחת קטן לספרים" מאת אלנה מולי, תרגום שירלי פינצי לב, הוצאת הכורסא, לרכישה לחצו כאן




 מיתולוגיה נורדית - הקומיקס (חלק 2) ניל גיימן, פ' קרייג ראסל


מה הקשר בין שירה, קנאה ודם אלים? מה קרה לת'ור במסעו לארץ הענקים? מדוע עמדו האלים לאבד את חיי הנצח שלהם? ואיך לוקי קשור לכל אלה?

גיימן וראסל חוברים שוב לשורה של אמנים אגדיים כדי להפיח חיים במיתוסים הנורדיים באמצעות איורים מרהיבים, דיאלוגים מבריקים וכמובן – הרבה הומור עסיסי כמשקה אלים משובח.




כשהבן שלי היה צעיר והיום הוא אב בזכות עצמו, היה הבית מלא ספרי קומיקס ופנטזיה שהיה קורא בהם שוב ושוב ושוב עד שהפכו מרופטים מרוב שימוש. היום כשכל הספרים שהוא קורא נמצאים אצלו באפליקציה באנגלית אני שבה ורואה אותו שקוע בדיוק כמו בשנים ההם.
כשספר המיתולוגיה נורדית הגיע לידי היה לי ברור להיכן הוא יעבור ברגע שאסיים לקרא ולנסח סקירה.

יש משהו בספרי הפנטזיה שמגדיר את הקוראים שלהם. השילוב המרתק בין מיתולוגיה וקומיקס כמו בספר הזה, מעניקים לקורא חוויה מרתקת בזכות השילוב המופלא בין האיורים לדיאלוגים המבריקים, הדמויות, גיבורי העל, בעלי החיים, המאבקים, הניצחונות, משקה האלים, ארץ הענקים, חיי הנצח- כן או לא? שמוגשים בתמהיל מבריק של דיאלוגים גרפיים ברמה אחרת.
ניל גיימן מוכיח שוב שהיצירה הפנטזיו-קומיקסית פרי עטו ניצבת גבוה מעל רף הכתיבה פורצת הדרך. 

ניל גיימן הוא סופר בריטי, מגדול כותבי הפנטזיה בעולם, שפרסם עד היום יותר מעשרים ספרים, ובהם אוקיינוס בקצה המשעול, מיתולוגיה נורדית וקורליין, שראו אור בהוצאת הכורסא.

פ' קרייג ראסל הוא יוצר קומיקס אמריקאי עטור שבחים, חתן פרס אייזנר ואגדת קומיקס.

"מיתולוגיה נורדית - הקומיקס" (חלק 2) מאת ניל גיימן, פ' קרייג ראסל, תרגום תומר בן אהרון, לרכישה לחצו כאן.












ריקי ברוך







"נפש בצמיחה - פסיכולוגיה מעשית בעין אמונית" - ספר המשלב את עולם טיפול הנפש עם חכמת היהדות.




"הפסיכולוגיה המודרנית כיום מכירה באופן מדעי בשאיפה למימוש עצמי ובהעצמת איכות החיים והטוב – לא רק לפרט עצמו בצורה אגואיסטית, אלא גם מתוך תרומה לכלל והטבה עם הכלל".

השבוע הגיע לידי הספר "נפש בצמיחה - פסיכולוגיה מעשית בעין אמונית".

הספר מציע כלים ודרכים לשיפור החוסן האישי והתקשורת הבינאישית ונדונים בו דרכים לטיפוח ההורות והדאגה לזולת תוך שימת דגש על גיל ההתבגרות. ייחודיותו של הספר הוא שילוב מבט פסיכולוגי אינטגרטיבי ומבט אמוני על הנושאים הפסיכולוגיים השונים ועל התפתחות הפסיכולוגיה.

העקרונות המנחים הם האמונה, התקווה, ויכולת הבחירה, ואלו מאפשרים שינוי, התחדשות ואף תיקון טעויות עבר. כך ניתן לעבור ממצב פסיבי, ואולי אף פסימי, של "זה מה יש", להסתכלות אופטימית של "זה מה יש, ומזה נצמח".
"להכיר, להבין, לצמוח" הוא מודל ייחודי שעיצבה המחברת במהלך עבודתה הטיפולית. תהליך זה מכוון ליציאה מתגובה אוטומטית לבחירה מושכלת של התנהלות רגשית ומעשית, והוא שזור בכל פרקי הספר.



הספר פותח במשמעותן וחשיבותן של שלוש האסכולות המרכזיות בפסיכולוגיה כאשר בתוך כל אסכולה ממשיכה ההתפתחות עד היום ומתרחשת השתכללות כל הזמן.
הראשונה היא האסכולה הפסיכואנליטית של פרויד, המתמקדת בהתמודדות התוך-נפשית, אסכולה הסוברת כי התנהגות האדם בהווה חייבת להתרחש בצורה שהיא מתרחשת, בשל האירועים והיחסים שקרו לו או שחווה בעברו.
האסכולה השנייה: ההתנהגותית-ביהביוריסטית, מביאה תפיסה ההפוכה לחלוטין:  כל מה שעובר על האדם בהווה הוא תוצר של למידה, של התניות ושל השפעות הסביבה. תפיסה המדגישה, שלא רק האירועים מבחוץ משפיעים על מה שהאדם עובר, אלא גם אמונתו הפנימית, מחשבותיו ופרשנותו לאירועים יכתיבו את תפיסתו ואת רגשותיו, ומתוך כך את התנהגותו מתוך האסכולה הזו צמח גם הטיפול שנקרא CBT (Cognitive Behavior Therapy), המתאפיין בהצבת מטרות התנהגותיות מדידות.
האסכולה השלישית עוסקת במימוש עצמי ובנתינת משמעות, ומגדירה אותם ככוחות שמניעים את האדם.  זו הסתכלות אופטימית שמתמקדת בחוזקות של האדם ובשאיפה למימוש עצמי.

בנוסף לידע והתוכן היהודי הספר מדגיש את החיבור הפנימי האמוני שבאדם, שמאפשר לו יכולת בחירה חכמה לעשיה מצמיחה. המודל בן שלושת השלבים מאפשר לאדם להיות בהתקדמות מתמדת. להכיר, להבין ולצמוח. להכיר עם מה מתמודדים, להבין את המקורות, ההשלכות והאפשרויות ומתוכם לצמוח מתוך בחירת האפשרות הרצויה לאדם הבוחר.

אהבתי את המינון שבשילוב בין הפסיכולוגיה, דת, אמונה ויהדות בספר שעוסק בנפש.
כמי שמטפחת התפתחות אישית דרך מיינדפולנס, בודהיזם ולומדת את הנפש פנימה, אספתי לתוכי כלים חדשים בעיקר אלו שהובאו בשער שני שכותרתו הרצוי המצוי והדרך לשינוי.
הפנמתי את מודל הרמזור על שלושת שלביו (עמוד 201 בספר)
ואימצתי את תרגול ההתגברות והשליטה בכוחות הנפש מתוך הכרה בתרומתו בבניית חוסן וגבורה.

עוד בחרתי להמליץ לילדי שהם הורים לילדים את המובא בשער רביעי שעינינו הורות צומחת ומצמיחה.  
הספר מיועד למטפלים - שימצאו בו חידושים, כמו גם לכל הורה מורה ואדם המחפש ידע מקצועי ורוצה לצמוח אישית.
ממליצה בחום.

מחברת הספר, דורית שילוח (עמיצור), נשואה, אמא ל-7 ילדים וסבתא, פסיכולוגית חינוכית בכירה, מטפלת בדגש על מבט חיובי ואופטימי המביא לצמיחה. מוכרת כמטפלת גם ע"י ביטוח לאומי ומשרד הביטחון. ניהלה שרות פסיכולוגי בעבר והכשירה פסיכולוגים, עו"סים, אנשי חינוך ועוד."

"נפש בצמיחה - פסיכולוגיה מעשית בעין אמונית" מאת דורית שילוח, ספרי ניב, לרכישה לחצו כאן  ליצירת קשר עם הכותבת דורית שילוח- Shil77@neto.net.il














ריקי ברוך









יום שלישי, 30 בדצמבר 2025

החופש הכלכלי שלך ספר חדש המביא גישה רוחנית ומעשית להשגת שפע כלכלי מאת עזי ירמיהו

 

על פניו לא פגשתי אדם שאינו שואף לחופש כלכלי.
כמה כייף לדעת שניתנה לה האפשרות לקום בבקר ולדעת שכל הצרכים שלו יכולים לקבל מענה.
השאלה היא האם יש דרך אחת כדי להיות שם או שמא נכונו לנו דרכים אחרות שמוטב לנו להכיר.


בימים אלו רואה אור הספר "החופש הכלכלי שלך". הספר המציע גישה רוחנית ומעשית להשגת שפע כלכלי באמצעות התבוננות פנימית, העלאת הערך העצמי והשקעה עצמית, ונוגע בנושאים של רוחניות וניהול.



היקום פועל ומדייק מאד בחוקיו בסדר המופתי שלו. אבל האם אנחנו באמת מכירים את חוקי היקום? האם אנחנו מאמינים בהם?

עזי ירמיהו, כותב הספר הוא מאמן אישי לחופש כלכלי. 
ירמיהו מזמין את הקורא להתבוננות פנימית שתוביל לעלייה ערכית. נקודת המוצא בחשיבה שמביא בספרו היא שהשפע קיים אצל כל אחד מאיתנו, ומוטב שנשכיל להתבונן פנימה ולא לחפש אותו בחוץ.

לגישתו של ירמיהו, חופש כלכלי הוא החופש לבחור באמת מה היינו רוצים לעשות, ללא מגבלות כלכליות. לכולנו מגיע שפע. הדרך אליו קיימת והיא מתחילה בהתבוננות פנימה, דרך רצון הנשמה האלוהית המשתלבת עם חוקי היקום, כי כולנו זכאים לשפע.

הספר פותח בפרק הבוחן את מידת התלות שבין כסף לערכים. הוא מזקק את מהותו של הערך (ערכים הם נקודת המוצא של כל תהליך אימוני מקצועי). את המסקנה המתבקשת מסכם הכותב: "אם רק נעלה את ערכנו כבני אדם, ונחפש להשאיר ערכים אצל אחרים, נקבל יותר שפע שיתורגם בהמשך גם ליותר כסף."  (עמוד 17בספר)

שישה שלבים המשולים לתהליך אימוני מובאים בספר שיכל להניע כל קורא ליעד הנחשף של חופש כלכלי.
*התפתחות אישית ורוחנית
*השקעה בעצמנו - חיזוק הנכסים וערכים 
*ההחלטה שלי קבלת החלטה: תוכנית ברורה ומוגדרת תמיד תגיע ליעדה כשהתנאי לכך הוא שהחלטתם לקבל את ההחלטה! (שלב משמעותי וחשוב בדרך לשפע כלכלי!) 
*ההתפתחות כלכלית שלנו - המתבססת על הערכים שזוקקו מבלי לפסוח על ההודיה והנתינה. 
*יצירת החופש הכלכלי - אמונה ומחשבה עקבית הם מפתח להגעה ליעד. 
*מימוש, אמת, ייעוד - כוחן של הצהרות, יצירת תדר התפתחות אישית, ובחירת העקרונות המתגמלים בהם: אמונה נחושה, אומץ, אהבה, התמדה, דיוק נחישות, עקביות, מנהיגות, תשוקה ועוד.

ואם גם אנחנו רוצים לזכות בשפע כלכלי בר השגה בדרך שמציע הספר לכולנו, כל שעלנו לזכור הוא  שאין צורך לגייס הרבה כסף ובטח שאין צורך לרדוף אחרי כסף. 
השפע כמו גם החופש שלנו מתחיל פנימה בתוכנו -בכל אחד מאיתנו קיים תדר של שפע פנימי. לכשנגיע לתחושת השפע והשקט יתאפשר לנו לצאת לעבר החופש שאיתו יבוא גם החופש הכלכלי.

"החופש הכלכלי שלך" מאת עזי ירמיהו, ספרי ניב, לרכישה לחצו כאן





בנות הספיר, הכוכבת של ורשה, פרוטוקול, האורחת האחרונה ובעלי - ספרים בהמלצה יוצאת דופן





בנות הספיר מאת פאם ג'נוף


"מישלין הבחינה בו כמה דקות קודם לכן, כשעמד על המדרכה מחוץ לגאר דה ל'אסט, חצי קילומטר ממקום המפגש המיועד. הוא נראה לא שייך למקום. זה תמיד היה ככה עם הבריטים, שהיו צעירים מפוחדים שזה עתה סיימו את בית הספר. הפּאסֶר, או המבריחה, נערה מברטאן בשם רֵנֶה, היתה אמורה ללוות אותו. הוראותיה היו פשוטות: להעביר את החייל למלון אוּד־אנטוורפן, שם איש קשר מקומי יאסוף אותו ויחביא אותו למשך הלילה. אבל רנה לא הופיעה. משהו כנראה השתבש, והיא נתקפה חרדה וברחה, והותירה את הטייס לבדו".



1942.
האנה מרטל נמלטת בעור שיניה מגרמניה הנאצית לאחר שארוסה נרצח לנגד עיניה. כשהספינה שלה, שהיתה בדרכה לאמריקה, מסורבת עגינה בנמל אנטוורפן, לא נותר לה אל מי לפנות אלא לבת דודתה לילי, המתגוררת עם משפחתה בבריסל.

"כשהאונייה עשתה את דרכה הלאה, אל מים סוערים יותר, קרביה של האנה התהפכו, ולא בגלל מחלת ים בלבד. מה אם תגיע לבלגיה ואיש לא יחכה לה בנמל? היא נשבעה בלבה שתשליך את עצמה למימי האוקיינוס האטלנטי ולא תחזור לגרמניה הנאצית. חזרה פשוט לא באה בחשבון".

האנה, שחייה נתונים בכל רגע בסכנה, נואשת למצוא דרך החוצה מאירופה הכבושה. בהיעדר נתיב בריחה בטוח, היא נאלצת לשוב לפעילותה המסוכנת במחתרת, שאותה ביקשה להשאיר מאחור.

היא מצטרפת ל"קו הספיר"- רשת התנגדות חשאית המונהגת בידי אישה מסתורית בשם מישלין ואחיה החידתי מטיאו. כאשר טעות איומה מובילה למעצרם של לילי ובני משפחתה ומייעדת אותם לשילוח מיידי לאושוויץ, האנה מוצאת את עצמה קרועה בין נאמנויות סותרות.

בנות הספיר הוא רומן היסטורי איכותי מתקופת מלחמת העולם השנייה. מקומן המרכזי של הנשים בסיפור קשה, נוגע ללב ומעורר אמוציות וכעס על מה שקרה בשואה ומבלי שיכולתי לשחרר מהתודעה את אסון השבעה באוקטובר. הקריאה כמו ההתמודדות של הנשים בשואה לא הייתה לי קלה.
המלצה לספר מטלטל. עדות כואבת, אמיצה ומרגשת. סיפורן של נשים שהפחד, האומץ והתקווה נשזרו יחד לתיעוד אמיץ של מבחן הנאמנות והחוסן האנושי.

"בנות הספיר" מאת פאם ג'נוף, תרגום עומר ציצלסקי, ידיעות ספרים לרכישה לחצו כאן.







הכוכבת של ורשה מאת ליסה בר

לנה בראונינג, כוכבת הוליוודית אגדית מלוס אנג'לס, נעתרת להצעתה של השחקנית העולה סיינה הייז, לביים ולשחק בסרט על דמותה ועברה.
במהלך התחקיר והצילומים חושפת לנה את עברה המורכב: היא נולדה בשם בינה למשפחה יהודית מהמעמד הגבוה בוורשה, שיחקה בתיאטרון וזכתה להצלחה גדולה. בינה היתה נשואה לעיתונאי האינטלקטואל יאקוב בלונסקי, והשניים השתלבו בחברה הגבוהה והאינטלקטואלית של ורשה.

"הפנים שלי הן הכרטיס שלנו להישרדות. הצלחתי לשטות בנאצים בזכות המראה שלי. יהודייה גבוהה, גבעולית, בלונדינית וכחולת עיניים — לא יהודונית סטריאוטיפית, עכברית ומפוחדת שמתוארת בכזבי התעמולה האנטישמית שלהם, אלא גזע חלומי של אלילה ארית המפתה אומה שלמה. הפנים האלה מאפשרות לי לחמוק מהגטו לצד הארי, לעבור את החומות בגובה שלושה מטרים שמכוסות בשברי זכוכית ותיל דוקרני שבהן ארבע־עשרה כניסות שמורות בקפידה, בלי שיירו בי. זה שנתיים שאני מבריחה בהצלחה מזון ואספקה רפואית דרך מערכת הביוב. אני מעמידה פנים שאני אחת מהם, נעה בקרבם בחופשיות. אבל למרבה הצער, הנאצים לא טיפשים. הם מפלצות רעבתניות, שאורבות בכל פינה, ממתינות שאמעד, אסגיר את עצמי ואחרים. די בנפילה אחת, וההצגה לא תימשך".  (עמ' 23 בספר)



הנאצים שפלשו לפולין רצחו את בני משפחתה וגירשו אותה ואת בעלה לגטו.
בינה הצטרפה למחתרת היהודית ולקחה חלק בלחימה במרד גטו ורשה.
לאחר המלחמה היגרה לארצות הברית ובתוך כעשור היתה לכוכבת אגדית בהוליווד, אך לא הצליחה להשתחרר מטראומות העבר.
עכשיו היא חושפת את מעשי הגבורה ואת המעשים האפלים שנאלצה לבצע, ואת חייה שהסתבכו בגלל אהבה אסורה. 
הופעתו של צלם מעברה מאלצת אותה להתמודד ולהגן על עצמה, על הקריירה שלה ועל האנשים היקרים לה.

"לכל אחד על סיפון האונייה בדרך לאמריקה היה סיפור שהוא גרסה משלו לזוועות מחנה המוות. אובדן עצום ואמצעי הישרדות הראויים והפליליים. ומי שנשם אויר של פליט, היה יכל לדעת אם הוא או היא עמדו מול מותם זה מכבר. עיניים רדופות ללא מצמוץ. הכל נראה באור חד מיד. הכאב חרישי, חשדני, ללא תחתית, פנינו ליעד אפוף מסתורין, אבל ידענו כולנו שדבר לא יהיה נורא יותר ממה שהיה". (240 בספר)

הכוכבת של ורשה רומן היסטורי מימי השואה ומלחמת העולם השנייה מביא סיפור עוצמתי ושובר לב במרכזו אישה חזקה שלא מוותרת ומתמודדת עם דילמות מסכנות חיים, לא בוחלת בבחירות אפלות המניעות בה את היצר הישרדותי. 
אני מכירה את סיפורי הגבורה של גטו וורשה. למדתי אותם בספרות, בהיסטוריה, תוך כדי הוראה וחשיפה לתכנים המתעדים את השואה ועדיין התכווצתי שוב ושוב בחשיפה לתיאורי הסבל הקשים של בינה ויהדות פולין. 
ככל שעוברות השנים ואנו חווים מסע הכחשה לשואה ולאירועי השבעה באוקטובר (סליחה שאני לא מצליחה לעשות אתת ההפרדה הלא מתבקשת) חשוב לכתוב, לקרא ולהמליץ על הכוכבת של ורשה כספר עוצמתי שובר לב וחשוב ביותר.

ליסה בר היא מחברת הספרים "צבעים נמלטים" ו"האישה בלהבות".

"הכוכבת של ורשה" מאת ליסה בר, תרגום יואב כ"ץ, ידיעות ספרים לרכישה לחצו כאן.






פרוטוקול מאת לאה צבעוני יעל צבעוני

על מי הם מדברים, את שואלת אותי כשאנחנו יושבות מול הרופאה הצעירה שמשליכה מילים ופורסת על השולחן מיני טפסים. עטופה במסכה היא חוזרת על המילים "תופעות לוואי" ומונה רשימת אפשרויות, ואת ממשיכה במבט הזה שלך, בארשת הקפואה, והרופאה מוודאת: את מבינה? את פעילה? היא יותר מפעילה, אני מיד קופצת. אימא שלי ספורטאית. אל מי את חושבת שאת מדברת, אני רוצה לומר. איך היא קיבלה אותו? אני שואלת, אין לה את כל גורמי הסיכון. לפעמים זה מזל רע, הרופאה אומרת ומורידה לרגע את המסכה, חושפת אף סולד. יש לה פנים יפות. לא מזמן סיימה את הסטאז' וכבר יושבת איתנו ויודעת לענות על השאלות שכבר למדתי לענות עליהן בעצמי: אורך הגידול - ארבעה סנטימטרים. אין ביופסיה, אבל כל המדדים מראים שזה סרטן. אין גרורות, אבל עוד אי־אפשר לנתח.

פרוטוקול הוא ספר על האהבה שנותרת כשהגוף נכנע, על הכתיבה שמתעקשת להמשיך גם כשהעולם קורס.



הספר חושף את הפער בין הטיפול הפרוטוקולרי הנוקשה של מערכת הרפואה לבין הצורך האנושי לשמירה על זהות וכבוד. הספר רוקם דיוקן של אישה שגם במחלתה ממשיכה לעבוד כמו"לית, לכתוב ולדאוג למשפחתה, ושל אם ובת שמגלות קרבה חדשה בצל המוות המתקרב.

דרך פסיפס של רגעים יומיומיים – ביקורים בבית החולים, טיפולים, ארוחות משפחתיות, ריצות בוקר – מתגלה סיפור על האומץ לחיות בעוצמה מלאה. פרוטוקול הכימו נעשה פרוטוקול של חיים: האופניים, התור לרופא, השכנה לחדר, המילה המדויקת בטקסט – כולם נכנסים תחת הדופק המתמיד של החיים.

הספר נע בין עבר להווה לעתיד, בין ימי מחלה, ילדות, התמודדות עם האובדן, ומלמד על הדרך שבה האהבה והזיכרון מתעצבים כשהזמן מתקצר.

פרוטוקול הוא ספר על הכוח לכתוב מתוך הכאב העמוק ביותר, על הרצון לתעד את הפרטים הקטנים שמרכיבים חיים, ועל הדרך שבה המילים נעשות גשר בין החיים למוות, בין דור לדור.

בכתיבה שמשלבת עדינות רגשית עם כנות ברוטלית, יצרו יעל ולאה צבעוני טקסט ייחודי שהוא גם יומן מחלה, גם יומן אבל, וגם רפלקציה על היצירה, המשפחה והזמן שנותר לנו. פרוטוקול הוא עדות אישית ואוניברסלית על האומץ לאהוב ולהיות נוכח, על יחסי אם ובת, ועל ירושה ספרותית ורוחנית

הרבה עוצמה ולכידות של אם ובת ועצב גדול עוברים כחוט השני בספר. "פרוטוקול" מביא יומני חיים שבהן מתאמצות השתיים לשמור על "שגרת חיים". באילוצי ההתמודדות עם מחלתה של האם. הטיפולים, האשפוזים, החיים מחוץ לבית החולים ועד לפרידה הכואבת.
מכל צד שאתבונן בו הוא ספר נוגע ללב. היו רגעים שהיה לי קשה לחצות עם האם והתכווצתי ממהרת לעבור לשורה הבאה.

לאה צבעוני ז"ל ד"ר ללשון עברית, עורכת, סופרת, מו"לית הוצאת 'צבעונים'.
יעל צבעוני משוררת, עורכת, מנחת סדנאות כתיבה 'מבעד למילים'. זהו ספרה הראשון בפרוזה.


פרוטוקול מאת לאה צבעוני יעל צבעוני, ידיעות ספרים לרכישה לחצו כאן.





האורחת האחרונה 
מאת ג'ייסון קרולק


פרנק שטובסקי שבור לב. הוא לא ראה את בתו מגי כבר שלוש שנים, ולכן כשהיא מתקשרת יום אחד כדי לבשר לו שהיא מתחתנת – ושהוא מוזמן לחתונה - אין מאושר ממנו.

"אז עכשיו תשמעו מה קרה:

"החתונה בעוד שלושה חודשים," מגי אמרה לי. "ב־23 ביולי. אני יודעת שאני מודיעה לך ממש ברגע האחרון אבל -"

"אני אבוא," אמרתי, והקול שלי נסדק כי התחלתי לבכות. "ברור שאני אבוא."

"אוקיי, יופי. כי מחר אנחנו שולחים את ההזמנות ו... רציתי להתקשר אליך לפני זה."

ואז השיחה נתקעה. כאילו היא ציפתה שאני אומר משהו, אבל הייתי חנוק מדי מדמעות בשביל לדבר. הכיתי באגרוף על החזה, שלוש מכות חזקות כדי לעצור את הבכי. בחייך פרנקי. קח את עצמך בידיים! אל תהיה כזה תינוק.

"אבא? אתה שם?"



מגי עומדת להינשא לבן אחת המשפחות העשירות והחזקות במדינה, ופרנק מרגיש אבוד ומאוים בחוג החברתי הזוהר שאליו בתו משתייכת עכשיו. אף על פי כן, הוא נחוש לעשות כל שביכולתו כדי לחדש את הקשר איתה ומגיע לאחוזה המפוארת בניו המפשייר, נכון להתחבר למחותנים החדשים בכל דרך אפשרית.

ככל שסוף השבוע החגיגי מתקדם, פרנק מתחיל להבין שאף על פי שהמשפחה לא חסכה בשום הוצאה, יש משהו מטריד מאוד בארוס של מגי. וייתכן מאוד שמוקדם מדי להתחיל לחגוג...

קשה לי לקרא ספרי אימה מצמררים אבל האורחת האחרונה, גם בהיות מותחן פסיכולוגי מרתק לכד אותי בקריאה רצופה נסחפת מסקרנות.
העלילה סבוכה, מורכבת, מעמיקה למקומות מפתיעים וכתובה כמו של שקרולק מפליא לכתוב. 

___________
האורחת האחרונה הוא מותחן פסיכולוגי עוצר נשימה, החודר אל קרביה של משפחה אחת וחושף את הסודות האפלים המאיימים לקרוע אותה לגזרים. יצירת מופת של מתח בנוי היטב, מאת אמן הז'אנר ג'ייסון רקולאק.

"רקולאק עושה זאת שוב בעלילה סוחפת על אב אלמן המגלה צדדים אפלים בחתונתה הקרבה של בתו... הקצב המסחרר לא יאפשר לכם לישון בלילה." – Publishers Weekly

"מהנה וממכר." – Kirkus

"אחד הספרים הטובים ביותר של השנה: דמויות בנויות היטב, זירה עלילתית מרתקת ומנה הגונה של מתח, המתגבשים לכלל חוויית קריאה ממכרת." – First Clue

"האורחת האחרונה" מאת ג'ייסון קרולק, תרגום אמנון כ"ץ, ידיעות ספרים, לרכישה לחצו כאן.





בעלי מאת מוד ונטורה
המספרת היא מתרגמת ומורה לאנגלית כבת ארבעים. יש לה חיים מושלמים - בית יפה בפרברים, שני ילדים ובעיקר בעל אידאלי, מנהל מצליח בחברה פיננסית, שהיא נשואה לו כבר שלוש-עשרה שנה.

"21:30. בעלי מגיע בזמן. אורות המכונית שלו המאירים את הבית במקוטע מבשרים את בואו. דלת הרכב נטרקת ברחוב (זה הסימן הראשון האמיתי לחזרה). תיבת הדואר נפתחת ונסגרת בצליל מתכתי (סימן שני). לבסוף, רחש המפתח במנעול (סימן אחרון, דפיקה שלישית על בימת התיאטרון לפני שהמסך עולה). 3, 2, 1. השיחות הפנימיות שלי פוסקות. נותרות רק הפעימות הבלתי נשלטות של לבי. דלת הבית נפתחת. הערב יכול להתחיל". (עמוד 21 בספר)


הבעיה העיקרית שלה בחיים היא שהיא עדיין מאוהבת בבעלה. היא מאוהבת בו כמו ביום הראשון. כאילו היתה בת חמש-עשרה. לגמרי. יותר מדי. היא מאוהבת בו בטירוף.
ואם לא די בכך, היא כותבת הכול, וגם זאת יכולה להיות בעיה.

רומן הביכורים של מוד ונטורה הוא קומדיית מצבים מרובת תפניות, חמוצה, מרה, נוקבת ומצחיקה שבמרכזה דמות נשית קיצונית ובלתי נשכחת. הספר היה לרב מכר גדול בצרפת ותורגם ללשונות רבות.

בתחילת הספר חשבתי לעצמי כמה נפלא להיות מאוהבת בבעלי כמו לפני 42 שנה עת נכנסנו מתחת לחופה. הכל היה מרגש ואוקסיטוצין גאה בי. כמו גבורת הספר גם אני הייתי מורה. זוכרת אותי ממהרת לשוב מישיבות מורים מייגעות שנמשכו עד שעות מאוחרות של הלילה לקול צחוקן של עמיתותיי המבוגרות יותר... אבל גם אני התבגרתי והאהבה קבלה פנים אחרות.

רומן הביכורים של מוד ונטורה הוא קומדיית מצבים מרובת תפניות, חמוצה, מרה, נוקבת ומצחיקה שבמרכזה דמות נשית קיצונית ובלתי נשכחת.
צחקתי ולפעמים גם בקול רם, דמותה האובססיבית משהו ועיסוקה כמורה הצטלבו אצלי לחוויית קריאה מהנה.
הספר היה לרב מכר גדול בצרפת ותורגם ללשונות רבות.

"בעלי" מאת מוד ונטורה, תרגום לנה נטע אטינגר, בבל ידיעות ספרים , לרכישה לחצו כאן










ריקי ברוך